גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראכרט: ההוצאות בגין הפסדי אשראי נסקו פי 4, והרווח הצטמק ב-86%

ישראכרט מדווחת כי עד 19 באפריל היה קיטון חד של 48.2% במחזור העסקאות באמצעות כרטיסיה, כאשר מאותו מועד ועד סוף מאי ישנה התאוששות, אך עדיין לא מדובר על חזרה לשגרה

רון וקסלר, מנכ"ל ישראכרט / צילום: איל יצהר
רון וקסלר, מנכ"ל ישראכרט / צילום: איל יצהר

חברת כרטיסי האשראי ישראכרט מציגה קיטון חד של 86.5% ברווח הנקי, שהסתכם ברבעון הראשון של 2020 ב-10 מיליון שקל. הירידה החדה ברווחי החברה קרתה בצל ירידה של 5.4% בהכנסות שהסתכמו בכ-522 מיליון שקל וזינוק של 292% בהוצאות בגין הפסדי אשראי, וזאת בשל השלכות משבר הקורונה, ובעיקר בשל הצפי להשפעות שליליות נוספות שטרם קרו אך שיגיעו בהמשך השנה.

למעשה, בנטרול הכנסות חד-פעמיות בהיקף ניכר שרשמה המתחרה מקס, הרי שברבעון הראשון השנה רשמה ישראכרט  את הרווח הגבוה מקרב חברות כרטיסי האשראי, לעומת איזון בתוצאות מקס (שעם ההכנסות החד-פעמיות הציגה רווח של 47 מיליון שקל) ולמול הפסד של 7 מיליון שקל שרשמה כאל.

באפריל 2019 הונפקה ישראכרט בבורסה, במסגרת המהלך להיפרדות מבנק הפועלים, שהושלם סופית במהלך הרבעון הראשון בשנה זו. כיום נסחרת החברה לפי שווי של 1.85 מיליארד שקל לאחר שהמניה שלה השילה מתחילת השנה 25.5% מערכה. ישראכרט היא חברת כרטיסי האשראי היחידה שנסחרת בבורסה.

ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בדוחות ישראכרט מצביעים על כך שברבעון השני היו חלקים - עד משבר הקורונה, כשנרשם גידול בפעילות, ולאחר שהחלו מגבלות התנועה והסגר בעקבות משבר הקורונה, שהביאו לפגיעה חדה ובעיקר יצרו פגיעה שתבוא לידי ביטוי בהמשך השנה. כך, מנכ"ל ישראכרט, רון וקסלר, מסר היום כי "משבר הקורונה הביא לפתחנו אתגרים רבים".

במה מדובר? ישראכרט מגלה כי "החל מהמחצית השנייה של חודש פברואר 2020, נוכח התפרצותו של נגיף הקורונה בישראל ובעולם, חל קיטון בפעילות הקבוצה במגזרי ההנפקה והסליקה לעומת התקופות המקבילות בשנים קודמות, אשר התעצם לקראת המחצית השנייה של חודש מרץ 2020, ואשר הביא לקיטון בשיעור הגידול בפעילות אותו חוותה החברה מתחילת שנת 2020 ועד אירועי המגפה".

בהקשר זה מפרטת החברה כי "בפעילות התשלומים עיקר השפעות המגפה באו לידי ביטוי בתחומים מסוימים, כגון: תיירות, תעופה, דלק ותחבורה, תרבות, נופש, פנאי ומסעדות, אשר בהם השפעות המגפה (ובכללן המגבלות ותקנות החירום שהוטלו) הביאו לקיטון בהיקפי פעילות התשלומים בעוצמה משתנה אך מהותית ואף מהותית מאוד לפי העניין (עד כדי צמצום כמעט מוחלט של הפעילות בחלק מהתחומים בתקופת שיא המגפה והמגבלות)". מנגד, כפי שניבט היטב מדוחות רשתות קמעונאות המזון שפורסמו כבר, "חל גידול בעיקר בפעילות התשלומים הקשורה לתחום המזון".

במה מדובר מבחינה מספרית? ישראכרט מגלה כי מתחילת 2020 ועד אמצע פברואר גדל מחזור ההנפקה שלה בכ-5%, אך שבסופו של הרבעון דובר על גידול של רק 1.3%. זה קרה בגלל צניחה של 15.5% במחזור במהלך המחצית השנייה של חודש מרץ בלבד.

