תורות עמוסים בכניסה לרשתות השיווק / צילום: איל יצהר, גלובס
כבר תקופה ממושכת נהנות רשתות קמעונות המזון הבורסאיות ממגמה חיובית בתוצאותיהן הכספיות, שנתמכה בשנים קודמות בעליית מחירים מתונה. משבר הקורונה שפרץ בחודשים האחרונים, והוביל לצריכת שיא של האזרחים בסניפי הסופרמרקטים, תמך בשיפור נוסף בנתונים שהציגו בימים האחרונים שש רשתות הסופרמרקטים הנסחרות בבורסה לסיכום הרבעון הראשון של השנה - עם עליות בשיעורים דו-ספרתיים משורת ההכנסות ועד הרווח.
החששות של הציבור בישראל מחוסר וממגבלות מצד הממשלה בעקבות פרוץ משבר הקורונה הובילו להסתערות חריגה על סניפי רשתות המזון בשבועיים האחרונים של חודש מרץ, מה שהזניק את המכירות בענף כולו, ובפרט עבור רשתות שיש להן נוכחות בתוך הערים ובשכונות. ההסתערות הגיעה לשיאה עם תורים ארוכים בשעה ארבע לפנות בוקר, והשליכה הצידה את עולם המבצעים וההנחות.
מלבד הקורונה שדחפה לרכישות שיא, גם עיתוי חג הפסח, שהשנה נחגג יחסית מוקדם בחודש אפריל, תמך בתוצאות הרבעון הראשון, אולם גם במבט קדימה, ולפי הנתונים שמציגות חלק מהרשתות לחודש אפריל, נראה כי כבר כעת ניתן לקבוע כי כמגמה, שנת 2020 תהיה עבורן שנה מוצלחת למדי.
הכיוון החיובי שבו נמצאת פעילות שש הרשתות הבורסאיות - שופרסל, רמי לוי, יוחננוף, פרשמרקט, ויקטורי וטיב טעם - בא לידי ביטוי גם בתשואת מניותיהן. כמגמה, אלה נהנו מתחילת השנה מעוצמה, שבלטה בעיקר בחודשים פברואר ומרץ, שבמהלכם נרשמו ירידות שערים חדות בבורסה, ומתחילתה של 2020 ועד כה הן מציגות עליות נאות.
בהתייחסות להשפעות הקורונה מדווחות החברות בין היתר על "לחץ של ציבור הצרכנים", שהוביל ל"ביקושים מוגברים" ו"לגידול ניכר בצריכה", ועל "הצטיידות הציבור במוצרי מזון ומוצרי היגיינה", על הפעלת סניפים במתכונת רציפה (24 שעות ביממה) בשל המצב, וכן על צריכה גבוהה מהרגיל גם לאחר סיום הרבעון הראשון.
מסיכום דוחות הרבעון הראשון של שש רשתות המזון הנסחרות בבורסה עולה, כי ההסתערות על סניפי הסופרים הובילה לקפיצה של כ-20% במכירות המצרפיות שלהן, ל-7.5 מיליארד שקל. למעשה, כל הרשתות רשמו ברבעון הראשון של 2020 גידול דו-ספרתי בהכנסות, שהתגלגל לשורה התחתונה, שם נרשם גידול מצרפי של כ-80% עם רווח נקי מצרפי של כמעט 200 מיליון שקל.
אבל לא רק הקורונה וחג הפסח תרמו לצמיחה הרבעונית שרשמו רשתות המזון. תרומה משמעותית נוספת הייתה להתרחבותן של הרשתות, על חשבון אחת המתחרות הגדולות שלהן - קבוצת יינות ביתן.
כאמור, במהלך השנה החולפת נקלעה קבוצת יינות ביתן-מגה שבשליטת נחום ביתן למצוקה תזרימית חמורה, וזו דחפה אותה למכירת סניפים רבים, ובהם כמה סניפים חשובים שמעבירים מוקדי כוח אזוריים ושכונתיים לרשתות המתחרות. הנהנות המרכזיות מכך היו הרשתות הצומחות ויקטורי, פרשמרקט ויוחננוף.
גם המתחרות הגדולות בענף נמצאות במגמת התעצמות: רמי לוי מתרחב בשנים האחרונות לתחומי פעילות נוספים, כגון סופרים שכונתיים, בתי קפה ופארם, בעוד ששופרסל יצרה לעצמה מובילות באונליין ובמותג הפרטי (שמחפים על קשיי ההתאקלמות של הרשת בשוק הפארם). אפרופו המותג הפרטי - שופרסל ורמי לוי הפכו במידה רבה לא רק לקמעונאיות אלא גם למעין יצרניות מזון, ובכך יצרו לעצמן מנוף לחץ על היצרניות והיבואניות המסורתיות.
מחמש יוצאת אחת
3.7 מיליארד שקל - היקף המכירות הרבעוני שהציגה ענקית הקמעונות שופרסל - סכום המשקף טיפוס של 18% ביחס לרבעון הראשון של 2019. מחזור המכירות של שופרסל, בניהולו של איציק אברכהן, דומה בהיקפו לזה של חמש המתחרות הבורסאיות שלה יחדיו, והוא מעיד על עוצמת הרשת המחזיקה ביותר סניפי סופרמרקט מכל המתחרות יחד.
שופרסל מעריכה את תרומת משבר הקורונה לפעילותה ברבעון הראשון בטווח של 320-360 מיליון שקל - כלומר, תרומה של כ-11%-12% לצמיחה לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בעוד שתרומת הקורונה לפעילות בחודש אפריל מוערכת על-ידיה בכ-50-60 מיליון שקל - עלייה של 4%-5% ביחס לאפריל 2019.
עליות בשיעורים דומים במכירות הציגה גם רמי לוי - הנושאת את שם בעל השליטה בה, עם מחזור שהגיע לכ-1.6 מיליארד שקל, כשמלבד הקורונה ועיתוי פסח נהנתה רמי לוי גם מפתיחת שלושה סניפים חדשים במהלך השנה שעברה.
144 מיליון שקל - הרווח הגולמי שהציגה רשת ויקטורי - המשקף קפיצה של 40% ביחס לרבעון המקביל של 2019, ובולט בין המתחרות בשורה זו. רשתות המזון הציבוריות הצליחו להביא להגדלת המכירות תוך שיפור בשיעור הרווחיות הגולמי שלהן (למעט שופרסל וטיב טעם שהציגו שחיקה בשורה זו).
כיום לויקטורי כבר קרוב ל-60 סניפים, ואחרי שסניפים שפתחה הרשת בסוף 2019 "השפיעו בצורה ניכרת על הגידול במכירות והגידול ברווחיות", היא פתחה ארבעה סניפים נוספים בחודש מרץ, שלהם הייתה "השפעה זניחה" על הרבעון הראשון, אולם לפי החברה תהיה להם "השפעה גדולה" על המכירות והרווחיות בהמשך השנה.
מנתוני ויקטורי, שבשליטת משפחת רביד, עולה כי השיפור בשורה הגולמית הרבעונית נתמך בעלייה בשיעור דומה במכירות (כ-38%), תוך שיפור בפדיון בחנויות זהות ובפדיון למ"ר, וכן "מהתחזקות כוחה של החברה מול הספקים" בזכות העלייה במכירות ורכישת סניפים חדשים "האמורים להיות משמעותיים בצמיחת החברה".
בדומה לויקטורי, גם יתר הרשתות נהנו מעליות נאות בשורה הגולמית, וכמגמה גם הצליחו לשפר את שיעור הרווח הגולמי מהמכירות, ביניהן יוחננוף, שמלבד שיפור בתנאי הסחר דיווחה כי נהנתה משיפור ניכר בפעילות הסדרי מכירה בקונסיגנציה (הסדרי משגור) - שבמסגרתה היא "אינה משלמת לספקים עבור מלאי אלא לאחר שנמכר".
מגמת השיפור ברווח הגולמי המצרפי התאפשרה בין היתר גם כתוצאה מעליות מחירים שנרשמו במחצית השנייה של 2019, נוסף על עליות מחיר על תוצרת טרייה דוגמת עופות, פירות וירקות במהלך הרבעון הראשון של 2020.
10.5% - שיעור הרווחיות התפעולית של פרשמרקט מההכנסות, פרמטר שאצל כל הרשתות חל בו שיפור בהקשר זה ברבעון הראשון. אחרי פרשמרקט ניצבות יוחננוף, ואז ויקטורי, שנהנות מהיכולת של הבעלים הדומיננטיים לנהל את העסק בצורה רזה יחסית. אחריהן ניצבות טיב טעם ושופרסל עם שיעור של 4.6%, ורמי לוי מציג, כמו בעבר, את שיעור הרווח התפעולי הנמוך ביותר.
משבר הקורונה הוביל לעלייה בהוצאות התפעוליות, והרשתות גייסו בין היתר אלפים רבים של עובדים כדי לעמוד בביקושים. ישנן רשתות שהצליחו לנהל את האופרציה הזו מבלי לפגוע בשיעור הרווח התפעולי, כמו ויקטורי, שהייתה ערוכה לטענתה, או שופרסל, שגייסה 3,500 עובדים כדי לעמוד בביקושים.
זאת בעוד שברמי לוי שיעור ההוצאות התפעוליות עלה, והרווחיות התפעולית של רשת המזון ירדה מרמה של 3.4% ברבעון המקביל אשתקד ל-3%. ברשת מסבירים שזה קורה בשל "ההתאמות התפעוליות שנדרשו במהלך תקופת משבר הקורונה, וגיוס עובדים רבים לרבות לצורך מתן שירות באמצעים מקוונים".
30 מיליון שקל - הרווח הנקי הרבעוני של רשת פרשמרקט, שהציגה קפיצה של 129% בסעיף זה, שנייה רק למובילת השוק שופרסל. מבחינת פרשמרקט, שבשליטת האחים יוסי ושלומי אמיר, הגידול ברווח נולד מצירוף הנסיבות של הביקושים הגוברים בהשפעת משבר הקורונה, יחד עם התרחבות ניכרת שביצעה במהלך השנה שעברה, עם רכישת שבעה סניפים ממתחרים (סופר דוש ויינות ביתן-מגה), שהביאו אותה להציג את שיעור העלייה החד ביותר גם בשורת ההכנסות.
אגב, האחים אמיר, בעלי השליטה בפרשמרקט, ניצלו את העליות במניית החברה, ולפני קצת יותר מחודש מכרו נתח מהחזקותיהם בחברה תמורת כ-100 מיליון שקל. מאז המשיכה המניה לעלות, כך שמאז שהונפקה לפני קצת יותר משנה, השלימה זינוק של כ-90% בערכה.
לעומתה רשמה מניית יוחננוף ירידה של 14% מתחילת השנה - הבולט בניגוד לכיוון מניות הענף. החברה שבשליטת משפחת יוחננוף היא המצטרפת הטרייה לרשתות הנסחרות בבורסה, אחרי שהשלימה בהצלחה בחודש נובמבר האחרון הנפקה ראשונית של מניות (IPO), אז גייסה כ-460 מיליון שקל, מה ששיקף לה אחרי הגיוס שווי של כ-2.3 מיליארד שקל. זמן קצר אחרי ההנפקה הציגה יוחננוף תוצאות כספיות שאכזבו את המשקיעים, ומאז היא לא מצליחה לשנות כיוון, כך שבסך הכול מאז החלה להיסחר נשחק שווי מנייתה ב-17%.
מכירות מוגברות גם באפריל
במבט קדימה, קמעונאיות המזון נערכות למחצית ראשונה טובה מבחינתן, ומדווחות על מכירות מוגברות וביקושים ערים גם בחודש אפריל, בין היתר על רקע ההגבלות שהביאו לסגירת בתי הקפה, המסעדות והמלונות באפריל ובמרבית מאי.
בהמשך, הן נערכות גם לתרחיש של מחצית שנה שנייה טובה פחות, אולי אפילו עם האטה בצריכה. הרשתות מפרטות כי הן נערכות לתרחיש של "האטה", "מיתון" ושל "השפעה לרעה על הפעילות", כשאלה עשויים להשפיע על תמהיל המוצרים הנמכרים בהן. כלומר מעבר לרכישת מוצרים בסיסיים, ולא למוצרי פריומיום, שבהם הקמעונאי נהנה מרווחיות גבוהה יותר.
עם זאת, רשתות המזון נוטות להיות חשופות פחות למשברים כלכליים לעומת ענפי קמעונות אחרים דוגמת האופנה, ויחד עם הגידול במספר הישראלים שיישארו בארץ במהלך השנה הקרובה, נראה כי יהיו יותר פיות להאכיל, כך שגם אם הסל הממוצע יקטן, מספר הסלים עשוי לגדול.
מגמה נוספת שנוכחת וצפויה להישאר היא הקנייה המקוונת. משבר הקורונה הוביל את המתנגדת הבולטת ביותר לפעילות באינטרנט, יוחננוף, להיכנס לתחום, ובדוחותיה היא מבהירה כי היא מתכוונת להישאר בו. עוד עולה מהדוחות, שרשתות המזון לא עמדו בביקושים מצד הצרכנים, והתקשו לספק, בפרק זמן סביר, את ההזמנות המקוונות בתקופת המשבר.