מחאת המסעדנים שנפגעו ממגפת הקורונה מול הבונדסטג בברלין / צילום: DPA, Associated Press
גרמניה הוכיחה השבוע שוב את מחויבותה לפעול מהר ובעוצמה כדי לשקם את הכלכלה הגדולה ביבשת מנזקי משבר הקורונה. אחרי שני ימי דיונים מרתוניים החליטה הקואליציה על עשרות צעדים - רובם מיידים - שמטרתם לעודד את הצריכה בגרמניה, להקל על התושבים והעסקים שנפגעו מהסגר, ולגבש סביבה עסקית שתחדש את הצמיחה במדינה.
בפעם השלישית בתוך שלושה חודשי המשבר, מציגה הממשלה את מה שהולך ומסתמן כ"מודל הגרמני" הנוכחי להתמודד עם המשבר הכלכלי הנלווה למגפת הקורונה - לשפוך הרבה מאוד כסף על הבעיה, ובאופן מהיר.
זה התחיל בתוכנית הסיוע לעצמאים ובעלי עסקים בחודש מרץ, שהעבירה קרוב ל־50 מיליארד אירו במענקים ישירות לחשבונות בנק של אלה שהצהירו כי הם זקוקים לעזרה. "אני מבקש שתסתכלו מעבר לביורוקרטיה", התווה שר הבריאות את הטון אז לרשויות, שאכן חילקו את הכסף ביעילות ובזריזות. שר הכלכלה שיחרר אז הצהרה שהרגיעה רבים: "המטרה שלנו היא שאף עסק לא יפשוט רגל כתוצאה מהמשבר".
זה המשיך עם העמדת הלוואות וערבויות לחברות גרמניות בשווי דמיוני כמעט של 1.5 טריליון אירו, אך בעיקר בתחושה שהעניקה הממשלה הפדרלית לאורך כל חודשי המשבר האחרונים, לפיה יש לה את כל הכסף שבעולם, והיא מוכנה להוציא כמה שיידרש - כדי לשמור על חיי התושבים מפני התפשטות המגפה מחד, וגם לשמור על הכלכלה הגרמנית מפני משבר מנגד. למעלה משבעה מיליוני גרמנים נמצאים בבית בחל"ת. הם מקבלים את רוב שכרם מהמעסיק, שמקבל אותו מהממשלה. בניגוד למצב בישראל, הממשלה הגרמנית הבהירה כי אין גבול לחל"ת זה וכי תמשיך לממן אותו. בניגוד למצב בישראל, אם יפוטרו הם יהיו זכאים לדמי אבטלה.
תכנית תמריצים מפתיעה יחסית
כעת מתבטאת שוב המדיניות הגרמנית בתכנית מפתיעה יחסית, הכוללת סעיפים רבים שלא אומצו במדינות אחרות, לשיקום הכלכלה. חלק ממדינות אירופה, כמו בריטניה או ספרד, עדיין מתמודדות עם ההשלכות הבריאותיות של המגיפה, עם סגרים ושיתוק חלקי של הכלכלה. הן טרם התחילו לדון בצעדים שיהיו דרושים בעתיד. גרמניה, מנגד, הסכימה ברביעי על חבילת חילוץ שמשדרת ודאות לכלכלה, ושאינה מהססת לפרוץ את מסגרת התקציב.
שר האוצר הגרמני, אולף שולץ, שבשלוש שנות כהונתו עד כה שמר בקפדנות על מדיניות ה"אפס השחור" של קודמו וולפגנג שויבלה, מנצח כעת ביד רמה על הוצאות תקציביות שלא ניתן היה אפילו לדמיין לפני משבר הקורונה. שווי חבילת החילוץ החדשה שגובשה אתמול בלבד עומד על 130 מיליארד אירו לתקציבי שנת 2020 ו־2021. מדובר בשיעור עצום של 33% מהתקציב השנתי של הרפובליקה הפדרלית הגרמנית (כ־27% עד סוף 2020).
למעשה, נראה כי הגרמנים לא רק נלחמים על שימור המצב הקיים, אלא מנסים לנצל את המשבר כדי לצאת ממנו מחוזקים כלכלית. "אנחנו רוצים לצאת מהמשבר ב'וווום'", אמר שולץ במסיבת העיתונאים, כשהוא משתמש במלה המחקה צליל מנוע מתאמץ.
אז מה כוללת החבילה החדשה? בראש ובראשונה, בצעד שעלותו כ־20 מיליארד אירו, גרמניה מאמצת צעד שלא בוצע במדינות אחרות - ומורידה את המע"מ. אמנם מדובר בהפחתה זמנית, לששת החודשים הקרובים (יולי עד דצמבר), אך היא דרמטית: במקום 19% מע"מ סטנדרטי, ישלמו הגרמנים מעתה 16% בלבד. במקום 7% מע"מ על מוצרי בסיס, ישלמו הגרמנים 5% בלבד. הקאנצלרית מרקל אמרה כי היא מצפה מהחברות הגרמניות לשנות את המחירים בהתאם "כך שהורדת המחירים תשרת את העלאת הצריכה".
בנוסף, הממשלה הגרמנית תשעה את ההתייקרות המתכוננת במחירי האנרגיה, כדי לסייע גם למשקי בית (מחירי החימום והחשמל זינקו משמעותית בשנים האחרונות) וגם לתעשייה במדינה. תוספת מס של שני סנט שהייתה מתוכננת להיכנס לתוקף השנה, ולממן פרויקטים של אנרגיה ירוקה, תבוטל, אך הממשלה הבטיחה לממן את הפרויקטים מהתקציב הפדרלי.
משפחות יקבלו מאות אירו לכל ילד
יוזמה נוספת, שהגיעה מכיוונה של המפלגה הסוציאל־דמוקרטית השותפה לשלטון, היא ההחלטה לתת מענק של 300 אירו לכל ילד לכל משפחה. זה לא צעד חסר סיבה. במקומות רבים בגרמניה, חלק מהגנים ורבים מבתי הספר טרם חזרו לפעילות רגילה, וההורים מוצאים את עצמם אחראים לחינוכם מסביב לשעון.
כמו כן אימצה הממשלה יוזמה לקביעת שיעור מקסימלי ל"הפרשות הסוציאליות", שמבצעים המעסיקים: התחייבות של המדינה לא לגבות יותר מ־40% משכר העובדים על הוצאות כמו פנסיה, ביטוח לאומי או ביטוח בריאות. המדינה תממן את ההפרש במידת הצורך, והמטרה היא להקל את החברות מבחינת עלות ההעסקה.
בתחום הרכב, למרות דרישה עיקשת מצד תעשיית הרכב הגרמנית החזקה לחזור לימי המענקים על גריטת מכוניות, מה שהיה צפוי לעודד רכישת כלי רכב חדשים, הממשלה דחתה את היוזמה. במקום זאת, החליטה הממשלה לעודד רכישת כלי־רכב חשמליים, לא תחום שבו התעשייה הגרמנית מובילה במיוחד, ותממן עד 15% מעלותם בעזרת מענקים לרוכשים. המדינה גם שמה דגש נוסף על פיתוח תעשיית מימן במדינה, שאמורה להיות מקור האנרגיה העתידי של גרמניה.
ההתפרעות התקציבית באה בדיוק בזמן
בעבור רוב הכלכלנים בגרמניה, ממכוני המחקר בקיל, במינכן ובהמבורג, ה"התפרעות התקציבית" הזו באה בדיוק בזמן. ממשלת גרמניה עמדה בפני ביקורת רבה על התקציב המאוזן רב־השנים שלה, על חוסר ההשקעה שלה בתשתיות, ועל עודף הסחר שצברה בשנים האחרונות. כל אלה התבטאו בכך שבקושי חמקה ממיתון בשנה שעברה, ונכנסה אליו באופן רשמי כבר ברבעון הראשון השנה (בעוד יתר מדינות אירופה ייכנסו אליו רק ברבעון השני).
עוד לפני התכנית להורדת המע"מ, חישב מכון המחקר IFO - וגם סוכנויות הדירוג - כי כלכלת גרמניה אמנם תתכווץ ב־6% השנה, אולם תשוב ותזנק ב־10% ב־2021. אנליסטים מעריכים כי בצרפת, בריטניה וספרד, בין השאר, תהיה הצמיחה השלילית השנה גבוהה יותר: בין 8% ל-11%, לפחות. הן טרם גיבשו תכניות מקיפות שנועדו לדאוג לצמיחה בשנה הבאה.
זו הסיבה שהעיתון הגרמני FAZ כינה בחמישי את התוכנית הנוכחית "ההימור הכלכלי הגדול". גרמניה עוקפת את מדינות אירופה האחרות בהוצאות כספיות, בערובות ובהלוואות שנועדו להבטיח כי תשתקם ממשבר הקורונה ואולי אף תשגשג. השוק מקבל זאת בברכה עד כה, ומדד המניות הגרמני (DAX) עלה בשלושת החודשים האחרונים ב־45%, וניצב כעת אחוזים בודדים בלבד מהשיא אליו הגיע לפני המשבר.
קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, לקראת שנתה האחרונה בתפקיד, אמרה במסיבת עיתונאים בה הכריזה על שורת הצעדים, כי "גרמניה עברה בהצלחה עד כה את המשבר... וכעת אנחנו מנסים להיחלץ מהמצב הקשה יחדיו". תגובות ראשונות מצד כלכלנים במדינה הביעו תמיכה בחבילה. "אני לא חושב שניתן היה להוציא יותר", אמר הכלכלן הראשי של בנק ING.
על מה תוציא גרמניה 130 מיליארד אירו עד סוף 2021
> הפחתת מע"מ זמנית בחצי השנה הקרובה
> הפחתת וקיבוע מחירי החשמל והאנרגיה
> קביעת תקרה של 40% ל"הפרשות הסוציאליות" של המעסיקים
> מענק של 300 אירו לילד
> סובסידיה של עד 15% לקניית רכב חשמלי
> הזרמת כספים לרשויות המקומיות
> תוכנית בשווי 50 מיליארד להשקעה ב"טכנולוגיות עתידיות"