ניהול בימי קורונה
מאות מחקרים על הטיה בלתי מודעת מוכיחים בכל פעם מחדש שכולנו פועלים על בסיס של דעות קדומות וסטריאוטיפים. אנו מתנגדים לממצאים אלו מאחר שאנו אוהבים לחשוב על עצמנו כאנשים נאורים, רציונליים ומודעים, ולא כגזענים או מיזוגיניים. הסיבה לכך נעוצה במבנה המוח האנושי; תהליכי חשיבה אפקטיביים המקדמים בינה, מייצרים גם הכללות והטיות בלתי מודעות הפוגעות בתהליכי קבלת ההחלטות שלנו.
מה אומרים המחקרים?
בנושא של הטיות בגיוס לעבודה, מחקר מפורסם שנעשה בארה"ב בדק האם יש הבדל בהתייחסות המגייסים לקורות חיים עם שמות "לבנים" לעומת שמות "אפרו אמריקאים", ומצא שקורות חיים עם שמות "לבנים" קיבלו 50% יותר פניות ממגייסים. מחקר שנערך בקרב אנשי סגל אקדמי, בבואם להעריך מועמדים לתפקיד ניהול מעבדה אוניברסיטאית, מצא הטיה בלתי מודעת נגד נשים, כאשר אנשי הסגל - גברים ונשים כאחד - העריכו את קורות החיים של המועמדים הגברים כהרבה יותר מוכשרים מאשר קורות החיים של הנשים המועמדות. בנוסף, הציעו למועמדים הגברים שכר גבוה יותר והזדמנויות רבות למנטורינג ופיתוח קריירה.
דוגמאות להטיות נוספות, ניתן למצוא במחקר שגילה כי לאנשים המייחסים חשיבות למשקל גוף תקין יש הטיה בלתי מודעת נגד אנשים בעלי עודף משקל, מחקר שמצא כי נשים מועמדות לעבודה בעלות שיער חום ונטולות איפור דורגו כמוכשרות יותר וקיבלו הצעות שכר גבוהות יותר, ומחקר בו מנכ"ליות נשים דורגו גבוה בתכונות אופי סטריאוטיפיות נשיות כמו תמיכה, חום וחמלה, ואילו מנכ"לים גברים דורגו גבוה בתכונות אופי סטריאוטיפיות גבריות של מנהיגות, דומיננטיות ועוצמתיות, וזאת בהסתמך על תמונות בלבד.
אוניברסיטת הרווארד פיתחה כלי אבחוני למדידת הטיה בלתי מודעת כלפי מיעוטים, נשים, להט"ב, בעלי צרכים מיוחדים, קבוצות גיל שונות, דתות, משקל גוף עודף ועוד. הכלי מסביר מדוע אדם שאוחז באמונה בזכות לשוויון מלא בהזדמנויות לגברים ולנשים יכול להתנהג באופן מוטה ובלתי מודע נגד נשים, כמו התעלמות מהצעה שמועלית על-ידי עמיתה לעבודה או תשלום שכר נמוך יותר לאישה.
חוסר המודעות שלנו להטיות בקבלת החלטות נובע מביטחון יתר ומהערכת חסר. מחקר מפורסם מצא כי אנשים חסרי ידע מעריכים את יכולותיהם כגבוהות יותר מכפי שהם באמת, וסובלים מעליונות שגויה. לעומתם, אנשים בעלי ידע נוטים להניח בטעות שלאחרים יש הבנה שוות ערך לשלהם, וכך להעריך את עצמם באופן נמוך מערכם האמיתי.
תובנות
להטיות לא מודעות יש פוטנציאל להשפיע לרעה על הקריירה בכל נקודת החלטה, החל מטעות בגיוס עובדים ועד להחלטות אסטרטגיות שגויות.
בימים אלו של עבודה מרחוק, שבה התקשורת מוגבלת והיכולת להעביר מידע נפגעת, סכנת ההשפעה השלילית של ההטיה הבלתי מודעת עולה אף יותר. בנוסף, כאשר אנו לא פוגשים את העמיתים שלנו באופן יומיומי, יש לנו פחות מידע עליהם ועל העבודה שלהם. לפיכך אנחנו עשויים להניח הנחות שגויות שמקורן בהטיות לא מודעות.
בגלל הריחוק הפיזי אנחנו נוטים להעריך יותר אנשים הדומים לנו ולבחור בהם למשימות, על פני אנשים שונים מאיתנו בעלי יכולות גבוהות הנדרשות לביצוע המשימה. הדבר עשוי לפגוע באיכות התוצאה.
איך למנוע מהטיות לא מודעות להשפיע לרעה על הקריירה שלכם? הדבר החשוב ביותר הוא ההכרה בתופעה זו, בפיתוח מודעות עצמית גבוהה ובעידוד השיח בנושא. כאשר עובדים מרחוק, חשוב להתאמץ וליזום עוד יותר תקשורת בינאישית פתוחה ולהימנע מפרשנויות אישיות.
בהקשר של גיוס עובדים הנושא חשוב במיוחד, כאשר היעד הוא הגדלת הגיוון בארגון. כאן, מעבר להכשרה ולהדרכה, חשוב לשים דגש על תיאור משרה ניטרלי, ראיונות מובנים וסטנדרטים אחידים של הערכת המועמדים.
ברוכים הבאים למדור הניהול החדש של מגזין G. על המדור הזה עמלנו עוד לפני תקופת הקורונה מתוך מחשבה שהמוסף השבועי של "גלובס" יכול וצריך להוות במה עיתונאית רלוונטית לאוצרות של ידע בתחומי הניהול, ומתוך רצון להציג מגמות עדכניות, כלים חדשניים ומקורות השראה למנהלים בדרגים שונים.
ואז הגיעה הקורונה. ומתוך הכאוס התעסוקתי התחדד עוד יותר הצורך לייצר בית שירכז מגמות ניהוליות שונות ויסייע בקבלת החלטות.
המדור שאותו אתם קוראים כעת הוא הסנונית הראשונה, מעין גרסת בטא שתלך ותתרחב עם הזמן. נשמח לתגובות, הארות והצעות: g@globes.co.il