גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המסלול לחילוץ אל על עובר בין וושינגטון לברלין: הנה המתווה המומלץ לגרסה הישראלית

מאז פרוץ משבר הקורונה, חברת התעופה הלאומית זועקת לסיוע ממשלתי ● הנה הצעה למתווה סיוע, שעשוי להביא לתוצאה כלכלית טובה יותר גם לציבור

מטוס של אל על ומטוס של לופטנזה / צילום: Matthias Schrader , Associated Press
מטוס של אל על ומטוס של לופטנזה / צילום: Matthias Schrader , Associated Press

מעטים הענפים שנפגעו קשה במשבר הקורונה כמו ענף התעופה, ובראשו חברת התעופה הלאומית אל על , שמאז פרוץ המשבר זועקת לסיוע מהממשלה. כדי להתאים את חבילת הסיוע לחברה באופן שימקסם את התועלת לציבור, צריך האוצר להשיב על מספר שאלות בסיסיות.

השאלה הראשונה - האם יש מקום להעניק סיוע ייעודי לחברות התעופה מעבר לתוכניות הסיוע המוצעות לכלל המגזר העסקי? אם כן, באיזה אופן יש להעניק את הסיוע? לבסוף, השאלה השלישית היא, מה צריכה הממשלה לדרוש בתמורה.

התשובה לשאלה הראשונה פשוטה והיא כנראה חיובית. ענף התעופה מספק תשתית תחבורה חיונית שאספקתה הסדירה חשובה לתפקוד תקין של הכלכלה. את הביטוי לכך ניתן לראות בתוכניות הסיוע הייעודיות שהציעו לחברות התעופה מדינות שונות. למשל, בארה"ב הושקה תוכנית סיוע לחברות התעופה בהיקף של 25 מיליארד דולר, שמטרתה לממן את שכר עובדי החברות בתקופת המשבר. חברות התעופה האירופאיות ביקשו תמיכה מהממשלות בהיקף של כ-30 מיליארד אירו, שמתוכם אושר סיוע של כ-13 מיליארד אירו והיתר בדיונים. ישראל לא שונה בתלות שלה בתעופה האזרחית. ניתן לטעון שהתלות אף גדולה יותר בהעדר קשר יבשתי לעולם.

שאלת אופן הענקת הסיוע מורכבת יותר. בפני הממשלה עומדות כמה אפשרויות: הלוואות, ערבויות, מענקים והשקעות הוניות. לדוגמה, הממשל האמריקאי העניק סיוע בצורה של תמהיל הלוואות ומענקים, כש-70% מתוך 25 מיליארד הדולר של הסיוע ניתנו כמענקים והיתר כהלוואות לעשר שנים. באירופה ברוב המקרים הסיוע ניתן כהלוואות או ערבויות מהמדינות לחברות התעופה. בשני מקרים בולטים, הממשלות הזרימו לחברות הון בתמורה להשתלטות חלקית (לופטהנזה הגרמנית) או מלאה (אליטליה האיטלקית) על הון המניות של החברות.

אל על מינוף גבוה, רווחיות תפעולית נמוכה

במקרה של אל על, המתווה שנמצא על סדר היום כולל הלוואה בנקאית של כ-400 מיליון דולר בערבות מדינה של כ-80%, בכפוף להזרמת הון בסך 100 מיליון שקל על-ידי בעלי המניות וכן צעדי התייעלות בחברה. מתווה זה יכול להתאים לחברות בעלות מינוף פיננסי סביר, המבקשות לגשר על הגירעון התזרימי בתקופת המשבר, אך אין זה המצב במקרה של אל על.

עוד לפני המשבר הנוכחי אל על הייתה מחברות התעופה הממונפות בעולם, עם שיעור מינוף של יותר מ-90%, בעוד שהממוצע העולמי עמד על כ-52%. מתווה הסיוע הנוכחי לא רק שאינו מקל את עומס החוב שלה אלא מחריף אותו ומגדיל את רמת המינוף החריגה. לכן, לדעתי, מדובר בצעד שגוי של האוצר, שיקשה על יציאת החברה מהמשבר ויסכן את כספי הציבור המשמשים כערבות לחוב.

