גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המסלול לחילוץ אל על עובר בין וושינגטון לברלין: הנה המתווה המומלץ לגרסה הישראלית

מאז פרוץ משבר הקורונה, חברת התעופה הלאומית זועקת לסיוע ממשלתי ● הנה הצעה למתווה סיוע, שעשוי להביא לתוצאה כלכלית טובה יותר גם לציבור

מטוס של אל על ומטוס של לופטנזה / צילום: Matthias Schrader , Associated Press
מטוס של אל על ומטוס של לופטנזה / צילום: Matthias Schrader , Associated Press

מעטים הענפים שנפגעו קשה במשבר הקורונה כמו ענף התעופה, ובראשו חברת התעופה הלאומית אל על , שמאז פרוץ המשבר זועקת לסיוע מהממשלה. כדי להתאים את חבילת הסיוע לחברה באופן שימקסם את התועלת לציבור, צריך האוצר להשיב על מספר שאלות בסיסיות.

השאלה הראשונה - האם יש מקום להעניק סיוע ייעודי לחברות התעופה מעבר לתוכניות הסיוע המוצעות לכלל המגזר העסקי? אם כן, באיזה אופן יש להעניק את הסיוע? לבסוף, השאלה השלישית היא, מה צריכה הממשלה לדרוש בתמורה.

התשובה לשאלה הראשונה פשוטה והיא כנראה חיובית. ענף התעופה מספק תשתית תחבורה חיונית שאספקתה הסדירה חשובה לתפקוד תקין של הכלכלה. את הביטוי לכך ניתן לראות בתוכניות הסיוע הייעודיות שהציעו לחברות התעופה מדינות שונות. למשל, בארה"ב הושקה תוכנית סיוע לחברות התעופה בהיקף של 25 מיליארד דולר, שמטרתה לממן את שכר עובדי החברות בתקופת המשבר. חברות התעופה האירופאיות ביקשו תמיכה מהממשלות בהיקף של כ-30 מיליארד אירו, שמתוכם אושר סיוע של כ-13 מיליארד אירו והיתר בדיונים. ישראל לא שונה בתלות שלה בתעופה האזרחית. ניתן לטעון שהתלות אף גדולה יותר בהעדר קשר יבשתי לעולם.

שאלת אופן הענקת הסיוע מורכבת יותר. בפני הממשלה עומדות כמה אפשרויות: הלוואות, ערבויות, מענקים והשקעות הוניות. לדוגמה, הממשל האמריקאי העניק סיוע בצורה של תמהיל הלוואות ומענקים, כש-70% מתוך 25 מיליארד הדולר של הסיוע ניתנו כמענקים והיתר כהלוואות לעשר שנים. באירופה ברוב המקרים הסיוע ניתן כהלוואות או ערבויות מהמדינות לחברות התעופה. בשני מקרים בולטים, הממשלות הזרימו לחברות הון בתמורה להשתלטות חלקית (לופטהנזה הגרמנית) או מלאה (אליטליה האיטלקית) על הון המניות של החברות.

אל על מינוף גבוה, רווחיות תפעולית נמוכה

במקרה של אל על, המתווה שנמצא על סדר היום כולל הלוואה בנקאית של כ-400 מיליון דולר בערבות מדינה של כ-80%, בכפוף להזרמת הון בסך 100 מיליון שקל על-ידי בעלי המניות וכן צעדי התייעלות בחברה. מתווה זה יכול להתאים לחברות בעלות מינוף פיננסי סביר, המבקשות לגשר על הגירעון התזרימי בתקופת המשבר, אך אין זה המצב במקרה של אל על.

עוד לפני המשבר הנוכחי אל על הייתה מחברות התעופה הממונפות בעולם, עם שיעור מינוף של יותר מ-90%, בעוד שהממוצע העולמי עמד על כ-52%. מתווה הסיוע הנוכחי לא רק שאינו מקל את עומס החוב שלה אלא מחריף אותו ומגדיל את רמת המינוף החריגה. לכן, לדעתי, מדובר בצעד שגוי של האוצר, שיקשה על יציאת החברה מהמשבר ויסכן את כספי הציבור המשמשים כערבות לחוב.

חלופה אחרת היא מענק ישיר לחברה. פתרון זה לא ישרת את מטרות הציבור, מכיוון שאז מדובר בסבסוד של בעלי המניות ובעלי החוב של החברה על חשבון הציבור. מענקים מסוג זה נהוגים בעולם בעיקר במצבים שבהם הממשלה מסבסדת את עלויות כוח האדם על מנת לצמצם אבטלה בעת משבר. למשל, בתוכנית הסיוע האמריקאית נדרשו חברות התעופה להתחייב שלא לפטר עובדים עד ספטמבר. ממשלת ישראל כבר העניקה סיוע משמעותי לצמצום האבטלה בצורה של תכנית חל"ת רחבה ותמריצים למעסיקים להחזרת העובדים לעבודה.

אם כן, האפשרות הסבירה היחידה היא הזרמת הון לחברה בתמורה למניות. בגלל השווי הנמוך של החברה מדובר למעשה בהשתלטות על חלק משמעותי מהון המניות שלה. זהו מהלך חריג יחסית שממשלות נוקטות מעת לעת. דוגמאות בולטות הן חילוץ תעשיית הרכב וחילוץ חברת הביטוח AIG על-ידי ממשלת ארה"ב במשבר 2008. במסגרת החילוץ הממשל קיבל בעלות בחברות בתמורה להזרמת הון. הדוגמה האקטואלית ביותר דווחה בשבוע שעבר על-ידי חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה. לפי הדיווח לחברה ניתנה חבילת סיוע בסך 9 מיליארד אירו, שבתמורתה תקבל ממשלת גרמניה בעלות של 20%-25% מהחברה.

טיעון שרבים מעלים כנגד מהלך זה הוא חוסר היעילות בבעלות המדינה על חברות עסקיות. על מנת לצמצם חוסר יעילות זה, ההחזקה במניות יכולה להתקיים לטווח מוגבל ולהימכר בהמשך למשקיעים. כך לדוגמה נהגה ישראל לאחר הלאמת הבנקים בשנות ה-80 וכך גם עשה ממשל ארה"ב כשמימש את החזקותיו בחברות שחילץ ב-2008.

לבסוף, השאלה השלישית היא מה על האוצר לדרוש בתמורה להענקת הסיוע. המתווה הנוכחי שם דגש על הדרישה להתייעלות, לצמצום כוח אדם, לצמצום קווים ולהורדת עלויות. דרישה זו מובנת בשל היעילות הנמוכה יחסית של החברה עוד לפני המשבר הנוכחי.

אל על היא מחברות התעופה הבינלאומיות בעלות הרווחיות התפעולית הנמוכה ביותר בעולם. בעוד ששיעור הרווח התפעולי (בנטרול פחת והפחתות) של החברה עמד על כ-11%, הממוצע העולמי בענף עמד על כ-20%. לכן, הדרישות להתייעלות נראות סבירות, אם כי בכל הקשור לקיצוץ כוח אדם מדובר במדיניות סותרת של האוצר, שמשקיע מיליארדים בהחזרת עובדים למקומות העבודה.

ייתכן שזו העת לנקוט מדיניות שונה: ליישם צעדי התייעלות, אך במקביל לבצע השקעות הוניות משמעותיות בחברה, כדי להפוך אותה לתחרותית יותר ברמה הבינלאומית. על-ידי הגדלת ההון ניתן להרחיב את הפעילות ולייעל אותה על בסיס כוח האדם הקיים, ובכך לייצר ערך ללא פיטורי עובדים.

מלבד הדאגה להתייעלות החברה, יש מקום לנצל את ההזדמנות לביצוע שינויים מבניים בשוק התעופה הישראלי. למשל, אם נחזור לדוגמת הסיוע ללופטהנזה, כחלק מתנאי הסיוע הסכימה לופטהנזה לוותר על זכויות נחיתה והמראה בשדות תעופה מרכזיים בפרנקפורט ומינכן, וכן על זכויות במטוסים לטובת מתחרות שלה. דרישות אלה של המדינה נבעו מהרצון לעודד תחרות בקווים מסוימים באירופה.

להערכתי, אימוץ הממשלה את המתווה שפורט כאן כלפי חברות התעופה המקומיות עשוי להביא לתוצאה כלכלית טובה יותר גם לציבור. 

רו"ח אשר שקלר הוא שותף-מנהל במשרד הייעוץ הכלכלי והמימוני וריאנס-אסכולה

עוד כתבות

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

עליות באירופה ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: הבנק שצופה כי למיטב יש לאן לטפס

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס