אסדת קידוח נפט בים הצפוני / צילום: Andrew Milligan, Associated Press
התנודות החריפות במחירי הנפט בחודשים האחרונים הפכו לאחד מסימני משבר הקורונה העולמי. יותר מכל סחורה אחרת הגיב הנפט מהר יותר וחזק יותר למדיניות הסגרים ולהשבתות של ענפים כלכליים שלמים בעולם, במסגרת התמודדות עם המגפה העולמית.
ב-20 באפריל נרשם שיא היסטורי, כשמחירה של חבית מסוג WTI למסירה מיידית צלל לזמן קצר למינוס 42 דולר, על רקע היסטריה של משקיעים. מאז נרשמה התאוששות חדה במחירים, ובחודש האחרון זינקו מחירי חבית מסוג WTI ל-35 דולר לחבית.
האם השפל בביקוש לנפט זמני? האם אחרי שהמגפה תחלוף יחזור העולם לצרוך נפט כבעבר? סיימון רדמונד, ראש תחום האנרגיה וכרייה בחברת דירוג האשראי הגלובלית S&P, סבור שהתשובה לכך שלילית.
לדבריו, הסגר - שאילץ רבים לעבוד מהבית - צפוי לגרום שינוי קבוע בהרגלי הנסיעה של עובדים רבים ולהפחתת השימוש בדלק לתחבורה. "הרבה אנשים מגלים שזה ממש לא נורא לעבוד מהבית.
"דעתי היא שגם אם זה יאיץ את המעבר לדלקים נקיים - ההשפעה תהיה שונה באזורים שונים בעולם. באירופה, למשל, תוכניות ה'גרין דיל' (של מעבר לשימוש באנרגיה לא מזהמת) יקבלו חיזוק משמעותי. במדינות מתפתחות, לעומת זאת, הם לא יוכלו להרשות לעצמם להשקיע עכשיו במעבר לאנרגיות מתחדשות - ושם נראה דווקא האטה. בארה"ב אני מעריך שהשימוש בגז הטבעי לא יירד זמן רב".
אבל עוד לפני שיורגשו ההשפעות ארוכות-הטווח של המשבר על הכלכלה והצרכנים - צפויות להיות לו השפעות בטווח הקצר על תעשיית הנפט, שחווה את אחת הטלטלות החזקות בתולדותיה.
"ההנחה של S&P היא שמחיר הנפט מסוג ברנט ינוע השנה סביב 30 דולר לחבית ויעלה ל-50 דולר ב-2021. אנחנו מניחים שתהיה התאוששות בביקושים ושהקיצוצים בתפוקה יחזיקו מעמד. אבל ברור שיש גם תרחישים אחרים, שיחייבו אותנו להעריך מחדש את המחירים - ואז נצטרך להעריך מחדש.
"השאלה המעניינת היא איפה יהיה מחיר הנפט בעוד שנה או שנתיים, בהנחה שהביקוש העולמי יתאושש עד אז. אם ההסכמה העולמית על קיצוץ בתפוקה בצד ההיצע תתפרק, וההפקה תחזור לגדול - המחירים של הנפט לא יתאוששו בצורה משמעותית בשנתיים הקרובות" אומר סיימון.
סיכוי של 50% לדיפולט בשנה הקרובה
אחרי התרסקות הנפט בתחילת השנה אין זה מפתיע לגלות שרדמונד עוסק באחד הענפים הכלכליים הבעייתיים ביותר היום מבחינת איתנות פיננסית בכלכלה העולמית. "הדירוג הנפוץ ביותר של חברות אנרגיה על-ידי S&P עומד היום על CCC, דירוג שאומר שקיים סיכוי של 50% לדיפולט בשנה הקרובה.
איך אתה מסביר את העובדה שעד עכשיו לא ראינו גל של הסדרי חוב ופשיטות רגל?
"העובדה שלא ראינו עד היום הרבה פשיטות רגל נובעת מכך שאנחנו רק חודשיים וחצי בתוך המשבר. אני מניח שנראה גידול משמעותי במספר פשיטות הרגל לקראת סוף השנה, כי יש לא מעט חברות שלא מסוגלות להגיע לרווחיות, ולשום גורם מממן אין היום תיאבון להלוות כסף לחברות בענף הזה. ההערכה הכללית היא שהמודל העסקי של החברות האלה מסוכן מאוד".
אנחנו מדברים גם על חברות ענק שעלולות להגיע לפשיטת רגל?
יש לנו כאן בעצם סיפור של שתי קבוצות של חברות. מצד אחד ענקיות האנרגיה, כמו טוטל, של, שברון, אקסון - הורדנו את הדירוג של אקסון בדרגה אחת, ויש לנו תחזית דירוג שלילית לכל החברות האלה, כך שיש סיכוי של אחד לשלושה שנוריד להם דירוג.
"התרחיש החיובי הוא שהם ינקטו את הצעדים הנכונים, יצמצמו את ההשקעות שלהם ומחיר הנפט יחזור ל-50 דולר בשנה הבאה. אלה חברות בדירוג השקעה, ושנה גרועה אחת לא תהווה בעיה חמורה, אבל תתחיל להיווצר בעיה מבחינת דירוג האשראי אם המצב לא ישתפר בשנה הבאה ובזו שאחריה. ועדיין לא נראה הורדות דירוג דרמטיות. במיתון האחרון בשוק, ב-2014, הורדנו את תחזית הדירוג של טוטאל לשלילית, ואחרי שנתיים הורדנו את את הדירוג ברמה אחת.
"הקבוצה השנייה היא החברות בצפון אמריקה שקודחות ברובן ביבשה - יש ביניהן כאלה שמסוגלות עדיין להרוויח במחיר של 30 דולר לחבית, אבל הרוב - לא. אנחנו מעריכים שבקרב הקבוצה הזו אנחנו צפויים לגל של הסדרי חוב.
"במבט קדימה יש כמובן הרבה שאלות: האם נראה גל שני של התפרצות המגפה? האם המפיקים יצליחו לעמוד בקיצוצים שהטילו על עצמם? בסופו של דבר המפיקים יצטרכו להשקיע עוד, כי הנפט הוא משאב מתכלה.
"כרגע אנחנו רואים קיצוצים של 30% ויותר בהשקעות ההון בצפון אמריקה. חברות שלא מפתחות היום משאבים - חייבת להיות לכך השפעה בטווח הבינוני. לפני חמש שנים קיצצו בהשקעות ההון במידה דומה, ולמרות זאת התפוקה גאתה. כך שהתשובה לשאלה תלוי בעיקר במחיר הנפט".
"לא מופרך שהדיזל יהפוך לא-חוקי"
הצרות של תעשיית הנפט התחילו הרבה לפני משבר הקורונה, ויימשכו כנראה הרבה אחריו. חברות ענק כמו של כבר הודיעו על שינוי אסטרטגי ועל העברת הדגש בהתפתחות העתידית אל אנרגיה ממקורות מתחדשים.
הלחץ הגדול על הנפט מגיע היום מהכיוון הסביבתי והאקלימי. התחממות כדור הארץ משפיעה על המדיניות הממשלתית, שהופכת עוינת יותר ויותר להפקת נפט. "יש לנו תעשייה שעשויה להפוך ללא חוקית בתוך 3-4 עשורים. כבר היום אי אפשר לקדוח באזורים מסוימים, כך שלא מופרך להעריך שהדיזל יהפוך לא חוקי".
הוויכוח הסביבתי מהווה רקע לשאלה המרכזית ששואלים בתעשיית הנפט והגז - מתי נגיע לשיא צריכת הנפט (Peak oil). לפני התפרצות הקורונה העריכה S&P שהגידול בביקוש לנפט יימשך לפחות עד סוף העשור הקרוב, למרות שבמערב עקומת צריכת הנפט השתטחה.
"זה נכון שהגידול בביקוש לנפט מגיע כיום בעיקר מסין ומהודו, אבל בינתיים אנחנו לא רואים שהאנרגיות המתחדשות מחליפות ביקושים לנפט וגז טבעי. S&P לא מנסה להעריך מתי יגיע השיא בביקוש לנפט - שממנו הביקושים יתחילו לרדת. אנחנו מעריכים שהביקוש לנפט ימשיך לגדול בשמונה עד עשר השנים הקרובות.
"קשה מאוד לראות את האנרגיות המתחדשות מחליפות את הנפט והגז. נראה אותן עונות על חלק מהגידול בביקושים לאנרגיה, אבל לא במקום הנפט והגז. העולם ימשיך לצרוך אותם בכמויות גדולות גם בעוד עשר שנים.
דיברנו על תעשיית הפקת הנפט, אבל נדמה שהמצב בתעשיית השירותים להפקת נפט גרוע לא פחות.
יש בתעשייה הזו כמה חברות חזקות, אבל באופן כללי מדובר בסיוט. למען האמת, התעשייה הזו לא התאוששה מהמיתון הקודם. אסדות קידוח שאין בהן שימוש - נגרטות.
מה לגבי תעשיית הפקת הגז הטבעי? עד כמה היא מושפעת ממה שקורה בנפט?
"בטווח הארוך השאלה המעניינת היא האם גז הוא חלק מהפתרון או חלק מהבעיה. הרבה אנשים רואים בגז הטבעי סוג של גשר בין עידן הפחם לעידן האנרגיות הירוקות, אבל מצד שני מתברר שלמתאן (המהווה מעל 90% מהגז הטבעי) יש אפקט חממה חזק פי כמה מהפחמן הדו-חמצני. התפיסה שלנו היא שנמשיך להזדקק לגז הטבעי בשעות שאין לנו שמש או רוח".
המחיר היקר ששילמה רוסיה על מלחמת המחירים בנפט
רוסיה הפסידה חצי מיליארד דולר ביום בגלל מלחמת המחירים, כך מעריך ד"ר עמית מור, מנכ"ל חברת אקו-אנרגיה ומרצה בביה"ס לקיימות בבינתחומי. בסמינר שנערך לאחרונה במרכז ציין מור, כי בשיא המשבר בחודש אפריל נרשמה ירידה של כ-80% בטיסות ושל כ-50% בנסיעות כלי הרכב, אך לדבריו "במקרה של מחירי הנפט לא מדובר רק בסיפור של הירידה בביקוש. התלוותה לכך מלחמת מחירים ששורשיה פוליטיים, כשהתברר שרוסיה מעוניינת לשמור על רמת המחירים הנמוכה כדי לפגוע בתעשיית ייצור הנפט מפצלים בארה״ב".
מור הסביר, כי "ברקע, היו מצד אחד הקושי להגיע להסכמה על העלאת מחירים באמצעות הפחתה בהפקת נפט, זאת בגלל הרצון הרוסי לפגוע בתעשיית הנפט בארה"ב, שהגיעה ל-50 דולר לחבית ואינה כדאית במחירי נפט נמוכים".
יחד עם זאת, מור ציין כי "בסופו של דבר, המדינות הגיעו למסקנה שצריך להפסיק את מלחמת המחירים בשל הפגיעה בתקציביהן, כשבין הנפגעות ביותר ממלחמה זו היו רוסיה ואיראן - שבה מ-90 מיליארד דולר הכנסות שנתיות ממכירת נפט היא תרד השנה ל-5-7 מיליארד דולר.
"כך, שעל המחיר הכבד של הקורונה מתווסף גם מצב כלכלי חמור, ומעניין לראות איך זה ישפיע על הקצאת תקציבים, למשל לתמיכה בחיזבאללה". מור ציין, כי "מבחינת התפתחות מחירי הנפט, יש צפי לעליית מחירים עם ההתאוששות הכלכלית, אבל הקצב לא ברור. אין שוויון בין קצב ההפקה לירידה בביקושים, וכרגע מדברים על מחיר של 30 דולר לחבית השנה, ועלייה הדרגתית במחיר עד סוף העשור ל-60-70 דולר. ניתן לראות שבחוזים עתידיים המחירים כבר גבוהים יותר.
ד"ר יעל פרג, סגנית דיקן בבית הספר לקיימות בבינתחומי הרצליה, ציינה כי הביקוש לחשמל במדינות שהיו בסגר כללי ירד ב-20%. לדבריה "בסקטור הביתי הביקושים דווקא עלו, ועקומת הביקושים לחשמל נראתה כמו של סופשבוע ארוך. בהתאם, גם שיעור החשמל המופק מהאנרגיות המתחדשות (רוח ושמש) עלה בתמהיל הדלקים המשמשים לייצור חשמל.
לדבריה "הפחם הוא מקור הדלק שנפגע יותר מכל דבר אחר - והוא הראה בסוף הרבעון הראשון ירידה של 8% לעומת השנה שעברה - בעיקר בגלל הפגיעה בכלכלה הסינית שבה הפחם דומיננטי". פרג ציינה, כי בגז הטבעי הייתה ירידה של 2% בלבד בביקושים ברבעון הראשון, אך היא צפויה להחריף ברבעון השני, שבו כלכלות שמשתמשות בגז נכנסו לסגר, ונראה כנראה ירידה משמעותית יותר".
מור העריך, כי למרות משבר הקורונה ומחירי הנפט הנמוכים, יימשך בישראל תהליך המעבר לייצור חשמל בשמש. לדבריו, "בתוך תקופה לא ארוכה נתחיל להיגמל מנפט בתחבורה ונעבור לגז טבעי ולאנרגיה מתחדשת - במקרה שלנו, שמש. משבר הקורונה לא יעכב תהליכים אלה".