גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הניסוי הצליח, המניה מתרסקת: מדריך למשקיע הביומד הנבוך

כשחברה מדווחת על "הצלחה" בניסוי - המסקנה של המשקיעים רחוקה מלהיות חד-משמעית, והתנהגות המניה בהתאם ● מודרנה הגדירה את ניסוי הקורונה שלה כהצלחה, אך זכתה לביקורת חריפה, ששלחה את המניה לצלילה של 27% בשבועיים האחרונים וחשפה את המניה לתביעה פוטנציאלית

משרדי חברת מודרנה / צילום: Brian Snyder, רויטרס
משרדי חברת מודרנה / צילום: Brian Snyder, רויטרס

חברת החיסונים האמריקאית מודרנה שווה היום כ-22 מיליארד דולר. זהו שווי אגדי עבור חברה ללא כל מוצר בשוק, והוא נשמע סביר רק אם לוקחים בחשבון שמודרנה מפתחת חיסון לקורונה, שנחשב למתקדם ביותר בתהליך הניסויים הקליניים מבין כל המוצרים מהסוג בתחום.

אבל משקיעי החברה לא כולם שמחים. בשבועיים האחרונים צללה מניית החברה 27% (מחירה היום 57 דולר) והירידה החדה אף גרמה לכמה עורכי דין אמריקאים לנסות ולאגד תביעה ייצוגית נגד החברה, כמקובל במקרים כאלה.

ביצועי מניית מודרנה

הסיבה לירידות היא ביקורת על תוצאות הניסוי הקליני הקטן שערכה החברה, שאותו הציגה כהצלחה. אף אחד לא מנסה לטעון שמודרנה שיקרה לגבי תוצאות הניסוי, או שההחלטה שלה להגדיר אותו כהצלחה הייתה מופרכת, אולם בכל זאת ישנן טענות לגבי המסגור של התוצאות, שלאחר הביקורת נראות למשקיעים חיוביות פחות מכפי שנראו תחילה.

כמו כן, מודרנה יצאה להנפקה על בסיס תוצאות אלה ועליות של 320% במניה מתחילת השנה, שיוחסו ל"הייפ" הקורונה. החברה גייסה 1.34 מיליארד דולר במחיר של 76 דולר למניה, נמוך ב-5% בלבד ממחיר השיא של המניה אחרי פרסום התוצאות.

כעת תוהים המשקיעים האם מודרנה הייתה צריכה לפרסם מידע מלא יותר בטרם תצא להנפקה. כמו כן הם הרימו גבה על החלטתם של בכירי החברה למכור מניות בהיקף של 89 מיליון דולר וברווח של 80 מיליון דולר מתחילת השנה. רשות ני"ע האמריקאית כבר הודיעה כי מדובר היה ב"תזמון בעייתי".

אפשר להידבק גם כשיש נוגדנים

מה בעצם קרה במודרנה? החברה ערכה ניסוי יעילות קטן, ב-45 מתנדבים בריאים, ובחנה האם הם מפתחים נוגדנים נגד קורונה בעקבות חשיפה לחיסון של החברה. מודרנה דיווחה בשמחה כי כל 45 המתנדבים פיתחו נוגדנים נגד קורונה, ברמות דומות או גבוהות יותר משל מחלימים מן המחלה. נפלא, לא?

הבעיה היא שעצם העובדה שישנם נוגדנים בגוף היא עדיין לא הוכחה שלא ניתן להידבק. מודרנה פרסמה עוד כי החיסון יצר "נוגדנים מנטרלים" בשמונה מטופלים. מסתבר שנוגדנים מנטרלים הם אלה שיותר סביר שיובילו להגנה מהדבקה.

מה קרה ליתר החולים? לא דווח. ככל הנראה החברה לא הספיקה לקבל את הנתונים האלה. אז מדוע כבר דיווחה, ומיד יצאה להנפקה בלי לחכות לתוצאות המלאות? ואם בשמונה מתנדבים שבהם נבדקה נוכחותם של נוגדנים מנטרלים נמצאו כאלה, האם זה אומר שאפשר להניח שהם יימצאו אצל כולם? וכמה זמן שורדים הנוגדנים בגוף?

בעקבות ביקורת באתרים הכלכליים העיקריים, ובאתר STAT, המתמחה בתחום הביומד, החלה נפילת המניה. באתר צוין גם כי מוזרה היא שתיקתו של ה-NSAID, המכון הלאומי האמריקאי למחלות זיהומיות ואלרגיות. זהו המכון שבראשו עומד ד"ר אנתוני פאוצ'י, היועץ המדעי הבכיר של הבית הלבן לענייני המלחמה בקורונה.

ה-NSAID הוא שותף של מודרנה בפיתוח החיסון, אך בכיריו לא אמרו דבר עם פרסום הנתונים. רק לפני כמה ימים אמר פאוצ'י, כי הוא "לא מתלהב" מההחלטה של מודרנה לפרסם את התוצאות החלקיות בלבד, אבל הוא אופטימי לגבי החיסון עצמו.

אבל הביקורת על הניסוי, ההנפקה החפוזה על רקע המידע הלא מלא ותשומת הלב שהוקדשה למכירת מניות על-ידי בכירי מודרנה, הספיקו כדי לגלח 27% מערך המניה, ולהחזירה למחיר נמוך מכפי שהיה לפני ההודעה על תוצאות הניסוי (שכאמור הוכתר כהצלחה).

הקשר בין תוצאות ניסוי לביצועי מניה

מודרנה היא רק הדוגמה האחרונה והדרמטית ביותר לאופן שבו גם הכרזה על תוצאות חיוביות בניסוי קליני היא לא סוף פסוק עבור חברות המפתחות תרופות ומוצרים רפואיים. ישנו מגוון רחב של תוצאות שעליהן חברה יכולה להכריז כי הן חיוביות, אשר לא בהכרח יתורגמו לקפיצה במניה.

אז מה יכול המשקיע במניותיהן של אותן חברות לעשות? כיצד יידע איזה ניסוי "מוצלח" יהיה מוצלח גם מבחינת מחיר המניה? אם הוא אינו מתכוון לעשות תואר ברפואה והתמחות בפיתוח תרופות, ההצעה הסבירה היא לגשת לכל העניין בזהירות רבה.

כלל אצבע הוא שהניסוי צריך להשיג את היעד העיקרי שהוגדר לו מראש - לכל ניסוי רציני שנערך על פי פרוטוקולים של רשויות התרופות המובילות, ה-FDA וה-EMA, יש יעד כזה.

לפעמים חברות מדווחות על כך שהושגה "מגמה חיובית" במשתנה המרכזי, אבל מגמה בלבד היא לא הישג מספק. כמו כן, לפעמים תדווח הצלחה ביעד משני, אך לא המרכזי. זו לרוב לא נחשבת הצלחה בניסוי.

לפעמים החברה מדווחת שהיעד העיקרי לא הושג, אך ניתוח מחודש של הנתונים תוך סילוק Outliers, כלומר נבדקים עם תוצאות חריגות, "סידר" את התוצאה. גם זה לרוב לא מספיק מבחינת השוק לראות את הניסוי כהצלחה.

אולי תזכרו את חברת אלקוברה הישראלית שנסחרה בנאסד"ק, וב-2014 דיווחה על תוצאות כאלה כהצלחה בניסוי שלה בהפרעות קשב, אך המניה שלה צללה בעשרות אחוזים, לאחר שהמשקיעים בנאסד"ק לא "קנו" את התוצאה. בסופו של דבר הודתה אלקוברה כי הניסוי לא עמד ביעד העיקרי.

]]]]]]

אבל לפעמים, גם כשהיעד העיקרי באמת מושג, זה לא מספיק לשוק. כך קרה השבוע לתרופה לקורונה של חברת התרופות גיליאד (רמדסיביר), אשר כבר הראתה יעילות בקיצור אשפוז בחולי קורונה קשים.

בסוף השבוע שעבר פרסמה גיליאד הודעה בעיתונות על תוצאות של ניסוי נוסף, בחולים קלים יותר. לחולים שקיבלו את התרופה לווריד במשך חמישה ימים היה סיכוי גבוה ב-65% להשתפר לעומת קבוצת הביקורת. זה היה המדד העיקרי של הניסוי, התוצאה הייתה מובהקת והניסוי הוכרז כהצלחה.

אבל הייתה גם קבוצה שקיבלה מינון גבוה יותר של התרופה, והיא לא הראתה שיפור מובהק לעומת קבוצת הביקורת. נכון שלפעמים מינון גבוה מדי משיג את התוצאה ההפוכה, אבל זה "חשוד", בעיקר אם לא מבינים את המנגנון הגורם לכך.

בעיה נוספת הייתה לגבי הציפיות של השוק מן התרופה, כאשר מניית גיליאד - חברה הנסחרת לפי שווי של 93 מיליארד דולר, ואשר פיתחה תרופות לאיידס, לצהבת נגיפית ולסרטן - עלתה מתחילת השנה ועד תחילת חודש מאי בכמעט 30%, בעיקר על בסיס הציפיות מרמדסיביר.

התקווה הייתה כי התרופה תשנה את מהלך המחלה, אך כנראה שזה לא מה שהיא עושה. גם אם היא מועילה - זו אינה גלולת פלא. הניסוי המוצלח בתרופה לקורונה הוביל לירידה דו-ספרתית של 12% במחיר המניה מהשיא, במקום להזניק אותה.

משקיעי שוק ההון הישראלי אולי זוכרים מקרה דומה בחברת רדהיל. ביולי 2018 דיווחה החברה על ניסוי במוצר לטיפול במחלת קרוהן, מוצר הדגל של החברה. הניסוי עמד ביעד העיקרי שלו, שיפור במצבם של החולים לאחר 26 שבועות, אך המשקיעים החלו לשאול על יעד משני שלא הושג - שיפור לאחר שנה.

טענתם הייתה כי דווקא היעד הזה הוא המשמעותי לרופאים ולחולים, ולכן המניה צנחה לאחר פרסום התוצאות (רדהיל עדיין מצהירה בנחישות שהתוצאות שלה טובות והיא עורכת בימים אלה ניסוי נוסף באותו מוצר).

ולבסוף, לפעמים תוצאות ניסוי הן באמת מוצלחות, אבל השוק מתנהג בדפוס של "קנה בשמועה, מכור בידיעה". כלומר, המשקיעים קונים על בסיס הערכה כי הניסוי יהיה מוצלח, וכשהאירוע נגמר - מוכרים. במקרה הזה, שום דבר לא יעזור. החברה, החולים, הרופאים, חברות הביטוח - כולם ישמחו מן התוצאות. רק המשקיע שהמתין בסבלנות לתוצאות, יראה את השקעתו צוללת.

עוד כתבות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עידן קרבט / צילום: פרטי

"לא איזה מאסטר AI": הצעיר משדרות שרוצה להוזיל לכם את סל הפארם

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

תקיפה בלבנון (ארכיון)

צה"ל מאשר את הדיווחים: מספר רב של מחבלי חיזבאללה חוסלו

מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים