גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנחיות לא חד משמעיות ומיעוט אישומים: על מערכת האכיפה ועדות שקר

על רקע החלטת המשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד שתי עובדות במעון רה"מ בחשד למתן עדות שקר לטובת שרה נתניהו, "גלובס" בדק ומצא כי בתיהמ"ש לא ממהרים להפנות לחקירה עדי שקר, וכי הנחיות פרקליט המדינה בשאלה אם להעמיד לדין בגין עדות שקר קובעות כי יש לאזן בין שיקולים שונים

שירה רבן (מימין) ושרה נתניהו. ההחלטה לפתוח בחקירה בגין עדות שקר חריגה בנוף המשפטי בישראל / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט
שירה רבן (מימין) ושרה נתניהו. ההחלטה לפתוח בחקירה בגין עדות שקר חריגה בנוף המשפטי בישראל / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

משטרת ישראל הודיעה באחרונה כי היחידה הארצית לחקירות הונאה פתחה בחקירה בחשד למתן עדות שקר של שתי עובדות במעון ראש הממשלה. עדויות ותצהירי השקר, על פי החשד, נמסרו על ידי שתי עובדות במעון רה"מ לטובת אשת רה"מ, שרה נתניהו, במסגרת התביעה האזרחית שהגישה העובדת לשעבר, שירה רבן, נגד שרה נתניהו. זאת, בטענה כי התעללה בה בעת העסקתה במעון רה"מ. "גלובס" בדק כיצד מתייחסת מערכת האכיפה הישראלית לעדות שקר.

בדיקת "גלובס" מעלה כי בין השנים 2014 ל-2018 הוגשו בסך הכל 13 כתבי אישום בגין סעיף 237 לחוק העונשין שעניינו מתן עדות שקר. סעיף זה קובע כי "המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו - מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו - מאסר תשע שנים". למרות שמדובר בעבירה שעונשה חמור במיוחד, למעשה סעיף 237 לחוק העונשין הפך כמעט לאות מתה במערכת האכיפה הישראלית. בשנת 2014 הוגשו שלושה כתבי אישום בגין סעיף זה, ב-2015 הוגשו ארבעה, ב-2016 כתב אישום בודד, ב-2017 הוגשו חמישה וב-2018 לא הוגשו כלל כתבי אישום בגין סעיף זה.

כתבי אישום בגין עדות שקר

בגין עבירת של מתן עדויות סותרות, לפי סעיף 240 לחוק העונשין, הוגשו בין 2014 ל-2018 שני כתבי אישום סך הכל. אישום אחד ב-2015 ואישום נוסף בשנה שלאחריו. בגין עבירת סירוב להעיד, לא הוגשו כל כתבי אישום בכל השנים הללו. בגין עבירת ידיעות כוזבות הוגשו סך הכל 240 כתבי אישום בשנים אלה.

קביעות נחרצות, ללא הפניה לחקירה

מדיניות זו של אי העמדה לדין מובהקת, אף כאשר עדות השקר נחשפת ומתגלה במהלך החקירה או במהלך הדיון בבית המשפט. כך, לדוגמה, השופטת נסרין עדוי-ח'דר נהגה לפני חודש במסגרת פסק דין בתביעה אזרחית לקבלת פיצויים מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. "אציין, כי העד שיקר במצח נחושה... לא ניתן להטיל אף לא צל של ספק כי העד הוא שהשתתף בשיחה... מהמקובץ לעיל, שוכנעתי כי שני העדים הנ"ל שיקרו שקר גס". חרף זאת, השופטת החליטה שלא להעביר את מסקנתה ביחס לעדים למשטרת ישראל ולפרקליטות.

כך נהגה, לדוגמה, גם שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לימור מרגולין-יחידי שכתבה בפסק דין לפני כחצי שנה כי "למשמע העד לא ניתן היה אלא להתרשם שמדובר בעדות שקרית מוזמנת של מי שלמד מספר הצהרות וחזר עליהן כמו מנטרות". מרגולין-יחידי הוסיפה עוד וחרצה את דינו של העד "נתון זה, ביחד עם ההודיה וההרשעה, וביחד עם ההתרשמות השלילית מהעד, מובילים למסקנה חד משמעית שהעד שיקר על דוכן העדים". אולם חרף קביעתה הנחרצת, בחרה השופטת שלא להעביר את מסקנתה למשטרה על מנת שתעמיד לדין את עד השקר.

בהליך בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב נדונה פרשת עגינות קשה. בפסק הדין נכתב כי "המסקנה ברורה כי העד העיד עדות שקר בבית הדין". באותו פסק גם נכתבה ביקורת חריפה על עו"ד אליעד שרגא שהעיד בהליך. "עו"ד אליעד שרגא, כפי הנראה, מוצלח בתור פרקליט יותר מבתור עד. עדותו לא נשמעה אמינה כלל ונעדרה כל אותות אמת". עוד נכתב כי "...'נרטיב' זה מופיע במדויק בכל העדויות מטעם נתבע מס' 2 עד שאי אפשר להימנע מתחושה כי טרם כניסתם לדיון שיננו העדים שוב ושוב 'דף מסרים' מטעם משרד עו"ד אליעד שרגא. ל'ביסוסו' של הנרטיב מציגים כל העדים, לעיתים אפילו בסגנון זהה ומביך...מדובר בנרטיב שקרי וכוזב". גם במקרה זה לא ננקטו סנקציות נגד מי שנקבע כי העיד עדות שקר.

סגן נשיא בית המשפט השלום בתל אביב ירון בשן דחה תביעת נזיקין שהגיש צעיר, תוך שהוא קובע כי "אין מנוס מלקבוע שהגרסה העובדתית שבכתב התביעה ועדויות התובע ועדיו בבית המשפט אינן אמת". השופט הוסיף בפסק הדין כי "בית המשפט הזהיר את התובע ואת חבריו שוב ושוב על חובתם לומר אמת בעת שהם מעידים - וגם אזהרה זו לא הועילה כלל.... מצוות הנימוס אוסרת על בית המשפט לכנות בשם ההולם לכך את עדויות התובע ועדיו. הם הציגו מסכת עובדתית מתואמת שאינה אמת". ושוב גם במקרה בחר השופט שלא להעביר את מסקנתו למשטרה על מנת שתעמיד לדין את עד השקר.

ההנחיה: איזון בין שיקולים

הנחיית פרקליט המדינה מתייחסת למדיניות העמדה לדין בגין מתן עדות שקר. על פי ההנחיה, יש לאזן בין השיקולים השונים, ולא דומה מתן עדות שקר בהליך פלילי למתן עדות שקר בהליך אזרחי.

על פי ההנחיה, "יש להבחין בין עלילה לבין מסירת אמרה כוזבת או סותרת שאינה מגעת לכדי עלילה. ככלל, התעורר חשד לכך שאדם העליל עלילת שווא נגד אחר בקשר עם עבירה פלילית, יעביר תובע את העניין לחקירת משטרה".

לעומת זאת, כך על פי ההנחיה, אם התעורר חשד לכך שאדם מסר בחקירה או במשפט אמרה שקרית או אמרה הסותרת הודעה קודמת בפרט מהותי מתוך כוונה להטעות, יאזן התובע את האינטרסים השונים וייטה להפנות את העניין לחקירה רק בהתקיים מספר תנאים, כגון "הכזב שבאמרה נתגלה בשל גורם חיצוני, להבדיל מכך שהעד חזר בו מגרסתו הכוזבת באופן אוטונומי ומתוך רצון חופשי, כביטוי של חרטה ומתוך מטרה לקדם את תכלית בירור האמת".

עוד נכתב כי "ככל שהאמרה ניתנה במסגרת הליך פלילי, וככל שהאמרה נסובה על עבירה פלילית חמורה יותר, תגבר הנטייה להורות על פתיחה בחקירה". עוד נכתב כי "ככל שהעד חזר בו מגרסתו השקרית ביוזמתו ומסר, בסופו של יום, גרסת אמת והנזק שנגרם כתוצאה מהאמרה השקרית אינו חמור, עשוי הדבר להוות שיקול שלא לפתוח בחקירה, וזאת מתוך אינטרס ציבורי שלא להרתיע עדים מלחזור בהם מגרסתם השקרית המוקדמת".

עוד נקבע כי "על מנת שלא לפגוע בהליך שבו נחשפה אמרת הכזב או האמרה הסותרת, תידחה בדרך כלל פתיחת החקירה בגין העבירות המנויות בהנחיה זו, למועד שלאחר הכרעת הדין, אלא אם ישנן נסיבות המצדיקות פתיחה בחקירה באופן מיידי".

לאור האמור נראה כי ההחלטה לפתוח בחקירה נגד שתי העובדות במעון רה"מ בעיצומו של ההליך האזרחי, לאחר שאחת מהן חזרה בה מיוזמתה בפני יועמ"שית משרד ראש הממשלה מעדותה הראשונית, הינה בהחלט חריגה מאוד בנוף המשפטי בישראל. יש לסייג כי ייתכן שהראיות והנסיבות שידועות למשטרה ולפרקליטות מצדיקות את הצעד החריג, וכי ייתכן שישנה ראשית ראיה לכך שהעובדות הודחו בעדותן על ידי הממונה עליהן. 

 משרד המשפטים דחה אמש את טענות עורכי דינה של משפחת נתניהו לרדיפה ולתפירת תיקים. בהודעה נכתב כי מדובר בדברי בלע, אין בהן בדל של אמת וכי מדובר בטענת כזב. "כפי שמסרה משטרת ישראל, החקירה מתנהלת באישור היועץ המשפטי לממשלה ובליווי ופיקוח של פרקליטות המדינה. רשויות האכיפה תמשכנה לפעול לבירור האמת בלא מורא, באופן ענייני ומקצועי, ולא יהססו לפעול בכל מקרה שיצדיק זאת".

מהרשות השופטת נמסר כי ההחלטה אם להעביר ממצאים בדבר "עדות שקר" לבחינת רשויות האכיפה נתונה לשיקול דעתו של היושב בדין.

שירה רבן תבעה את שרה נתניהו: חוויתי התעללות

עובדת מעון ראש הממשלה לשעבר שירה רבן הגישה תביעת נזיקין נגד רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו. לטענתה, היא חוותה התעללות מצידה של גברת נתניהו. רבן הועסקה במעון ראש הממשלה חודש ימים בלבד, במהלכו עבדה בסך-הכול 13 ימים בצמוד לרעיית ראש הממשלה.

התקופה הקצרה שבה עבדה במעון הספיקה לרבן על-מנת לצאת למאבק משפטי מלא טענות קשות כלפי מעסיקתה שרה נתניהו, שבו חושפת העובדת לשעבר את מאחורי הקלעים הלא מחמיאים לכאורה של בית ראש הממשלה. תביעתה של רבן, על סך 225 אלף שקל, מופנית גם נגד משרד ראש הממשלה וחברת כוח-האדם באמצעותה הועסקה.

לטענת רבן, נתניהו הציבה דרישות בלתי סבירות ובהן קוד לבוש קפדני סודי, שחייב אותה להחליף בגדים עשרות פעמים ביום כדי לשמור על "סטריליות", וכן צעקות והשפלות מתמידות שהסתיימו בהרמת יד לכאורה של שרה נתניהו לעברה בכדי להכותה.

בתגובה לשלל הטענות הקשות שהעלה רבן בתביעתה ובתצהירה, הגישה גם נתניהו תצהיר מטעמה, שבו טענה כלפי רבן כי היא "חוזה חזיונות-שווא וזקוקה בדחיפות לאבחון פסיכולוגי". שתי עובדות במעון ראש הממשלה תמכו בגרסת שרה נתניהו לאירועים. עדויות אלה נמצאות כעת בליבה של חקירת המשטרה. 

הנחיית פרקליט המדינה

● יש להבחין בין עלילה לבין מסירת אמרה כוזבת או סותרת שאינה מגעת לכדי עלילה
● ככלל, כאשר התעורר חשד לכך שאדם העליל עלילת שווא נגד אחר בקשר עם עבירה פלילית, יועבר העניין לחקירת משטרה
● אם התעורר חשד לכך שאדם מסר בחקירה או במשפט אמרה שקרית או אמרה הסותרת הודעה קודמת בפרט מהותי מתוך כוונה להטעות, יאזן התובע את האינטרסים השונים וייטה להפנות את העניין לחקירה רק בהתקיים מספר תנאים, כגון הכזב שבאמרה נתגלה בשל גורם חיצוני, להבדיל מכך שהעד חזר בו מגרסתו הכוזבת מתוך רצון חופשי, כביטוי של חרטה
● ככל שהאמרה ניתנה במסגרת הליך פלילי, וככל שהאמרה נסובה על עבירה פלילית חמורה יותר, תגבר הנטייה להורות על פתיחה בחקירה
● ככל שהעד חזר בו מגרסתו השקרית ביוזמתו ומסר, בסופו של יום, גרסת אמת והנזק שנגרם כתוצאה מהאמרה השקרית אינו חמור, עשוי הדבר להוות שיקול שלא לפתוח בחקירה

עוד כתבות

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; אורמת מזנקת ב-7%, דלתא מותגים נופלת ב-16%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן יורדות ● מגמה שלילית בוול סטריט ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

איראן תרגלה אש חיה במצר הורמוז; בצעד חריג: הנתיב ייסגר

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; חמינאי: הטילים שלנו? לא עניינה של ארה"ב ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין