רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי
החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו צפוי להקדים את פרישתו ולעזוב את תפקידו לאחר אישור תקציב המדינה החדש, כך מעריכים באוצר.
חזקיהו מונה לתפקיד בינואר 2017, כך שכהונתו בת ארבע השנים אמורה להסתיים רשמית רק בינואר 2021. חזקיהו אינו יכול לעזוב את תפקידו קודם לכן, משום שהוא אחראי על ניהול תקציב המדינה הזמני. תקציב המדינה החדש אמור להיות מאושר בסוף חודש אוגוסט, אך הולכים וגוברים הסיכויים שאישורו יידחה במספר שבועות ואולי אף חודשים.
באוצר אמרו בתגובה כי אין לחשב הכללי כל כוונה להקדים את פרישתו וכי הנושא אינו נמצא כלל על סדר היום.
חזקיהו, שנחשב למינוי מקצועי של שר האוצר היוצא משה כחלון, היה מקורב מאוד אליו, ובאוצר העריכו כי לא ירצה להשאר בתפקידו תקופה נוספת תחת שר אוצר אחר. בכיר נוסף שהיה מזוהה מאוד עם כחלון - מנכ"ל האוצר שי באב"ד - יסיים את תפקידו השבוע. מחליפתו של באב"ד, מנכ"לית משרד התחבורה לשעבר קרן טרנר, צפויה להתחיל בתפקיד בתחילת השבוע הבא, בכפוף לאישור המינוי בממשלה. טרנר צפויה לסיים את חופשת הלידה שלה, שהחלה רק לפני חודשיים.
מי שלא מסומן כרגע כמועמד לעזוב הוא הבכיר השלישי באוצר, הממונה על התקציבים שאול מרידור. בימים האחרונים הופעלו על שר האוצר לחצים מצד גורמים בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להדיח את מרידור מתפקידו, אך נראה שכ"ץ אינו ממהר לעשות כן. לצידו של מרידור עומדת העובדה שהוא ממלא תפקיד קריטי בקידום אישורו של תקציב המדינה החדש לשנים 2020 ו-2021.
תקציב המדינה יידחה, השאלה למתי
האוצר צפוי להודיע לכנסת בימים הקרובים כי הוא מבקש לדחות את לוחות הזמנים לאישור תקציב המדינה. ההודעה על כך לא ניתנה בינתיים, משום שבאוצר ממתינים להחלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין. בינתיים עוד לא נקבע מועד לישיבה אצל נתניהו להצגת לוחות הזמנים לאישור התקציב, אך באוצר אומרים בתגובה כי ישיבה אמורה להתקיים בימים הקרובים.
לפי ההסכמים הקואליציוניים שהובילו להקמתה של הממשלה החדשה, היא אמורה לסיים את הליכי אישור תקציב המדינה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, בתוך 100 יום ממועד כינונה, כלומר בסוף חודש אוגוסט. 55 ימים מתוך תקופה זו הוקצו עד לאישור תקציב המדינה בממשלה ו-45 הימים הנוספים הוקצו להליך אישור התקציב בכנסת. מדובר בלוחות זמנים שאפתניים ביותר בתקופה רגילה, וקל וחומר בתקופה הנוכחית.
על פי לוחות הזמנים הרגילים לאישור תקציב מדינה, התקציב היה אמור להיות מאושר בסוף נובמבר. דוגמה טובה לכך הוא תקציב 2015-2016 שאושר בסוף חודש נובמבר 2015 על ידי הממשלה הקודמת שהושבעה, כמו הממשלה הנוכחית, ב-17 במאי.
ואולם כבר בישיבת ועדת הכספים של הכנסת שנערכה אתמול לאישור תקציב חירום של 14 מיליארד שקל, רמז סגן הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס כי לוחות הזמנים לאישור התקציב צפוים להדחות.
על גודל המצוקה באוצר תעיד העובדה שהמשרד לא הצליח לעמוד בחוק המחייב אותו להציג לממשלה את תכנית התקציב הרב-שנתית (הנומרטור). לפי החוק, האוצר מחוייב להציג לממשלה בכל 1 ביוני את היקף ההתחייבויות העתידיות לשלוש השנים הקרובות ואת היקף הצעדים התקציביים (קיצוצים, העלאות מסים) הנדרשים על מנת לשמור על מסגרות התקציב. 1 ביוני עבר, ובאוצר אמרו כי מועד להצגת הנומרטור ייקבע בימים הקרובים.
אישור תקציב המדינה ל-2020 ו-2021 צפוי להיות משימה מורכבת במיוחד. משבר הקורונה לא רק הפך את עבודת ההכנה הממושכת שנעשתה באוצר ללא-רלבנטית, אלא גם מקשה מאוד על הכנת מסגרות התקציב ובראשן ההכנסות והגירעון הצפוי.
גם כעת, באמצע שנת 2020 וחודשיים וחצי לאחר פרוץ המשבר, מתקשים מאוד באוצר להעריך מה יהיו הכנסות המדינה בכל שנת 2020. גרדוס העריך אתמול בכנסת כי המשבר יגרע כ-60 מיליארד שקל מההכנסות הצפויות, אך הוסיף באותה נשימה כי ייתכן שהסכום יעמוד רק על 50 מיליארד שקל, משום שהמשק מתאושש מהמשבר קצב מהיר יותר מכפי שהעריכו באוצר.
גרדוס גם גילה כי המדינה צפויה לשלם פחות דמי אבטלה מכפי שהעריכה בעת אישור התקציב לסעיף זה, בסך 16.1 מיליארד שקל. הסיבה לירידה בסעיף זה כפולה: התאוששות המשק בקצב מהיר מהצפוי ותוכנית המענקים לעידוד התעסוקה עליה הכריז שר האוצר בשבוע שעבר צפויה לחסוך למדינה בין 1 ל-1.5 מיליארד שקל של תשלומי אבטלה לעובדים בחופשה.
על רקע זה גילה גרדוס, כי באוצר בודקים בימים אלה אפשרות להאריך את הזכאות לדמי אבטלה לדורשי עבודה שנפלטו מענפים במשק שעדיין לא חזרו לפעילות כלכלית מלאה (כגון בידור, תרבות, פנאי והתעופה).
התוכניות של חזקיהו שלא מומשו
כשנכנס לתפקידו בתחילת 2017, הכריז החשב הכללי חזקיהו על כוונתו לבצע שני מהלכים אסטרטגיים מרכזיים: הכפלת ההשקעה הממשלתית השנתית בתחום התשתיות, ורפורמה עמוקה בבירוקרטיה הממשלתית שתזניק את ישראל במדד עשיית העסקים של הבנק העולמי.
חזקיהו לא הצליח לקדם את תוכניותיו בתחום התשתיות, אך לזכותו נזקף השיפור המשמעותי שרשמה ישראל במיקומה במדד עשיית העסקים: ישראל עלתה למקום ה-35 במדד של שנת 2020 לעומת המקום ה-49 אותו תפסה במדד של שנת 2019.
על תכניותיו של חזקיהו במחצית השנייה של כהונתו העיבו שלושה אירועים בלתי מתוכננים: הגירעון התקציבי הגבוה של שנת 2018; אי אישור תקציב מדינה לשנת 2019; ומעבר המדינה להתנהלות על בסיס תקציב המשכי ומשבר הקורונה, שהעלה את הגירעון התקציבי לרמות שלו נראו מאז שנות ה-80.
מאחר שממשלת נתניהו היוצאת לא אישרה תקציב מדינה לשנת 2020 ניהל חזקיהו מסגרת תקציבית של כ-400 מיליארד שקל, סכום נמוך בכ-20 מיליארד שקל מצרכי התקציב הריאליים. לאחר פרוץ המשבר הוביל האוצר שינוי לחוק יסוד משק המדינה שאפשר את הגדלת מסגרת ההוצאה התקציבית בסכום של כ-50 מיליארד שקל (במסגרת תוכנית ה-80 מיליארד שקל) - לצורך התמודדות עם נזקי המשבר.
השבוע אישרה הכנסת תקציב חירום נוסף בסך 13.9 מיליארד שקל, המיועד בין היתר למענקי עידוד תעסוקה בהיקף 6 מיליארד שקל, לקרן הלוואות לעסקים מסורבי אשראי בהיקף 4 מיליארד שקל ובערבות מדינה של 60%, ולהגדלת הוצאות משרדי הממשלה ב-3 מיליארד שקל (הוצאה שרובה מופנית למשרד החינוך לצורך תוכניות לימודים לחופש הגדול). התוכנית כוללת סכום נוסף שהוקצה לצורך הגדלת היקפי האשראי בקרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים - במסגרת הקרן, הנהנית מערבות מדינה של 15%, אושרו הלוואות בהיקף של כ-12 מיליארד שקל והיא מתקרבת לקצה מסגרת האשראי שהיא רשאית לחלק (כ-14 מיליארד שקל).
באוצר מתכוונים לבקש בימים הקרובים את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת להגדלת ערבויות המדינה באופן שיאפשר את הגדלת מסגרת האשראי בקרן במיליארדי שקלים נוספים.