גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המסלול לחילוץ אל על עובר בין וושינגטון לברלין: הנה המתווה המומלץ לגרסה הישראלית

מאז פרוץ משבר הקורונה, חברת התעופה הלאומית זועקת לסיוע ממשלתי ● הנה הצעה למתווה סיוע, שעשוי להביא לתוצאה כלכלית טובה יותר גם לציבור

מטוס של אל על ומטוס של לופטנזה / צילום: Matthias Schrader , Associated Press
מטוס של אל על ומטוס של לופטנזה / צילום: Matthias Schrader , Associated Press

מעטים הענפים שנפגעו קשה במשבר הקורונה כמו ענף התעופה, ובראשו חברת התעופה הלאומית אל על , שמאז פרוץ המשבר זועקת לסיוע מהממשלה. כדי להתאים את חבילת הסיוע לחברה באופן שימקסם את התועלת לציבור, צריך האוצר להשיב על מספר שאלות בסיסיות.

השאלה הראשונה - האם יש מקום להעניק סיוע ייעודי לחברות התעופה מעבר לתוכניות הסיוע המוצעות לכלל המגזר העסקי? אם כן, באיזה אופן יש להעניק את הסיוע? לבסוף, השאלה השלישית היא, מה צריכה הממשלה לדרוש בתמורה.

התשובה לשאלה הראשונה פשוטה והיא כנראה חיובית. ענף התעופה מספק תשתית תחבורה חיונית שאספקתה הסדירה חשובה לתפקוד תקין של הכלכלה. את הביטוי לכך ניתן לראות בתוכניות הסיוע הייעודיות שהציעו לחברות התעופה מדינות שונות. למשל, בארה"ב הושקה תוכנית סיוע לחברות התעופה בהיקף של 25 מיליארד דולר, שמטרתה לממן את שכר עובדי החברות בתקופת המשבר. חברות התעופה האירופאיות ביקשו תמיכה מהממשלות בהיקף של כ-30 מיליארד אירו, שמתוכם אושר סיוע של כ-13 מיליארד אירו והיתר בדיונים. ישראל לא שונה בתלות שלה בתעופה האזרחית. ניתן לטעון שהתלות אף גדולה יותר בהעדר קשר יבשתי לעולם.

שאלת אופן הענקת הסיוע מורכבת יותר. בפני הממשלה עומדות כמה אפשרויות: הלוואות, ערבויות, מענקים והשקעות הוניות. לדוגמה, הממשל האמריקאי העניק סיוע בצורה של תמהיל הלוואות ומענקים, כש-70% מתוך 25 מיליארד הדולר של הסיוע ניתנו כמענקים והיתר כהלוואות לעשר שנים. באירופה ברוב המקרים הסיוע ניתן כהלוואות או ערבויות מהמדינות לחברות התעופה. בשני מקרים בולטים, הממשלות הזרימו לחברות הון בתמורה להשתלטות חלקית (לופטהנזה הגרמנית) או מלאה (אליטליה האיטלקית) על הון המניות של החברות.

אל על מינוף גבוה, רווחיות תפעולית נמוכה

במקרה של אל על, המתווה שנמצא על סדר היום כולל הלוואה בנקאית של כ-400 מיליון דולר בערבות מדינה של כ-80%, בכפוף להזרמת הון בסך 100 מיליון שקל על-ידי בעלי המניות וכן צעדי התייעלות בחברה. מתווה זה יכול להתאים לחברות בעלות מינוף פיננסי סביר, המבקשות לגשר על הגירעון התזרימי בתקופת המשבר, אך אין זה המצב במקרה של אל על.

עוד לפני המשבר הנוכחי אל על הייתה מחברות התעופה הממונפות בעולם, עם שיעור מינוף של יותר מ-90%, בעוד שהממוצע העולמי עמד על כ-52%. מתווה הסיוע הנוכחי לא רק שאינו מקל את עומס החוב שלה אלא מחריף אותו ומגדיל את רמת המינוף החריגה. לכן, לדעתי, מדובר בצעד שגוי של האוצר, שיקשה על יציאת החברה מהמשבר ויסכן את כספי הציבור המשמשים כערבות לחוב.

חלופה אחרת היא מענק ישיר לחברה. פתרון זה לא ישרת את מטרות הציבור, מכיוון שאז מדובר בסבסוד של בעלי המניות ובעלי החוב של החברה על חשבון הציבור. מענקים מסוג זה נהוגים בעולם בעיקר במצבים שבהם הממשלה מסבסדת את עלויות כוח האדם על מנת לצמצם אבטלה בעת משבר. למשל, בתוכנית הסיוע האמריקאית נדרשו חברות התעופה להתחייב שלא לפטר עובדים עד ספטמבר. ממשלת ישראל כבר העניקה סיוע משמעותי לצמצום האבטלה בצורה של תכנית חל"ת רחבה ותמריצים למעסיקים להחזרת העובדים לעבודה.

אם כן, האפשרות הסבירה היחידה היא הזרמת הון לחברה בתמורה למניות. בגלל השווי הנמוך של החברה מדובר למעשה בהשתלטות על חלק משמעותי מהון המניות שלה. זהו מהלך חריג יחסית שממשלות נוקטות מעת לעת. דוגמאות בולטות הן חילוץ תעשיית הרכב וחילוץ חברת הביטוח AIG על-ידי ממשלת ארה"ב במשבר 2008. במסגרת החילוץ הממשל קיבל בעלות בחברות בתמורה להזרמת הון. הדוגמה האקטואלית ביותר דווחה בשבוע שעבר על-ידי חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה. לפי הדיווח לחברה ניתנה חבילת סיוע בסך 9 מיליארד אירו, שבתמורתה תקבל ממשלת גרמניה בעלות של 20%-25% מהחברה.

טיעון שרבים מעלים כנגד מהלך זה הוא חוסר היעילות בבעלות המדינה על חברות עסקיות. על מנת לצמצם חוסר יעילות זה, ההחזקה במניות יכולה להתקיים לטווח מוגבל ולהימכר בהמשך למשקיעים. כך לדוגמה נהגה ישראל לאחר הלאמת הבנקים בשנות ה-80 וכך גם עשה ממשל ארה"ב כשמימש את החזקותיו בחברות שחילץ ב-2008.

לבסוף, השאלה השלישית היא מה על האוצר לדרוש בתמורה להענקת הסיוע. המתווה הנוכחי שם דגש על הדרישה להתייעלות, לצמצום כוח אדם, לצמצום קווים ולהורדת עלויות. דרישה זו מובנת בשל היעילות הנמוכה יחסית של החברה עוד לפני המשבר הנוכחי.

אל על היא מחברות התעופה הבינלאומיות בעלות הרווחיות התפעולית הנמוכה ביותר בעולם. בעוד ששיעור הרווח התפעולי (בנטרול פחת והפחתות) של החברה עמד על כ-11%, הממוצע העולמי בענף עמד על כ-20%. לכן, הדרישות להתייעלות נראות סבירות, אם כי בכל הקשור לקיצוץ כוח אדם מדובר במדיניות סותרת של האוצר, שמשקיע מיליארדים בהחזרת עובדים למקומות העבודה.

ייתכן שזו העת לנקוט מדיניות שונה: ליישם צעדי התייעלות, אך במקביל לבצע השקעות הוניות משמעותיות בחברה, כדי להפוך אותה לתחרותית יותר ברמה הבינלאומית. על-ידי הגדלת ההון ניתן להרחיב את הפעילות ולייעל אותה על בסיס כוח האדם הקיים, ובכך לייצר ערך ללא פיטורי עובדים.

מלבד הדאגה להתייעלות החברה, יש מקום לנצל את ההזדמנות לביצוע שינויים מבניים בשוק התעופה הישראלי. למשל, אם נחזור לדוגמת הסיוע ללופטהנזה, כחלק מתנאי הסיוע הסכימה לופטהנזה לוותר על זכויות נחיתה והמראה בשדות תעופה מרכזיים בפרנקפורט ומינכן, וכן על זכויות במטוסים לטובת מתחרות שלה. דרישות אלה של המדינה נבעו מהרצון לעודד תחרות בקווים מסוימים באירופה.

להערכתי, אימוץ הממשלה את המתווה שפורט כאן כלפי חברות התעופה המקומיות עשוי להביא לתוצאה כלכלית טובה יותר גם לציבור. 

רו"ח אשר שקלר הוא שותף-מנהל במשרד הייעוץ הכלכלי והמימוני וריאנס-אסכולה

עוד כתבות

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נאסד"ק ננעל בירידות יום שישי ברציפות; מניית אנבידיה צנחה ב-10%

ה-S&P 500 רשם את השבוע השישי ברציפות של ירידות - ברצף ההפסדים הארוך ביותר שלו מזה למעלה משנה, הנאסד"ק סגר יום שישי ברציפות של ירידות לראשונה מאז אוקטובר 2022 ● הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?