גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צוקרברג על ההחלטה להשאיר את הפוסט של טראמפ: "זו אינה החלטה עם תשובה שנכונה ב-100%"

"למה זה חייב להיות בינארי? למה זה חייב להיות להסיר או להשאיר?", שאל צוקרברג במסגרת שיחה בת 90 דקות שקיים עם עובדי פייסבוק ● עם זאת, כשנשאל כמה אנשים שחורים ומרקעים אתניים אחרים היו מעורבים בהחלטה על הפוסט של טראמפ, הוא לא ידע לענות

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק / צילום: רויטרס  ERIN SCOTT
מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק / צילום: רויטרס ERIN SCOTT

בפגישת וידאו של שעה וחצי, מארק צוקרברג הסביר לעובדי פייסבוק מדוע בחר להשאיר את הפוסט של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ באוויר. תמליל הפגישה, שהתפרסם היום (ה') ב-Recode, כולל הסברים של צוקרברג על האופן בו התקבלה ההחלטה ברשת החברתית, מה היו השיקולים שהופעלו, וספקות של צוקרברג עצמו לגבי נכונות ההחלטה.

בפוסט שפרסם טראמפ, ועלה לאוויר במקביל לציוץ זהה ברשת טוויטר, הנשיא התייחס למחאות ברחבי ארה"ב בעקבות רצח ג'ורג' פלויד בידי שוטר. הוא כתב כי "ברגע שמתחילה הביזה, מתחיל הירי", מה שזיכה אותו בחסימת הציוץ לשיתוף מצד טוויטר בטענה כי הפוסט מצית אלימות. החלטתו של מנכ"ל פייסבוק שלא להגיב לפוסט בחסימתו או בהסרתו הקימה עליו את זעמם של עובדי החברה, שפתחו במחאות פנימיות וציבוריות נגד ההחלטה. לטענתם, הפוסט מצית אלימות וצוקרברג מתייחס לטראמפ באופן חריג, ולא היה בוחר להשאיר את הפוסט באוויר אילו היה נכתב על-ידי אזרח רגיל.

לטענת צוקרברג, ההחלטה אינה מהווה החרגה של הפוסט מכללי הקהילה של הרשת החברתית האוסרים על קריא לאלימות, כיוון שלטענתו הפוסט אינו מפר את מדיניות החברה: "אם היינו מחליטים שזו קריאה לאלימות, היינו מסירים אותו (את הפוסט, י"י)", אמר. עם זאת, צוקרברג העלה שאלה לגבי האם המדיניות הקיימת של פייסבוק נכונה. לדבריו, כיום מדיניות פייסבוק מאפשרת להסיר פוסטים או להשאיר אותם. "למה זה חייב להיות בינארי? למה זה חייב להיות להסיר או להשאיר?", שאל.

בעקבות המחאות מצד עובדי החברה, צוקרברג קיים ביום ב' האחרון פגישת ועידה עם 25,000 מעובדי החברה, בה הסביר את הסיבות להחלטתו. "אני רוצה להכיר מראש בכך שזו אינה החלטה עם תשובה נכונה במאה אחוז, למרות שאני מאמין שהעקרונות של הפלטפורמה והמדיניות שלנו והראיות מטים את כף המאוזניים לטובת קבלת ההחלטה", הוא אמר בפתיחת הפגישה.

במהלך הפגישה, צוקרברג דיבר על החשיבות של גיוון בתהליך קבלת החלטות מסוג זה, והכללה של אנשים מרקעים מגוונים בתהליך. עם זאת, כשנשאל על-ידי אחד העובדים בשיחה כמה אנשים שחורים ומרקעים אתניים אחרים היו מעורבים בהחלטה על הפוסט של טראמפ, הוא לא ידע לענות. לדבריו, המעורבים בקבלת ההחלטה, מלבד צוקרברג עצמו, היו "שריל (סנדברג, י"י), מקסין (וויליאמס, סמנכ"לית גיוון, י"י), ג'ואל (קפלן, ראש המדיניות של פייסבוק) .... ומוניקה ביקרט, שמובילה את הצוות שקובע את המדיניות".

מתמלול הפגישה עולה כי ההחלטה התקבלה על בסיס ניתוח של הפוסט על-ידי צוות המדיניות של פייסבוק, שכלל שלוש צורות בהן ניתן לפרש את הדברים שכתב הנשיא: "הראשונה תהיה שזה היה דיון בהפעלת כח על-ידי מדינות, שזה דבר שאנו מאפשרים. מדינות רשאיות באופן חוקי להפעיל כח בהרבה מקרים, והדיון על כך ואפילו איומים על כך הם דבר שהמדיניות שלנו מאפשרת. צוות המדיניות שלנו החליט שזו הקריאה הסבירה ביותר של זה (של הפוסט, י"י)".

צוקרברג הסביר שנבחנו שתי קריאות אפשריות נוספות: "השנייה הייתה שזו הייתה תחזית של אלימות בעתיד ... ולא בהכרח מעודד אותה או קורא לה באיזושהי צורה. הצוות מציע שזו הקריאה השנייה בסבירותה", אמר, המשיך להסביר את האפשרות השלישית, שהיא הצתת אלימות. לדבריו הקטגוריה הזו רלוונטית "כשמישהו קורא לאלימות באופן ישיר". צוקרברג אמר כי "אם היינו מחליטים שזו קריאה לאלימות, היינו מסירים אותו. ורק כדי להיות ברור, אין השפעה לחשיבות חדשותית או פטור לפוליטיקאים בכל הנוגע למדיניות שלנו על הצתת אלימות".

לדבריו, "היו מקרים של אנשי ממשל ברחבי העולם שהסרנו (את הפוסטים שלהם, י"י). היה מחוקק בהונג קונג שקרא למשטרה לבוא וממש להרוג מפגינים כדי להשיב את הסדר החברתי. זו הייתה בבירור קריאה לאלימות והסרנו את זה. היו מקרים בהודו ... אז יש לנו תקדימים לכך". עוד הוא אמר כי "דרך אגב, בעניין הזה, יש לנו גם תקדים בו הסרנו תוכן של טראמפ. בשנה שהוא רץ לנשיאות הסרנו כמה מודעות שלנו שהחלטנו שהן מידע מטעה. אז זה לא המקרה שאנחנו מרשים לו להגיד כל דבר שהוא רוצה ...".

"ידעתי שהרבה אנשים יכעסו אם נקבל את ההחלטה להשאיר את זה באוויר"

צוקרברג בילה חלק ניכר מהשיחה בהסבר על הסיבות שבגללן החליט שלא מדובר בקריאה לאלימות: "מה הטיעונים הטובים ביותר לכך שמדובר בהצתת אלימות? אנחנו נכנסים להיסטוריה של הביטוי 'ברגע שמתחילה הביזה, מתחיל הירי' ... הסקנו אחרי מחקר ואחרי כל מה שקראתי וכל מי שדיברתי איתו שמדובר בבירור בהתייחסות למדיניות אגרסיבית - ואולי מופרזת - אבל אין לביטוי הזה היסטוריה של קריאה לתומכים לקחת את הצדק לידיים שלהם", אמר. "ידעתי שהרבה אנשים יכעסו אם נקבל את ההחלטה להשאיר את זה באוויר".

הוא עמד על דעתו שטראמפ לא הפר את מדיניות פייסבוק, אך אמר כי אינו בטוח שהמדיניות נכונה. "יש שאלה אמיתית שאנחנו צריכים להתייחס אליה במדיניות שלנו. כאמור, דיון על כוח של מדינות מותר בפלטפורמה. יש הרבה סיבות טובות לכך, אבל אני חושב שמה שאנחנו רואים עכשיו, שהוא שימוש מופרז בכוח בייחוד על-ידי המשטרה, הוא חלק גדול מהבעיה. אני רוצה לוודא שאנחנו לא יוצרים סביבה שבה המדיניו תלשנו מאפשרת דיון על כך שמשטרה נוקטת בפעולות אכיפה, אבל לא מאפשרים לאנשים לדבר על הצד הנגדי של זה".

מלבד התייחסותו למדיניות החברה ביחד להפעלת כח על-ידי מדינות, צוקרברג התייחס גם למדיניות של הפלטפורמה בנוגע לדיכוי מצביעים. אי ההסכמה של עובדים ואנשים עם מדיניות פייסבוק, התחילה בפוסט מוקדם יותר של טראמפ בו כתב שהצבעה דרך הדואר היא "הונאה". "הקורונה משנה דברים וזה אומר שאנחנו הולכים לבחירות האלה עם דינאמיקות חדשות סביב איך אנשים מצביעים והרבה פחד ואי וודאות", צוקרברג אמר. "אני רוצה לוודא שהמדיניות שלנו בנוגע לדיכוי בוחרים הן מעודכנות למציאות החדשה".

גם סנאפ מפסיקה

אם טוויטר בחרה לפעול בנוגע לפוסטים של טראמפ שמפרים את המדיניות שלה, ופייסבוק בחרה שלא לפעול כלל - חברת סנאפ הודיעה אמש (ד') גע תפסיק לקדם את כל פוסטים של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ בעמוד ה-Discover של סנאפצ'אט, ללא קשר ללתוכן הפוסט הספציפי.

עד היום, החשבון של טראמפ מקודם לא מעט בעמוד זה, אך החברה הודיעה כי תפסיק לקדם אותו לחלוטין. "אנחנו לא מקדמים את התכנים של הנשיא כרגע בפלטפורמת ה-Discover שלנו. לא נחזק קולות שמציתים אלימות ואי-צדק על-ידי קידום חינמי ב-Discover", נכתב בהודעת החברה מטעם דוברת סנאפ.

עוד כתבות

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

לרכב הזה יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?