גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"היא נחמדה מדי": גבר ואישה מונו באותו היום למנכ"לים של משרד ממשלתי. נחשו מי חטפה מקלחת קרה

שלוש נשים בלבד מונו למנכ״ליות של אחד מ-34 המשרדים בממשלה הנוכחית. הן זכו לקבלת פנים צוננת על אף שפע התארים, הניסיון וההצלחות המוכחות שהביאו עמן. למה זה עדיין קורה?

שי לי שפיגלמן / צילום: יח"צ
שי לי שפיגלמן / צילום: יח"צ

שורה של שרים חדשים נכנסה למשרדי הממשלה ה-35 לפני כשבועיים, ואחדים מהם מיהרו להודיע על מינויי מנכ"לים חדשים למשרדיהם - דבר שבשגרה בעת חילופי ממשלה. בפער של יומיים, נודע ששר התקשורת יועז הנדל בחר בלירן אבישר בן-חורין לתפקיד מנכ"לית משרדו, וכי שרת התחבורה מירי רגב בחרה בעופר מלכה לתפקיד מנכ"ל משרד התחבורה. על פניו - מהלך זהה; מה גם ששני הנבחרים - אבישר בן-חורין ומלכה - אלמוניים עבור רוב הציבור הישראלי. אך בשטח, התגובות היו שונות.

קבלת הפנים למלכה, 56, יליד חדרה ומי שהתקדם בשירותו הצבאי בגולני עד לתפקיד מג"ד, בוגר שני תארים אקדמאים, בוגר קורס הכוחות המיוחדים, ובעל רזומה של קריירה במוסד לתפקידים מיוחדים לרבות שליחויות ברחבי העולם - הייתה חיובית, טבעית אפילו. בתפקידו האחרון, אחרי שהשתחרר מהמוסד, מלכה שימש כמנכ"ל החברה הכלכלית של חדרה. מה הקשר שלו לרכבות, הסעת המונים, נתיבי תחבורה ציבורית ושמיים פתוחים? אין קשר. בחברה הכלכלית עסקו בפרויקטים של בניית אצטדיון עירוני, מוזיאון מורשת יהודי אתיופיה ופיתוח שכונות וכבישי גישה - הכול ברמה המקומית. אף על פי כן, המילה "מוסד" מדליקה במוחם של הישראלים את נורת האישור הירוקה: "הוא היה במוסד, הוא בטוח מצוין".

מלכה, איש מוכשר, נראה כמינוי ראוי וזה אך טבעי שמועמדותו התקבלה בהערכה מקיר לקיר - מה שרק הדגיש את היחס ההפוך למינוי של מנכ"לית משרד התקשורת, שזכתה למקלחת קרה - חלקים בעיתונות ובעקבות כך בשיח הציבורי, עסקו בהקטנת אישיותה ומקצועיותה. אבישר בן-חורין, 43, ילידת מגדל העמק, היא בעלת שני תארים אקדמיים ושימשה כעוזרת משפטית ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז בפרויקטים רבים, לרבות הפרטת בזק ובוררות בנושא תמלוגי ים המלח - אבל היא הוצגה בכותרת ראשית כ"אשתו של הקמפיינר של כחול לבן", איתי בן-חורין.

לירן אבישר בן־חורין / איור: גיל ג'יבלי

אבישר בן-חורין הספיקה לעשות בקריירה שלה דברים רבים לפני שהתחתנה. קורות החיים שלה מלאים בכל המשבצות הנכונות בדרך למנכ"לות משרד ממשלתי: היא הייתה ראש משלחת עלייה של הסוכנות בצפון אמריקה בראשית ממשלת נתניהו השנייה, עבדה כיועצת למנכ"ל משרד רה"מ אייל גבאי, הייתה ראש המטה של המנכ"ל הבא אחריו, הראל לוקר, ובמשך שש שנים כיהנה כמנכ"לית "מסע", חברה-בת של הסוכנות היהודית והממשלה, גוף עם תקציב שנתי של 227 מיליון שקל. לשם השוואה, תקציב משרד התקשורת לשנת 2019 עמד על 77 מיליון שקל.

בשלהי שנת 2019, היא עזבה את חברת "מסע", ולמשך כשלושה שבועות אחרי מערכת הבחירות השנייה בספטמבר, שימשה כיועצת מו"מ פוליטי למפלגת תל"ם של משה יעלון. בשלב הזה, בן זוגה כבר לא עבד חודשים בקמפיין של כחול לבן. אבל ההישגים המקצועיים שלה לא עניינו אף אחד והיא הורדה לדרגת "אשתו של". הידיעה שפורסמה אודות מינויה פתחה בעזיבת המנכ"ל היוצא, נתי כהן, שצוין בשמו המלא. שמה שלה לא נכנס לכותרת.

השיח הזה אינו יוצא דופן כשמדובר במינוי בכירות. גם ההחלטה למנות את קרן טרנר אייל למנכ"לית משרד האוצר התקבלה בחוגים מסוימים בהרמת גבה. "היא נחמדה מדי", "היא עסקה בתחבורה", "היא בנויה למאבקי תקציב?", "נולד לה תינוק רק עכשיו" - אלה רק חלק מן התהיות המיידיות שהועלו בנוגע לטרנר, גם אם לא בתקשורת אלא רק בשיחות סגורות. כמה שבועות לפני השבעת הממשלה ולמן הרגע שנודע שישראל כ"ץ מיועד להיות שר האוצר הבא, החלו כמה מועמדים בעיני עצמם לחתור אל התפקיד. גם כותבת שורות אלו קיבלה פניות והדלפות, בהם מצד גברים שהסבירו שטרנר אולי תתאים לתפקיד, אבל רק בתקציב הבא. יח"צנים מטעם מועמדים עבדו כדי לתפור חליפה על חשבונה.

טרנר אייל, 41, היא בעלת שני תארים אקדמיים, עבדה באגף התקציבים במשרד האוצר, מונתה לסמנכ"לית תשתיות במשרד התחבורה ומשם התקדמה לתפקיד המשנה למנכ"ל והחל מ-2016 כיהנה כמנכ"לית המשרד. מכריה מספרים כי מאז כניסתה למשרד התחבורה, היא סימנה לעצמה כיעד להתקדם לתפקיד מנכ"לית. בוועדות איתור מועמדים היא ציינה שזה הכיוון, לא התביישה להכריז זאת והלכה בנחרצות על המטרה.

קרן טרנר אייל / איור: גיל ג'יבלי

"אמרתי שאני רוצה להיות מנכ"לית"

לעומת אבישר בן-חורין וטרנר אייל, מינויה של האישה השלישית למנכ"לית משרד ממשלתי, שי-לי שפיגלמן, עבר בלי חריקות מיותרות. המנכ"לית המיועדת של משרד המדע, שעליה המליצה לשר יזהר שי השרה גילה גמליאל, עשתה קריירה מרשימה בשוק הפרטי, בעיקר במיקרוסופט ישראל, לפני שפנתה למגזר הציבורי לפני כ-6 שנים. בתפקידה האחרון עמדה בראש מטה ישראל דיגיטלית, שהוקם בשנת 2014 במטרה לקדם את השירותים והתהליכים הדיגיטליים של כל הממשלה.

שי־לי שפיגלמן / איור: גיל ג'יבלי

שלוש המנכ"ליות החדשות, יש לציין, צריכות עדיין לעבור את האישור של ועדת מינויים והצבעת ממשלה. אך הדבר המפתיע - והמעציב - הוא שמדובר בשלוש מנכ"ליות בלבד מתוך 34 משרדי ממשלה - שיעור נמוך במיוחד של 9%, והרחק ממדינות כמו ניו זילנד וקנדה שמתקרבות ל-50%, ואפילו מסין שעוברת את ה-10% רק במעט (ראו מסגרת). הן מצטרפות למ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, סיגל יעקבי. יעקבי ממלאת את התפקיד במינוי זמני מאז ספטמבר 2019 והיא מונתה על-ידי השר הקודם אמיר אוחנה, מתוקף תפקידה כאפוטרופסית הכללית וכונסת הנכסים. אוחנה רצה להביא מינוי קבע, עו"ד אופיר כהן, אך הדבר לא אושר לו בתקופת ממשלות המעבר. ההנחה במשרד המשפטים היא שהשר החדש, אבי ניסנקורן, ימנה מנכ"ל מטעמו, ויש האומרים כי זו תהיה מנכ"לית, אך עדיין לא התקבלו החלטות בעניין.

בקרב משרדי הממשלה, מדברים כיום על משרד ממשלתי נוסף שבו יש כוונה למנות מנכ"לית - משרד העלייה והקליטה שבראשו עומדת השרה פנינה תמנו שטה. ובכל זאת, גם מספר של 5 נשים מנכ"ליות - אם אכן יצא אל הפועל - הוא נמוך מאוד. במשרדים נוספים עשויים להתחלף המנכ"לים וקיימת הזדמנות למינויים של נשים, אך פניותינו למשרדי הגנת הסביבה, הרווחה ולמשרד לעניינים אסטרטגיים - לא הניבו תשובות כלשהן בנוגע לכוונות השרים לקדם נשים.

אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים, סיפרה השבוע ל-G כי דרכה למנכ"לות משרד המשפטים הייתה מורכבת. פלמור כיהנה במשך 14 שנים כראש מחלקת חנינות במשרד, ובתפקידה זה ישבה בישיבות הרגישות ביותר בדרגים מדיניים בכירים, וזאת בשל פעימות שחרורי אסירים פלסטינים, סביב שחרור גלעד שליט ובמסגרת המו"מ עם הפלסטינים בשנת 2014 .

כאשר מנכ"ל משרד המשפטים גיא רוטקופף הודיע על פרישה בשלהי 2013, לבני קיבלה החלטה שהמינוי הבא תהיה מנכ"לית ואף סינדלה את עצמה באמצעות הכרזה פומבית על כך. פלמור נכנסה לשרה לבני ואמרה לה: "קראתי את הספר של שריל סנדברג, שכתבה על שלט שהיה תלוי במקום עבודתה ‘מה היית עושה אם לא היית מפחדת’... לבני הסתכלה עליי ולא הבינה מה אני פתאום מגיעה אליה עם הסמול טוק הזה. ואני המשכתי ואמרתי לה ‘הייתי אומרת לך שאני רוצה להיות מנכ"לית המשרד’. לבני הייתה מופתעת, המינוי שלי לא עבר לה בראש. היא שאלה כמה שאלות, ואני הייתי מוכנה עם הפיץ’ שלי".

אז הכנת לה נאום, וקיבלת את התפקיד?

"לא קיבלתי את התפקיד מיד. היא התלבטה, ובמשך כחצי שנה היא ראיינה כמה נשים לתפקיד המנכ"לית, ואני יודעת שחלק מן המועמדות, שהיו ראויות, לא רצו. אחד הדברים שמתרחשים בנושא של קידום נשים לא קשור דווקא בשאלת הנכונות למנות אישה, אלא בזה שנשים חושבות שמדובר במשרה שיש בה סיכון, שהיא לטווח קצר, והן לא מעוניינות לעזוב את המקום שבו הן נמצאות. הן חושבות, ‘מה יקרה אם הממשלה תיפול’ או שהן חוששות לקפוץ למשרות בולטות. אחרי חצי שנה שבה התמדתי ברצוני לקבל את התפקיד, לבני החליטה לבסוף למנות אותי".

למה בשנת 2020 אין 50% נשים מנכ"ליות במשרדי הממשלה, מה הסיפור?

"רוב השרים הם גברים והם מרגישים נוח עם מי שקרוב אליהם. לפעמים זה חבר מהצבא, או מי שהם רגילים לעשות איתו שיתופי פעולה בתפקידים קודמים, וזה לגיטימי כמובן. לצד זה צריך להגיד שנשים רבות לא מנסות להציע את עצמן. הן טועות בהבנת הדינמיקה, אף אחד לא יבוא לאישה או לגבר ויציע לו תפקיד בכיר על מגש של כסף. זה לא עובד ככה. צריך לרצות בתפקיד ולדעת לפעול כדי לקבל אותו.

"אני רואה בקרב משרדי הממשלה, נשים מקצועיות הנמצאות בדרגי סמנכ"ליות ומשנות למנכ"לים. למשל, במשרד הרווחה, משרד הכלכלה וגם במשרדים נוספים. יש נשות מקצוע רציניות ביותר. אין בעיה של מועמדות, אם רק רוצים לקדם מישהי. אך השרים מעדיפים כאמור את מי שנחשפו אליו בעבר, ומטבע הדברים, אלה בדרך כלל גברים כי הם מי שמאיישים עמדות בכירות, וזה מעגל שקשה לפרוץ אותו. מעבר לכך, אני לא בטוחה שבמפלגות, כרגע זה הליכוד וכחול לבן, יש מי שבא ואומר לשרים החדשים מראש ‘שימו דגש על מינוי מנכ"ליות, לפחות בחצי מן המשרדים’. זה לא בא מלמעלה, לצערנו".

מנכ"ליות במשרדי הממשלה 2008-2020

"נתניהו וגנץ, מה תקוע אצלכם?"

כפי שפלמור מציינת, ההכוונה למינוי נשים לא באה מלמעלה - אך היא בהחלט מגיעה מכיוון בעלי תפקידים ציבוריים שונים ואפילו מהחקיקה שמחייבת ייצוג ראוי לנשים במשרות בכירות במגזר הציבורי.

לקראת הקמת הממשלה הנוכחית, פנה נציב שירות המדינה פרופ’ דניאל הרשקוביץ לכל מנכ"לי המשרדים וראשי היחידות במשרדי הממשלה בתזכורת: "מיום כניסתי לתפקיד אני מוביל מדיניות המקדמת שוויון מגדרי וגיוון תעסוקתי. אני רואה חשיבות גדולה בייצוג נשים בתפקידים הבכירים בשירות המדינה. לצד הערך הרב בנקודות מבט מגוונות במוקדי קבלת ההחלטות, יש לציין את החובה המשפטית המוטלת על הממשלה לקדם נשים".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לנושאים ציבוריים-חוקתיים, עו"ד רז נזרי, פנה לכל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה: "מינוי מנכ"ל נעשה לפי שיקול דעת השר בכפוף לבדיקת כישורים. הגם שמנכ"לים הינם מינוי אישי של השר במשרת אמון, המנכ"ל הוא הדרג המקצועי הבכיר ואינו דרג פוליטי. אני פונה אליכם כדי לעמוד על החשיבות של מתן ייצוג הולם לנשים במשרות הבכירות, לרבות בדרג מנכ"לים, וזאת נוכח בכירות התפקיד, חשיבותו והשפעתו על המדיניות הממשלתית".

נזרי הדגיש במכתבו כי בממשלה היוצאת, מתוך 29 משרדי ממשלה, כיהנו רק 2 נשים כמנכ"ליות, אחת מהן כממלאת מקום. "מצב זה אינו עולה בקנה אחד עם חובת הממשלה לקיים הוראות חקיקה שעניינן מתן ייצוג הולם לנשים בגופים ציבוריים ובשירות המדינה", כתב.

מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, אווה מדז’יבוז’, פנתה לפני השבעת הממשלה לנתניהו ולגנץ: "בממשלה ה-35 מספר נמוך יחסית של שרות ביחס לשרים וחרף מאמצים רבים טרם הגענו לייצוג מגדרי שוויוני. אני קוראת לכם לפעול למינוי מנכ"ליות למשרדכם ובכך להביא לאיזון מגדרי ככל שניתן במסגרת המערכת עליה אתם מופקדים. דומה כי אין צורך להזכיר ש-51% מאזרחי ישראל הן אזרחיות".

נתניהו וגנץ לא השיבו למכתבה של מדז’יבוז’. הם לא הנחו את השרים הכפופים להם, כל אחד בצד שלו, למנות לפחות 50% מנכ"ליות. גנץ מינה למנכ"ל משרד הביטחון את האלוף במיל’ אמיר אשל, וככל הידוע כעת, לתפקיד מנכ"ל משרד רה"מ החליפי הוא מייעד את הוד בצר. במשרד ראש הממשלה לא כיהנה מעולם אישה בתפקיד מנכ"לית. בשנה האחרונה משמש רונן פרץ כמ"מ מנכ"ל המשרד. פניות רבות של "גלובס" ללשכת ראש הממשלה כדי להבין האם פרץ יקודם לתפקיד המנכ"ל, מדוע הוא לא מקבל מינוי של קבע ואם לא, האם תישקל מועמדות של מנכ"לית ראשונה אי פעם - לא נענו.

ח"כ אורלי פרומן כיהנה במשך 6 שנים כמנכ"לית משרד התרבות והספורט תחת השרה לימור לבנת (2009-2015). כיום היא ח"כית מטעם סיעת תל"ם של משה (בוגי) יעלון, והיא מודה שגם הנושא של ייצוג נשים במפלגה שלה היה בעייתי מן הרגע הראשון, כולל בסיעת תל"ם - שם היא האישה היחידה וזאת למרות התחייבות מפורשת וציבורית שנתן יעלון ב-2018, למנות 50% נשים במפלגתו.

"כאשר אני נבחרתי לתפקיד מנכ"לית", היא מספרת, "נכנסתי לישיבת מנכ"לי משרדי הממשלה. 27 מנכ"לים ואני, לבד. אחרי כמה חודשים הצטרפה אורנה הוזמן בכור, וגם אז היינו שתיים מתוך 30 מנכ"לים. השיעור כיום, ב-2020, לא השתנה בהרבה, פשוט הממשלה גדולה יותר. לצערי, אני לא יכולה לסנגר גם על הסיעה הקודמת שלי. העדר הנשים היה בולט מאוד בכחול לבן, החל מן הקוקפיט והלאה. חייב להיות ייצוג נשי בכל ארגון, בכל מפלגה, בכל שדרת ניהול בכיר. אני מוניתי ולא במקרה, כי ללימור לבנת זה היה חשוב".

סבלת ממיזוגיניה? שתיכן נכנסתן לתפקיד בענף הספורט בישראל, שהוא מאוד גברי.

"אני הגעתי מתפקיד בכיר במשרד החינוך, ובצעירותי הייתי שחקנית נבחרת ישראל בכדוריד ושחקנית מכבי ראשון לציון, כך שלא הרגשתי נחיתות כלשהי בענף הספורט. מיד בראשית התפקיד מצאתי את עצמי מול איגודי הספורט, עם גברים בלבד בחדר ואמוציות מטורפות. הם היו מסוגלים לשבת סביב שולחן ולריב על פאול של מישהו מלפני 30 שנים. בקדנציה של לימור לבנת הועבר החוק לייצוג הולם של נשים באגודות ספורט, הקמנו את אתנה (התוכנית הלאומית לקידום נשים בספורט, ט’ ש’). באנו לאיגודים ואמרנו להם, ‘אם לא יהיו לכם נשים בהנהלות של אגודות הספורט, לא תתוקצבו’, כפי שהחוק החדש קבע.

"איגוד הכדורסל התקשה מאוד. הם לא רצו להכניס נשים להנהלה, הם אמרו לי ‘אין נשים מתאימות’. אמרנו להם, ‘אם אין נשים, אין תקציב, כי אתם לא עומדים בייצוג הולם’. כשהם ראו שאנחנו רציניות, הם מצאו נשים שרצו לשבת בהנהלות אגודות הספורט. היו מלחמות קשות, עם הטוטו, עם עולם הכדורגל שהוא גברי כולו, מאבקי אגו וצעקות. הם היו עוזבים וחוזרים לחדר המו"מ, עד ש'התפרקו מנשקם' ולאחר מכן הרוחות נרגעו ובשלו התנאים להובלת הרפורמה שאותה באנו להוביל. אני מאמינה שהדור הצעיר כיום שונה ולא יהיו ויכוחים מן הסוג הזה".

הדור הצעיר אולי מעודכן בחלוקת התפקידים המגדריים, אבל עדיין ברמות הבכירות של נשים כמנכ״ליות, יש לעיתים התבצרות בחלוקה מגדרית מסורתית, מה שמקשה על קידום מהלכים רציונליים מתבקשים.

"אני חושבת שיש בעיה בכך שהנשים מדברות הרבה עם עצמן בנושא המגדרי, ומחזקות אחת את השנייה, וזה מצוין, אבל השיח צריך להתקיים עם הגברים, שלא נמצאים שם ולא מבינים. למשל, למה הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת מורכבת ברובה מחברות כנסת? הח"כים צריכים לשבת שם ולקדם את נושא השוויון המגדרי.

"אני שואלת, ואני מפנה את השאלה לראש הממשלה נתניהו או ליו"ר כחול לבן גנץ או לראשי רשימות אחרים: מה תקוע אצלך, שאתה לא מבין שצריך לייצר שולחן מאוזן? מה במנהיגות נשית מטריד אתכם שאינכם מסוגלים לשים נשים מנהיגות לצידכם? הגברים חייבים להבין שזה אינטרס שלהם ששולחן ההנהגה יהיה מגוון. אני לא אוהבת את הפתרון של העדפה מתקנת בחקיקה, אבל לצערי, זו הדרך להביא לתוצאות, כפי שעשינו בזמנו בספורט".

מקור: Global Government Forum

להסתכל על סלובניה ואלבניה - ולקנא / אסף אוני

איך מגיעים לשוויון מגדרי בקרב מנהלים בשירות הציבורי? כמה דוגמאות מהעולם

עד לפני כעשור, חלק גדול ממדינות אירופה סבלו מאותו פרדוקס הקיים כיום בישראל - בעוד הנשים מהוות את רוב העובדים במגזר הציבורי, הן המיעוט כשמדובר בשכבות ההנהלה הבכירות שלו. בצרפת רק אחת מכל ארבעה בכירים בשירות הציבורי הייתה אישה, ובבריטניה רק אחת מכל שלושה בכירים. בעזרת שילוב של העדפה מתקנת, קביעת מכסות למגדר, שינוי תנאי העבודה ופעילויות חינוך - המצב השתנה. כיום מתקרבות מדינות רבות ביבשת - וגם ברחבי העולם - ליעד של שוויון מגדרי בשכבת הניהול הבכירה של השירות הציבורי.

צרפת, למשל, אימצה חובת מכסות לייצוג נשים שגדלה בהדרגה, עד שהגיעה לפני כשנתיים לכך ש-40% מהתפקידים הבכירים המתפנים צריכים להיות מאוישים על-ידי נשים. בבריטניה ובאוסטריה, בין השאר, יושמה העדפה מתקנת, שבמסגרתה, אם נשים וגברים בעלי כישורים זהים מתמודדים על תפקיד, תיבחר אישה כל עוד אין שוויון מגדרי במשרד הרלוונטי.

במקביל, ממשלות בעולם ערכו רפורמות במגזר הציבורי, כך ששעות העבודה יהיו גמישות יותר, ייכפה שוויון מגדרי בקרב המתמודדים לתפקיד מסוים, והשיקו תוכניות ל"מנטורינג" של נשים בשירות הציבורי לצד מאבק בפערי השכר בין גברים לנשים.

לא מדובר במגמה אירופית בלבד. ברחבי העולם, לפי בדיקת ארגון "Global Government Forum" הבודק ומנטר את שיעור הנשים במגזר הציבורי, חל שיפור עקבי בשיעורן בקרב השכבות הבכירות. ב-20 הכלכלות המובילות בעולם, נרשמה עלייה של 8% בשיעור הנשים הבכירות (חמש הרמות הבכירות ביותר) בשירותים הציבוריים בשבע השנים האחרונות .

לפי מדד הארגון שפורסם בדוח בנושא שיצא בחודש שעבר, ניו זילנד היא הקרובה ביותר לשוויון מגדרי בתחום זה, עם שיעור של 49% נשים בשכבות הניהול, ואחריה קנדה, עם שיעור של 48.1%. ראש הממשלה הקנדי ג’סטין טרודו עודד את הצעד כחלק מהמדיניות שלו, לצד מינוי שרות בממשלה. אחריהן ניצבות אוסטרליה (46.3%), בריטניה (44%), דרום אפריקה (41.4%) וברזיל (39.4%).

אם מסתכלים על שכבה צרה ואקסקלוסיבית יותר - מדד המנהלים הבכירים מאוד, כמו מנכ"לית משרד - התמונה באירופה מראה כי דווקא במדינות הצעירות שהשתחררו מכבלי הקומוניזם יש שוויון רב יותר. סלובניה, אלבניה, לטביה, בולגריה ורומניה קרובות או עוברות את רף ה-50%. זאת, לצד חלק מהמדינות הסקנדינביות, וגם יוון ופורטוגל.

את רשימת שיעור הנשים הבכירות במגזר הציבורי, המבוסס על נתוני האיחוד האירופי וה-OECD, חותמות סין (12.6%), טורקיה (10.9%), דרום-קוריאה (5.5%), יפן (4.9%) וסעודיה (1.6%). "המשותף למדינות הללו הוא תרבות שמרנית מבחינה חברתית", מציין הדוח .

ניו זילנד, שבה ראשת הממשלה ג’סינדה ארדרן היא האישה השלישית בתפקיד, נחשבת לסוג של מגדלור בתחום השוויון המגדרי בשירות הציבורי. הממשלות האחרונות הציבו יעד זה כמטרה, הקימו "רשתות" של בכירות בשירות הציבורי כדי להוביל את השינוי, ויזמו שקיפות בנוגע לפערי השכר בין גברים לנשים ומאבק לצמצומם. "מנטורינג במיוחד הוכיח את עצמו כאחד הכלים החשובים ביותר", אמרה נעמי פרוגוסון, ממובילות התיאום בתחום זה, לעורכי הדוח. התוצאה: מתוך 36 המשרדים במגזר הציבורי - 50% מנוהלים כעת על־ידי נשים.

עוד כתבות

יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הרבה שאלות פתוחות, ותשובה אחת ברורה: עיכוב שדרוג מהירות הגלישה ברשת של בזק עלה לכולנו ביוקר

אילו השירות היה מושק בזמן ניתן היה לדרוש מבזק לספקו ליותר מעשירית מבתי האב ● כעת, הסוסים ברחו מהאורווה ולבזק כבר לא כדאי להשקיע בו מעבר להשקעה שכבר עשתה היות והיא נכנסת להשקעה בפרויקט הסיבים האופטיים

בנימין נתניהו וישראל כ"ץ / צילום:  Abir Sultan, רויטרס

מליאת הכנסת אישרה את התוכנית הכלכלית לסיוע למשק

ברגע האחרון הוסיף שר האוצר כ"ץ הבטחה לשר אריה דרעי לאשר תקציב משמעותי לשם הקמת רשת לביטחון תזונתי לשכבות מוחלשות

אייל רביד, בעלי ויקטורי / צילום: יח"צ

מנכ"ל ויקטורי תוקף את מיזם ההלוואות של המתחרה ויוצא עם תכנית "הלוואה" ללא ריבית

הרשת מציעה כרטיס לטעינת מזון עד 10,000 שקל ברשת ומבטיחה – ללא עמלת רישום וללא ריבית ● הכרטיס יוטען ב-12 תשלומים ללא ריבית כשהרשת סופגת עלויות אך גם מבטיחה לעצמה מחזור שנה קדימה ● אייל רביד: "כשאני רואה את המתחרים מציעים הלוואות לכל דורש אני פשוט נחרד"

מחפשי עבודה בלשכת תעסוקה במדינת ארקנסו, ארה”ב / צילום: NICK OXFORD, רויטרס

הגירעון הפדרלי בארה"ב: קרוב ל-3 טריליון דולר, 14% מהתמ"ג, שיא של 75 שנה

הגירעון הפדרלי צפוי השנה להיות הגדול ביותר במונחי תמ"ג מאז מלחמת העולם השנייה ● הגירעון עלול להתרחב עוד יותר אם הקונגרס והבית הלבן יסכימו בהמשך חודש זה לעוד סבב של הוצאה לשעת חירום

יעקב ליצמן / צילום: אמיל סלמן

שר השיכון: "יש בפריפריה המון דירות ריקות - ניתן מענק לדירות יד שנייה בשווי של עד 700 אלף שקל"

ליצמן אמר בוועדת הכספים של הכנסת כי משרדו במגעים עם משרד האוצר על מנת לקדם את המהלך, אך לא ציין את גובה המענק והקריטריונים השונים לקבלתו ● עוד אמר השר: "אני לא עומד להזניח אף מגזר. יש גם תוכנית למגזר הערבי"

מסעדה סגורה בתל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

מאז אתמול ועד היום בבוקר: 3,986 דורשי עבודה חדשים

בשירות התעסוקה רשומים 851,945 דורשי עבודה, מהם 574,549 בחל"ת ● מהדיווח האחרון אתמול ועד היום ב-7:00, התקבלו דיווחים על 1,789 עובדים שחזרו לעבוד

מתחם סולארי אשלים / צילום: איל יצהר

במקום אנרגיות מזהמות: ישראל צפויה להכניס מתקני אגירה למשק החשמל

רשות החשמל מודיעה על סיום מכרז להקמת מתקני אנרגיה מחודשת משולבי אגירה, שיאפשרו לצמצם את השימוש באנרגיות מזהמות ● התעריף שנקבע במכרז זול יותר מתעריף חברת החשמל

נשיא דרום קוריאה, מון ג’אה־אין / צילום: Associated Press

דרום קוריאה תוציא 95 מיליארד דולר על "ניו דיל" להבראת הכלכלה

נשיא דרום קוריאה מון ג'אה־אין אמר בנאום כי המיזמים החדשים צפויים ליצור 1.9 מיליון מקומות עבודה חדשים עד 2025 ● "מגפת הקורונה אישרה שוב את הדחיפות של התגובה לשינויי האקלים", אמר

רוכב אופניים על רקע זיהום בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

זיהום אוויר מגביר את התחלואה מקורונה, אז למה ישראל מתעלמת

מחקרים חדשים מראים כי חשיפה גבוהה וארוכת טווח לחלקיקי זיהום אוויר מעלה את הסיכוי להידבקות בקורונה ואשפוז בכ-10%, ולמקרי מוות מהמחלה ב-15% ● שירותי הבריאות בעולם לא נותרו אדישים לנתונים, אך נראה כי בישראל הנושא נזנח

מסיושי סאן, מנכ"ל סופטבנק / צילום: Takehito Kobayashi, רויטרס

סופטבנק זקוקה למזומנים: שוקלת מכירת יצרנית השבבים ARM

לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", החברה עשויה למכור את החברה או להנפיק אותה בבורסה ● סופטבנק רכשה את ARM לפני ארבע שנים ב-32 מיליארד דולר

הפגנת העצמאים על מתווה הסיוע הממשלתי  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

דמי אבטלה לעצמאים בדרך לחקיקה, השאלה היא למי יילך הקרדיט

להצלחה הזאת יש הרבה אבות: ראש הממשלה נתניהו, השרים כ"ץ, פרץ ושמולי ואפילו ההסתדרות שבקושי מייצגת עצמאים מעורבת ● בינתיים מתרבים הסימנים שהפעם המהלך באמת יקרה

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

ירוק בוול סטריט: הדאו קפץ 2.1%; עליות קלות בנפט

הזהב ננעל ביציבות ● ג'י.פי מורגן וסיטיגרופ עקפו את התחזיות המוקדמות של האנליסטים בשוק ● וולס פארגו הפסיד 2.4 מיליארד דולר ברבעון והמניה צונחת ● מדד המחירים לצרכן בארה"ב התאושש לאחר שלושה חודשי ירידות ● מדד דאקס איבד 0.9%, מדד פוטסי 100 עלה ב-0.1% ומדד קאק 40 נחלש ב-1%

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד / צילום: אגף הדוברות בהסתדרות

העליון דחה את ערעור פורום קהלת לביטול דמי החבר בהסתדרות

פורום קהלת ערער על דחיית בקשה לתביעה ייצוגית נגד ההסתדרות בסך 4.7 מיליארד שקל ● בפורום טענו כי ההסתדרות גבוה דמי חבר העולים על דמי החבר המרביים שרשאית אגודה עותמאנית לגבות מחבריה

חנות של טסלה בצרפת / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

טסלה התנתקה מהמציאות ושווה פי 6 ממרצדס, מה זה אומר על שוק הרכב החשמלי?

שלושה עשורים של אקטיביזם סביבתי התגמדו בהשוואה להצלחה של טסלה, שזינקה בשנה האחרונה ב-600% מעל לשווי של 320 מיליארד דולר שנרשם אמש בשיא • מה אפשר ללמוד מההתנהלות של אלון מאסק, ואילו השפעות סותרות יש למשבר הקורונה על הרכב החשמלי • כתבה שנייה בסדרה

מגדלי עזריאלי והסביבה  / צילום: גיא ליברמן, גלובס

נעילה אדומה בתל אביב: מדד ת"א 35 ירד ב-1.3%

מדד ת"א 125 איבד 1.2% ומדד ת"א 90 ירד ב-0.5% ● מדד הבנקים איבד 1.8%, מניית דיסקונט ירדה ב-2.9%, פועלים נסוגה ב-2%

אייל בן סימון, מנכ"ל הפניקס - צלם פאביאן קולדורף / צילום: פאביאן קולדורף

הפניקס מעמידה רף שכר של 10 מיליון שקל למנכ"ל חברה הנסחרת בבורסת ת"א בלבד

עוד קובע הנוהל הפנימי החדש של הפניקס כי החברה תתנגד למנגנונים של "גלולת רעל" שיעכבו או ימנעו החלפת שליטה בחברות, וכי "יש לבחון את כדאיותו הכלכלית של ההסדר ביחס לחלופות אפשריות, לרבות פירוק החברה"

לוי הלוי, אייל רביד, איציק אברכהן / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר  ויח"צ

אפקט הקורונה: רשתות המזון והגופים הפיננסיים מהדקים יחסים

כבר שנים רשתות המזון והגופים הפיננסיים מחפשים חיבור ● עכשיו זה קורה: שופרסל וכאל מוציאות לדרך מיזם הלוואות ● ויקטורי תוקפת עם פתרון משלה

עובדי אל על מפגינים מול משרד האוצר / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

היום הגורלי של אל על: האם תחתום על הסכם עם הטייסים או שתלך להגנה מפני נושים?

מתווה הסיוע הממשלתי שאל על בחרה דורש חתימה עם ועדי העובדים על תוכנית התייעלות שתשקף חיסכון שנתי של 350 מיליון דולר ● ההנהלה הגיעה להסכמה עם שלושה ועדים, אך הפערים מול הטייסים ממשיכים להיות גדולים מאוד ומחר ינסו לגשר עליהם בפגישת מו"מ רשמית

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Abir Sultan, AP

דיון פורום הקורונה של נתניהו הסתיים ללא קבלת כל החלטה

עם זאת, הובהר בדיון כי יש לקבוע רף נדבקים וחולים במצב קשה שיחייב את הצעדים החריפים, עד הטלה של סגר מלא

שלב הניסויים בבני אדם של אוניברסיטת אוקספורד, לקראת פיתוח חיסון לוירוס הקורונה  / צילום: אוניברסיטת אוקספורד

הגרף היומי: כמה אנחנו באמת קרובים לחיסון לקורונה?

יש יותר מ-160 מועמדים בדרך לחיסון יעיל ובטוח לקורונה, רובם המוחלט נמצאים בשלבים ראשונים ● יש מי שסבור שיכול להיות שנראה חיסון מוכן ליצור מסחרי כבר בסוף השנה, אף שגם בשלבים המתקדמים ההצלחה אינה מובטחת והסיכויים לא גבוהים