גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנתונים תומכים בירידת מחירים על רכבים חדשים בישראל, זו הסיבה שזה כנראה לא יקרה

הקורונה חתכה את הביקוש ושר האוצר החדש ישראל כ"ץ תמך בעבר בהורדת המס על כלי רכב ● העובדות האלה אמורות לבשר על ירידה במחירים, אבל היבואנים לא נפטרים ממכוניות בכל מחיר ועושה רושם שבמשרד האוצר (שוב) יעלו את המס ● מי שמצפה להוזלה עלול להתאכזב

רכבים חדשים בנמל אילת / צילום: shutterstock
רכבים חדשים בנמל אילת / צילום: shutterstock

שוק הרכב הישראלי התניע החודש לאחר השבתה ממושכת ובינתיים ההתנעה מלווה בהרבה בעשן שחור, שבוקע מהאגזוז. בחודש מאי, חודש העבודה המלא הראשון אחרי הסגר וההגבלות, נמסרו בישראל כעשרת אלפים כלי רכב חדשים בלבד - כמחצית מהממוצע החודשי בשנים רגילות. במצטבר נמחקו מתחילת השנה קרוב ל-30 אלף מכירות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ואם לוקחים בחשבון, שינואר ופברואר היו חודשי מכירות כמעט נורמליים הרי שבמרץ, אפריל ומאי נעלמו כמעט 75% מהשוק המקומי.

הנתונים הללו לא אמורים להפתיע ולא רק בגלל הסגר. החל ממרץ נבלמו כמעט לחלוטין רכישות הרכב של חברות הליסינג וההשכרה, כולל רכישות עבור שוק האפס קילומטרים. מדובר אמנם בשינוי זמני אבל אם לשפוט על פי הדוחות הרבעוניים של חברות הליסינג, שפורסמו בימים האחרונים, כנראה שממתינים ליבואני הרכב עוד הרבה חודשים כאלה.

המשמעות היא שאחרי שני עשורים שבהם הכתיבו המוסדיים את חוקי המשחק בשוק, הכוח עובר כיום לידי הצרכן הקטן ומשווקי הרכב בישראל ייאלצו לחזור לשיטות השיווק הקלאסיות שמקובלות בעולם ובראשן מלחמת מחירים. לא הורדת מחיר מרומזת, לא הנחות באמצעות מתווכים אלא חיתוך מחירי מחירון בגלוי. הורדת מחירים כזו יכולה לנבוע משני גורמים: כוחות השוק או מנגנון המרצה חיצוני ממשלתי, כלומר הורדת מס.

כוחות השוק לא פועלים

תיאורטית ואינטואיטיבית התנאים למלחמת מחירים ראויה בשוק הרכב הישראלי כבר קיימים בשטח: מצוקה של המשווקים; היחלשות משמעותית בכוחם של הלקוחות המוסדיים שהכתיבו עד כה שמירה על יציבות מחירים (או זחילה כלפי מעלה); קשיים של יצרני הרכב בחו"ל; שערי מטבע ידידותיים; והתייבשות של מקורות של האשראי הצרכני לרכב, שאמורה להגדיל את הרגישות למחיר של הלקוחות הפרטיים.

אלא שבינתיים נראה, שכוחות השוק לא נכנסו לפעולה פרט לכמה חריגות נקודתיות. המחירונים הרשמיים נותרו יציבים, הנחות על דגמים מבוקשים ניתנות בשוק במשורה ובדרך כלל גם מלוות בפשרות כואבות במחירי הטרייד-אין על רכבי הלקוחות ומספר המבצעים הרשמיים שנרשמו בענף בחודש החולף היה מזערי ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. התחושה הכללית היא שאף אחד לא ממהר למכור.

אפשר למצוא כמה סיבות חיצוניות לקשיחות המחירים בשוק ואחת הבולטות היא רמות המלאי הנמוכות יחסית, שעמן יוצא שוק הרכב הישראלי מהמשבר - לפחות בחלק מהדגמים והמותגים. על פי נתוני המכס בחודשים ינואר-אפריל 2020 הסתכם היבוא של רכבי נוסעים לישראל בכ-61 אלף יחידות בלבד, ירידה דרסטית של כ-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נתוני הייבוא במאי טרם פורסמו, אולם יש לשער שהם יחזקו את המגמה.

ניתן להסביר את הנתון חלקית בייבוא מוגבר של רכב, שנרשם במרץ (בעיקר בדגמים זולים) ובדצמבר (בעיקר היברידיות) אשתקד, אז היבואנים נערכו עם מלאים מוגדלים לקראת שני "עדכוני מס ירוק" כדי להקדים את העלייה במס הקנייה.

גם בנטרול החריגות הללו עדיין מדובר בירידה של עשרות אחוזים בייבוא ביחס לנורמה וההסבר הוא כנראה ההיסטריה, שפקדה את השוק ערב משבר הקורונה. נזכיר שבסוף פברואר ותחילת מרץ החל השיתוק בתיירות העולמית ויבואני הרכב ניצבו בפני גל של ביטולים והחזרות כלי רכב מחברות ההשכרה/ליסינג. באותה עת מפעלי ייצור הרכב במערב עדיין פעלו בקיבולת נורמלית והתסריט של עצירה מוחלטת של הייצור, שבדיעבד התרחש החל ממחצית מרץ, נראה בלתי הגיוני בעליל.

לנוכח הסיכון של הצפת מלאי יבואנים מיהרו לעצור או להקטין הזמנות לאספקת רכב מייצור אפריל ומאי, ואפילו מייצור יוני, שנועדו להגיע לשוק הרכב הישראלי ברבעון השלישי ואילך. אבל אז נכנסה תעשיית הרכב לשיתוק שממנו טרם יצאה והצפי הוא שניצולת הייצור של יצרנים רבים, בעיקר באירופה, לא תעלה על 70% בחודשים הבאים. כלומר, לא ברור מה תהיה היכולת של היצרנים למלא את הביקוש של ישראל.

כרגע התוצאה היא שיווי משקל בין כוחות מנוגדים: מצד אחד יש עדיין בארץ לא מעט מלאים לא מכורים - לעיתים אפילו מלאים של חודשיים-שלושה - בעיקר מדגמים שיועדו במקור עבור השוק המוסדי.

מצד שני, ההנחה הרווחת בענף כיום היא שהביקוש הפרטי לרכב בישראל ואולי במידה מסוימת גם הביקוש המוסדי, יבצע "ריבאונד" במחצית השנייה של השנה כך שספק אם המלאים הקיימים וגם אלה שאולי יגיעו יענו על הדרישה. התוצאה היא ניהול מלאי שמרני. היבואנים לא מעיפים סחורה בכל מחיר, לפחות עד התבהרות תמונת הייצור ונתוני המאקרו המעורפלת.

אם מוסיפים לכך שאיפה הגיונית של מגזר שיווק הרכב בארץ ובעולם להיחלץ במהירות מבור ההפסדים של הקורונה, ואת העובדה שמשאבי המימון העצמיים של יבואנים רבים מתוחים כרגע ואינם יכולים להחליף באופן מלא את המימון הבנקאי המתייבש - פלוס העלייה בסיכוני האשראי - נראה שמי שמצפה לירידת מחירים רוחבית וגורפת בגזרה המרכזית של שוק הרכב הישראלי, באמצעות כוחות השוק, יצטרך להמתין זמן רב.

להצליף בסוס העייף

הכוח השני שעשוי להוריד את מחירי הרכב לצרכן בתקופת הפוסט-קורונה, הוא תמריצי מיסוי ממשלתיים, אפילו סלקטיביים וזמניים. כלומר הפחתה במסים. זו אינה תיאוריה: בכל רחבי האיחוד האירופאי, אסיה וצפון אמריקה מקודמות כיום תוכניות ממשלתיות להתנעה מחדש של הביקוש לרכב באמצעות תמריצי מס ואף סובסידיות ישירות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.

מהלך כזה מבוסס על גישת Win Win. כלומר, העלות הממשלתית של המרצת הביקוש תקוזז על ידי האצת הצמיחה בתל"ג והעלייה בהכנסות המדינה ממסים. בישראל הלוגיקה של מהלך כזה היא די מובהקת. כל רכב חדש, שמשוחרר מהמכס, מייצר למדינה בממוצע כ-40 אלף שקל במיסי קנייה, על פי נתוני רשות המסים, לא כולל הכנסות ממע"מ ומאגרות.

הירידה בייבוא של כ-60 אלף כלי רכב, שנרשמה מתחילת השנה על פי נתוני האוצר, פירושה אובדן הכנסות של כ-2.4 מיליארד שקל ממסי רכב ישירים ועקיפים בינואר-אפריל. אפילו בקיזוז ההכנסות העודפות מגל הקדמת הייבוא של דצמבר 2019, מדובר על אובדן הכנסות של כ-4-5 מיליארד שקל בחישוב שנתי, כולל ירידה בהכנסות ממס שווי השימוש עקב התכווצות שוק הליסינג, ירידה מהכנסות באגרות, ירידה בנסועה (הכנסות מבלו דלק) וכדומה. זה לא מעט כסף.

לפיכך עידוד הצמיחה המחודשת של השוק באמצעות הפחתה זמנית ומשמעותית במס הקנייה על רכב - שבישראל הוא מהגבוהים בעולם - יכולה לשפר את המאזן הסופי בכמה מיליארדים. יתר על כן, בראש משרד האוצר ניצב כיום שר, שתמך לאורך כל השנים במהלך כזה במוצהר.

בשנת 2000 (גוגל לא שוכח כלום), הגיש חבר הכנסת הצעיר ישראל כץ את "הצעת חוק הפחתת הבלו ומס הקנייה על רכב", שעיקרה היה הגבלה של תקרת מס הקנייה על רכב ל-40% בלבד. בנובמבר 2009, עם כניסתו של ישראל כץ לתפקיד שר התחבורה, הוא הצהיר כי "אמשיך לקדם את התוכנית להוזלה של מס הקנייה על רכב ל-60%. מסים גבוהים מדי עלולים לפגוע לפגיעה בבטיחות ולהגביר את הזיהום של כלי רכב".

בספטמבר 2012, עם הצגת תוכנית של ועדה בין משרדית לרפורמה בשוק הרכב, אמר כץ כי "הדרך היעילה ביותר להרחבת שוק הרכב היא לקבוע תקרת מס קנייה של 60% על רכב חדש". הכרזות נוספת של כבוד השר ברוח זו חזרו ועלו במהלך השנים, כולל סביב דיוני ועדת הכלכלה שדנה ברפורמה בשוק ייבוא הרכב.

נראה שלכאורה כל הכוכבים מסתדרים כיום במערך מושלם: למדינה יש מוטיבציה להמריץ מחדש את שוק הרכב באמצעות הפחתה זמנית של מיסוי רכב; יש לה כלי גמיש, סלקטיבי ורב תכליתי בשם "מיסוי ירוק", שמאפשר לה לעשות זאת מבלי לוותר על המצפון הסביבתי; תנאי השוק מספקים לכך רקע מושלם; ובראש משרד האוצר ניצב כיום שר, שלאורך השנים הביע תמיכה מוצהרת ועקבית במהלך של הורדת מסי הרכב. האם שווה להמתין לירידת מסי הקנייה שתוזיל את מחירי הרכב?

ניקח כאן הימור מחושב ונספק לקוראינו תחזית נחרצת: תשכחו מזה. למערכת הפוליטית והמקצועית באוצר ובכנסת, שאחראית על מדיניות גביית מיסי הרכב בישראל, יש מחסום פסיכולוגי - קיבעון של ממש - בכל הנוגע להורדת מסי הרכב. על עוצמת הקיבעון יכולה להעיד המגמה העקבית של העלאת המס הישיר והעקיף על רכב בעשורים האחרונים תוך חריגה מכל נורמה בינלאומית.

לפיכך אפשר לצפות, שהעדכון הקרוב של המיסוי הירוק בתחילת אוגוסט יישם את ה"טריק" היחידי שהאוצר יודע לבצע: לדרבן את הסוס העייף עם שוט. באוגוסט תבוא כנראה הודעה על העלאה משמעותית במסי הרכב הריאליים ב-2021, במטרה ליצור עוד גל של היסטריה צרכנית, שיריץ את היבואנים לבצע ייבוא ושחרור מוקדם של רכב מהמכס, שיזרים עוד קצת כסף לקופת האוצר היבשה על חשבון השנה הבאה. ממש כמו בשנה שעברה, וזו שלפניה, ובסתירה גמורה למגמה בה נוקט כיום העולם הנאור. האם הסוס העייף והחבול של שוק הרכב פוסט-קורונה יוכל לעמוד בעוד הצלפה, או שמה היא תשלח אותו לעפר באופן סופי? באוצר מוכנים כנראה לקחת את הסיכון. 

עוד כתבות

קמאלה האריס בקליפורניה, 2019  / צילום: Richard Vogel, Associated Press

המינוי ההיסטורי של ביידן: האם קמאלה האריס תהיה "הנשיאה החליפית"

היא אישה, היא שחורה, היא נראית ונשמעת כמו העתיד ● מינויה ההיסטורי של קמאלה האריס למועמדת הדמוקרטים לסגן נשיא מעניק כיוון ודגש, שטראמפ יתקשה להתמודד אתו ● אבל צריך לזכור שלסגן נשיא בארה"ב יש השפעה רק אם הנשיא מאפשר אותה

מאיר גורביץ', בעל השליטה בארזים / צילום: רוני שיצר

רוכש חדש מתעניין באל על: איש הנדל"ן מאיר גורביץ

גורביץ (65) הוא איש עסקים ישראלי-בריטי, ובעל פעילות עסקית חובקת עולם ● עיסוקו מתמקד בעיקר בנדל"ן מניב ● גורביץ לא העביר הצעת מחיר אולם פנה כאמור לרשות החברות לקבל היתר

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

מניות השבבים הובילו עליות בוול סטריט; טסלה קפצה ב-13%

מדד ה-S&P 500 רחוק כעת בכ-0.4% מעלייה לשיא חדש ● בורסות אירופה ננעלו בעליות בהובלת מדד הפוטסי בלונדון שקפץ בכ-2.2% ● למונייד ירדה ב-3.5% לאחר שפרסמה דוחות כספיים מאכזבים ● תופין זינקה בכ-11% לאחר שפרסמה תוצאות טובות יחסית

שבי שמר / צילום: שלומי יצהר

בנק אגוד הקטין את ההוצאות בגין הפסדי אשראי ושיפר את הרווח הרבעוני

בדרך למיזוגו בתוך במזרחי טפחות ובמקביל להימשכות משבר הקורונה מציג אגוד גידול של 41% ברווח הרבעוני כשהוא נהנה מהכנסות בגין הפרשות קבוצתיות לצד רווח "משמעותי" בתיק ההשקעות שלו ● בשל ההפסד ברבעון הראשון הרווח במחצית הצטמק ב-94%

חילי טרופר, כחול לבן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

האם בענף התרבות משתכרים 3,000 שקל פחות מהממוצע?

המחאה של אנשי התרבות לא באה מעשירים מפונקים, אומר השר ● ומה אומרים הנתונים? ● המשרוקית של "גלובס"

כיכר המדינה, ת"א / צילום: גיא ליברמן, גלובס

בדרך לעסקת מימון חוץ בנקאי ענקית בכיכר המדינה בתל אביב

בעלי הזכויות הפרטיים בקרקע חתמו על מזכר הבנות למימון בגובה של כ-1.8 מיליארד שקל מול חברת ברקת ● כלל ביטוח תיקח אף היא חלק במימון ● בפרויקט מתוכננים להיבנות שלושה מגדלים ובהם 450 דירות

שר החוץ גבי אשכנזי ושר החוץ היווני ניקוס דנידיאס / צילום: משרד החוץ, יח"צ

בקרוב בטן גב ביוון: תיירים ישראלים יוכלו לבקר במדינה ללא צורך בבידוד

ההודעה יצאה בעקבות פגישה שנערכה בין שר החוץ גבי אשכנזי ובין מקבילו היווני, שר החוץ ניקוס דנידיאס בלשכתו בירושלים ● ההסכם יאפשר כניסה של ישראלים לאיים מסויימים ביוון מהם הם יהיו פטורים מחובת בידוד בחזור ומחובת בידוד עם הנחיתה

תמיר פלד, הבעלים של "מוזיאון המרציפן והשוקולד" ו"בית השקד" בכפר תבור / צילום: תמונה פרטית

כך בחסות הקורונה הפך המוזיאון הקטן והוותיק בכפר תבור את פניו

תמיר פלד, בן 44, בעלי "מוזיאון המרציפן והשוקולד" ו"בית השקד" בכפר תבור ● אחרי שההכנסות צנחו ב-95% הבין שכדי להתפרנס עליו לעשות שינוי, ועבר מתחום האומנות והיצירה לתחום "קמעונאות הבוטיק" ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

מדד דופק התעסוקה של "גלובס"

שוב מהפך: פחות חוזרים לעבודה מנפלטים מהשוק

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה

בצלאל מכליס / צילום: אלביט מערכות, יח"צ

עלייה של 65% ברווחי אלביט מערכות ברבעון השני

בשורה התפעולית הציגה אלביט עלייה של 47% ברווח שהגיע לרמה של כ-117 מיליון דולר ● החברה נהנתה מרווח הון בהיקף של כ-35 מיליון דולר בעקבות מכירת בניינים (ושכירתם מחדש) על ידי החברה הבת של אלביט בארה"ב

ד"ר סיניה נתניהו / צילום: יוסי כהן

ד"ר סיניה נתניהו מונתה למנהלת התוכנית לסביבה והערכת השפעות בריאותיות בארגון הבריאות העולמי באירופה

ד"ר סיניה נתניהו תופקד על חיזוק ויצירת התשתית המקצועית בתחום הערכת השפעות בריאותיות כתוצאה מחשיפה לסיכונים סביבתיים, הערכת הסיכונים וניהול הסיכונים בכל היבשת האירופאית, וצפויה להתחיל את תפקידה במטה הארגון בבון בתחילת חודש ספטמבר

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

ת"א ננעלה בירידות: מדד הבנקים צנח ב-2%, קמהדע קפצה בכ-8%

מדד ת"א 35 רשם ירידה של 0.69% ומדד ת"א 90 השיל 0.08% ● ירידות בבורסות אירופה ● מניית בנק הפועלים איבדה 2% לאחר הדוחות ● סומוטו צנחה בכ-15%

קניון שבעת הכוכבים / צילום: איל יצהר

חיים בסרט: קניון שבעת הכוכבים דורש דמי שכירות מהקולנוע, שסגור כבר חצי שנה

חברת בתי הקולנוע רב-חן הודיעה להנהלת שבעת הכוכבים כי תעזוב את המתחם בסוף אוגוסט עם סיום החוזה שלה בשל מחלוקת על דמי השכירות ● גורמים המעורים בסכסוך טוענים כי בקניון דרשו כי בית הקולנוע ישלם דמי שכירות על ששת החודשים בהם נסגר בשל הנחיות הממשלה ● בחודש שעבר נקלע הקניון לסכסוך עם קבוצת קסטרו

שלמה אליהו / צילום: תמר מצפי

המערבולת במגדל לא נרגעת: דירקטור המקורב לשלמה אליהו מתפטר

הערכות: ההתפטרות כדי לפנות מקום למינוי דירקטור חדש, כנראה מוטי רוזן ● הדירקטור הפורש גבי פיקר הסביר כי התפטרותו הינה "נוכח חוסר אמון, שהחריף לאחרונה, בינו (ודירקטורים במגדל ביטוח) לבין יו"ר דירקטוריון מגדל ביטוח, ניר גלעד ועל רקע הוראת הממונה על שוק ההון"

דירות חדשות/צילום: אייל יצהר

הלמ"ס: היקף רכישת הדירות החדשות בחודש יוני זינק לנתוני הימים שלפני הקורונה

רבע מהדירות החדשות בחודש זה נמכרו במחוז הדרום ● בסך הכל כמות רכישת הדירות החדשות במחצית השנה נמוכה ב-2.5% מזו של המחצית הראשונה של 2019

ZOOM. קשה למצוא ארגון או מוסד לימודים שפסח על השימוש במערכת  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

איך מודדים עבודה מהבית? כלי עזר למשקיעים בימי קורונה

עובדים וחברות עוברים בעקבות הקורונה לעבודה מהבית, ובשוק האמריקאי נוצרה קבוצת חברות שמפתחות כלי עבודה מרחוק ומניותיהן נוסקות בחדות ● אילו פעילויות נכללות תחת ההגדרה "Work From Home", וכיצד ייראה מדד דמיוני ייעודי לסקטור זה?

מטוס של אל על / צילום: יח"צ

סיוע מחו"ל? באל על בוחנים מינוי של בנק ג'פריס כחתם ההנפקה כדי לעניין משקיעים זרים

מועד ההנפקה לגיוס של 150 מיליון דולר נקבע לסוף אוגוסט אך הוא צפוי להידחות לנוכח אי הוודאות באשר למצב החברה ויישום תכנית החילוץ שלה ● מתעניין חדש ברכישת מניות אל על: מאיר גורביץ, בעלי חברת הנדל"ן המקרטעת ארזים

בונים מחדש: איך השפיעה הקורונה על ענף הנדל״ן / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק

תמריצים ושינויי חקיקה: איך משקמים את תחום הדיור המוגן מהריסות הקורונה?

בימי הקורונה הפכו תמריצים כלכליים ושינויי חקיקה להכרחיים בתחום הדיור המוגן, טוענים הבכירים בענף ● למבוגרים עצמם חשוב לשמר את השגרה שלפני המגפה, על מנת לתרום לבריאותם הנפשית והפיזית ● בונים מחדש – האתגרים של ענף הנדל"ן, כתבה רביעית בסדרה

ליאון רקנאטי / צילום: תמר מצפי

יצרנית המנועים של ליאון רקנאטי ומריוס נכט בדרך להנפקה לפי שווי של מיליארד שקל

החברה שבין בעלי המניות שלה נמנים מריוס נכט וליאון רקנאטי, פועלת בפיתוח מנועים חסכוניים ויעילים

הפגנת עובדי ועובדות המעבדות / צילום: תמונה פרטית

בדרך לשביתה: התפוצץ המו"מ בין עובדי המעבדות למשרד האוצר

יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים הביוכימאים ועובדי המעבדות, אסתר אדמון: "בנימין נתניהו, בהתעלמותו ובהתעלמות שריו, מכין את מדינת ישראל למשבר ענק שהוא כנראה לא מבין את משמעותו"