גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראכרט: ההוצאות בגין הפסדי אשראי נסקו פי 4, והרווח הצטמק ב-86%

ישראכרט מדווחת כי עד 19 באפריל היה קיטון חד של 48.2% במחזור העסקאות באמצעות כרטיסיה, כאשר מאותו מועד ועד סוף מאי ישנה התאוששות, אך עדיין לא מדובר על חזרה לשגרה

רון וקסלר, מנכ"ל ישראכרט / צילום: איל יצהר
רון וקסלר, מנכ"ל ישראכרט / צילום: איל יצהר

חברת כרטיסי האשראי ישראכרט מציגה קיטון חד של 86.5% ברווח הנקי, שהסתכם ברבעון הראשון של 2020 ב-10 מיליון שקל. הירידה החדה ברווחי החברה קרתה בצל ירידה של 5.4% בהכנסות שהסתכמו בכ-522 מיליון שקל וזינוק של 292% בהוצאות בגין הפסדי אשראי, וזאת בשל השלכות משבר הקורונה, ובעיקר בשל הצפי להשפעות שליליות נוספות שטרם קרו אך שיגיעו בהמשך השנה.

למעשה, בנטרול הכנסות חד-פעמיות בהיקף ניכר שרשמה המתחרה מקס, הרי שברבעון הראשון השנה רשמה ישראכרט  את הרווח הגבוה מקרב חברות כרטיסי האשראי, לעומת איזון בתוצאות מקס (שעם ההכנסות החד-פעמיות הציגה רווח של 47 מיליון שקל) ולמול הפסד של 7 מיליון שקל שרשמה כאל.

באפריל 2019 הונפקה ישראכרט בבורסה, במסגרת המהלך להיפרדות מבנק הפועלים, שהושלם סופית במהלך הרבעון הראשון בשנה זו. כיום נסחרת החברה לפי שווי של 1.85 מיליארד שקל לאחר שהמניה שלה השילה מתחילת השנה 25.5% מערכה. ישראכרט היא חברת כרטיסי האשראי היחידה שנסחרת בבורסה.

ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בדוחות ישראכרט מצביעים על כך שברבעון השני היו חלקים - עד משבר הקורונה, כשנרשם גידול בפעילות, ולאחר שהחלו מגבלות התנועה והסגר בעקבות משבר הקורונה, שהביאו לפגיעה חדה ובעיקר יצרו פגיעה שתבוא לידי ביטוי בהמשך השנה. כך, מנכ"ל ישראכרט, רון וקסלר, מסר היום כי "משבר הקורונה הביא לפתחנו אתגרים רבים".

במה מדובר? ישראכרט מגלה כי "החל מהמחצית השנייה של חודש פברואר 2020, נוכח התפרצותו של נגיף הקורונה בישראל ובעולם, חל קיטון בפעילות הקבוצה במגזרי ההנפקה והסליקה לעומת התקופות המקבילות בשנים קודמות, אשר התעצם לקראת המחצית השנייה של חודש מרץ 2020, ואשר הביא לקיטון בשיעור הגידול בפעילות אותו חוותה החברה מתחילת שנת 2020 ועד אירועי המגפה".

בהקשר זה מפרטת החברה כי "בפעילות התשלומים עיקר השפעות המגפה באו לידי ביטוי בתחומים מסוימים, כגון: תיירות, תעופה, דלק ותחבורה, תרבות, נופש, פנאי ומסעדות, אשר בהם השפעות המגפה (ובכללן המגבלות ותקנות החירום שהוטלו) הביאו לקיטון בהיקפי פעילות התשלומים בעוצמה משתנה אך מהותית ואף מהותית מאוד לפי העניין (עד כדי צמצום כמעט מוחלט של הפעילות בחלק מהתחומים בתקופת שיא המגפה והמגבלות)". מנגד, כפי שניבט היטב מדוחות רשתות קמעונאות המזון שפורסמו כבר, "חל גידול בעיקר בפעילות התשלומים הקשורה לתחום המזון".

במה מדובר מבחינה מספרית? ישראכרט מגלה כי מתחילת 2020 ועד אמצע פברואר גדל מחזור ההנפקה שלה בכ-5%, אך שבסופו של הרבעון דובר על גידול של רק 1.3%. זה קרה בגלל צניחה של 15.5% במחזור במהלך המחצית השנייה של חודש מרץ בלבד.

הצניחה האמורה מהמחצית השנייה של מרץ תלווה את ישראכרט גם עמוק לתוך הרבעון השני ב-2020, וזאת משום שהיא נמשכה ביתר שאת אל אפריל. כך, ישראכרט מדווחת כי עד 19 באפריל היה קיטון חד של 48.2% במחזור העסקאות באמצעות כרטיסיה, כאשר מאותו מועד ועד סוף מאי ישנה התאוששות, אך עדיין לא מדובר על חזרה לשגרה, וזאת משום שעדיין מדובר על ירידה של 9.8% במחזור העסקאות בתקופה זו. בשקלול כל התקופות כאמור, מתחילת השנה ועד סוף מאי ישראכרט מציגה ירידה של 8.6% במחזור ההנפקה שלה. לא מדובר בפגיעה ייחודית לישראכרט, שהיא החברה הכי גדולה בתחום כרטיסי האשראי.

אך לא רק זאת אף זאת: ישראכרט משערת כי למרות תום הסגר והחזרה לפעילות הרי ש"בשים לב להשלכות הכלכליות של המגפה על משקי הבית, עסקים קטנים, עסקים בינוניים ועסקים גדולים, מצב התעסוקה הכללי במשק ופגיעה בתחומי פעילות מסוימים בהם טרם חלה התאוששות משמעותית, ואף מבלי להביא בחשבון החרפתה של המגפה עקב 'גל שני' או החמרת המגבלות על הציבור, המגפה צפויה להשפיע לרעה (ואף מהותית) על מחזורי פעילות התשלומים גם בהמשך שנת 2020, ובעיקר ברבעונים השני והשלישי". כל זאת בדגש על תחומים מסוימים שרחוקים מלראות את המשבר במראה האחורית, "כגון תיירות, תעופה, מסעדות ובידור".

הירידה כאמור היא תמונת מראה של מה שקורה במשק, בצל הסגר שהיה פה. אבל, היא גם משפיעה על ישראכרט עצמה. כך, בדוחותיה מפרטת חברת כרטיסי האשראי הגדולה בשוק כי "הירידה במחזורי הפעילות משפיעה באופן שלילי על הכנסות הקבוצה מבתי עסק ועל חלק מהכנסות הקבוצה ממחזיקי כרטיס, ומנגד הירידה במחזורים מובילה לקיטון בהוצאות המשתנות של הקבוצה התלויות במחזורי הפעילות". למעשה, השפעת משבר הקורונה על ישראכרט לא מוגבלת רק לפעילות המרכזית שלה - פעילות בכרטיסי האשראי שהנפיקה, אלא גם בפעילות המימון שלה.

בהקשר זה ישראכרט מדווחת על גידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי, כהיערכות להפסדי אשראי שיאמירו בהמשך השנה, כשהיא מדווחת גם על "עלייה בסיכון האשראי של חלק מלקוחות הקבוצה ועלייה בסיכון לכשל תמורה בענפים שפעילותם נפגעה בצורה מהותית יותר בעקבות התפשטות הנגיף, כגון תיירות ופנאי" כשהיא גם מזהה "קיטון במכירות האשראי".

עוד מדווחת החברה כי בצד הגידול במחזורי העסקאות ברבעון הראשון, כאמור, והירידה בעמלה הצולבת שנכפתה על כל החברות הפועלות בתחום ושפגעה באופן צפוי לחלוטין בהכנסות מבתי עסק מעבר למה שקרה עם משבר הקורונה, הרי ש"בתחום האשראי לאנשים פרטיים המשיכה החברה לצמוח, והחל מתום שנת 2019 גדלו יתרות האשראי לאנשים פרטיים ברבעון הראשון של שנת 2020 בסך של כ-284 מיליון שקל". לצד אלה החברה הציגה הפסד של 7 מיליון שקל בנוסטרו, לעומת הכנסות של 8 מיליון שקל ברבעון המקביל. נציין כי בעוד שסך כל ההכנסות של החברה קטנו ב-5.4% הרי שההכנסות של ישראכרט מכרטיסי אשראי קטנו ברבעון בכ-7.9% בעוד שההכנסות ריבית נטו גדלו ב-23.9%.

בסיכומו של רבעון נעשו בכרטיסי ישראכרט עסקאות במחזור של 39.7 מיליארד שקל, המהווים כ-45.8% מהשוק, לעומת נתח של 46.5% מהעסקאות בכרטיסי אשראי בכל השוק ברבעון המקביל אשתקד. מספר הכרטיסים של החברה גדל ברבעון הראשון ב-0.6% ביחס לסוף 2019 וב-1.1% ביחס לסוף הרבעון המקביל אשתקד, כאשר מספר הכרטיסים הפעילים של החברה הצטמק ברבעון בכ-0.4% ביחס לסוף 2019 אך גדל בכ-1.1% ביחס לסוף הרבעון הראשון ב-2019.

בשולי הדברים נציין כי לישראכרט חלק במועדון הפלייקארד של אל על, שמופעל ברובו על ידי דיינרס של כאל. בהקשר זה מדווחת ישראכרט כי בשל מצבה של אל על שהורע משמעותית בשל משבר הקורונה היא "בחנה את תוצאות פעילות המועדון בתקופת הדוח וכן עד לתום תקופת ההסכם הקיים, בהתאם להערכה שביצעה הגיעה החברה למסקנה כי בשלב זה לא נדרשת הפחתת יתרת המענקים ששולמו לאל- על בעת הארכת ההסכם".

עוד כתבות

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

משבר בהגדלות הרמטכ"ל: נתניהו שינה את דעתו, צה"ל מסרב לפשרה

לאחר פגישה לילית עם יו"ר ועדת חוץ ובטחון, בועז ביסמוט וראש המתנגדים להכשרת הגדלות הרמטכ"ל, ח"כ עמית הלוי, ראש הממשלה עבר לתמוך בפשרה מקיפה שלא כוללת את אישור ההגדלות לפנסיות הגישור ● בצה"ל דוחים את המהלך, והדיון שתוכנן בוועדת החוץ והביטחון בוטל - בעוד המועד שקבע בג"ץ להסדרת החוק מתקרב

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: גיא סידי

קיצור הדוחות והארכת המועד לדיווחים מיידים: אלה השינויים המרכזיים שמתכננת רשות ני"ע

ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, הכריז כי הרפורמה לגבי מבנה הדיווח של חברות ציבוריות תושלם עד סוף השנה הבאה ● השינוי המרכזי יהיה בדוח הדירקטוריון: "כיום הוא מזמין רשימת מכולת ארוכה. מהות הדוח תהיה פרק חד, ממוקד וקצר"

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

הג'יהאד האיסלאמי: "מסרנו את כל החטופים שהיו בידינו"

ארגון הטרור חמאס מגייס מחדש פעילים, מחזיר נוכחות חמושה למרחבים הציבוריים ומבסס מחדש שליטה באמצעות סחיטה, מעצרים והפחדה ● מקורות בחמאס: מתקיימות שיחות רציניות לסלילת הדרך למו"מ על השלב השני ● חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● עדכונים שוטפים

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל