גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנחיות לא חד משמעיות ומיעוט אישומים: על מערכת האכיפה ועדות שקר

על רקע החלטת המשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד שתי עובדות במעון רה"מ בחשד למתן עדות שקר לטובת שרה נתניהו, "גלובס" בדק ומצא כי בתיהמ"ש לא ממהרים להפנות לחקירה עדי שקר, וכי הנחיות פרקליט המדינה בשאלה אם להעמיד לדין בגין עדות שקר קובעות כי יש לאזן בין שיקולים שונים

שירה רבן (מימין) ושרה נתניהו. ההחלטה לפתוח בחקירה בגין עדות שקר חריגה בנוף המשפטי בישראל / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט
שירה רבן (מימין) ושרה נתניהו. ההחלטה לפתוח בחקירה בגין עדות שקר חריגה בנוף המשפטי בישראל / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

משטרת ישראל הודיעה באחרונה כי היחידה הארצית לחקירות הונאה פתחה בחקירה בחשד למתן עדות שקר של שתי עובדות במעון ראש הממשלה. עדויות ותצהירי השקר, על פי החשד, נמסרו על ידי שתי עובדות במעון רה"מ לטובת אשת רה"מ, שרה נתניהו, במסגרת התביעה האזרחית שהגישה העובדת לשעבר, שירה רבן, נגד שרה נתניהו. זאת, בטענה כי התעללה בה בעת העסקתה במעון רה"מ. "גלובס" בדק כיצד מתייחסת מערכת האכיפה הישראלית לעדות שקר.

בדיקת "גלובס" מעלה כי בין השנים 2014 ל-2018 הוגשו בסך הכל 13 כתבי אישום בגין סעיף 237 לחוק העונשין שעניינו מתן עדות שקר. סעיף זה קובע כי "המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו - מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו - מאסר תשע שנים". למרות שמדובר בעבירה שעונשה חמור במיוחד, למעשה סעיף 237 לחוק העונשין הפך כמעט לאות מתה במערכת האכיפה הישראלית. בשנת 2014 הוגשו שלושה כתבי אישום בגין סעיף זה, ב-2015 הוגשו ארבעה, ב-2016 כתב אישום בודד, ב-2017 הוגשו חמישה וב-2018 לא הוגשו כלל כתבי אישום בגין סעיף זה.

כתבי אישום בגין עדות שקר

בגין עבירת של מתן עדויות סותרות, לפי סעיף 240 לחוק העונשין, הוגשו בין 2014 ל-2018 שני כתבי אישום סך הכל. אישום אחד ב-2015 ואישום נוסף בשנה שלאחריו. בגין עבירת סירוב להעיד, לא הוגשו כל כתבי אישום בכל השנים הללו. בגין עבירת ידיעות כוזבות הוגשו סך הכל 240 כתבי אישום בשנים אלה.

קביעות נחרצות, ללא הפניה לחקירה

מדיניות זו של אי העמדה לדין מובהקת, אף כאשר עדות השקר נחשפת ומתגלה במהלך החקירה או במהלך הדיון בבית המשפט. כך, לדוגמה, השופטת נסרין עדוי-ח'דר נהגה לפני חודש במסגרת פסק דין בתביעה אזרחית לקבלת פיצויים מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. "אציין, כי העד שיקר במצח נחושה... לא ניתן להטיל אף לא צל של ספק כי העד הוא שהשתתף בשיחה... מהמקובץ לעיל, שוכנעתי כי שני העדים הנ"ל שיקרו שקר גס". חרף זאת, השופטת החליטה שלא להעביר את מסקנתה ביחס לעדים למשטרת ישראל ולפרקליטות.

כך נהגה, לדוגמה, גם שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לימור מרגולין-יחידי שכתבה בפסק דין לפני כחצי שנה כי "למשמע העד לא ניתן היה אלא להתרשם שמדובר בעדות שקרית מוזמנת של מי שלמד מספר הצהרות וחזר עליהן כמו מנטרות". מרגולין-יחידי הוסיפה עוד וחרצה את דינו של העד "נתון זה, ביחד עם ההודיה וההרשעה, וביחד עם ההתרשמות השלילית מהעד, מובילים למסקנה חד משמעית שהעד שיקר על דוכן העדים". אולם חרף קביעתה הנחרצת, בחרה השופטת שלא להעביר את מסקנתה למשטרה על מנת שתעמיד לדין את עד השקר.

בהליך בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב נדונה פרשת עגינות קשה. בפסק הדין נכתב כי "המסקנה ברורה כי העד העיד עדות שקר בבית הדין". באותו פסק גם נכתבה ביקורת חריפה על עו"ד אליעד שרגא שהעיד בהליך. "עו"ד אליעד שרגא, כפי הנראה, מוצלח בתור פרקליט יותר מבתור עד. עדותו לא נשמעה אמינה כלל ונעדרה כל אותות אמת". עוד נכתב כי "...'נרטיב' זה מופיע במדויק בכל העדויות מטעם נתבע מס' 2 עד שאי אפשר להימנע מתחושה כי טרם כניסתם לדיון שיננו העדים שוב ושוב 'דף מסרים' מטעם משרד עו"ד אליעד שרגא. ל'ביסוסו' של הנרטיב מציגים כל העדים, לעיתים אפילו בסגנון זהה ומביך...מדובר בנרטיב שקרי וכוזב". גם במקרה זה לא ננקטו סנקציות נגד מי שנקבע כי העיד עדות שקר.

סגן נשיא בית המשפט השלום בתל אביב ירון בשן דחה תביעת נזיקין שהגיש צעיר, תוך שהוא קובע כי "אין מנוס מלקבוע שהגרסה העובדתית שבכתב התביעה ועדויות התובע ועדיו בבית המשפט אינן אמת". השופט הוסיף בפסק הדין כי "בית המשפט הזהיר את התובע ואת חבריו שוב ושוב על חובתם לומר אמת בעת שהם מעידים - וגם אזהרה זו לא הועילה כלל.... מצוות הנימוס אוסרת על בית המשפט לכנות בשם ההולם לכך את עדויות התובע ועדיו. הם הציגו מסכת עובדתית מתואמת שאינה אמת". ושוב גם במקרה בחר השופט שלא להעביר את מסקנתו למשטרה על מנת שתעמיד לדין את עד השקר.

ההנחיה: איזון בין שיקולים

הנחיית פרקליט המדינה מתייחסת למדיניות העמדה לדין בגין מתן עדות שקר. על פי ההנחיה, יש לאזן בין השיקולים השונים, ולא דומה מתן עדות שקר בהליך פלילי למתן עדות שקר בהליך אזרחי.

על פי ההנחיה, "יש להבחין בין עלילה לבין מסירת אמרה כוזבת או סותרת שאינה מגעת לכדי עלילה. ככלל, התעורר חשד לכך שאדם העליל עלילת שווא נגד אחר בקשר עם עבירה פלילית, יעביר תובע את העניין לחקירת משטרה".

לעומת זאת, כך על פי ההנחיה, אם התעורר חשד לכך שאדם מסר בחקירה או במשפט אמרה שקרית או אמרה הסותרת הודעה קודמת בפרט מהותי מתוך כוונה להטעות, יאזן התובע את האינטרסים השונים וייטה להפנות את העניין לחקירה רק בהתקיים מספר תנאים, כגון "הכזב שבאמרה נתגלה בשל גורם חיצוני, להבדיל מכך שהעד חזר בו מגרסתו הכוזבת באופן אוטונומי ומתוך רצון חופשי, כביטוי של חרטה ומתוך מטרה לקדם את תכלית בירור האמת".

עוד נכתב כי "ככל שהאמרה ניתנה במסגרת הליך פלילי, וככל שהאמרה נסובה על עבירה פלילית חמורה יותר, תגבר הנטייה להורות על פתיחה בחקירה". עוד נכתב כי "ככל שהעד חזר בו מגרסתו השקרית ביוזמתו ומסר, בסופו של יום, גרסת אמת והנזק שנגרם כתוצאה מהאמרה השקרית אינו חמור, עשוי הדבר להוות שיקול שלא לפתוח בחקירה, וזאת מתוך אינטרס ציבורי שלא להרתיע עדים מלחזור בהם מגרסתם השקרית המוקדמת".

עוד נקבע כי "על מנת שלא לפגוע בהליך שבו נחשפה אמרת הכזב או האמרה הסותרת, תידחה בדרך כלל פתיחת החקירה בגין העבירות המנויות בהנחיה זו, למועד שלאחר הכרעת הדין, אלא אם ישנן נסיבות המצדיקות פתיחה בחקירה באופן מיידי".

