היצירה "רומיאו ויוליה" של ויליאם שייקספיר נתפשת בעיני רבים בעולם כנכס צאן ברזל של התרבות האיטלקית וכהתגלמות הרומנטיקה של ארץ המגף. בפועל זו טרגדיה רוויה בתככים, יצרים אפלים ומוות, שנכתבה על ידי בריטי, שככל הידוע מעולם לא ביקר באיטליה (או בכלל יצא מחוץ לבריטניה).
אבל את הרומנטיקנים זה לא מעניין ומאות אלפי תיירים אמריקנים ויפנים פוקדים מדי שנה בזוגות את רחובות העיר ורונה, שבה התרחשה כביכול העלילה, צועדים ב"מסלול רומיאו ויוליה" ומנסים להנציח את האווירה של צמד האוהבים הנצחיים במצלמות הסלפי שלהם.
ממש כמו הטרגדיה המקורית של שייקספיר גם הרומן הממושך בין אלפא רומיאו לבין הג'וליה המקורית שלה, שיוצרה בגלגולים שונים בין 1962 ל-1978, היה טעון ורצוף במאבקים מתמידים, בחלודה ובחוסר רווחיות. אבל כל זה לא מעניין את הרומנטיקנים של עולם הרכב שעדיין רואים בג'וליה המקורית יצירה נחשקת ונערצת ומוכנים לשלם הון עבור אחת שלא החלידה כליל.
רומנטיקה והערצה
את הרומנטיקה וההערצה הללו ביקשה FCA, קבוצת האם של אלפא רומיאו, לתרגם למזומנים כשהושקה הג'וליה החדשה המודרנית ב-2016. הפעם עם טכנולוגיות ייצור, הנדסה ובקרת איכות מהשורה הראשונה, שתוכננה לקרוא תיגר על הגרמניות היוקרתיות, ששולטות בפלח הפרימיום-ספורט-סדאן העולמי. בפועל רק כ-63 אלף מכוניות בלבד נמכרו מהסדרה הזו עד היום באירופה, אבל אין עוררין על כך שהג'וליה הצליחה להלהיט את היצרים של חובבי הרכב ולעורר מחדש עניין במותג האיטלקי.
קל היה להבחין בכך בנסיעת המבחן המקומית שלנו בדגם 2020 המחודש של הג'וליה. למרות שהמכונית כבר כמה שנים בארץ והעיצוב הבסיסי לא השתנה דרמטית מאז ההשקה, הוא עדיין מצליח לפגוע בנקודה הרגישה של חובבי הרכב עם שילוב בין האלגנטיות והאופנתיות של צפון איטליה לדרמה וליצרים הסוערים של הדרום.
זה מתחיל ב"פנים" ייחודיות, שמבליטות את הגריל המשולש אל מחוץ לקו הפגושים ומעניקה לרכב מראה כועס; נמשך ביציבה נמוכה ורחבה על הכביש עם חמוקיים מתרחבים בתצורת "שעון חול"; ומסתיים בזנב חלקלק עם צמד מפלטים גדולים ובולטים, שכאילו מתריסים "תשאירו ליפנים לדאוג לאיכות הסביבה". אם מוסיפים לכך חישוקי ענק מחוררים וייחודיים, שמזוהים מיד עם אלפא ומבליטים בתוכם בוכנות בלימה אדומות, מקבלים הצהרת נוכחות, שלא הרבה גרמניות זוכות לה, והרבה בהונות מונפות על הכביש.
תא הנוסעים עבר בגרסת 2020 שדרוג משמעותי לעומת הג'וליה היוצאת, שעשתה לא מעט מאמצים ליישר קו עם מותגי הפרימיום הגרמנים אבל נותרה מאחור בכל הנוגע לאפקט החזותי, לאלקטרוניקה ולחומרי הדיפון. במסגרת הפקת הלקחים היסודית קיבל התא טאץ' ייחודי, שמייצר אמוציות לא פחות מהעיצוב החיצוני. גרסת הוולוצ'ה שלנו, למשל, התייצבה עם דיפון עור איטלקי משובח בצבע אדום-דרמטי שכיסה את המושבים, דיפוני דלתות ועמדת הפיקוד. אנחנו לא מכירים הרבה מכוניות, פרט לאיטלקיות, שצבע דיפון דומיננטי כזה יכול לעבור בהן מבלי לאיים על התדמית הגברית של הנהג. רומנטיקה כבר אמרנו?
תנוחת ישיבה מצוינת
המושבים הקדמיים העמוקים מציעים תנוחת ישיבה מצוינת; המושבים האחוריים מרווחים מספיק לשני מבוגרים בגודל מלא; ההגה המפוסל, עם כפתור ההתנעה שמוטמע עליו, גורם לאצבעות להחליק וללטף אותו ללא הרף; וידיות השליטה הידנית בהילוכים, בתצורה של להבי מתכת מוצקים ומושחזים נוסח פרארי, מעודדות להוריד ולהעלות הילוכים ללא צורך.
גם מערך הפיקוד אורגן מחדש בקונסול המרכזי ויש גם מסך מולטימדיה גדול יותר עם קלט מגע. זו עדיין לא גרמניה: בשעה שאלפא יישרה קו, המתחרים מצפון אירופה ומיפן, קפצו קדימה בדור שלם בכל הנוגע לחומרה ולתוכנה, במיוחד בכל הנוגע למערך התצוגה הדיגיטלי, התפריטים והפיקוד קולי. גם משטחי הפלסטיק החשופים של הג'וליה עדיין לא מיישרים קו עם דגמי הדור האחרון של מרצדס, ב.מ.וו ושות'. מנגד איכות הייצור והגימור שודרגה ובידוד הרעשים הוא ברמה של רכב פרימיום למעט רעש רוח מאסיבי שמייצרים "חישוקי העיגולים" הייחודיים, בהם צויד רכב המבחן.
יחידות ההנעה המוכרות של הג'וליה ממשיכות גם לדגם 2020 ללא שינוי ורכב ההדגמה הגיע עם הגרסה החזקה של מנוע הטורבו-בנזין בנפח 2 ליטר, שמייצרת 280 כוח סוס ומומנט של 40 קג"מ.
המנוע האיטלקי חלק, מעודן ונמרץ עם הרבה דחף זמין במהירויות שיוט נורמליות. אבל הוא שמח גם לטפס לעבר התחום האדום במד הסל"ד כאשר דוחקים בו בליווי צליל די סמכותי. התיבה האוטומטית בת 8 המהירויות סובלת מפיצול אישיות. מצבי התכנות הרגילים שלה מספקים תגובת דוושה די עייפה והחלפות הילוכים הססניות לעיתים, שתוכנתות בעליל עבור חיסכון בצריכה ובפליטה, ברוח התקנות החדשות של אירופה. מנגד המצב הספורטיבי מאפשר לבריון האיטטלקי למתוח את שריריו ומספק חלפות הילוכים מהירות ונעימות. למותר לציין, שהותרנו את הבורר על המצב הזה לאורך כל המבחן.
הג'וליה היוצאת הייתה אחת מנקודות הייחוס בפלח להתנהגות דינמית מהנה והמכונית החדשה והמשודרגת, שמגיעה אלינו כעת עם הנעה אחורית בלבד, היא שירה צרופה על הכביש. יש לה שלדה קשיחה וקלת משקל, תודות לשימוש נרחב באלומיניום וחומרי היי-טק, והמתלים המתוחכמים שלה כוילו כנראה בסיוע הקוסמים של האחיות הסופר-יוקרתיות מזראטי ופרארי. ההיגוי מהיר ומאוזן להפליא, יש לה תגובה סופר מהירה להעברות משקל, זנב שמרגיש מלא חיים תחת עומס ואפילו ספיגת זעזועים, שעברה שדרוג משמעותי לעומת הדגם היוצא Fantastico.
הדור המחודש של הג'וליה מגיע אלינו לאחר הינדוס חדש של משוואת התמורה לכסף עם יותר אבזור נוחות ובטיחות והפחתת מחירים, שמתחילים כבר ב-220 אלף שקל לגרסת ה-200 כוח סוס ההתחלתית ומגיעים עד כ-320 אלף לגרסת הוולצ'ה המפוארת. אמנם אין לה גרסת פלאג-אין מוטבת-מס, כמו אלה שמרכזות כיום את עיקר המכירות אצל הגרמניות המתחרות, אבל היא קלאסיקה מודרנית. כזו, שעל כבישים ראויים ובידיים מיומנות מעניקה תחושה, שהיא היא חלק מהפיזיולוגיה של הנהג ולא רובוט, שמציית לפקודות של מעבדים אלקטרוניים. בדיוק התרפיה שהיינו צריכים אחרי התנזרות ארוכה במהלך הסגר.
חלק מהמתחרות
אאודי A4-45
320 אלף שקל עולה גרסת ה"45" של A4 המחודשת עם מנוע 2 ליטר טורבו בהספק 245 כוח סוס. העיצוב שמרני אבל מתוגבר בחבילת "S ליין" קוסמטית ותא הנוסעים מאובזר ושופע בגאדג'טים מדור אחרון. שלדה הדוקה והנעה כפולה מספקים אחיזת כביש והתנהגות ספורטיבית והתאוצה ל-100 קילומטר לשעה אורכת 5.8 שניות
יגואר XE
339 אלף שקל עולה יגואר XE. יש לה הנעה אחורית ושלדה מכוילת היטב ותא נוסעים מרווח יחסית ובנוי היטב, שעודכן בשנה שעברה עם שלל צגים ומערכות בטיחות מתקדמות. מנוע ה-2 ליטר מייצר 250 כוח סוס ומשודך לתיבה אוטומטית בת 8 מהירויות ומאיץ את הרכב מאפס ל-100 ב-6.5 שניות
וולבו S60 T8
294 אלף שקל עולה גרסת ה-T6 הבכירה של ה-S60 החדשה. יש לה מנוע 2 ליטר טורבו, שמקבל גיבוי ממנוע חשמלי וסוללה נטענת חיצונית. ההספק הכולל הוא 390 כוח סוס, התאוצה מאפס ל-100 קילומטר לשעה אורכת 4.6 שניות והנעה כפולה מסייעת לחדד את התנהגות הכביש. התא מרווח ומאובזר היטב