נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ
בחודש שעבר סיימה הגב' חדווה בר את תפקידה כמפקחת על הבנקים. בין מילות הפרידה שנשמעו, בלטה בהיעדרה התייחסות כלשהי לאובדן הערך העצום של מחירי הנפט והגז לה אנו עדים בתקופה האחרונה, אובדן שאת מחירו ישלמו בהיקף כזה או אחר, קופות הפנסיה של הציבור. עוד לא הובהר כיצד, אם בכלל, מתכוון הרגולטור להתמודד עם הסיכון הגבוה הקיים בהשקעות אלה בהמשך.
בשנת 2008, התפוצצה בועת הנדל"ן בארה"ב והביאה למשבר כלכלי עמוק. הסימנים המוקדמים היו שם, אלא שקל היה יותר להתעלם מהם מלנקוט בצעדים למנוע את ההתרסקות. בנקים וקרנות ההשקעות המשיכו ליהנות מרווחים נאים, ובונוסים שמנים תוך התעלמות מוחלטת מהנזק העצום שיגרם ברגע שהבועה הזו תתפוצץ. והיא אכן התפוצצה. מיליוני אנשים בעולם נותרו חסרי כל, בתים, משרות וחסכונות של שנים ירדו לטמיון. תעשיית הדלקים הפוסיליים היא הבועה בתוכה אנו חיים היום.
צלילת המחירים לאחרונה לשפל חסר תקדים, גם אם היא זמנית, מסמנת את העתיד לבוא. תהליך המעבר לכלכלה נטולת פחמן הוא מחויב המציאות בהתאם לקונצנזוס הקיים היום בקרב מדענים ומדינות רבות בעולם, והוא חייב להיות מופנם באופן הדרגתי גם בתעשייה, ובקרב המוסדות הפיננסיים. התעלמות ממשבר האקלים, והמשך ההשקעה בדלקים פוסיליים, אינם אלא חזרה על דפוס ההתנהגות של המערכת הבנקאית בשנים שקדמו למשבר הכלכלי העולמי ב- 2008.
מארק קרני, מי שכיהן עד לאחרונה כנגיד הבנק המרכזי של אנגליה, הצהיר לא פעם, כי בנקים וגופים פיננסיים מחויבים להיערך למשבר האקלים ולמשמעויות הכלכליות הרחבות שהוא מביא אתו, בתחום ניהול ההשקעות, והביטוח [1] . על אף שלכאורה מדובר בהתרחשות רחוקה, שאיננה בטווח הזמנים להם נערכים גופים עסקיים ומערכות פיננסיות, יש להיערך לבניית אסטרטגיית ניהול סיכונים כבר עתה. מאוחר יותר, יהיה מאוחר מדי.
כבנק מרכזי, אחראי בנק ישראל על היציבות הפיננסית. הרגולציה הענפה בתחום הבנקאות מכילה כלים מצוינים שתכליתם ניהול וזיהוי סיכונים מתהווים למניעת משבר עתידי. עם זאת, אין עדיין מדיניות סדורה ועקבית המאפשרת למשקיעים מידע מלא ונגיש לגבי מידת הסיכון הקיימת באפיקי ההשקעות, בהתחשב במשבר הגדול שעומד בפתח, משבר האקלים.
הסכנות העומדות בפני הכלכלה הגלובלית, עם הגידול בפליטת גזי החממה, הן סכנות ישירות ועקיפות. סכנות ישירות נובעות מהתגברות פגעי הטבע, אובדן נכסים ותביעות הענק הצפויות בעקבותיהן. הסכנות העקיפות, נובעות מעצם הצורך בשינוי ומעבר מתעשייה מבוססת על פליטות פחמן, לכלכלה נטולת פליטות. מעבר זה, אם לא יבוצע במסלול מובנה שיאפשר לשוק להיערך לשינויים, יגרום לתנודתיות מסוכנת ואובדן ערכן של השקעות במיליארדים.
ברוב שיטות המשפט וגם אצלנו, מוטלת על מוסדות פיננסיים חובה לגילוי נאות לגבי הסיכונים להם חשוף תאגיד בנקאי ואסטרטגיית הטיפול בהם. כנגיד הבנק המרכזי באנגליה, קידם קרני מדיניות במסגרתה קיבלו גופים פיננסיים מתעשיות בהן הם משקיעים, גילוי מלא וולונטארי, לגבי מדיניות החברה ותכניותיה להפחתת פליטות הפחמן. כיצד, אם בכלל, מתכוונת החברה ליישם את המעבר להשקעות בתעשיות נטולות פליטות פחמן ומהי האסטרטגיה לניהול הסיכונים הפיננסיים הנובעים מכך. מדיניות גילוי וניהול הסיכונים הנובעים ממשבר האקלים, אינה מתקיימת רק בבריטניה. בשנת 2015 הוקם ה - FSB (Financial Security Board), העוסק בקידום ויישום רגולציה לשמירה על יציבות פיננסית גלובלית, ובמתן המלצות לניהול סיכונים הנובעים ממשבר האקלים. ברמה האסטרטגית הכוונה היא להגביר מודעות וההערכות למשברים עתידיים, וברמה המעשית לנער ממשלות ומקבלי החלטות להיערך להשלכות משבר האקלים, כבר כעת.
משבר הקורונה לימד אותנו שיעור חשוב על ראיה אינטגרטיבית. השפעה של וירוס על השבתת הכלכלה בעולם, מצביעה על הצורך לראות פתרון משברים בראיה מתכללת. למשבר האקלים אין אמנם נראות ישירה כמו למגפת הקורונה, אבל אסור לטעות ביחס להשפעות ההרסניות שיש ויהיו לו ברמה הגלובלית. המגזר הפיננסי אינו יכול להתעלם מאזהרות המדענים, ולהימנע מתכנון אסטרטגי לעתיד. המשבר הכלכלי הנוכחי, ירידת מחירי הנפט והגז ומבט קדימה אל עבר משבר האקלים, מחייבים חישוב מסלול מחדש. לא רק אצל כל אחד מאתנו אלא ברמת הרגולטור, בנק ישראל.
הכותבת היא עו"ד עצמאית, יועצת רגולטורית למרכז השל לקיימות בתחום המעבר לאנרגיות מתחדשות. לשעבר בכירה בפרקליטות האזרחית, ויועמ"ש רט"ג