אבי ניר, מנכ"ל קשת 12, ואבי בן טל, מנכ"ל רשת 13 / צילום: ינאי יחיאל, תמר מצפי
למרות החזרה לשגרה, שוק הפרסום רחוק מלהתאושש. מנתוני חברות המדיה עולה כי לאחר שחודש אפריל נראה סביר אל מול הציפיות, בחודש מאי נרשמה ירידה משמעותית בהוצאה לפרסום בטלוויזיה ביחס לחודש מאי אשתקד. על-פי הנתונים קשת רושמת את הירידה המשמעותית יותר לעומת השנה הקודמת - במאי 2020 עמד ממוצע דקות הפרסום היומי בפריים בקשת על 24.3 לעומת 34.2 ב-2019 המגלמים ירידה של 29%.
הירידה ברשת מתונה יותר, מהסיבה הפשוטה שלפני שנה היו לה משמעותית פחות דקות פרסום מאשר לקשת: 27.2% במאי 2019 לעומת 24 דקות ב-2020 המגלמים ירידה של 13%. נבהיר כי הנתונים מגלמים את הירידה בזמן הפרסום ולא במחיר הפרסום שירד אף הוא בגלל המשבר. כלומר, לערוצים המסחריים יש פחות ביקוש לפרסום ועל הביקוש שיש הם מצליחים לגבות פחות כסף.
על רקע המשבר הקשה מנסים מנהלי הערוצים לגייס כסף מכל מקור אפשרי, בין היתר על-ידי פניה לשר התקשורת החדש יועז הנדל. מנהלי הערוצים מבקשים לזרז את קבלת ההחלטות בנושא הביד. מדובר בכ-35 מיליון שקל ששילמו קשת, רשת וערוץ 10 לפני למעלה מחמש שנים המיועדים לחלוקה בין הערוצים המסחריים וחברות הכבלים והלוויין בהתאם לאמות מידה ששר התקשורת אמור לגבש, והוראות הרשות השנייה שטרם נקבעו.
שר חדש, הזדמנות חדשה
בתחילת משבר הקורונה פנו הערוצים לשר התקשורת דאז דוד אמסלם אולם הפגישה התנהלה בטונים צורמים והשר השיב פניהם ריקם. נראה כי בערוצים רואים בכניסתו של שר חדש למשרד התקשורת בד בבד עם חזרת השוק לשגרת פוסט קורונה וההאטה בשוק הפרסום, הזדמנות לנסות לשנות את רוע הגזרה.
ל"גלובס" נודע כי מנהלי הערוצים המסחריים אבי ניר, מנכ"ל קשת ואבי בן טל, מנכ"ל רשת, פנו לשר הנדל במכתב בו הם ביקשו ממנו לטפל בחלוקת הכספים שהפקידו הערוצים בקופת המדינה וכן לטפל ברגולציה המיושנת שמתוקפה פועל היום השידור המסחרי.
במכתב הם מבקשים להפנות את תשומת ליבו של הנדל לסוגיות רגולטוריות הממתינות לטיפולו, אותן הם רואים כדחופות: "על רקע המשבר המתמשך בו מצוי שוק השידורים הזקוק לרפורמה משמעותית מזה זמן רב, נבקש כי תעמיד את הטיפול בנושא זה בראש סדר העדיפויות, ותקיים איתנו פגישה בה נפרט את הקשיים המהותיים העומדים בפני תחום השידורים ויצירת התוכן הטלוויזיוני בישראל בעת הזו", הם כותבים.
השניים מזכירים לשר כי הערוצים המסחריים משקיעים נתח נכבד מהכנסותיהם בשידורי חדשות ואקטואליה ובפיתוח יצירה ישראלית מקורית גם על-ידי זה שהם מפתחים בעצמם הפקות, וגם באמצעות רכישת מוצרים מקומיים עצמאיים. בכך, לדבריהם, הם משמשים גורם מרכזי בתחום העיתונות והתחקירים ומקור מימון לתעשיית ההפקות המקומיות ותורמים ליצירה, לתרבות, לגיוון וריבוי הדעות.
הם מזכירים כי בשנים האחרונות חלו תמורות משמעותיות בשוק שהשפיעו על המודל העסקי עליו מבוססת פעילותם - הפקת הכנסות מפרסום. בין היתר הם מתייחסים לביטול הבלעדיות של הערוצים המסחריים בתחום הפרסומות, גידול בצפייה שנעשית באמצעות האינטרנט, התעצמותם של ספקי תוכן בינלאומיים "תאגידי ענק עתירי משאבים דוגמת פייסבוק יוטיוב וגוגל שאינם משלמים מסים בישראל ואינם משקיעים ביצירה המקומית, אך לוקחים חלק גדל והולך משוק הפרסום". הם מזכירים כי בשונה מהערוצים המסחריים המחוייבים לרגולציה, ספקי התוכן הבינלאומי פועלים ללא פיקוח.
הציבור שם מבטחו במידע
ניר ובן טל מתייחסים למשבר הקורונה שהעמיק לטענתם את המשבר שהיה קיים ממילא. "עם תחילת התפשטות הנגיף בישראל הקדישו הערוצים המסחריים משאבים כלכליים רבים לצורך שינוי לוחות המשדרים בהתאם לאירועים ולהתפתחויות, לטובת הבאת מידע לציבור, דיווחים עדכניים וסיקור רציף וחי של המתרחש בישראל וברחבי העולם. נתוני הצפייה מלמדים שהציבור שם מבטחו במידע ובתכנים שמספקים הערוצים המסחריים, אלא שבשל המשבר אליו נקלעו ענפים גדולים ומשמעותיים במשק חלה בחודשים האחרונים ירידה חדה בהכנסות מפרסום. בשעת משבר כללי במשק שוק הפרסום הוא הראשון להיפגע והאחרון להתאושש. כתוצאה מכך נקטו הערוצים המסחריים, בלית ברירה, בצמצומים משמעותיים, שכללו ביטול הפקות חדשות שטרם יצאו לדרך, הפקה של הפקות קיימות, הפסקת עבודה עם עוסקים עצמאיים רבים, קיצוצים בשכר העובדים, הוצאת עובדים לחל"ת ואף פיטורים. צמצומים אלו פוגים באלפי משפחות התלויות בערוצים המסחריים לפרנסתן".
עוד הם ציינו כי "חלוקת הכספים בעת הזאת היא קריטית משום שהיא תאפשר לערוצים המסחריים להזרים מימון נוסף להפקות שנפגעו כתוצאה מהמשבר הנוכחי, ותאפשר העסקתם של עובדים נוספים, אשר פרנסתם תלויה בערוצים המסחריים".
לטענתם, "תחום התוכן והשידורים בישראל מתמודד מזה תקופה ארוכה עם קשיים משמעותיים ביותר ונמצא היום בשעה קשה, שלא הייתה כדוגמתה". לכן הם מבקשים קבלת החלטות מיידית לצורך קידום סיוע לערוצים המסחריים ועדכון הוראות הרגולציה והתאמתן לעידן הנוכחי. טרם התקבלה תגובת משרד התקשורת לדברים.