חלופה אחרת היא מענק ישיר לחברה. פתרון זה לא ישרת את מטרות הציבור, מכיוון שאז מדובר בסבסוד של בעלי המניות ובעלי החוב של החברה על חשבון הציבור. מענקים מסוג זה נהוגים בעולם בעיקר במצבים שבהם הממשלה מסבסדת את עלויות כוח האדם על מנת לצמצם אבטלה בעת משבר. למשל, בתוכנית הסיוע האמריקאית נדרשו חברות התעופה להתחייב שלא לפטר עובדים עד ספטמבר. ממשלת ישראל כבר העניקה סיוע משמעותי לצמצום האבטלה בצורה של תכנית חל"ת רחבה ותמריצים למעסיקים להחזרת העובדים לעבודה.

אם כן, האפשרות הסבירה היחידה היא הזרמת הון לחברה בתמורה למניות. בגלל השווי הנמוך של החברה מדובר למעשה בהשתלטות על חלק משמעותי מהון המניות שלה. זהו מהלך חריג יחסית שממשלות נוקטות מעת לעת. דוגמאות בולטות הן חילוץ תעשיית הרכב וחילוץ חברת הביטוח AIG על-ידי ממשלת ארה"ב במשבר 2008. במסגרת החילוץ הממשל קיבל בעלות בחברות בתמורה להזרמת הון. הדוגמה האקטואלית ביותר דווחה בשבוע שעבר על-ידי חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה. לפי הדיווח לחברה ניתנה חבילת סיוע בסך 9 מיליארד אירו, שבתמורתה תקבל ממשלת גרמניה בעלות של 20%-25% מהחברה.

טיעון שרבים מעלים כנגד מהלך זה הוא חוסר היעילות בבעלות המדינה על חברות עסקיות. על מנת לצמצם חוסר יעילות זה, ההחזקה במניות יכולה להתקיים לטווח מוגבל ולהימכר בהמשך למשקיעים. כך לדוגמה נהגה ישראל לאחר הלאמת הבנקים בשנות ה-80 וכך גם עשה ממשל ארה"ב כשמימש את החזקותיו בחברות שחילץ ב-2008.

לבסוף, השאלה השלישית היא מה על האוצר לדרוש בתמורה להענקת הסיוע. המתווה הנוכחי שם דגש על הדרישה להתייעלות, לצמצום כוח אדם, לצמצום קווים ולהורדת עלויות. דרישה זו מובנת בשל היעילות הנמוכה יחסית של החברה עוד לפני המשבר הנוכחי.

אל על היא מחברות התעופה הבינלאומיות בעלות הרווחיות התפעולית הנמוכה ביותר בעולם. בעוד ששיעור הרווח התפעולי (בנטרול פחת והפחתות) של החברה עמד על כ-11%, הממוצע העולמי בענף עמד על כ-20%. לכן, הדרישות להתייעלות נראות סבירות, אם כי בכל הקשור לקיצוץ כוח אדם מדובר במדיניות סותרת של האוצר, שמשקיע מיליארדים בהחזרת עובדים למקומות העבודה.

ייתכן שזו העת לנקוט מדיניות שונה: ליישם צעדי התייעלות, אך במקביל לבצע השקעות הוניות משמעותיות בחברה, כדי להפוך אותה לתחרותית יותר ברמה הבינלאומית. על-ידי הגדלת ההון ניתן להרחיב את הפעילות ולייעל אותה על בסיס כוח האדם הקיים, ובכך לייצר ערך ללא פיטורי עובדים.

מלבד הדאגה להתייעלות החברה, יש מקום לנצל את ההזדמנות לביצוע שינויים מבניים בשוק התעופה הישראלי. למשל, אם נחזור לדוגמת הסיוע ללופטהנזה, כחלק מתנאי הסיוע הסכימה לופטהנזה לוותר על זכויות נחיתה והמראה בשדות תעופה מרכזיים בפרנקפורט ומינכן, וכן על זכויות במטוסים לטובת מתחרות שלה. דרישות אלה של המדינה נבעו מהרצון לעודד תחרות בקווים מסוימים באירופה.

להערכתי, אימוץ הממשלה את המתווה שפורט כאן כלפי חברות התעופה המקומיות עשוי להביא לתוצאה כלכלית טובה יותר גם לציבור. 

רו"ח אשר שקלר הוא שותף-מנהל במשרד הייעוץ הכלכלי והמימוני וריאנס-אסכולה

עוד כתבות

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

בכיר באי.בי.אי: "מניות אמזון ומיקרוסופט היום הן הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

הצד הלא משמח של האקזיט: עשרות עובדים גילו השבוע שמפטרים אותם בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו שתפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים