גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועדת הכלכלה בראשות ח"כ יעקב מגי / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

תיירות הפנים במשבר, והפתרון שינסה משרד התיירות לממש הוא הסטת התיירים הישראלים מחופשות בחו"ל לארץ. בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת על משבר הקורונה בתיירות אמר מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, כי 4 מיליון וחצי תיירים ישראלים יצאו לחו"ל בקיץ האחרון, והאתגר הוא להעביר ולו חלק מהם לתיירות פנים. "מי שיכול יוציא את הכסף על תיירות פנים ויאפשר לענף לשרוד את המשבר".

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי, דרש ממשרדי התיירות והאוצר להעביר לוועדה עד ה-18 ביוני מתווה מפורט ותוכניות עבודה באשר לשיקום וקידום תיירות הפנים, בתי המלון והצימרים, מארגני התיירות הנכנסת ושאר העוסקים בענף.

מסמך שהכין מרכז המחקר של הכנסת והוצג בדיון הראה כי שיעור דורשי העבודה והמושבתים בענף התיירות היה הגבוה ביותר מכלל הענפים, למעט ענף אמנות, בידור ופנאי. על פי אומדנים של משרד התיירות, היקף הפגיעה בהכנסות מהענף בתקופה אמצע מרץ 2020 - מאי 2020, הוא כ-75.4 מיליארד שקל מתיירות נכנסת וכ-25.3 מיליארד שקל מתיירות פנים, ובסך-הכול כ-8 מיליארד שקל. על פי אומדנים, היקף הפגיעה בפדיון של מלונות תיירות בתקופה זו הוא כ-5.2 מיליארד שקל. על פי הערכות של ארגונים בינלאומיים, ענף התיירות העולמי עשוי לחוות פגיעה של כ-69.2 מיליארד דולר בתוצר העולמי.

המסמך קובע כי במסגרת צעדי הסיוע הכלכליים הראשוניים של הממשלה לא ניתן מענה ייחודי לעסקים בענף התיירות. זאת על אף שמשרד האוצר הודיע על הקצאת תקציב ייעודי של 300 מיליון שקל לטובת סיוע לענף התיירות ולמלונות.

מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עמי צדיק, הציג את ההשוואה בין צעדי הסיוע בישראל לאלה שננקטו בעולם, לפיה עולה כי בעולם נקטו צעדים כמו דחייה או ויתור על מסים, הלוואות בערבות מדינה, מענקים ישירים, חלוקת שוברים לאזרחים ואף השקעה בפיתוח תשתיות, המהלכים שעד כה כמעט ולא נעשו בארץ , למעט מתן אשראי להלוואות.

"יצאנו לטורקיה כי החבילה שם פחות מחצי ממה שאנחנו מקבלים בארץ"

משרד התיירות אמור לצאת במסע פרסום רחב היקף לעידוד התייר הישראלי לנפוש בארץ. ח"כ אימאן חטיב יאסין מהרשימה המשותפת אמרה כי הציבור טס לחו"ל מפני שמחיר החופשה הוא חצי ממחיר חופשה בישראל, וצריך לתת על כך את הדעת. "יצאנו לטורקיה כי החבילה שם פחות מחצי ממה שאנחנו מקבלים בארץ". ואכן, הוועדה קראה לתיירנים הישראלים לא להתפתות ולהעלות את המחירים כדי לעודד את תיירות הפנים. חטיב-יאסין הוסיפה כי "צריך לחשוב גם על הצפון, אסור לפספס את העונה הזו. גם האירוח הביתי חשוב."

שר התיירות אסף זמיר אמר בדיון כי ישראל לא תהיה בין הראשונות שייפתחו לתיירות. בדיון אמר זמיר כי סיכם עם האוצר על מענק של 300 מיליון שקל לענף. הוא ציין כי אחת מהבעיות של בתי המלון באילת היא היעדרם של העובדים מירדן, שהיו חלק חשוב בתעשיית התיירות בעיר הדרומי. הוא אמר כי יש מאמץ לגייס עובדים מקומיים, שיחליפו את העובדים הירדנים שלא יכולים להיכנס.

הוועדה קראה לממשלה ליצור מנגנון מהיר של בדיקות קורונה במעבר אילות, זאת כדי לאפשר לעובדים הירדנים להגיע לעבודה במלונות באילת, וכן להקים בשדה התעופה מערך לבדיקות קורונה מיידיות כחלופה לבידוד הארוך.

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, אמר כי "ההשלכות של האירוע הנוכחי מאד קשות. הבעיה המרכזית היא נושא התעסוקה. הגענו למצב ש-80% מבתי האב בעיר מובטלים. יש כאן טלטלה חברתית בלתי אפשרית. ארבע תוכניות מונחות על השולחנות של ממשלת ישראל. כולם מזדהים איתנו אבל שם זה נגמר.

מנכ"לית התאחדות בתי המלון, יעל דניאלי, אמרה כי 80% מהענף עדיין סגור ונושא בהוצאות קבועות של 150 מיליון שקל. לדבריה, מלונות לא ממהרים להיפתח כי מלון בתפוסה חלקית מפסיד יותר ממלון סגור. באשר לאילת אמרה כי מחולל התיירות בעיר הם העובדים הירדנים, שכניסתם תוריד בבת אחת את האבטלה בעיר. רכזת תחום התיירות באגף התקציבים באוצר, רעיה עדני, ציינה כי אחוזי מימוש ההלוואות בענף הם גבוהים מהממוצע בענפים אחרים ועומדים על כ-55%.