גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראכרט: ההוצאות בגין הפסדי אשראי נסקו פי 4, והרווח הצטמק ב-86%

ישראכרט מדווחת כי עד 19 באפריל היה קיטון חד של 48.2% במחזור העסקאות באמצעות כרטיסיה, כאשר מאותו מועד ועד סוף מאי ישנה התאוששות, אך עדיין לא מדובר על חזרה לשגרה

רון וקסלר, מנכ"ל ישראכרט / צילום: איל יצהר
רון וקסלר, מנכ"ל ישראכרט / צילום: איל יצהר

חברת כרטיסי האשראי ישראכרט מציגה קיטון חד של 86.5% ברווח הנקי, שהסתכם ברבעון הראשון של 2020 ב-10 מיליון שקל. הירידה החדה ברווחי החברה קרתה בצל ירידה של 5.4% בהכנסות שהסתכמו בכ-522 מיליון שקל וזינוק של 292% בהוצאות בגין הפסדי אשראי, וזאת בשל השלכות משבר הקורונה, ובעיקר בשל הצפי להשפעות שליליות נוספות שטרם קרו אך שיגיעו בהמשך השנה.

למעשה, בנטרול הכנסות חד-פעמיות בהיקף ניכר שרשמה המתחרה מקס, הרי שברבעון הראשון השנה רשמה ישראכרט  את הרווח הגבוה מקרב חברות כרטיסי האשראי, לעומת איזון בתוצאות מקס (שעם ההכנסות החד-פעמיות הציגה רווח של 47 מיליון שקל) ולמול הפסד של 7 מיליון שקל שרשמה כאל.

באפריל 2019 הונפקה ישראכרט בבורסה, במסגרת המהלך להיפרדות מבנק הפועלים, שהושלם סופית במהלך הרבעון הראשון בשנה זו. כיום נסחרת החברה לפי שווי של 1.85 מיליארד שקל לאחר שהמניה שלה השילה מתחילת השנה 25.5% מערכה. ישראכרט היא חברת כרטיסי האשראי היחידה שנסחרת בבורסה.

ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בדוחות ישראכרט מצביעים על כך שברבעון השני היו חלקים - עד משבר הקורונה, כשנרשם גידול בפעילות, ולאחר שהחלו מגבלות התנועה והסגר בעקבות משבר הקורונה, שהביאו לפגיעה חדה ובעיקר יצרו פגיעה שתבוא לידי ביטוי בהמשך השנה. כך, מנכ"ל ישראכרט, רון וקסלר, מסר היום כי "משבר הקורונה הביא לפתחנו אתגרים רבים".

במה מדובר? ישראכרט מגלה כי "החל מהמחצית השנייה של חודש פברואר 2020, נוכח התפרצותו של נגיף הקורונה בישראל ובעולם, חל קיטון בפעילות הקבוצה במגזרי ההנפקה והסליקה לעומת התקופות המקבילות בשנים קודמות, אשר התעצם לקראת המחצית השנייה של חודש מרץ 2020, ואשר הביא לקיטון בשיעור הגידול בפעילות אותו חוותה החברה מתחילת שנת 2020 ועד אירועי המגפה".

בהקשר זה מפרטת החברה כי "בפעילות התשלומים עיקר השפעות המגפה באו לידי ביטוי בתחומים מסוימים, כגון: תיירות, תעופה, דלק ותחבורה, תרבות, נופש, פנאי ומסעדות, אשר בהם השפעות המגפה (ובכללן המגבלות ותקנות החירום שהוטלו) הביאו לקיטון בהיקפי פעילות התשלומים בעוצמה משתנה אך מהותית ואף מהותית מאוד לפי העניין (עד כדי צמצום כמעט מוחלט של הפעילות בחלק מהתחומים בתקופת שיא המגפה והמגבלות)". מנגד, כפי שניבט היטב מדוחות רשתות קמעונאות המזון שפורסמו כבר, "חל גידול בעיקר בפעילות התשלומים הקשורה לתחום המזון".

במה מדובר מבחינה מספרית? ישראכרט מגלה כי מתחילת 2020 ועד אמצע פברואר גדל מחזור ההנפקה שלה בכ-5%, אך שבסופו של הרבעון דובר על גידול של רק 1.3%. זה קרה בגלל צניחה של 15.5% במחזור במהלך המחצית השנייה של חודש מרץ בלבד.

הצניחה האמורה מהמחצית השנייה של מרץ תלווה את ישראכרט גם עמוק לתוך הרבעון השני ב-2020, וזאת משום שהיא נמשכה ביתר שאת אל אפריל. כך, ישראכרט מדווחת כי עד 19 באפריל היה קיטון חד של 48.2% במחזור העסקאות באמצעות כרטיסיה, כאשר מאותו מועד ועד סוף מאי ישנה התאוששות, אך עדיין לא מדובר על חזרה לשגרה, וזאת משום שעדיין מדובר על ירידה של 9.8% במחזור העסקאות בתקופה זו. בשקלול כל התקופות כאמור, מתחילת השנה ועד סוף מאי ישראכרט מציגה ירידה של 8.6% במחזור ההנפקה שלה. לא מדובר בפגיעה ייחודית לישראכרט, שהיא החברה הכי גדולה בתחום כרטיסי האשראי.

אך לא רק זאת אף זאת: ישראכרט משערת כי למרות תום הסגר והחזרה לפעילות הרי ש"בשים לב להשלכות הכלכליות של המגפה על משקי הבית, עסקים קטנים, עסקים בינוניים ועסקים גדולים, מצב התעסוקה הכללי במשק ופגיעה בתחומי פעילות מסוימים בהם טרם חלה התאוששות משמעותית, ואף מבלי להביא בחשבון החרפתה של המגפה עקב 'גל שני' או החמרת המגבלות על הציבור, המגפה צפויה להשפיע לרעה (ואף מהותית) על מחזורי פעילות התשלומים גם בהמשך שנת 2020, ובעיקר ברבעונים השני והשלישי". כל זאת בדגש על תחומים מסוימים שרחוקים מלראות את המשבר במראה האחורית, "כגון תיירות, תעופה, מסעדות ובידור".

הירידה כאמור היא תמונת מראה של מה שקורה במשק, בצל הסגר שהיה פה. אבל, היא גם משפיעה על ישראכרט עצמה. כך, בדוחותיה מפרטת חברת כרטיסי האשראי הגדולה בשוק כי "הירידה במחזורי הפעילות משפיעה באופן שלילי על הכנסות הקבוצה מבתי עסק ועל חלק מהכנסות הקבוצה ממחזיקי כרטיס, ומנגד הירידה במחזורים מובילה לקיטון בהוצאות המשתנות של הקבוצה התלויות במחזורי הפעילות". למעשה, השפעת משבר הקורונה על ישראכרט לא מוגבלת רק לפעילות המרכזית שלה - פעילות בכרטיסי האשראי שהנפיקה, אלא גם בפעילות המימון שלה.

בהקשר זה ישראכרט מדווחת על גידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי, כהיערכות להפסדי אשראי שיאמירו בהמשך השנה, כשהיא מדווחת גם על "עלייה בסיכון האשראי של חלק מלקוחות הקבוצה ועלייה בסיכון לכשל תמורה בענפים שפעילותם נפגעה בצורה מהותית יותר בעקבות התפשטות הנגיף, כגון תיירות ופנאי" כשהיא גם מזהה "קיטון במכירות האשראי".

עוד מדווחת החברה כי בצד הגידול במחזורי העסקאות ברבעון הראשון, כאמור, והירידה בעמלה הצולבת שנכפתה על כל החברות הפועלות בתחום ושפגעה באופן צפוי לחלוטין בהכנסות מבתי עסק מעבר למה שקרה עם משבר הקורונה, הרי ש"בתחום האשראי לאנשים פרטיים המשיכה החברה לצמוח, והחל מתום שנת 2019 גדלו יתרות האשראי לאנשים פרטיים ברבעון הראשון של שנת 2020 בסך של כ-284 מיליון שקל". לצד אלה החברה הציגה הפסד של 7 מיליון שקל בנוסטרו, לעומת הכנסות של 8 מיליון שקל ברבעון המקביל. נציין כי בעוד שסך כל ההכנסות של החברה קטנו ב-5.4% הרי שההכנסות של ישראכרט מכרטיסי אשראי קטנו ברבעון בכ-7.9% בעוד שההכנסות ריבית נטו גדלו ב-23.9%.

בסיכומו של רבעון נעשו בכרטיסי ישראכרט עסקאות במחזור של 39.7 מיליארד שקל, המהווים כ-45.8% מהשוק, לעומת נתח של 46.5% מהעסקאות בכרטיסי אשראי בכל השוק ברבעון המקביל אשתקד. מספר הכרטיסים של החברה גדל ברבעון הראשון ב-0.6% ביחס לסוף 2019 וב-1.1% ביחס לסוף הרבעון המקביל אשתקד, כאשר מספר הכרטיסים הפעילים של החברה הצטמק ברבעון בכ-0.4% ביחס לסוף 2019 אך גדל בכ-1.1% ביחס לסוף הרבעון הראשון ב-2019.

בשולי הדברים נציין כי לישראכרט חלק במועדון הפלייקארד של אל על, שמופעל ברובו על ידי דיינרס של כאל. בהקשר זה מדווחת ישראכרט כי בשל מצבה של אל על שהורע משמעותית בשל משבר הקורונה היא "בחנה את תוצאות פעילות המועדון בתקופת הדוח וכן עד לתום תקופת ההסכם הקיים, בהתאם להערכה שביצעה הגיעה החברה למסקנה כי בשלב זה לא נדרשת הפחתת יתרת המענקים ששולמו לאל- על בעת הארכת ההסכם".

עוד כתבות

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

הרפורמה הצרכנית בחשמל: מי ייהנה מהחשמל הזול?

רשות החשמל פרסמה שימוע למכרז למכירת הספק של חשמל זול לשוק הפרטי, אך ללא מגבלות ברורות, חלק ניכר מההקצאה עלול לזרום לעסקים ולספקולנטים - ולצמצם את ההנחות המוצעות לצרכנים ● במקביל, גם חשבון החשמל עליו מוצעת ההנחה צפוי לעלות

בורסת KOSDAQ בסיאול / צילום: ap, Lee Jin-man

כמו משחקי הדיונון: הסוחרים מאחורי אחת התופעות הבולטות בוול סטריט

נוכח הזינוק החד בהשקעות מסוכנות של משקיעי הריטייל בדרום קוריאה במניות מם ותעודות סל ממונפות בארה"ב, רשות ניירות הערך בסיאול מחמירה את הפיקוח ● החל מדצמבר יידרשו משקיעי ריטייל לעבור קורסים וסימולציות בעקבות חשש להחרפת התנודתיות בוול סטריט והסיכונים לכלכלה המקומית

יו''ר קרן הריט מגוריט, ארז רוזנבוך / צילום: איל יצהר

רוצה להתחרות בשכ"ד: מגוריט תחלק דיבידנד כל חודש החל משנה הבאה

קרן הריט למגורים תחל לחלק מהשנה הבאה לבעלי המניות דיבידנד מדי חודש, במטרה להציע אלטרנטיבה להשקעה בדירה ● הקרן צופה כי תחלק בעוד כשלוש שנים סכום של כ-86 מיליון שקל בשנה

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

עסקת הגז ב–35 מיליארד דולר עם מצרים תקועה וקטאר מנסה להיכנס לתמונה

העיכוב המתמשך באישור עסקת הענק ליצוא גז ממאגר לוויתן למצרים פותח פתח לקטאר להציע לקהיר אספקת גז טבעי מונזל בהיקפי ענק ● בינתיים גורמים ישראליים ומצריים זועמים, ולגלובס נודע כי שורת בכירים אמריקאים בראשות טראמפ מנסים לפתור את הפלונטר

ראש הממשלה בנימין נתניהו ועו''ד עמית חדד / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

הימנעות מהודאה ותקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של רה"מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לנשיא המדינה, שבה קרא לחון אותו בשם "האינטרס הציבורי", מבלי להודות באישומים ● השלב הבא הוא קבלת עמדת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שאחריה הכדור יעבור להרצוג ● וגם: הקשר לתקדים קו 300 ומה יעשה בג"ץ

הדיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכנסת הצביעה: תוקם ועדה "עוקפת ביטן" לעניין חוק השידורים של קרעי

ועדת הכנסת אישרה היום להקים ועדה מיוחדת שתדון בחוק השידורים שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי ● יועמ"שית הכנסת טענה כי הסמכות לדון בחוק היא של ועדת הכלכלה, ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן טען כי הממשלה לוקחת סמכויות מהכנסת - אך למרות זאת הקמת הוועדה המיוחדת אושרה

ח''כ דוד ביטן ושר התקשורת ד''ר שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

למרות התנגדות הייעוץ המשפטי: חוק השידורים בדרך לוועדה מיוחדת

ועדת הכנסת תדון ביצירת מסלול עוקף לקידום הצעת החוק של שר התקשורת שלמה קרעי, ובכך תדלג על ההתנגדות שהוביל יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן ● בענף מביעים חשש מפוליטיזציה

ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני / צילום: ap, Phil Noble

2,452 טון זהב עלולים להצית עימות חדש שיטלטל את כלכלת איטליה

תיקון חוק חדש באיטליה מבהיר כי זהב המדינה שייך לעם, ומעורר חשש שהממשלה תנסה להשתלט על העתודות ולפגוע בעצמאות הבנק המרכזי ● המהלך מעורר דאגה גם באיחוד האירופי: לאיטליה יש עתודות זהב בשווי 280 מיליארד אירו, שהן חלק מהגיבוי למטבע המשותף

בדיקה טכנולוגית / צילום: Shutterstock

האם המודל החדש של ג'מיני מצדיק את ההתלהבות?

מודל הבינה המלאכותית החדש של גוגל, ג'מיני 3, מציע מספר מצבים - מהיר, חושב וקנבס - עולה 20 דולר בחודש ומהווה שדרוג משמעותי לעומת הדור הקודם ● עם זאת, גם כעת לא מומלץ לסמוך עליו בעיניים עצומות

שיא בכמות הדירות החדשות שעל המדף / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טופס האכלוס הגיע, הדירות במגדלים לא נמכרו: מה יעשו היזמים?

הקבלנים טוענים כי נתוני הלמ"ס לגבי היקף הדירות "על המדף" לא משקפים את המציאות בשטח במלואה, אך בדוחות החברות הציבוריות משתקף קושי אמיתי, גם אם נקודתי ● מעשרות דירות לא מכורות במתחם החם ביותר במזרח תל אביב ועד למחצית פרויקט שטרם נמכר במרכז נתניה - אילו פרויקטים מגמגמים בישורת האחרונה?

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

ירידות בוול סטריט; המניה שמזנקת לאחר שאנבידיה השקיעה בה

אירופה ננעלה בירידות קלות ● אנבידיה רכשה מניות סינופסיס בהיקף של 2 מיליארד דולר ● המניות הביטחוניות באירופה יורדות על רקע המגעים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● פעילות המפעלים בסין התכווצה בחודש השמיני ברציפות ● מחירי הנפט רושמים עליות ● הביטקוין צונח ונסחר סביב 84 אלף דולר

רובי ריבלין / איור: גיל ג'יבלי

פונה לביטקוין: הסיבוב הכואב של רובי ריבלין באלקטריאון נגמר

כארבע שנים אחרי שמונה לנשיא אלקטריאון, דרכיהן של חברת הטכנולוגיה ונשיא המדינה לשעבר נפרדות ● לאחרונה דווח על מינויו של ריבלין לנשיא חברת המטבעות הדיגיטליים ביטקור, המקדמת מהלך לרישום מניותיה בבורסה המקומית

פעילות כוחות צה''ל ברפיח (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

4 מחבלים מתבצרים חוסלו כשיצאו ממנהרה ברפיח

דיווחים בעזה: צה"ל תוקף בח'אן יונס ● מתקיימים חיפושים אחר חלל חטוף בבית לאהיא ● קטאר רומזת שיש להתקדם לשלב ב' בהסכם בין ישראל לחמאס: "זה שנותרו שני חטופים חללים - הישג אמיתי" ● גילויים חדשים על כישלון חיל האוויר ב-7 באוקטובר: "לא תקפו" ● הרמטכ"ל מקים צוות חקירה ייעודי למחדל "חומת יריחו" ● עדכונים שוטפים

אהרון סנקרי / צילום: פרטי

"הייתי בן 21 וחשבתי שאני מרוויח בענק": כך איבד משקיע צעיר את הכסף בפרויקט בחו"ל

אהרון סנקרי הוא רק אחד ממאות משקיעים שטוענים כי הולכו שולל בפרשת בראשית־סיגנצ'ר, שבה גויסו לכאורה כ־44 מיליון שקל במרמה ● מה אפשר ללמוד מסיפורו על זהירות בהשקעות בכלל ובחו"ל בפרט

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס / צילום: LCI

"יש לכם שם חזק במדטק": מגייס הבכירים בארה"ב פותח סניף בישראל

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס האמריקאית, הוא ממגייסי הטאלנטים הבולטים בתעשיית הביומד ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע דווקא עכשיו הוא רוצה לפעול בארץ ואילו טעויות יזמים ישראלים עושים כשהם מגייסים בחו"ל

מושגים לאזרחות מיודעת. נימבוס / צילום: Shutterstock

הטכנולוגיה העוצמתית שבידי הממשלה: מהו נימבוס, ואיך הוא ישפיע על חיינו?

תחום הבינה המלאכותית חודר לכל תחומי החיים, האם הוא סוף־סוף יגיע גם לממשלה? ● זאת התשתית שאמורה לאפשר את המהפכה הדיגיטלית במגזר הציבורי ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק, שחר בהירי. / צילום: Moonshot

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בבורסה ננעל במגמה מעורבת; אל על ומניות הביטוח ירדו

ת"א 35 עלה ב-0.1%, ת"א 90 ירד בכ-0.7% ● ירידות בוול סטריט ● סדרה של נתוני מאקרו בארה"ב תקבע את הכיוון אליו ילכו השווקים בדצמבר ● וגם: בנק ההשקעות ג'פריס מסמן שתי מניות צמיחה "במחיר סביר" שצפויות להניב ביצועים חזקים ב-2026

תל אביב / צילום: נוי מאיה

בעלי דירות נגד עיריית ת"א: מפריזה בדרישות לשיפוץ חזית אחידה

בעתירה שהוגשה לעליון  נטען כי עיריית ת"א מפרשת בצורה שגויה את חוק העזר העירוני - מכוחו היא יכולה לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות המבנים לאחידות ● דרישה זו לפי הטענה מעלה באופן משמעותי את עלויות השיפוצים ● להערכת חברת המועצה שולה קשת, העלות הכוללת של יישום עקרון ההאחדה תגיע ל-1.6 מיליארד שקל בשנה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: הדס פרוש

נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"

המסמך שהגיש רה"מ לנשיא המדינה לא כולל הודאה באשמה ומבהיר כי לא יפרוש ● היועמ"שית צפויה להתנגד, אבל הנשיא הרצוג עשוי לתמוך – ובאקלים הנוכחי המהלך עשוי אף לקבל את ברכת בג"ץ ● התנהלות שופטי נתניהו מבהירה כי גם זיכוי על הפרק