גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

50% מנפח המסחר: מרוץ החימוש של המסחר האלגוריתמי

השימוש במסחר בתדירות גבוהה גובר והולך בשנים האחרונות, ועפ"י ההערכות מגיע ל-50% מנפח המסחר בבורסות בעולם ● סוחרים מסורתיים רבים מתנגדים לשיטה, בטענה כי היא מייצרת תחרות בלתי הוגנת בשוק

חדר מסחר HFT בניו ג'רזי, ארה"ב / צילום: Mike Segar, רויטרס
חדר מסחר HFT בניו ג'רזי, ארה"ב / צילום: Mike Segar, רויטרס

מסחר בתדירות גבוהה (High Frequency Trading או HFT), הוא שיטת מסחר מבוססת אלגוריתמים, המבצעת עסקאות (בעיקר בניירות ערך ובנכסים פיננסיים) באמצעות הזרמת פקודות בתדירות גבוהה ובמהירות גבוהה, באופן אוטומטי. חברות העוסקות ב-HFT משקיעות משאבים רבים בטכנולוגיה ובתקשורת מהירה, כדי לאפשר הזרמת פקודות במהירות גבוהה יותר מעמיתיהן, ומנצלות מהירות זו כדי להשיא רווחים בבורסות בעולם.

השימוש בשיטת מסחר זו בעולם גובר והולך בשנים האחרונות, ועל פי הערכות, חלקם של סוחרי ה-HFT כיום מגיע ל-50% מנפח המסחר בבורסות בעולם.

הספרות הכלכלית מייחסת למסחר ה-HFT תרומה רבה לנזילות בשוקי ההון, להורדת עלויות המסחר ולהגברת היעילות בשווקים. זאת מאחר שהזרמת פקודות המסחר המרובות והמהירות של סוחרי HFT לא רק שעשויה להעלות את הנזילות ואת הסחירות של ניירות הערך, אלא יש בה גם כדי למזער עיוותים במחיריהם.

מאידך, התחושה המתקבלת בקרב המבקרים את פעילות ה-HFT היא שהמגרש אינו ישר. אחד הראשונים שהצביעו על כך הוא הסופר Michael Lewis שהכריז בספרו Flash Boys מ-2014: "The market is rigged". ממה נובעת הביקורת הזו?

סוחרי HFT משקיעים הון בטכנולוגיות תקשורת, כמו שימוש בסיבים אופטיים, כדי שהמידע הפיננסי יעבור את הדרך מהבורסה אליהם, ובחזרה, במהירות האפשרית. נוסף על כך, כדי לקצר את המרחק שעל המידע לעבור, סוחרי HFT מציבים את שרתי המחשבים שלהם סמוך עד כמה שניתן לשרתי הבורסות, באמצעות רכישה או השכרה של נדל"ן בקרבת הבורסה.

הבורסות בשווקים המפותחים (ואף בישראל) מציעות שירותי מיקום משותף (Co-location), שבמסגרתם הן מאפשרות לסוחרי ה-HFT להציב את שרתי המסחר שלהם בקרבת מרכזי המחשוב של הבורסה, כדי לקצר טווחים. יתרונות אלה, יחד עם ביצוע המסחר האוטומטי באמצעות השימוש באלגוריתמים, ממזערים לכדי שברירי שנייה את זמן השיהוי (Latency) של סוחרי HFT.

מאחר שלסוחר HFT יש יכולת לקבל מידע ולהגיב עליו עוד לפני שהמשקיע המסורתי הספיק למצמץ, עולה הטענה כי בין סוחרי HFT לסוחרים המסורתיים מתקיימת תחרות לא שוויונית, שבסיסה ב-Latency Arbitrage (ארביטראז' שיהוי). גם בישראל נשמעה ביקורת ציבורית נגד המסחר האלגוריתמי. מנגד, הסניגורים של ה-HFT השיבו על כך: "Widespread latency arbitrage is a myth" ("ארביטראז' שינוי רחב-היקף הוא מיתוס").

על רקע זה, בין שתי הגישות המנוגדות, כשמהצד האחד הטענה שהשוק מוטה (the market is rigged), ומהצד האחר הטענה שמדובר במיתוס, מתקיימים דיונים רבים, ואנשי שוק ההון, כמו ברוקרים ובנקים להשקעות, עורכי דין, רגולטורים ואנשי אקדמיה, מתלבטים באשר ללגיטימציה של ה-HFT, והאם להתיר שיטת מסחר זו, לאסור עליה או להגבילה.

כמה שווה מיקרו שנייה?

אז מה חדש? באחרונה פרסם הרגולטור הבריטי (FCA (Financial Conduct Authority, את ממצאיו בקשר להשפעות של ה-HFT על שוק ההון. המחקר התמקד ב"מרוצים" להזרמת הפקודות הנערכת בין סוחרי HFT, ובתוצאות הכמותיות של ארביטראז׳ השיהוי שנוצר לטובת המנצחים בתחרויות אלה על חשבון המפסידים.

הנה הממצאים העיקריים של המחקר. המרוצים לביצוע פקודות הם שכיחים: במניה ממוצעת הנכללת במדד FTSE 100 נערכים כ-537 מרוצים ביום. כלומר, נערך בממוצע מרוץ אחד, בכל דקה, ביחס לכל מניה במדד.

המרוצים הם מהירים: הפער הממוצע בכל מרוץ בין המנצח למפסיד הראשון הבא אחריו נע בין 5 עד 10 מיקרו שניות - כלומר, בין 0.000005 ל-0.000010 שניות.

חלק גדול מהמסחר היומי נובע ממרוצים של סוחרי HFT: המחקר מצא שכ-22% מהמסחר היומי במניות הנכללות במדד FTSE 100 נובע מהמרוצים לנצח בארביטראז' השיהוי.

שוק ה-HFT ריכוזי מאוד: שלוש החברות המובילות בתחום ניצחו בכ-55% מהמרוצים. שש החברות המובילות בתחום ניצחו כ-82% מהמרוצים הללו. שמות החברות הפעילות בשוק זה לא פורסמו במחקר.

כל מרוץ מתורגם לרווח מזערי: כל ניצחון במרוץ שווה בממוצע כ-2 ליש"ט. אפילו באחוזון ה-90 של המרוצים, כל מרוץ מסתיים ברווח למנצח של כ-7 ליש"ט בלבד. במצטבר, הרווחים הקטנים מכל מרוץ מסתכמים לסכומים משמעותיים, ומשפיעים על השוק באופן מהותי. המחקר חישב ומצא שהרווח השנתי כתוצאה ממרוצי ארביטראז׳ השיהוי (על מניות בלבד) נאמד בכ-60 מיליון ליש"ט בבורסות בבריטניה בלבד, ובדרך של אקסטרפולציה, מוערך ב-5 מיליארד דולר בשוקי ההון בכל העולם, וזאת רק בשנת 2018.

החוקרים מתייחסים לרווחים אלה כ"פרס הגדול" ב"מרוץ החימוש" של חברות HFT, ומציגים אותם כעלויות או כ"מס" שפעילות ה-HFT משיתה על סוחרים רגילים בשוק. תומכי המסחר בשיטת ה-HFT כינו את המחקר מגמתי, וטענו כי הוא מתעלם מיתרונות ה-HFT.

ומה קורה בישראל? הפיקוח על פעילות ה-HFT בניירות ערך ונגזרים הנסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב נעשה בעיקר באמצעות תקנון הבורסה וההנחיות מכוחו. הוראות התקנון בהקשר זה נועדו להבטיח את ההתנהלות התקינה וההוגנת של המסחר בבורסה באמצעות השימוש במחולל ציטוטים, המוגדר בתקנון כ"תוכנה שבאמצעותה ניתן לשלוח למערכות המסחר בבורסה מספר רב של פקודות, תוך פרק זמן קצר, על פי אלגוריתם שנקבע בתוכנה".

במסגרת זו, כל חבר בורסה שמאפשר ללקוחותיו לפעול באמצעות מחוללי ציטוטים נדרש למנות מפקח מטעמו על פעילותם, ואף לקבל אישור מראש מהבורסה עבור כל מחולל ציטוטים שעתיד לפעול בה. נוסף על כך, על פעילות מחוללי הציטוטים הוטלו מגבלות שונות, ולבורסה יש סמכויות נרחבות בכל הנוגע לניתוק מחוללי ציטוטים מהמסחר, ביטול פקודות של מחוללי ציטוטים ודחייתן, וכן סמכות להאט באופן אחיד את קצב העיבוד של פקודות המגיעות מחבר בורסה.

במחקר משנת 2015 של המחלקה הכלכלית של רשות ני"ע בישראל לא הומלצו שינויי חקיקה כדי להתמודד עם ה-HFT. 

הכותבים הם עורכי דין ממשרד הרצוג פוקס נאמן המתמחים בשוק ההון. האמור בטור זה הוא על דעת הכותבים בלבד ואינו משקף או מייצג את עמדת המשרד. אין לראות באמור ייעוץ משפטי. סייע בהכנת הטור: עו"ד ניב אידן

עוד כתבות

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?