הצניחה האמורה מהמחצית השנייה של מרץ תלווה את ישראכרט גם עמוק לתוך הרבעון השני ב-2020, וזאת משום שהיא נמשכה ביתר שאת אל אפריל. כך, ישראכרט מדווחת כי עד 19 באפריל היה קיטון חד של 48.2% במחזור העסקאות באמצעות כרטיסיה, כאשר מאותו מועד ועד סוף מאי ישנה התאוששות, אך עדיין לא מדובר על חזרה לשגרה, וזאת משום שעדיין מדובר על ירידה של 9.8% במחזור העסקאות בתקופה זו. בשקלול כל התקופות כאמור, מתחילת השנה ועד סוף מאי ישראכרט מציגה ירידה של 8.6% במחזור ההנפקה שלה. לא מדובר בפגיעה ייחודית לישראכרט, שהיא החברה הכי גדולה בתחום כרטיסי האשראי.

אך לא רק זאת אף זאת: ישראכרט משערת כי למרות תום הסגר והחזרה לפעילות הרי ש"בשים לב להשלכות הכלכליות של המגפה על משקי הבית, עסקים קטנים, עסקים בינוניים ועסקים גדולים, מצב התעסוקה הכללי במשק ופגיעה בתחומי פעילות מסוימים בהם טרם חלה התאוששות משמעותית, ואף מבלי להביא בחשבון החרפתה של המגפה עקב 'גל שני' או החמרת המגבלות על הציבור, המגפה צפויה להשפיע לרעה (ואף מהותית) על מחזורי פעילות התשלומים גם בהמשך שנת 2020, ובעיקר ברבעונים השני והשלישי". כל זאת בדגש על תחומים מסוימים שרחוקים מלראות את המשבר במראה האחורית, "כגון תיירות, תעופה, מסעדות ובידור".

הירידה כאמור היא תמונת מראה של מה שקורה במשק, בצל הסגר שהיה פה. אבל, היא גם משפיעה על ישראכרט עצמה. כך, בדוחותיה מפרטת חברת כרטיסי האשראי הגדולה בשוק כי "הירידה במחזורי הפעילות משפיעה באופן שלילי על הכנסות הקבוצה מבתי עסק ועל חלק מהכנסות הקבוצה ממחזיקי כרטיס, ומנגד הירידה במחזורים מובילה לקיטון בהוצאות המשתנות של הקבוצה התלויות במחזורי הפעילות". למעשה, השפעת משבר הקורונה על ישראכרט לא מוגבלת רק לפעילות המרכזית שלה - פעילות בכרטיסי האשראי שהנפיקה, אלא גם בפעילות המימון שלה.

בהקשר זה ישראכרט מדווחת על גידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי, כהיערכות להפסדי אשראי שיאמירו בהמשך השנה, כשהיא מדווחת גם על "עלייה בסיכון האשראי של חלק מלקוחות הקבוצה ועלייה בסיכון לכשל תמורה בענפים שפעילותם נפגעה בצורה מהותית יותר בעקבות התפשטות הנגיף, כגון תיירות ופנאי" כשהיא גם מזהה "קיטון במכירות האשראי".

עוד מדווחת החברה כי בצד הגידול במחזורי העסקאות ברבעון הראשון, כאמור, והירידה בעמלה הצולבת שנכפתה על כל החברות הפועלות בתחום ושפגעה באופן צפוי לחלוטין בהכנסות מבתי עסק מעבר למה שקרה עם משבר הקורונה, הרי ש"בתחום האשראי לאנשים פרטיים המשיכה החברה לצמוח, והחל מתום שנת 2019 גדלו יתרות האשראי לאנשים פרטיים ברבעון הראשון של שנת 2020 בסך של כ-284 מיליון שקל". לצד אלה החברה הציגה הפסד של 7 מיליון שקל בנוסטרו, לעומת הכנסות של 8 מיליון שקל ברבעון המקביל. נציין כי בעוד שסך כל ההכנסות של החברה קטנו ב-5.4% הרי שההכנסות של ישראכרט מכרטיסי אשראי קטנו ברבעון בכ-7.9% בעוד שההכנסות ריבית נטו גדלו ב-23.9%.

בסיכומו של רבעון נעשו בכרטיסי ישראכרט עסקאות במחזור של 39.7 מיליארד שקל, המהווים כ-45.8% מהשוק, לעומת נתח של 46.5% מהעסקאות בכרטיסי אשראי בכל השוק ברבעון המקביל אשתקד. מספר הכרטיסים של החברה גדל ברבעון הראשון ב-0.6% ביחס לסוף 2019 וב-1.1% ביחס לסוף הרבעון המקביל אשתקד, כאשר מספר הכרטיסים הפעילים של החברה הצטמק ברבעון בכ-0.4% ביחס לסוף 2019 אך גדל בכ-1.1% ביחס לסוף הרבעון הראשון ב-2019.

בשולי הדברים נציין כי לישראכרט חלק במועדון הפלייקארד של אל על, שמופעל ברובו על ידי דיינרס של כאל. בהקשר זה מדווחת ישראכרט כי בשל מצבה של אל על שהורע משמעותית בשל משבר הקורונה היא "בחנה את תוצאות פעילות המועדון בתקופת הדוח וכן עד לתום תקופת ההסכם הקיים, בהתאם להערכה שביצעה הגיעה החברה למסקנה כי בשלב זה לא נדרשת הפחתת יתרת המענקים ששולמו לאל- על בעת הארכת ההסכם".

עוד כתבות

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

ה־OECD בצפי אופטימי: הצמיחה החזקה בישראל לאחר המלחמה לא תסתכם בריבאונד חד־פעמי

תחזית הארגון לצמיחה בשנה הקרובה נמצאת באמצע בין צפי בנק ישראל למשרד האוצר ועומדת על 4.9% ● בניגוד להערכת האוצר כי צפויה שנת ריבאונד חד־פעמי, ב-OECD צופים כי קצב הצמיחה החזק יימשך גם ב־2027 לצד ירידה באינפלציה, הורדות ריבית ופריחה ביצוא ● עוד צוין כי "הפסקת האש אמורה להסיר מקור של היסוס לעשות עסקים עם ישראל"

רינת אשכנזי כלכלנית ראשית הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הכלכלנית שמסתכלת על השוק הישראלי ב־2026 ורואה "פיל בחדר"

רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות, ממליצה לקראת השנה החדשה להגדיל החזקות מעבר לים, ולחפש שני נתונים מרכזיים בכל השקעה חדשה: מאזן חזק ורווחיות גבוהה ● וגם: מהו ה"פיל שבחדר" שמאיים על התשואות בישראל בעתיד?

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

בנייה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בדקנו דוחות של 9 חברות: בכמה נמכרה דירה ממוצעת בשדה דב?

ירידה של 24% במספר הדירות שנמכרו ושל 9% במחיר הממוצע: דוחות תשע חברות נדל"ן בולטות חושפים מה באמת קורה בשוק הדיור בישראל ● וגם: מדוע סיום המלחמה לא הביא לזינוק במכירות, ומי מכרה מאות דירות במחיר ממוצע של 6.6 מיליון שקל?

אפליקציית יד2 / צילום: Shutterstock, shutterstock

העסקה הגדולה בתולדות אתרי האינטרנט בארץ: האם יד2 שווה מיליארדים?

קרן אייפקס העולמית רוכשת את אתר היד שנייה תמורת 3.1 מיליארד שקל - פי ארבעה מהשווי שבו נמכר לפני עשור ● בשוק מביעים ספק לגבי היכולת של הקרן להשביח את האתר באופן דרמטי כמו רוכשיו הקודמים ● וגם: איך הכל התחיל ומתי הייתה הפריצה הגדולה?

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוס הון מגופים זרים והעלאת דמי ניהול: כך מנצל מיטב את הזינוק המטאורי במניה

זינוק של 1,000% במניית בית ההשקעות בשלוש שנים, תורגם לגיוס הון של חצי מיליארד שקל, בעיקר ממוסדיים זרים ● הדוחות של בית ההשקעות מלמדים כי הוא מעלה את דמי הניהול לכספים חדשים שנכנסים אליו בגמל, בניגוד למגמה בענף, אך עדיין הוא "זול" בממוצע

שר הכלכלה ניר ברקת פגוש את העיתונות, קשת 12, 22.11.25 / צילום: איל יצהר

ברקת אכן מממן לעצמו את כרטיסי הטיסה, אבל זה לא הכול

שר הכלכלה חוזר ואומר שהוא משלם על שלל טיסותיו לחו"ל • אבל העלויות לא מתמצות במושב במטוס • המשרוקית של גלובס 

חלוקת רכוש לא שיוויונית / צילום: Shutterstock

מתי בגידה מצדיקה חלוקת רכוש לא שוויונית בין בני זוג שמתגרשים?

התנהלות כלכלית שלילית של אחד מבני הזוג עשויה להוות נסיבה מיוחדת שתצדיק סטייה מחלוקת הנכסים המשותפים בצורה שוויונית

צורי דבוש, יו''ר קליל / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יו"ר החברה הציבורית שיתמודד על נשיאות התאחדות התעשיינים

צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה בקליל, החליט להתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ● זהו צעד מפתיע, משום שהציפייה הייתה שאברהם נובוגרוצקי, יו"ר איגוד המתכת החשמל והתשתיות, יהיה המועמד היחיד ● כעת יש לדבוש שבועיים לנסות להשיג 50 חתימות של תעשיינים תומכים

פלורנטין פינת מטלון, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

עיריית ת"א שלחה צווים, והעליון יכריע: האם מותר לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות הבתים

תושבים עולים לבית המשפט העליון כדי לעצור את דרישת העירייה לאחידות בחזיתות הבניינים ● לטענתם, העלות גבוהה ומדובר בהרחבה שגויה של חוק העזר העירוני: "מה עם הקשישים והחד־הוריות?" ● עיריית ת"א: עומדים על הזכות לשמור על מראה אחיד, נספק סיוע כלכלי

שלט אזהרת מצלמה לנהגים בנתיבי איילון / צילום: שלומי יוסף

מירי רגב מקדמת קנס של 10 אלף שקל על שימוש בטלפון בנהיגה. מה הסיכוי שזה יתממש?

בזמן שבעולם נהוג קנס של 100-300 דולר, שרת התחבורה בוחרת בקנס גבוה של 10 אלף שקל, "במקום להציג תוכנית רב־שנתית", כפי שאומרים בעמותת אור ירוק ● רשת פאפא ג'ונס פותחת עוד ארבעה סניפים ומשיקה תת־רשת חדשה, והמיזוג החדש של משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ● אירועים ומינויים

יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור בית השקעות / צילום: יח''צ

כאב ראש של עשירים: זינוק של 275% במניית מור פגע ברווחי החברה ברבעון

בית ההשקעות נאלץ להפריש 18 מיליון שקל לעדכון התגמול ההוני לעובדים, עקב העלייה המשמעותית במחיר המניה ● מאידך נאלצו שלושת בכירי מור להחזיר 1.67 מיליון שקל לקופת החברה, בשל התנגדות רשות ני"ע ל"פריסת" התגמול ההוני שאושר להם אשתקד

ראש המל''ל לשעבר, צחי הנגבי / צילום: חיים צח / לשכת העיתונות הממשלתית

מבקר המדינה: למרות האיומים, המל"ל לא השלים את בחינת המיגון במתקנים חיוניים

מדוח מבקר המדינה עולה כי המל"ל טרם השלים את בחינת הצורך במיגון מתקנים חיוניים ותשתיות אסטרטגיות - אף שבמהלך מלחמת "חרבות ברזל" ניכר עד כמה אלה הפכו ליעדי תקיפה מרכזיים ● עוד ב-2020 פרסם המבקר דוח ביקורת בנושא ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, אך אף ליקוי לא תוקן

אוטובוס של אגד

בלי מקור תקציבי: מחירי התחבורה הציבורית לא יעלו בינואר הקרוב

נציג האוצר אמר הבוקר בוועדת הכלכלה שעליית מחיר התחבורה הציבורית ל-9 שקלים, שהייתה מתוכננת לינואר, תידחה ● באוצר יעדכנו בימים הקרובים לגבי המקור התקציבי לכך

2025 צפויה להיות שנה חזקה לפנסיה של החוסכים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"השאלות החשובות השתנו": החוסכים זכו לשנה היסטורית, אבל איך תיראה 2026?

ביצועי הגמל והפנסיה בשנה הנוכחית בדרך לעקוף את שנת 2021 ולהפוך לטובים ביותר מזה עשור וחצי, הרבה בזכות הפריחה בבורסה המקומית ● במסלולי המניות התשואה מתחילת השנה כבר מתקרבת ל־23% ● ובכל זאת יש מי שמציע למשקיעים לעבור לאסטרטגיה זהירה

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 יושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא מוכרזת כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

שדה התעופה רמון / צילום: Shutterstock

דוח המבקר: מערכות התחבורה לא מוכנות כראוי לשעת חירום

כשלים במענה רפואי, היעדר מסגרות עבודה סדורות ותיאום לקוי: דוח מבקר המדינה שפורסם היום מצביע על פערים מרכזיים במוכנות מערכות התחבורה המרכזיות בישראל להתמודדות עם תרחישי חירום ● מה יקרה בשדה התעופה רמון במקרה של אירוע רב־נפגעים, ולמה ירדה כשירות המאבטחים בקו האדום?

תל אביב. כבר לא עיר ללא תחליף / צילום: Shutterstock

תל אביב עדיין הכי יקרה בישראל, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?

ברבעון השלישי של 2025, הפער בין המחיר הממוצע של דירות בתל אביב לעיר השנייה בדירוג, גבעתיים, עמד על 5% בלבד ● בתקופה המקבילה ב־2022 הפער בינה לבין העיר השנייה בדירוג אז, רמת השרון, עמד על שליש ● גלובס בודק מה קרה למחירי הדירות ב־25 ערים מרכזיות בארץ

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים למדינה, אך עלול להישאר ללא תקציב

החלקים שמקבלים עדיפות בהצעת התקציב הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות ● ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

האוצר למשרדי הממשלה: הכינו צעדי התייעלות בשל הגדלת תקציב הביטחון

רה"מ נתניהו הבהיר לאחרונה כי בכוונתו להוביל הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון, ב-250-350 מיליארד שקל במשך עשור ● על רקע זה, באוצר פנו הבוקר למנכ"לי משרדי הממשלה בדרישה להציג צעדי התייעלות שיאושרו יחד עם הצעת התקציב בממשלה בעוד יומיים