גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארבעה בכירים לשעבר בפרוטרום עוכבו לחקירה בחשד למתן שוחד

הארבעה, ששמם טרם הותר לפרסום, חשודים במתן שוחד לעובדי ציבור זרים באוקראינה וברוסיה ונחקרו במשרדי יחידת להב 433 • כמו כן נחקרו בחשד לדיווחים כוזבים • רשות ניירות ערך מעורבת בחקירה מכיוון שהחברה הייתה ציבורית בתקופה הרלוונטית למעשים

תמציות טעם של פרוטרום / צילום: רפי קוץ
תמציות טעם של פרוטרום / צילום: רפי קוץ

המשטרה ורשות ניירות ערך עיכבו לחקירה ארבעה בכירים לשעבר בחברת פרוטרום, אשר שמם טרם הותר לפרסום. הארבעה חשודים במתן שוחד לעובדי ציבור זרים באוקראינה וברוסיה, והם נחקרו במשרדי יחידת להב 433.

פרוטרום, שהייתה חברה ציבורית, נרכשה ב-2018 על-ידי חברת IFF האמריקאית תמורת כ-6.5 מיליארד דולר. לאחר הרכישה ביצעה החברה ביקורת פנימית שהעלתה חשדות נגד בכירי החברה לשעבר. חשד נוסף נגד החשודים נוגע לדיווחים כוזבים. רשות ניירות ערך מעורבת בחקירה, הואיל והחברה הייתה ציבורית בתקופה הרלוונטית למעשים, לפני שנרכשה.

פרוטרום תעשיות בע"מ הוקמה בשנת 1933 ועוסקת בייצור ושיווק חומרי גלם לתעשיית הטעם והריח ותערובות טעם וריח לתעשיות המזון והקוסמטיקה. גם חברת IFF עוסקת בתחום זה.

נזכיר כי באוגוסט 2019 דיווחה IFF במסגרת דוחות הרבעון השני כי במסגרת תהליך המיזוג נודע לה כי פעילויות של פרוטרום, ברוסיה ובאוקראינה, ביצעו "תשלומים לא ראויים" לנציגים של כמה מלקוחות החברה. ב-IFF ציינו כי החברה ביצעה מיידית חקירות בעניין טענות אלה, בסיוע חברות ייעוץ משפטי וראיית חשבון חיצוניות לחברה: "החקירות שמבצעת IFF טרם הושלמו, אבל ממצאים ראשוניים מצביעים שתשלומים לא ראויים שולמו, ושאנשי מפתח בהנהלה הבכירה של פרוטרום באותה עת היו מודעים לתשלומים אלה. IFF לא מצאה כל ראיה המצביעה על כך שלתשלומים אלה היה קשר כלשהו לארה"ב", כך נמסר אז.

בנובמבר 2019 פרסמה IFF כי הסתיימו החקירות בעניין בסיוע חברות ייעוץ משפטי וראיית חשבון חיצוניות לחברה. "תשלומים לא ראויים שולמו, ואנשי מפתח בהנהלה הבכירה של פרוטרום באותה עת היו מודעים לתשלומים אלה".

לטענת IFF, לא נמצאה כל ראיה המצביעה על כך שלתשלומים אלה היה קשר כלשהו לארצות-הברית. עוד נמסר אז כי החברה החליפה את ההנהלה הבכירה במיקומים הרלוונטיים, ומסרה בנוסף כי מעשים אלה נפסקו.

IFF ופורטרום: יהודאי ידע

בחקירה הפנימית התגלה, כך לטענת IFF ופורטרום, כי "במהלך תקופה מסוימת לפני עסקת המיזוג, פרוטרום הייתה נגועה בפעילות שלא כדין או בלתי תקינה או בלתי נאותה, של תשלומים לנציגי לקוחות, במטרה שאלה ירכשו או יגרמו לרכישה של מוצרי החברה על-ידי הלקוחות".

עוד צוין כי הגם שהחקירה הפנימית נמצאת בעיצומה וטרם הסתיימה, "הפעילות הבלתי נאותה והתשלומים הבלתי נאותים בוצעו בהנחייתו או אישורו או מעורבתו של יהודאי (המנכ"ל לשעבר אורי יהודאי, א"ג), והוא לכל הפחות היה מודע לתשלומים הללו ולא מנע אותם".

יש לציין כי הבכירים לשעבר בהנהלת פרוטרום שכרו את שירותיו של עו"ד אהרון מיכאלי ממשרד גולדפרד-זליגמן, כדי להתמודד מול הטענות של IFF בנוגע לתשלומים הבלתי ראויים ברוסיה ובאוקראינה טרם המיזוג, שהושלם בחודש אוקטובר אשתקד.

בסוף אוקטובר 2019 פרוטרום ו-IFF הגישו תביעה נגד המנכ"ל לשעבר אורי יהודאי בדרישה להחזיר בונוס של 20 מיליון דולר שגרף מרכישת החברה. הבונוס השמן נוסף למניות שמכר בעסקה בהיקף של כרבע מיליארד שקל. לטענת החברות, יהודאי "היה מודע לתשלומים הלא נאותים ברוסיה ובאוקראינה".

לטענת שתי החברות, "אילו יהודאי היה מגלה את ידיעתו בדבר הפעילות והתשלומים הבלתי נאותים - לא הייתה אפילו נשקלת, ובוודאי שלא מאושרת, הענקת הבונוס".

לטענת פרוטרום ו-IFF, הדירקטוריון וועדת התגמול של פרוטרום אישרו ליהודאי בונוס מיוחד על סך 20 מיליון דולר, וזאת למרות שבאסיפה הכללית שכינסה החברה התנגדו למעלה מ-70% מבעלי מניות המיעוט להחלטה ואיימו לטרפד אותה. בחברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי הביעו התנגדות לאישור הבונוס, "הן לאור היקפו והן לאור מבנה המענק שכולו במזומן... היקף המענק הוא חריג למשק הישראלי וביחס לתגמולים השוטפים השנתיים להם זכאי המנכ"ל", ציינו באנטרופי.

בדיווח של פרוטרום לבורסה בנושא מחודש אוקטובר 2018 נכתב כי הבונוס אושר פה-אחד על-ידי ועדת התגמול והדירקטוריון. בפרוטרום נימקו את בונוס הענק בכך שתחת ניהולו של יהודאי "עברה החברה מסע של צמיחה מואצת, תוך גידול משמעותי מתמשך ברווח וברווחיות. מסע הצמיחה של החברה מתבסס על יישום מוצלח של אסטרטגיה, המשלבת צמיחה פנימית רווחית בקצב כפול מצמיחת השווקים שבהם פועלת החברה, יחד עם רכישות אסטרטגיות".

בנוסף טענו החברות כי הבונוס ליהודאי אושר על בסיס טעות, הטעיה ומצגי כזב. "במשך השנים דיווחה פרוטרום על פעילות מצליחה ברוסיה ובאוקראינה, על אף שהפעילות הבלתי נאותה בוצעה במעורבות ולפחות בידיעה של יהודאי", נטען בתביעה, "פעילות שהוסתרה".

לטענת התובעות, "אישור הבונוס ותשלומו נעשו שלא כדין ובחוסר סמכות מחמת הצהרתו הכוזבת של יהודאי וההפרות והעוולות שביצע אשר גרמו בין השאר להטעיה".

ב-IFF העריכו כי "תשלומים לא ראויים אלה אינם מתבצעים עוד, והיקף המכירות המוערכות שהושפעו מכך הואנמוך מ-1% מהמכירות המאוחדות של IFF ופרוטרום ב-2018. החברה לא מאמינה כי ההשפעה של נושא זה הינה או עשויה להיות מהותית לתוצאות פעילותה של החברה או למצבה הפיננסי".

עוד הוסיפו החברות כי "בהתבסס על הממצאים נכון להיום ופעולות אכיפה נוספות הקשורות במיזוג, IFF אינה מודעת, נכון לעכשיו, למקרים דומים נוספים של התנהגות בלתי הולמת".

"כוונה להטעות את ציבור המשקיעים"

בעקבות גילויים אלה הוגשו בקשות לתובענות ייצוגיות נגד IFF. באוגוסט 2019 פרסמנו ב"גלובס" כי בבקשת אישור לתובענה ייצוגית שהגיש ישראל בורג, אחד מבעלי המניות בחברה, נטען כי "IFF, המנכ"ל ומנהל הכספים פעלו מתוך "מודעות וכוונה לרמות, להונות ולתמרן. אין בכלל מסקנה רציונלית אפשרית אחרת".

בקשתו של בורג מגובה בחוות-דעת משפטית הגורסת כי IFF הפרה את חוק ניירות ערך האמריקאי, בשעה שכללה בדוחות הכספיים שלה ובהודעות לבורסה פרטים שהיא ידעה שאינם נכונים ביחס לעסקיה של פרוטרום, וזאת מתוך כוונה להטעות את ציבור המשקיעים ולנפח את ערך מנייתה.

לפי הבקשה, בהודעה שהוציאה IFF על רכישת פרוטרום בשלהי שנת 2018, היא הצהירה על פרטים שידעה שאינם נכונים ונמנעה מלגלות פרטים מהותיים חשובים נוספים. IFF, כך נטען בבקשה, "כשלה מלגלות לציבור המשקיעים כי פרוטרום שילמה תשלומים בלתי ראויים"; כי "נושאי משרה עיקריים בחברת פרוטרום היו מודעים לתשלומים הבלתי הראויים הנ"ל"; וכי "כתוצאה מכך הדוחות הכספיים של פרוטרום היו מופרזים לחיוב, באופן מהותי".

פרוטרום ו-IFF יוצגו על-ידי עורכי הדין פנחס רובין וארז הראל ממשרד גורניצקי ושות'.

*** חזקת החפות: הנחקרים הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, הם לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.

האיש מאחורי החברה הישנונית שהפכה לגלובלית

אורי יהודאי, המנכ"ל המיתולוגי של פרוטרום, הגיע אליה לפני יותר מ-30 שנה, ב-1986, כשהייתה חברה קטנה מאוד עם מחזור של כ-3.5 מיליון דולר. במשך יותר מ-20 שנותיו כמנכ"ל החברה הפך אותה ליצרנית גלובלית, שבמאי 2018 נרכשה תמורת כ-6.5 מיליארד דולר על-ידי חברת IFF שלה פעילות דומה.

אורי יהודאי בועידת העסקים של גלובס/ צילום: איל יצהר

פרוטרום, שהוקמה על-ידי שני מדענים יהודיים מהולנד שעלו לישראל והגיעו למכון ויצמן, הייתה עד 1996 חטיבה קטנה בתוך חברת תעשיות אלקטרוכימיות, שנסגרה ב-2003. יהודאי שימש סמנכ"ל שיווק של החטיבה הזאת במשך עשר שנים, ומאז ועד מכירת החברה כיהן בתפקיד המנכ"ל. הרכישות הראשונות שבוצעו לאחר ה"שחרור" מתעשיות אלקטרוכימיות ואלה שהגיעו לאחר מכן, העלו את פרוטרום על מסלול של צמיחה מהירה. במשך 20 שנה האסטרטגיה של אורי יהודאי ניצחה, והוא הפך את פרוטרום לענקית, תוך בליעת עשרות חברות על פני הגלובוס, הכפלת הפעילות בערך בכל ארבע שנים, וכשהוא מקבל יד חופשית מן הבעלים, משפחת פרבר.

"ב-1986 הגעתי לחברה קטנה", אמר יהודאי בעבר, "חברה ‘ישנונית' שלא האמינה בעצמה. אחרי כמה שנים, הבנתי שאם רוצים למכור תמציות בהיקפים הרבה יותר גדולים, צריך להיות קרובים יותר ללקוח. הביזנס זה, למעשה, לפתח מוצר ללקוח בטעם שאופייני לאזור, לפי החוקים שקיימים במדינה שלו וכדומה. הבנתי שאני חייב להיות עם נוכחות מקומית משמעותית, אם אני רוצה לצמוח".

פרוטרום

החברה, שעוסקת בייצור ושיווק חומרי גלם לתעשיית הטעם והריח ותערובות טעם וריח לתעשיות המזון והקוסמטיקה, הוקמה בישראל בשנת 1933 ● מאז אמצע שנות ה-90' החל המנכ"ל אורי יהודאי ליישם אסטרטגיה של רכישות וצמיחה מהירה והחברה רכשה עשרות עסקים בתחומה ברחבי העולם ● במאי 2018, הכריזו IFF ופרוטרום על מיזוג ענקים כש-IFF הסכימה לרכוש את מניות פרוטרום לפי שווי של כ-6.5 מיליארד דולר ● כיום החברה משווקת ומוכרת יותר מ-10,000 חומרי גלם ו-70 אלף מוצרים ללמעלה מ-30 אלף לקוחות ב-150 מדינות ● לחברה 92 מעבדות מחקר ופיתוח ו-110 משרדי שיווק ומכירות, היא מפעילה 73 מתקני ייצור באירופה, צפון אמריקה, ישראל ואסיה ומעסיקה 5,600 עובדים

עוד כתבות

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר