גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"היא נחמדה מדי": גבר ואישה מונו באותו היום למנכ"לים של משרד ממשלתי. נחשו מי חטפה מקלחת קרה

שלוש נשים בלבד מונו למנכ״ליות של אחד מ-34 המשרדים בממשלה הנוכחית. הן זכו לקבלת פנים צוננת על אף שפע התארים, הניסיון וההצלחות המוכחות שהביאו עמן. למה זה עדיין קורה?

שורה של שרים חדשים נכנסה למשרדי הממשלה ה-35 לפני כשבועיים, ואחדים מהם מיהרו להודיע על מינויי מנכ"לים חדשים למשרדיהם - דבר שבשגרה בעת חילופי ממשלה. בפער של יומיים, נודע ששר התקשורת יועז הנדל בחר בלירן אבישר בן-חורין לתפקיד מנכ"לית משרדו, וכי שרת התחבורה מירי רגב בחרה בעופר מלכה לתפקיד מנכ"ל משרד התחבורה. על פניו - מהלך זהה; מה גם ששני הנבחרים - אבישר בן-חורין ומלכה - אלמוניים עבור רוב הציבור הישראלי. אך בשטח, התגובות היו שונות.

קבלת הפנים למלכה, 56, יליד חדרה ומי שהתקדם בשירותו הצבאי בגולני עד לתפקיד מג"ד, בוגר שני תארים אקדמאים, בוגר קורס הכוחות המיוחדים, ובעל רזומה של קריירה במוסד לתפקידים מיוחדים לרבות שליחויות ברחבי העולם - הייתה חיובית, טבעית אפילו. בתפקידו האחרון, אחרי שהשתחרר מהמוסד, מלכה שימש כמנכ"ל החברה הכלכלית של חדרה. מה הקשר שלו לרכבות, הסעת המונים, נתיבי תחבורה ציבורית ושמיים פתוחים? אין קשר. בחברה הכלכלית עסקו בפרויקטים של בניית אצטדיון עירוני, מוזיאון מורשת יהודי אתיופיה ופיתוח שכונות וכבישי גישה - הכול ברמה המקומית. אף על פי כן, המילה "מוסד" מדליקה במוחם של הישראלים את נורת האישור הירוקה: "הוא היה במוסד, הוא בטוח מצוין".

מלכה, איש מוכשר, נראה כמינוי ראוי וזה אך טבעי שמועמדותו התקבלה בהערכה מקיר לקיר - מה שרק הדגיש את היחס ההפוך למינוי של מנכ"לית משרד התקשורת, שזכתה למקלחת קרה - חלקים בעיתונות ובעקבות כך בשיח הציבורי, עסקו בהקטנת אישיותה ומקצועיותה. אבישר בן-חורין, 43, ילידת מגדל העמק, היא בעלת שני תארים אקדמיים ושימשה כעוזרת משפטית ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז בפרויקטים רבים, לרבות הפרטת בזק ובוררות בנושא תמלוגי ים המלח - אבל היא הוצגה בכותרת ראשית כ"אשתו של הקמפיינר של כחול לבן", איתי בן-חורין.

לירן אבישר בן־חורין / איור: גיל ג'יבלי

אבישר בן-חורין הספיקה לעשות בקריירה שלה דברים רבים לפני שהתחתנה. קורות החיים שלה מלאים בכל המשבצות הנכונות בדרך למנכ"לות משרד ממשלתי: היא הייתה ראש משלחת עלייה של הסוכנות בצפון אמריקה בראשית ממשלת נתניהו השנייה, עבדה כיועצת למנכ"ל משרד רה"מ אייל גבאי, הייתה ראש המטה של המנכ"ל הבא אחריו, הראל לוקר, ובמשך שש שנים כיהנה כמנכ"לית "מסע", חברה-בת של הסוכנות היהודית והממשלה, גוף עם תקציב שנתי של 227 מיליון שקל. לשם השוואה, תקציב משרד התקשורת לשנת 2019 עמד על 77 מיליון שקל.

בשלהי שנת 2019, היא עזבה את חברת "מסע", ולמשך כשלושה שבועות אחרי מערכת הבחירות השנייה בספטמבר, שימשה כיועצת מו"מ פוליטי למפלגת תל"ם של משה יעלון. בשלב הזה, בן זוגה כבר לא עבד חודשים בקמפיין של כחול לבן. אבל ההישגים המקצועיים שלה לא עניינו אף אחד והיא הורדה לדרגת "אשתו של". הידיעה שפורסמה אודות מינויה פתחה בעזיבת המנכ"ל היוצא, נתי כהן, שצוין בשמו המלא. שמה שלה לא נכנס לכותרת.

השיח הזה אינו יוצא דופן כשמדובר במינוי בכירות. גם ההחלטה למנות את קרן טרנר אייל למנכ"לית משרד האוצר התקבלה בחוגים מסוימים בהרמת גבה. "היא נחמדה מדי", "היא עסקה בתחבורה", "היא בנויה למאבקי תקציב?", "נולד לה תינוק רק עכשיו" - אלה רק חלק מן התהיות המיידיות שהועלו בנוגע לטרנר, גם אם לא בתקשורת אלא רק בשיחות סגורות. כמה שבועות לפני השבעת הממשלה ולמן הרגע שנודע שישראל כ"ץ מיועד להיות שר האוצר הבא, החלו כמה מועמדים בעיני עצמם לחתור אל התפקיד. גם כותבת שורות אלו קיבלה פניות והדלפות, בהם מצד גברים שהסבירו שטרנר אולי תתאים לתפקיד, אבל רק בתקציב הבא. יח"צנים מטעם מועמדים עבדו כדי לתפור חליפה על חשבונה.

טרנר אייל, 41, היא בעלת שני תארים אקדמיים, עבדה באגף התקציבים במשרד האוצר, מונתה לסמנכ"לית תשתיות במשרד התחבורה ומשם התקדמה לתפקיד המשנה למנכ"ל והחל מ-2016 כיהנה כמנכ"לית המשרד. מכריה מספרים כי מאז כניסתה למשרד התחבורה, היא סימנה לעצמה כיעד להתקדם לתפקיד מנכ"לית. בוועדות איתור מועמדים היא ציינה שזה הכיוון, לא התביישה להכריז זאת והלכה בנחרצות על המטרה.

קרן טרנר אייל / איור: גיל ג'יבלי

"אמרתי שאני רוצה להיות מנכ"לית"

לעומת אבישר בן-חורין וטרנר אייל, מינויה של האישה השלישית למנכ"לית משרד ממשלתי, שי-לי שפיגלמן, עבר בלי חריקות מיותרות. המנכ"לית המיועדת של משרד המדע, שעליה המליצה לשר יזהר שי השרה גילה גמליאל, עשתה קריירה מרשימה בשוק הפרטי, בעיקר במיקרוסופט ישראל, לפני שפנתה למגזר הציבורי לפני כ-6 שנים. בתפקידה האחרון עמדה בראש מטה ישראל דיגיטלית, שהוקם בשנת 2014 במטרה לקדם את השירותים והתהליכים הדיגיטליים של כל הממשלה.

שי־לי שפיגלמן / איור: גיל ג'יבלי

שלוש המנכ"ליות החדשות, יש לציין, צריכות עדיין לעבור את האישור של ועדת מינויים והצבעת ממשלה. אך הדבר המפתיע - והמעציב - הוא שמדובר בשלוש מנכ"ליות בלבד מתוך 34 משרדי ממשלה - שיעור נמוך במיוחד של 9%, והרחק ממדינות כמו ניו זילנד וקנדה שמתקרבות ל-50%, ואפילו מסין שעוברת את ה-10% רק במעט (ראו מסגרת). הן מצטרפות למ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, סיגל יעקבי. יעקבי ממלאת את התפקיד במינוי זמני מאז ספטמבר 2019 והיא מונתה על-ידי השר הקודם אמיר אוחנה, מתוקף תפקידה כאפוטרופסית הכללית וכונסת הנכסים. אוחנה רצה להביא מינוי קבע, עו"ד אופיר כהן, אך הדבר לא אושר לו בתקופת ממשלות המעבר. ההנחה במשרד המשפטים היא שהשר החדש, אבי ניסנקורן, ימנה מנכ"ל מטעמו, ויש האומרים כי זו תהיה מנכ"לית, אך עדיין לא התקבלו החלטות בעניין.

בקרב משרדי הממשלה, מדברים כיום על משרד ממשלתי נוסף שבו יש כוונה למנות מנכ"לית - משרד העלייה והקליטה שבראשו עומדת השרה פנינה תמנו שטה. ובכל זאת, גם מספר של 5 נשים מנכ"ליות - אם אכן יצא אל הפועל - הוא נמוך מאוד. במשרדים נוספים עשויים להתחלף המנכ"לים וקיימת הזדמנות למינויים של נשים, אך פניותינו למשרדי הגנת הסביבה, הרווחה ולמשרד לעניינים אסטרטגיים - לא הניבו תשובות כלשהן בנוגע לכוונות השרים לקדם נשים.

אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים, סיפרה השבוע ל-G כי דרכה למנכ"לות משרד המשפטים הייתה מורכבת. פלמור כיהנה במשך 14 שנים כראש מחלקת חנינות במשרד, ובתפקידה זה ישבה בישיבות הרגישות ביותר בדרגים מדיניים בכירים, וזאת בשל פעימות שחרורי אסירים פלסטינים, סביב שחרור גלעד שליט ובמסגרת המו"מ עם הפלסטינים בשנת 2014 .

כאשר מנכ"ל משרד המשפטים גיא רוטקופף הודיע על פרישה בשלהי 2013, לבני קיבלה החלטה שהמינוי הבא תהיה מנכ"לית ואף סינדלה את עצמה באמצעות הכרזה פומבית על כך. פלמור נכנסה לשרה לבני ואמרה לה: "קראתי את הספר של שריל סנדברג, שכתבה על שלט שהיה תלוי במקום עבודתה ‘מה היית עושה אם לא היית מפחדת’... לבני הסתכלה עליי ולא הבינה מה אני פתאום מגיעה אליה עם הסמול טוק הזה. ואני המשכתי ואמרתי לה ‘הייתי אומרת לך שאני רוצה להיות מנכ"לית המשרד’. לבני הייתה מופתעת, המינוי שלי לא עבר לה בראש. היא שאלה כמה שאלות, ואני הייתי מוכנה עם הפיץ’ שלי".

אז הכנת לה נאום, וקיבלת את התפקיד?

"לא קיבלתי את התפקיד מיד. היא התלבטה, ובמשך כחצי שנה היא ראיינה כמה נשים לתפקיד המנכ"לית, ואני יודעת שחלק מן המועמדות, שהיו ראויות, לא רצו. אחד הדברים שמתרחשים בנושא של קידום נשים לא קשור דווקא בשאלת הנכונות למנות אישה, אלא בזה שנשים חושבות שמדובר במשרה שיש בה סיכון, שהיא לטווח קצר, והן לא מעוניינות לעזוב את המקום שבו הן נמצאות. הן חושבות, ‘מה יקרה אם הממשלה תיפול’ או שהן חוששות לקפוץ למשרות בולטות. אחרי חצי שנה שבה התמדתי ברצוני לקבל את התפקיד, לבני החליטה לבסוף למנות אותי".

למה בשנת 2020 אין 50% נשים מנכ"ליות במשרדי הממשלה, מה הסיפור?

"רוב השרים הם גברים והם מרגישים נוח עם מי שקרוב אליהם. לפעמים זה חבר מהצבא, או מי שהם רגילים לעשות איתו שיתופי פעולה בתפקידים קודמים, וזה לגיטימי כמובן. לצד זה צריך להגיד שנשים רבות לא מנסות להציע את עצמן. הן טועות בהבנת הדינמיקה, אף אחד לא יבוא לאישה או לגבר ויציע לו תפקיד בכיר על מגש של כסף. זה לא עובד ככה. צריך לרצות בתפקיד ולדעת לפעול כדי לקבל אותו.

"אני רואה בקרב משרדי הממשלה, נשים מקצועיות הנמצאות בדרגי סמנכ"ליות ומשנות למנכ"לים. למשל, במשרד הרווחה, משרד הכלכלה וגם במשרדים נוספים. יש נשות מקצוע רציניות ביותר. אין בעיה של מועמדות, אם רק רוצים לקדם מישהי. אך השרים מעדיפים כאמור את מי שנחשפו אליו בעבר, ומטבע הדברים, אלה בדרך כלל גברים כי הם מי שמאיישים עמדות בכירות, וזה מעגל שקשה לפרוץ אותו. מעבר לכך, אני לא בטוחה שבמפלגות, כרגע זה הליכוד וכחול לבן, יש מי שבא ואומר לשרים החדשים מראש ‘שימו דגש על מינוי מנכ"ליות, לפחות בחצי מן המשרדים’. זה לא בא מלמעלה, לצערנו".

מנכ"ליות במשרדי הממשלה 2008-2020

"נתניהו וגנץ, מה תקוע אצלכם?"

כפי שפלמור מציינת, ההכוונה למינוי נשים לא באה מלמעלה - אך היא בהחלט מגיעה מכיוון בעלי תפקידים ציבוריים שונים ואפילו מהחקיקה שמחייבת ייצוג ראוי לנשים במשרות בכירות במגזר הציבורי.

לקראת הקמת הממשלה הנוכחית, פנה נציב שירות המדינה פרופ’ דניאל הרשקוביץ לכל מנכ"לי המשרדים וראשי היחידות במשרדי הממשלה בתזכורת: "מיום כניסתי לתפקיד אני מוביל מדיניות המקדמת שוויון מגדרי וגיוון תעסוקתי. אני רואה חשיבות גדולה בייצוג נשים בתפקידים הבכירים בשירות המדינה. לצד הערך הרב בנקודות מבט מגוונות במוקדי קבלת ההחלטות, יש לציין את החובה המשפטית המוטלת על הממשלה לקדם נשים".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לנושאים ציבוריים-חוקתיים, עו"ד רז נזרי, פנה לכל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה: "מינוי מנכ"ל נעשה לפי שיקול דעת השר בכפוף לבדיקת כישורים. הגם שמנכ"לים הינם מינוי אישי של השר במשרת אמון, המנכ"ל הוא הדרג המקצועי הבכיר ואינו דרג פוליטי. אני פונה אליכם כדי לעמוד על החשיבות של מתן ייצוג הולם לנשים במשרות הבכירות, לרבות בדרג מנכ"לים, וזאת נוכח בכירות התפקיד, חשיבותו והשפעתו על המדיניות הממשלתית".

נזרי הדגיש במכתבו כי בממשלה היוצאת, מתוך 29 משרדי ממשלה, כיהנו רק 2 נשים כמנכ"ליות, אחת מהן כממלאת מקום. "מצב זה אינו עולה בקנה אחד עם חובת הממשלה לקיים הוראות חקיקה שעניינן מתן ייצוג הולם לנשים בגופים ציבוריים ובשירות המדינה", כתב.

מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, אווה מדז’יבוז’, פנתה לפני השבעת הממשלה לנתניהו ולגנץ: "בממשלה ה-35 מספר נמוך יחסית של שרות ביחס לשרים וחרף מאמצים רבים טרם הגענו לייצוג מגדרי שוויוני. אני קוראת לכם לפעול למינוי מנכ"ליות למשרדכם ובכך להביא לאיזון מגדרי ככל שניתן במסגרת המערכת עליה אתם מופקדים. דומה כי אין צורך להזכיר ש-51% מאזרחי ישראל הן אזרחיות".

נתניהו וגנץ לא השיבו למכתבה של מדז’יבוז’. הם לא הנחו את השרים הכפופים להם, כל אחד בצד שלו, למנות לפחות 50% מנכ"ליות. גנץ מינה למנכ"ל משרד הביטחון את האלוף במיל’ אמיר אשל, וככל הידוע כעת, לתפקיד מנכ"ל משרד רה"מ החליפי הוא מייעד את הוד בצר. במשרד ראש הממשלה לא כיהנה מעולם אישה בתפקיד מנכ"לית. בשנה האחרונה משמש רונן פרץ כמ"מ מנכ"ל המשרד. פניות רבות של "גלובס" ללשכת ראש הממשלה כדי להבין האם פרץ יקודם לתפקיד המנכ"ל, מדוע הוא לא מקבל מינוי של קבע ואם לא, האם תישקל מועמדות של מנכ"לית ראשונה אי פעם - לא נענו.

ח"כ אורלי פרומן כיהנה במשך 6 שנים כמנכ"לית משרד התרבות והספורט תחת השרה לימור לבנת (2009-2015). כיום היא ח"כית מטעם סיעת תל"ם של משה (בוגי) יעלון, והיא מודה שגם הנושא של ייצוג נשים במפלגה שלה היה בעייתי מן הרגע הראשון, כולל בסיעת תל"ם - שם היא האישה היחידה וזאת למרות התחייבות מפורשת וציבורית שנתן יעלון ב-2018, למנות 50% נשים במפלגתו.

"כאשר אני נבחרתי לתפקיד מנכ"לית", היא מספרת, "נכנסתי לישיבת מנכ"לי משרדי הממשלה. 27 מנכ"לים ואני, לבד. אחרי כמה חודשים הצטרפה אורנה הוזמן בכור, וגם אז היינו שתיים מתוך 30 מנכ"לים. השיעור כיום, ב-2020, לא השתנה בהרבה, פשוט הממשלה גדולה יותר. לצערי, אני לא יכולה לסנגר גם על הסיעה הקודמת שלי. העדר הנשים היה בולט מאוד בכחול לבן, החל מן הקוקפיט והלאה. חייב להיות ייצוג נשי בכל ארגון, בכל מפלגה, בכל שדרת ניהול בכיר. אני מוניתי ולא במקרה, כי ללימור לבנת זה היה חשוב".

סבלת ממיזוגיניה? שתיכן נכנסתן לתפקיד בענף הספורט בישראל, שהוא מאוד גברי.

"אני הגעתי מתפקיד בכיר במשרד החינוך, ובצעירותי הייתי שחקנית נבחרת ישראל בכדוריד ושחקנית מכבי ראשון לציון, כך שלא הרגשתי נחיתות כלשהי בענף הספורט. מיד בראשית התפקיד מצאתי את עצמי מול איגודי הספורט, עם גברים בלבד בחדר ואמוציות מטורפות. הם היו מסוגלים לשבת סביב שולחן ולריב על פאול של מישהו מלפני 30 שנים. בקדנציה של לימור לבנת הועבר החוק לייצוג הולם של נשים באגודות ספורט, הקמנו את אתנה (התוכנית הלאומית לקידום נשים בספורט, ט’ ש’). באנו לאיגודים ואמרנו להם, ‘אם לא יהיו לכם נשים בהנהלות של אגודות הספורט, לא תתוקצבו’, כפי שהחוק החדש קבע.

"איגוד הכדורסל התקשה מאוד. הם לא רצו להכניס נשים להנהלה, הם אמרו לי ‘אין נשים מתאימות’. אמרנו להם, ‘אם אין נשים, אין תקציב, כי אתם לא עומדים בייצוג הולם’. כשהם ראו שאנחנו רציניות, הם מצאו נשים שרצו לשבת בהנהלות אגודות הספורט. היו מלחמות קשות, עם הטוטו, עם עולם הכדורגל שהוא גברי כולו, מאבקי אגו וצעקות. הם היו עוזבים וחוזרים לחדר המו"מ, עד ש'התפרקו מנשקם' ולאחר מכן הרוחות נרגעו ובשלו התנאים להובלת הרפורמה שאותה באנו להוביל. אני מאמינה שהדור הצעיר כיום שונה ולא יהיו ויכוחים מן הסוג הזה".

הדור הצעיר אולי מעודכן בחלוקת התפקידים המגדריים, אבל עדיין ברמות הבכירות של נשים כמנכ״ליות, יש לעיתים התבצרות בחלוקה מגדרית מסורתית, מה שמקשה על קידום מהלכים רציונליים מתבקשים.

"אני חושבת שיש בעיה בכך שהנשים מדברות הרבה עם עצמן בנושא המגדרי, ומחזקות אחת את השנייה, וזה מצוין, אבל השיח צריך להתקיים עם הגברים, שלא נמצאים שם ולא מבינים. למשל, למה הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת מורכבת ברובה מחברות כנסת? הח"כים צריכים לשבת שם ולקדם את נושא השוויון המגדרי.

"אני שואלת, ואני מפנה את השאלה לראש הממשלה נתניהו או ליו"ר כחול לבן גנץ או לראשי רשימות אחרים: מה תקוע אצלך, שאתה לא מבין שצריך לייצר שולחן מאוזן? מה במנהיגות נשית מטריד אתכם שאינכם מסוגלים לשים נשים מנהיגות לצידכם? הגברים חייבים להבין שזה אינטרס שלהם ששולחן ההנהגה יהיה מגוון. אני לא אוהבת את הפתרון של העדפה מתקנת בחקיקה, אבל לצערי, זו הדרך להביא לתוצאות, כפי שעשינו בזמנו בספורט".

מקור: Global Government Forum

להסתכל על סלובניה ואלבניה - ולקנא / אסף אוני

איך מגיעים לשוויון מגדרי בקרב מנהלים בשירות הציבורי? כמה דוגמאות מהעולם

עד לפני כעשור, חלק גדול ממדינות אירופה סבלו מאותו פרדוקס הקיים כיום בישראל - בעוד הנשים מהוות את רוב העובדים במגזר הציבורי, הן המיעוט כשמדובר בשכבות ההנהלה הבכירות שלו. בצרפת רק אחת מכל ארבעה בכירים בשירות הציבורי הייתה אישה, ובבריטניה רק אחת מכל שלושה בכירים. בעזרת שילוב של העדפה מתקנת, קביעת מכסות למגדר, שינוי תנאי העבודה ופעילויות חינוך - המצב השתנה. כיום מתקרבות מדינות רבות ביבשת - וגם ברחבי העולם - ליעד של שוויון מגדרי בשכבת הניהול הבכירה של השירות הציבורי.

צרפת, למשל, אימצה חובת מכסות לייצוג נשים שגדלה בהדרגה, עד שהגיעה לפני כשנתיים לכך ש-40% מהתפקידים הבכירים המתפנים צריכים להיות מאוישים על-ידי נשים. בבריטניה ובאוסטריה, בין השאר, יושמה העדפה מתקנת, שבמסגרתה, אם נשים וגברים בעלי כישורים זהים מתמודדים על תפקיד, תיבחר אישה כל עוד אין שוויון מגדרי במשרד הרלוונטי.

במקביל, ממשלות בעולם ערכו רפורמות במגזר הציבורי, כך ששעות העבודה יהיו גמישות יותר, ייכפה שוויון מגדרי בקרב המתמודדים לתפקיד מסוים, והשיקו תוכניות ל"מנטורינג" של נשים בשירות הציבורי לצד מאבק בפערי השכר בין גברים לנשים.

לא מדובר במגמה אירופית בלבד. ברחבי העולם, לפי בדיקת ארגון "Global Government Forum" הבודק ומנטר את שיעור הנשים במגזר הציבורי, חל שיפור עקבי בשיעורן בקרב השכבות הבכירות. ב-20 הכלכלות המובילות בעולם, נרשמה עלייה של 8% בשיעור הנשים הבכירות (חמש הרמות הבכירות ביותר) בשירותים הציבוריים בשבע השנים האחרונות .

לפי מדד הארגון שפורסם בדוח בנושא שיצא בחודש שעבר, ניו זילנד היא הקרובה ביותר לשוויון מגדרי בתחום זה, עם שיעור של 49% נשים בשכבות הניהול, ואחריה קנדה, עם שיעור של 48.1%. ראש הממשלה הקנדי ג’סטין טרודו עודד את הצעד כחלק מהמדיניות שלו, לצד מינוי שרות בממשלה. אחריהן ניצבות אוסטרליה (46.3%), בריטניה (44%), דרום אפריקה (41.4%) וברזיל (39.4%).

אם מסתכלים על שכבה צרה ואקסקלוסיבית יותר - מדד המנהלים הבכירים מאוד, כמו מנכ"לית משרד - התמונה באירופה מראה כי דווקא במדינות הצעירות שהשתחררו מכבלי הקומוניזם יש שוויון רב יותר. סלובניה, אלבניה, לטביה, בולגריה ורומניה קרובות או עוברות את רף ה-50%. זאת, לצד חלק מהמדינות הסקנדינביות, וגם יוון ופורטוגל.

את רשימת שיעור הנשים הבכירות במגזר הציבורי, המבוסס על נתוני האיחוד האירופי וה-OECD, חותמות סין (12.6%), טורקיה (10.9%), דרום-קוריאה (5.5%), יפן (4.9%) וסעודיה (1.6%). "המשותף למדינות הללו הוא תרבות שמרנית מבחינה חברתית", מציין הדוח .

ניו זילנד, שבה ראשת הממשלה ג’סינדה ארדרן היא האישה השלישית בתפקיד, נחשבת לסוג של מגדלור בתחום השוויון המגדרי בשירות הציבורי. הממשלות האחרונות הציבו יעד זה כמטרה, הקימו "רשתות" של בכירות בשירות הציבורי כדי להוביל את השינוי, ויזמו שקיפות בנוגע לפערי השכר בין גברים לנשים ומאבק לצמצומם. "מנטורינג במיוחד הוכיח את עצמו כאחד הכלים החשובים ביותר", אמרה נעמי פרוגוסון, ממובילות התיאום בתחום זה, לעורכי הדוח. התוצאה: מתוך 36 המשרדים במגזר הציבורי - 50% מנוהלים כעת על־ידי נשים.

עוד כתבות

מטוסי F-35 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

חרם הנשק על ישראל: המסלול העוקף של הולנד, הסכנה שאורבת באירופה

בניסיון לעקוף את החלטת בית המשפט שאין לספק חלקי F-35 לישראל, משרד הביטחון ההולנדי בודק אפשרות להעביר את החלקים לאיטליה או לארה"ב ● במקביל, ניצחון העתירה בבית בבית המשפט בהאג הובילה לשורת דרישות דומות בצרפת, בדנמרק, בבריטניה ובספרד

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

החיים המפנקים שאחרי הפוליטיקה: כמה מרוויחה איילת שקד על 25 שעות עבודה בשבוע?

לפי הדוח שפרסמה היום קרדן נדל"ן, השרה לשעבר הרוויחה בשנה החולפת שכר של 1.53 מיליון שקל ● עפ"י הסכם השכר של שקד, שאושר בשנה שעברה, היא מקבלת שכר חודשי של 70 אלף שקל עבור 25 שעות שבועיות בלבד

עו”ד יעקב אטרקצ’י, בעל השליטה ומנכ''ל אאורה / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יעקב אטרקצ'י מפנק את המשקיעים בתשואה ומסדר משכורת נאה לבנו

מניית חברת הבנייה אאורה זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה ● כעת היא מפרסמת דוחות חזקים ולצידם מבקשת לאשר את תנאי העסקת בנו של הבעלים כמנהל חטיבת הנכסים המניבים עבור יותר מחצי מיליון שקל בשנה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מיכל רז חיימוביץ', shutterstock

אלו חברות התעופה שהודיעו רשמית על חזרה לישראל. מה הן מציעות?

דלתא ואיזיג'ט הכריזו בשבוע שעבר על חידוש הטיסות לנתב"ג, והן מצטרפות לשורת חברות תעופה נוספות שיחדשו בקרוב את הטיסות ● למרות העלייה בהיצע הטיסות, המחירים נותרו גבוהים, ורוב החברות לא מציעות מבצעים משמעותיים ● מתי כל אחת צפויה לחזור לארץ, ומה כלול במחיר?

אתר בניה בישראל / צילום: שלומי יוסף

השרים כבר חגגו, אבל רק 1,000 עובדים זרים הגיעו לישראל

מספר עובדי הבנייה הזרים שהגיעו מתחילת המלחמה עומד על כ-1.5% בלבד מהכמות המתוכננת, אך שרי הפנים והבינוי והשיכון כבר חגגו בקבלת פנים

יוסי כהן / צילום: שלומי יוסף

חדשות טובות ליוסי כהן: כמה ירוויח ראש המוסד לשעבר מהגיוס בדוראל

חברת האנרגיה המתחדשת דיווחה כי גוף השקעות אמריקאי צפוי להשקיע 400 מיליון דולר בפעילות האמריקאית של דוראל ● ראש המוסד לשעבר משמש כדירקטור בחברה הבת של דוראל, ומחזיק באופציות ל-3% ממניותיה – הטבה בשווי של עשרות מיליוני שקלים

תחנת הכוח צומת של OPC אנרגיה / צילום: באדיבות החברה

מפעילים לחצים אדירים: שרי הליכוד מתנגדים להקמת תחנת כוח חדשה

שרי הליכוד מפעילים לחצים אדירים אבל מנכ"ל מנהל התכנון נחוש לקדם תחנת כוח חדשה במטרופולין גוש דן ● עדיין לא ברור האם הצורך למנוע עלטה מאזרחי ישראל יגבר על שיקולים פוליטיים צרים; במשרד האוצר מזהירים מפגיעה משקית של מיליארדי שקלים ● וראש מטה התכנון מזהיר "מי שירים את ידו נגד יצטרך לתת הסברים בוועדת חקירה ממשלתית"

טים קוק וסונדר פיצ'אי / צילום: Associated Press

"בלוקבסטר דיל": הדיווח שמקפיץ את מניית גוגל ב-5% במסחר המוקדם

מערכת ה-AI של גוגל עשויה להגיע למכשירי אפל כבר השנה, אם שיתוף הפעולה המתקיים בין החברות יושלם ● הדיווח על שיחות שיתוף הפעולה נחשף בבלומברג ומקפיץ את מניית אלפאבית בכ-5% במסחר המוקדם

כלי רכב. החברות מכרו פוליסות ביטוח חובה כפולות / צילום: Shutterstock, alexfan32

חברות הביטוח ישלמו פיצוי של 20 מיליון שקל למבוטחים: זו הסיבה

רשות שוק ההון חשפה כי חברות ביטוח חייבו מבוטחים בתשלום על שתי פוליסות על רכב אחד ● הסכומים שיושבו למבוטחים נוגעים לשנים 2015-2019 בלבד, ולכן אם הבדיקה תורחב, הסכומים עשויים לעלות ● החברות נדרשו לבדיקה עצמאית לאיתור מקרי כפל גם בגין תקופות נוספות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שבה כל עובד עשירי היה במילואים: הסיפורים מאחורי הדוחות בת"א

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: התחזית האופטימית של מנכ"ל תדיראן להמשך וחברת ה-IT אברא טוענת - 10% מהעובדים היו במילואים, וההכנסות נפגעו ● מדור חדש

תחנת הכוח של OPC בחדרה / צילום: באדיבות החברה

למרות התנגדות שרי הממשלה: הוות"ל אישרה שתי תחנות כוח במרכז

הוועדה אישרה את הקמתה של תחנת הכוח ריינדיר במועצה האזורית דרום השרון וכן את הרחבתה של תחנת הכוח OPC חדרה ● הממשלה לא אישרה את שתי התוכניות הללו במאי האחרון, ואם חבריה יתנגדו שוב, הצעד יסתום עליהן את הגולל

שיאן השכר בתקשורת נמצא במגזין אוטו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

2.7 מיליון שקל בשנה: זה כנראה איש התקשורת הכי עשיר בישראל

טל חמו, מנכ"ל מגזין הרכב "אוטו", מחזיק ב-20% ממניות מהמגזין שבשליטת מימון ישיר ● עפ"י תנאי העסקתו הוא זכאי, בין היתר, למענק חתימה של מיליון שקל ולמענק התמדה בסכום כפול ● המגזין הרוויח אשתקד 2.4 מיליון שקל

תל אביב. החלטת ביהמ''ש הפחיתה משמעותית ואף ביטלה תשלום היטלי השבחה ברבעים 3 ו-4 / צילום: שלומי יוסף

עיריית תל אביב או בעלי הדירות: מי ינצח במאבק ששווה מיליארדים

לאחר שביהמ"ש ביטל היטלי השבחה לרובעים 3 ו-4 בת"א בהיקף של מיליארד שקל לפחות, עיריית ת"א מנסה להילחם על גביית הכספים והגישה בקשת ערעור לעליון ● לטענת העירייה, כיום ישנם 1,900 הליכי ערר על גביית היטלי ההשבחה ברובעים אלה

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה במגעים לרכישת חברת בינה מלאכותית ישראלית

חברת Run:AI הישראלית מפתחת טכנולוגיה המאפשרת לארגונים וחברות למצות את תשתיות הבינה המלאכותיות שלהן ● ההערכה היא כי סכום הרכישה יעמוד על מאות מיליוני דולרים ● המייסדים: "אנחנו אולי החברה היחידה בעולם שמאפשרת לחברות בינה מלאכותית לקבל הרבה יותר מהתשתית שלהם"

מרוואן עיסא / צילום: מתוך הרשתות החברתיות

ארה"ב מאשרת: רמטכ"ל חמאס מרוואן עיסא חוסל

היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב מאשר: מרוואן עיסא חוסל בתקיפת צה"ל ברצועה  ● אזעקות בגליל העליון, צה"ל תקף מטרות של חיזבאללה בלבנון • מטרה אווירית חשודה חצתה לשטח ישראל ממרחב ים סוף - ונפלה בשטח פתוח, צפונית לאילת • הותר לפרסום: סמ"ר מתן וינוגרדוב נפל בקרב בצפון הרצועה ● עדכונים שוטפים

יהודה בר און מנכ''ל נת''ע לשעבר / צילום: כדיה לוי

קאמבק ענק: הוא עזב את נת״ע לפני חמש שנים. האם הוא בדרך חזרה?

השבוע פורסם המכרז לאיתור מחליף למנכ"ל נת"ע, חיים גליק ● זאת רק לאחר שיו"ר הדירקטוריון זומנה לשיחות "יישור" אצל שרת התחבורה ● שמו של יהודה בר און, האיש שהוציא את הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן לדרך ונחשב למנכ"ל דומיננטי, עלה כמועמד אפשרי להחליף בתפקיד את גליק

מרואן עיסא. האם חוסל? / צילום: מתוך הרשתות החברתיות

מספר 3 בחמאס ואחד מאדריכלי ה-7 באוקטובר: מי היה מרוואן עיסא?

תקיפה נרחבת בנוסיראת בשבוע שעבר נועדה לחסל את מרוואן עיסא, סגן מפקד גדודי עז א־דין אל־קסאם וכעת בחמאס בודקים האם הוא אכן חוסל ● זהו ניסיון החיסול השני שלו של עיסא, שהתחנך מגיל צעיר במוסדות שמזוהים עם האחים המוסלמים

תמונות החטופים מה-7 באוקטובר / צילום: Reuters, SUSANA VERA

מהומות בירושלים: מפגינים חסמו רכבים של שרים בדרך לקבינט

הרמטכ"ל מסר הצהרה מיוחדת לתקשורת שבה התייחס לשורה של נושאים ● בני משפחות חטופים מפגינים סמוך לקריה בתל אביב ולקריית הממשלה בירושלים ● גלנט: "בזכות הפעולה הקרקעית הגענו למידע שהביא לסיכולים ולהצלחות - זה נכון לצפון עזה, למחנות המרכז בנוסיראת' ולרפיח" ● דיווח: בעזה מודים - מרוואן עיסא נפגע בתקיפת צה"ל ● עדכונים שוטפים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סימני השאלה סביב קבוצת הוואטסאפ שפתח ניר ברקת

שר הכלכלה ​ניר ברקת הקים בצעד חריג קבוצת וואטסאפ הכוללת מעל 20 בכירים מענף המזון, וביקש מהם שלא להעלות מחירים לתקופה מסוימת ● מומחים בתחום מסבירים: מהלך חוקי אך כזה שמעלה לא מעט שאלות משפטיות ● בסביבת השר הבהירו: קיבלנו ייעוץ משפטי טרם הפעולה

צ'אק שומר, מנהיג הסיעה הדמוקרטית בסנאט / צילום: ap, J. Scott Applewhite

החידה הגדולה של נאום צ'אק שומר: האם תם עידן התמיכה הדו־מפלגתית בישראל

הפעם האחרונה שבה ישראל נקלעה למרכזה של מחלוקת מפלגתית בארה"ב הייתה ב־1981, ומאז היא נהנית מהסכמה נדירה ● רוב היהודים נוהים זה שנים אחרי המפלגה הדמוקרטית ● השאלה הגדולה: האם הם יפנו לה עורף, או יסכימו עם ביקורתה על ישראל? והאם הם יתרמו כסף?