לאור האמור נראה כי ההחלטה לפתוח בחקירה נגד שתי העובדות במעון רה"מ בעיצומו של ההליך האזרחי, לאחר שאחת מהן חזרה בה מיוזמתה בפני יועמ"שית משרד ראש הממשלה מעדותה הראשונית, הינה בהחלט חריגה מאוד בנוף המשפטי בישראל. יש לסייג כי ייתכן שהראיות והנסיבות שידועות למשטרה ולפרקליטות מצדיקות את הצעד החריג, וכי ייתכן שישנה ראשית ראיה לכך שהעובדות הודחו בעדותן על ידי הממונה עליהן. 

 משרד המשפטים דחה אמש את טענות עורכי דינה של משפחת נתניהו לרדיפה ולתפירת תיקים. בהודעה נכתב כי מדובר בדברי בלע, אין בהן בדל של אמת וכי מדובר בטענת כזב. "כפי שמסרה משטרת ישראל, החקירה מתנהלת באישור היועץ המשפטי לממשלה ובליווי ופיקוח של פרקליטות המדינה. רשויות האכיפה תמשכנה לפעול לבירור האמת בלא מורא, באופן ענייני ומקצועי, ולא יהססו לפעול בכל מקרה שיצדיק זאת".

מהרשות השופטת נמסר כי ההחלטה אם להעביר ממצאים בדבר "עדות שקר" לבחינת רשויות האכיפה נתונה לשיקול דעתו של היושב בדין.

שירה רבן תבעה את שרה נתניהו: חוויתי התעללות

עובדת מעון ראש הממשלה לשעבר שירה רבן הגישה תביעת נזיקין נגד רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו. לטענתה, היא חוותה התעללות מצידה של גברת נתניהו. רבן הועסקה במעון ראש הממשלה חודש ימים בלבד, במהלכו עבדה בסך-הכול 13 ימים בצמוד לרעיית ראש הממשלה.

התקופה הקצרה שבה עבדה במעון הספיקה לרבן על-מנת לצאת למאבק משפטי מלא טענות קשות כלפי מעסיקתה שרה נתניהו, שבו חושפת העובדת לשעבר את מאחורי הקלעים הלא מחמיאים לכאורה של בית ראש הממשלה. תביעתה של רבן, על סך 225 אלף שקל, מופנית גם נגד משרד ראש הממשלה וחברת כוח-האדם באמצעותה הועסקה.

לטענת רבן, נתניהו הציבה דרישות בלתי סבירות ובהן קוד לבוש קפדני סודי, שחייב אותה להחליף בגדים עשרות פעמים ביום כדי לשמור על "סטריליות", וכן צעקות והשפלות מתמידות שהסתיימו בהרמת יד לכאורה של שרה נתניהו לעברה בכדי להכותה.

בתגובה לשלל הטענות הקשות שהעלה רבן בתביעתה ובתצהירה, הגישה גם נתניהו תצהיר מטעמה, שבו טענה כלפי רבן כי היא "חוזה חזיונות-שווא וזקוקה בדחיפות לאבחון פסיכולוגי". שתי עובדות במעון ראש הממשלה תמכו בגרסת שרה נתניהו לאירועים. עדויות אלה נמצאות כעת בליבה של חקירת המשטרה. 

הנחיית פרקליט המדינה

● יש להבחין בין עלילה לבין מסירת אמרה כוזבת או סותרת שאינה מגעת לכדי עלילה
● ככלל, כאשר התעורר חשד לכך שאדם העליל עלילת שווא נגד אחר בקשר עם עבירה פלילית, יועבר העניין לחקירת משטרה
● אם התעורר חשד לכך שאדם מסר בחקירה או במשפט אמרה שקרית או אמרה הסותרת הודעה קודמת בפרט מהותי מתוך כוונה להטעות, יאזן התובע את האינטרסים השונים וייטה להפנות את העניין לחקירה רק בהתקיים מספר תנאים, כגון הכזב שבאמרה נתגלה בשל גורם חיצוני, להבדיל מכך שהעד חזר בו מגרסתו הכוזבת מתוך רצון חופשי, כביטוי של חרטה
● ככל שהאמרה ניתנה במסגרת הליך פלילי, וככל שהאמרה נסובה על עבירה פלילית חמורה יותר, תגבר הנטייה להורות על פתיחה בחקירה
● ככל שהעד חזר בו מגרסתו השקרית ביוזמתו ומסר, בסופו של יום, גרסת אמת והנזק שנגרם כתוצאה מהאמרה השקרית אינו חמור, עשוי הדבר להוות שיקול שלא לפתוח בחקירה

עוד כתבות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק