גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילה גמליאל בולמת את תוכנית המשרפות של קודמה בתפקיד

ל"גלובס" נודע כי חודש לאחר שאושרה הקמתן, השרה להגנת הסביבה החליטה להקפיא את יישום התוכנית להקמת משריפות פסולת, לצורך בחינה מחודשת של מדיניות הפסולת בישראל ● התוכנית השנויה במחלוקת, עוררה התנגדויות בקרב ראשי ערים, פעילים סביבתיים ומומחי סביבה

השרה גילה גמליאל / צילום: רפי קוץ, לע"מ
השרה גילה גמליאל / צילום: רפי קוץ, לע"מ

רק לפני פחות מחודש הכריז המכרז להגנת הסביבה על התקדמות התהליך להקמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת, אך היום, כך נודע לגלובס, החליטה השרה הנכנסת גילה גמליאל להקפיא את התוכנית ולבחון אותה מחדש. במפגש שקיימה היום השרה להגנת הסביבה עם ארגוני הסביבה, היא עדכנה אותם על החלטתה לבחון את הקמת המתקנים מחדש במסגרת גיבוש מדיניות פסולת, ולמידת הפתרונות הנוספים בתחום. ההחלטה מתקבלת לאחר התנגדויות רבות שצפו מעל פני השטח בתקופה האחרונה, לאור תוכנית הקמת משריפות הפסולת שקידם השר היוצא - זאב אלקין.

לאחר שנים של ניסיונות כושלים להפחית את היקף הטמנת הפסולת בישראל, הוחלט לאחרונה במשרד להגנת הסביבה לקדם הקמה של מתקנים להשבת אנרגיה באמצעות שריפת פסולת, שיטפלו ב-23% מהפסולת המצטברת והגדלה משנה לשנה בישראל, פסולת שייורית שלא ניתן למחזר. רק בחודש מאי, אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות הליך מזורז להקמת שלושה מתקנים בצומת מורשה, במתחם חירייה ובאשדוד, בנוסף לשני אתרים שאושרו לפני כן בנגב, באורון ובנאות חובב, ובנוסף למתקן שהמשרד להגנת הסביבה פרסם כבר מכרז לבנייתו ליד מעלה אדומים. המשרד להגנת הסביבה אף תיכנן להרחיב את המתקנים למוקדים נוספים ברחבי הארץ. ההשקעה במשרפות נאמדת בכ-4 מיליארד שקל, שהצטברו לאורך השנים בקרן הניקיון (קרן שאליה מועברים כספי היטל ההטמנה), ופרויקט המשריפות נחשב לפרויקט דגל של מנכ"ל המשרד, גיא סמט, ושל השר הקודם - זאב אלקין.

מדינה בְּזבל

מדינת ישראל ממוקמת במקומות האחרונים מבין מדינות ה-OECD בנושא ניהול הפסולת שלה, כשהיא מטמינה כ-80% מהפסולת הרבה הנוצרת בבתי האב. הטמנת פסולת פוגעת בקרקע, במקורות המים ואף מייצרת זיהום אוויר המהווה איום על בריאות האדם ועל הסביבה, ויתר על כן - גוזלת שטחים הולכים וגדלים, בהתאם לגידול המהיר באוכלוסייה. בנוסף לכך, רק לאחרונה דיווח המשרד להגנת הסביבה כי כלל שריפות הפסולת בישראל באתרים מוסדרים ופיראטיים תרמו בשנת 2018 כ-60% מפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר.

מתקני השבת אנרגיה מפסולת פועלים ברחבי העולם, כשהם מנצלים את הערך האנרגטי שבפסולת לצורך יצירת חשמל. יחד עם זאת, התהליך בישראל מלווה בהתנגדויות רבות של מועצות ורשויות מקומיות, וכן של ארגוני סביבה. לדברי המתנגדים, התהליך נעשה בלא שיתוף ציבור, כאשר כלל לא בטוח שבשנת 2020, כשהעולם מיישם יותר ויותר פתרונות של כלכלה מעגלית ומחזור פסולת, דווקא בישראל מקדמים פתרונות שיושמו במקומות אחרים לפני שנים רבות, וייתכן כי יש טובים מהם. עוד חוששים הארגונים כי שיעור הפסולת שתועבר אל המשריפות יהיה גדול מכפי שטוען המשרד להגנת הסביבה, והדבר יבוא על חשבון העברת פסולת למיחזור - כאשר בישראל אין תעשיית מיחזור, והמשרפות עלולות להפוך לפתרון לכל פסולת באשר היא. בנוסף, תושבים רבים וארגוני סביבה שונים חוששים שבהיעדר פיקוח ואכיפה סביבתית הדוקה, מתקנים אלה יהפכו למטרדים, ויובילו לפליטת מזהמים דווקא בסמוך למקומות ישוב. כמו כן, המודל הכלכלי שהמדינה מציעה, על פיו המשריפות יוקמו על ידי יזמים פרטיים, מוריד את המעורבות, האחריות והמחויבות של הרשויות המקומיות, ולא משיב לציבור את הכסף שהוא משלם על הטיפול בפסולת שלו.

"אדם פותח את החלון ותחתיו ייסעו אלפי משאיות זבל"

אחד המתנגדים הבולטים להקמת המשריפות, הוא אבי גרובר, ראש עיריית רמת השרון. לדבריו, הקמת משרפות בסמוך לעיר תוביל לעצירת התרחבות העיר ותוביל ליצירת בעיית מגורים באזור המרכז, כאשר השטח עליו מתוכננת לקום המשרפה, מיועד למתקני תשתית שיאפשרו את המשך התרחבותה של רמת השרון. "אם תוכניות הבנייה כפי שהן יצאו לפועל ותוכנית המשרפות תעמוד על תילה זה יצור מציאות המקבילה לכך שמישהו ישים מתקן כזה בכיכר רבין. אדם פותח את החלון ותחתיו נוסעות אלפי משאיות זבל", אמר גרובר. "באירופה מתקנים כאלה הם חוליה אחרונה בשרשרת אחרי טיפול של הפרדה במקור בבתי התושבים. האחוז מהפסולת שמטופל במתקנים הוא מזערי ולכן אי אפשר להשוותו לישראל. כאן מעיפים הכול לאש ומה שיהיה יהיה. אין לזה אח ורע".

גרובר מודאג גם מהשפעות בריאותיות, ואומר: "בדיונים על מתקני השריפה אנשי משרד הבריאות הודיעו שהם אינם יודעים להעריך את הנזק הבריאותי שיגרם מהם. אנחנו לא ניתן לתושבי רמת השרון להיות שפני ניסיון", אומר גרובר. "מצד אחד עוצרים את המשק כולו בגלל סכנת קורונה ומצד שני בונים מתקנים שעלולים להוות סכנה בריאותית. במיקום הנוכחי הן נמצאות מאות מטרים מבתי מגורים, ברדיוס לא הגיוני. יהיו מפגעי ריח וגזים שיסכנו את בריאות התושבים".

גם מומחי סביבה, אינם שבעי רצון מהתוכנית להקמת המשרפות כפי שהיא מתוכננת בשלב זה, ומהדרך שבה נבחר פיתרון המשרפות על פני פתרונות אחרים. "מדינת ישראל לא יכולה לקבל בשלב זה החלטות באופן הטיפול בפסולת. כל ההתנהלות עד היום, לא הייתה מסודרת, ולא הייתה מבוססת על מחקר בלתי מוטה. אין ראייה מרחבית מבחינת הטיפול בפסולת, ואין מחקר פסולת משמעותי. אי אפשר לעבוד בשליפות. צריך לבצע עבודה מקיפה - לרבות בחינת חלופות וניתוח כלכלי מקיף", אמרה פרופ' אופירה אילון, העוסקת מזה שנים רבות במחקר בנושא פסולת במוסד שמואל נאמן ואוניברסיטת חיפה. "אם תבוצע עבודה כזו, תתקבלנה תשובות שונות לגבי אזורים שונים בארץ. יכול להיות שהפתרונות שמתאימים לבאר שבע, לא מתאימים לקריית שמונה. יכול להיות שלבאר שבע, הפיתרון שמתאים כרגע הוא פתרון הטמנה, לעומת מצב שונה לחלוטין בקריית שמונה, שם אולי נכון לקדם משריפות או מתקנים קטנים לטיפול אנארובי. סט הטכנולוגיות קיים, לא צריך להמציא אותו. המשרד להגנת הסביבה ביקש להקים מתקנים של 1,500 טון לשריפה ביום - אלו מתקנים גדולים מאוד, כאשר בעולם מדברים על מתקנים של 500-700. לא ברור על סמך מה".

כדי לבחון את הדרכים האופטימליות לטיפול בפסולת, בשנת 2014 פורסם במשרד מכרז בהיקף של 40 מיליון שקל להקמת מרכז מחקר פסולות לאומי לחומרים, פסולות ומיחזור. מטרת המרכז הייתה לגייס את מיטב המוחות באקדמיה הישראלית ליצירת פתרונות מעשיים בתחום החומרים, הכלכלה המעגלית והטיפול בפסולת ולשמש כזרוע ייעוץ מקצועי למשרד. מסיבות שונות, התקציב קוצץ ויועד לפעילות אחרת.

אילון אף מדגישה את הצורך הרב בעירוב הציבור, לשם הצלחת פרויקטים תשתיתיים. "נושא קריטי נוסף הוא עירוב הציבור - לא "שיתוף הציבור". ראינו באיטליה למשל איך מערבים את הציבור. לרשויות המקומיות יש אינטרס, הן יכולות להיכנס למתקנים ולראות את הביצועים הסביבתיים, כי הן שותפות. בארץ, המטרה היא לעבוד עם היזמים בעוד הרשויות המקומיות לא מעורבות. אם לא יהיה עירוב ציבור, יהיה שידור חוזר של 'ליוויתן'. אנחנו נראה מחאה והתנגדות של התושבים. כשאין אמון, הכל מתמוטט".

בארגונים הסביבתיים, בירכו על החלטת השרה לבצע חשיבה מחודשת על ההחלטה. "שמחנו לשמוע את התלבטויותיה של השרה גמליאל לגבי התכנית לקדם בשריפת פסולת בישראל ועל הבנתה את הצורך לקדם תכנית לאומית לטיפול בפסולת, אשר תבטיח שימור מקסימלי של כל חומרי הגלם שנמצאים בפחי האשפה ותמנע את זיהום האוויר שייגרם כתוצאה מהמשרפות", אמרה מאיה יעקבס, מנכ"לית ארגון 'צלול', שנאבקה בהחלטה לקדם הקמת משרפות. "לאור ריבוי הדעות המקצועיות בתחום, ארגוני הסביבה סיכמו כי יפעלו יחד לגיבוש נייר המלצות, אשר יבטיח בחינה מחודשת של הנושא. כל ארגוני הסביבה תמימי דעים כי שריפת הפסולת היא החלופה הגרועה ביותר והבלתי רצויה. השאלה שיש לענות עליה היא האם ניתן להימנע לחלוטין משריפה או אם תהיה חובה להקים משרפה אחת. בכל מקרה, אין חולקים על כך שחייבים למנוע הקמת 8-9 משרפות אשפה ברחבי הארץ ולמקסם את המיחזור ואת הפרדת הפסולת במקור".

בתגובה לדברים, אמרה השרה גמליאל: "כחלק מהליך קביעת המדיניות, השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל מבצעת בימים אלה בדיקת עומק של אסטרטגיית הטיפול בפסולת על כל מרכיביו. השרה מתכוונת לבדוק מגמות עולמיות ומודלים כלכליים וכן להתייחס לעמדות הציבור והארגונים השונים. השרה טרם גיבשה את עמדתה כלפי מתקני השבת האנרגיה או כל מיזם אחר".

עוד כתבות

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"