טראמפ מחוץ לכנסיית הנשיא ביום שני. רימוני גז מדמיע הושלכו, קליעי גומי נורו, ואלות נשלפו כדי לפנות את המחאה השקטה בסמוך / צילום: Patrick Semansky, Associated Press
קודם כול, הערה סמנטית: התרגום העברי של המלה 'ביבליה' (יוונית במקור), על כל גרסותיה בלשונות המערב, כולל 'בייבל' (bible) באנגלית, אינה 'תנ"ך'. הביבליה הנוצרית אמנם כוללת גם את התנ"ך העברי, אבל בעיקר את האוונגליון הנוצרי ושורה של ספרים חיצוניים, שהיהודים לא כללו בתנ"ך, כמו ספרי המכבים, יהודית וטוביה. התרגום 'תנ"ך' הוא אפוא מטעה ומבלבל. אפשר לתרגם 'כתבי הקודש', אבל אני אשתמש להלן ב'ביבליה'. איתכם הסליחה.
הנשיא דונלד טראמפ חצה שלשום את הכביש מן הבית הלבן אל כנסיית סנט' ג'ון, הידועה גם כ"כנסיית הנשיאים", מפני שכל נשיאי ארה"ב ב-200 השנה האחרונות התפללו בה, או העמידו פנים שהם מתפללים. היא שייכת לזרם קטנטן אך רב השפעה של הכנסייה הפרוטסטנטית באמריקה, האפיסקופלים. זה לא שטראמפ אספיקופלי, וזה לא שהוא מתפלל בכנסיות. אבל הוא חצה את הכביש כדי לנופף בעותק של הביבליה בחזית סנט ג'ון.
כדי לאפשר את מסע הביבליה של המפקד העליון, משטרת וושינגטון נצטוותה לפזר בכוח מפגינים לא-אלימים, שנאספו בגן הציבורי בחזית הבית הלבן. הם מחו על הריגת ג'ורג' פלויד, שחור בן 46, בידי משטרת מיניאפוליס, במדינת מינסוטה, ביום ד' שעבר. את הוראת הפיזור נתן שר המשפטים ויליאם באר בכבודו ובעצמו.
רימוני גז מדמיע הושלכו, קליעי גומי נורו, שוטר אחד נראה מכה צלם טלויזיה, ללא כל פרובוקציה. את הדי היריות היה אפשר לשמוע ללא קושי בגן הוורדים של הבית הלבן, שבו טראמפ נשא נאום קצר, והודיע כי בדעתו להיות "נשיא החוק והסדר".
הוא "בעל בריתם של המפגינים בדרכי-שלום", אבל האלימות בערים היא מעשה של "טרור פנימי", הוא אמר. הוא איים לשגר את צבא ארה"ב, כדי להשיב על כנם את החוק-והסדר, אם ראשי הערים ומושלי המדינות לא יעשו כן בעצמם. משסיים את הנאום, הנשיא ובכירי יועציו, כולל בתו וחתנו היהודיים, יצאו לדרך, אל הכנסייה.
רוח הקודש לא נשבה שם
סנט ג'ון טעמה לילה אחד קודם את טעם האלימות. אחד המתפרעים הצית דלקה קטנה במרתף הכנסייה. היא כובתה מיד, אבל היא הייתה תזכורת לסכנה האורבת לתנועת המחאה מצד רדיקלים ובריונים, שהסתננו אל שורותיה. הנשיא ושר המשפטים שלו מטילים את האחריות על יישות, הקוראת לעצמה 'אנטיפה' (אנטי-פשיסטים). הנשיא הכריז עליה ביום א' "ארגון טרור פנימי", והוא ובאר מתארים אותה כ"רדיקלית שמאלית".
טראמפ קיבל את הזדמנות-הצילום שלו. הוא לא אמר בחזית הכנסייה שום דבר שהייתה בו רוחניות או דתיות. הוא לא ציטט אף מלה אחת מכתבי הקודש. הוא אפילו לא פתח את הביבליה. "האם זו הביבליה שלך?" שאל אותו בצעקה אחד הכתבים. הנשיא משך בכתפיו. "זו ביבליה", הוא ענה. שפתיו נשארו קפוצות.
ג'סטת הנפנוף של ספר הספרים לא נועדה לנסוך את רוח הקודש. הנשיא לא הזכיר רחמים, או מחילה או אהבת בריות. הוא לא דיבר על עמידה בפיתויים. ארך אפיים ורב חסד אינו התיאור המוצלח ביותר לאוסף תכונותיו. בחזית הכנסייה הוא עורר אסוציאציה של צלבן מן המאה ה-11, היוצא תחילה אל ערי עמק הריין כדי לטהר אותן מאויבי אלוהים, לפני שהוא מתחיל את מסעו לשחרור ארץ הקודש. את האלימות בערי אמריקה הנשיא כינה "פשע נגד אלוהים".
לא היה קשה להבין. בדיוק בעוד חמישה חודשים הנשיא יעמוד לבחירה חוזרת. הוא אינו יכול להרשות לעצמו לאבד אף אחד מתומכיו ב-2016, במיוחד לא מיליוני נוצרים אוונגליסטים בערים הקטנות של המערב התיכון ושל הדרום. הם סיפקו את הפרש נצחונו הזעיר במדינות קריטיות. הביבליה ו"פשע נגד אלוהים" נועדו בראש ובראשונה לאוזניהם.
נגד "הטירוריסטים הכחולים"
התיימרותו להיות "נשיא החוק-והסדר" נועדה גם בשבילם, גם בשביל מיליוני אמריקאים שההשתוללות האלימה מעוררת בהם חלחלה. יש סכנה ממשית שהמשתוללים ישמטו את הקרקע מתחת לרגלי המחאה הלא-אלימה. יש גם סימנים, שהפנייה אל אלימות אינה ספונטנית.
דיווחים בתקשורת תיארו אתמול מעמד במיניאפוליס, שבו פעיל חברתי שחור מטקסס, ששמו מייקל הולידיי, קרא למאות מפגינים "לחדול להעלות מס שפתיים".
"אש בוערת בעצמותיכם?", הולידיי צרח אל המיקרופון, "הבה נכבוש את הרחובות!" שומעיו הגיבו בתשואות, והניפו אגרופים קמוצים. אבל איש מקומי התקרב אליו, והזהיר אותו בשקט, "אם תצעדו, הם יכו בכם בכל כוחם". הולידיי מיהר להצטנן. "כרגע שמעתי שזה אולי לא יהיה הצעד הבטוח ביותר" (מתוך דיווח ב'ניו יורק טיימס')
הרחובות לא נכבשו אפוא, לא באותו הלילה. אבל בעינה עומדת הסכנה שלא הכול יעמדו בפיתוי להרחיב את המאבק. ב-48 השעות האחרונות באו ידיעות משורה של ערים על פגיעות, או על ניסיונות פגיעה, בשוטרים. שלושה נרצחו. אחרים נפצעו בניסיונות דריסה. צילומים של הפגנות מציגים ראיות אנקדוטיות לעוצמת האיבה למשטרה. מפגינים מתקרבים כדי נגיעה אל שוטרים חמושים, ומראים להם אצבע משולשת. מפגין אחד בחזית הבית הלבן נשא שלט, "בטלו את המשטרה". מפגין במיניאפוליס נשא שלט, "בטלו את תקציביהם של הטרוריסטים הכחולים" (=שוטרים).
איפה היו 38,000 שוטרים?
שלטונות מינסוטה הודיעו אתמול כי הם פותחים חקירה נגד משטרת מיניאפוליס על הפרת זכויות האדם של שחורים בעשר השנים האחרונות. משרד החינוך של מיניאפוליס מבטל את שיתוף הפעולה שלו עם המשטרה המקומית. אוניברסיטת מינסוטה הודיעה שלא תזמין עוד את משטרת מיניאפוליס לאבטח מאורעות חשובים בקמפוס שלה. אכן, דיסקרדיטציה כמעט מלאה של המשטרה בעיר בעייתית של 425 אלף תושבים.
ואף כי משורה של ערים באות ידיעות על שוטרים המוסיפים להפעיל כוח מופרז נגד תושבים, בערים אחרות מצטיירת תמונה של אבדן עשתונות. אחת מהן היא ניו יורק. שם, עוד לפני שעוצר לילה נכנס אל תוקפו (ב-23:00), נרשמו בין יום ב' ליום ג' שורה של מעשי ביזה והרס רכוש. המשטרה עמדה באפס מעשה.
מהלך האירועים בעיר ניו יורק הביאו את מושל מדינת ניו יורק, אנדרו קואומו, לגינוי פומבי של ראש העיר ושל המשטרה. "הם לא עשו את עבודתם אתמול בלילה", אמר המושל, שיחסיו עם ראש העיר מעורערים זה זמן רב. "יש לנו 38,000 שוטרים במשטרת ניו יורק. זה כוח המשטרה הגדול ביותר בארה"ב. עליכם להשתמש ב- 38,000 איש ולהגן באמצעותם על רכוש ועל בני אדם... התבוננו בסרטונים. זו הייתה חרפה".
הנשיא טראמפ הגיב בשמחה גלויה לאידה של עיר מולדתו. הוא צייץ, ששני האחים לבית קואומו סבלו באותו היום עצמו. "ניו יורק נפלה בידי בוזזים, סכינאים, שמאל קיצוני וכל הסוגים האחרים של חלאות ושל זוהמה (lowlife&scum). המושל מסרב לקבל את הצעתי לשגר כוחות דומיננטיים של המשמר הלאומי. ניו יורק נקרעת לגזרים. כיוצא בזה, הרייטינג של פרדו ירד ב-50%!"
"פרדו" הוא כינוי גנאי שהוענק לכריס קואומו, אחיו הצעיר של המושל, המגיש תכנית חדשות ברשת סי.אן.אן. "פרדו" המקורי היה בנו של הסנדק בספר/סרט המאפיה המפורסם של מאריו פוזו.
כמו ריצ'רד ניקסון
בשעה שהמפקד העליון של הכוחות המזוינים מנחם את עצמו בירידת הרייטינג של שנואי נפשו בתקשורת, התיימרותו להיות "נשיא החוק והסדר" הועמדה בקונטקסט הראוי. אתמול אחר הצהריים, כטוב לבו בשרשרת ארוכה של ציוצים, הוא שיגר ברגע נתון רק שתי מלים, באותיות גדולות, "הרוב השקט!"
"הרוב השקט" עמד במרכז תחייתו הפוליטית של ריצ'רד ניקסון, לפני 50 שנה ויותר. הוא חזר והציג את עצמו כנציג "הרוב השקט" של האמריקאים נגד מיעוט רדיקלי. התיימרותו היטיבה אתו מאוד. ב-1968 הוא נבחר בהפרש זעיר. ב-1972 הוא חזר ונבחר באחד ההפרשים הגדולים ביותר מאז ומעולם. בשתי הפעמים הוא הציג את עצמו כנשיא החוק-והסדר, אשר יגן על האמריקאים מפני אלימות קיצונית ברחובות עריהם. האלימות ההיא, בעיקר מצד שחורים, באה בעקבות רצח ד"ר מרטין לותר קינג, מנהיג התנועה לזכויות האזרח, המטיף המהולל נגד אלימות.
האם חוק-וסדר יעמיד את הרוב השקט לצד טראמפ? זה תלוי במידת הצלחתם של מסיתים רדיקליים לגייס תמיכה ב"כיבוש הרחוב". רדיקלים משולחי רסן מן השמאל יהיו התחמושת הכבדה והאפקטיבית ביותר בתרמילו של נשיא מעוט עכבות מן הימין.
רשימות קודמות ב yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב twitter.com/YoavKarny