גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השיטה הגרמנית להשתקמות מהקורונה: לשפוך כסף ומהר

גרמניה החליטה על חבילת תמריצים נוספת במסגרתה היא תוציא 130 מיליארד אירו שיתווספו ל־50 מיליארד אירו לעצמאים ובעלי עסקים – פי ארבעה משיעור ההוצאה כחלק מהתמ"ג בישראל ● זאת בנוסף להלוואות וערבויות בשווי 1.5 טריליון אירו לחברות גרמניות

מחאת המסעדנים שנפגעו ממגפת הקורונה מול הבונדסטג בברלין / צילום: DPA, Associated Press
מחאת המסעדנים שנפגעו ממגפת הקורונה מול הבונדסטג בברלין / צילום: DPA, Associated Press

גרמניה הוכיחה השבוע שוב את מחויבותה לפעול מהר ובעוצמה כדי לשקם את הכלכלה הגדולה ביבשת מנזקי משבר הקורונה. אחרי שני ימי דיונים מרתוניים החליטה הקואליציה על עשרות צעדים - רובם מיידים - שמטרתם לעודד את הצריכה בגרמניה, להקל על התושבים והעסקים שנפגעו מהסגר, ולגבש סביבה עסקית שתחדש את הצמיחה במדינה.

בפעם השלישית בתוך שלושה חודשי המשבר, מציגה הממשלה את מה שהולך ומסתמן כ"מודל הגרמני" הנוכחי להתמודד עם המשבר הכלכלי הנלווה למגפת הקורונה - לשפוך הרבה מאוד כסף על הבעיה, ובאופן מהיר.

זה התחיל בתוכנית הסיוע לעצמאים ובעלי עסקים בחודש מרץ, שהעבירה קרוב ל־50 מיליארד אירו במענקים ישירות לחשבונות בנק של אלה שהצהירו כי הם זקוקים לעזרה. "אני מבקש שתסתכלו מעבר לביורוקרטיה", התווה שר הבריאות את הטון אז לרשויות, שאכן חילקו את הכסף ביעילות ובזריזות. שר הכלכלה שיחרר אז הצהרה שהרגיעה רבים: "המטרה שלנו היא שאף עסק לא יפשוט רגל כתוצאה מהמשבר".

זה המשיך עם העמדת הלוואות וערבויות לחברות גרמניות בשווי דמיוני כמעט של 1.5 טריליון אירו, אך בעיקר בתחושה שהעניקה הממשלה הפדרלית לאורך כל חודשי המשבר האחרונים, לפיה יש לה את כל הכסף שבעולם, והיא מוכנה להוציא כמה שיידרש - כדי לשמור על חיי התושבים מפני התפשטות המגפה מחד, וגם לשמור על הכלכלה הגרמנית מפני משבר מנגד. למעלה משבעה מיליוני גרמנים נמצאים בבית בחל"ת. הם מקבלים את רוב שכרם מהמעסיק, שמקבל אותו מהממשלה. בניגוד למצב בישראל, הממשלה הגרמנית הבהירה כי אין גבול לחל"ת זה וכי תמשיך לממן אותו. בניגוד למצב בישראל, אם יפוטרו הם יהיו זכאים לדמי אבטלה.

תמריצים מסביב לעולם

תכנית תמריצים מפתיעה יחסית

כעת מתבטאת שוב המדיניות הגרמנית בתכנית מפתיעה יחסית, הכוללת סעיפים רבים שלא אומצו במדינות אחרות, לשיקום הכלכלה. חלק ממדינות אירופה, כמו בריטניה או ספרד, עדיין מתמודדות עם ההשלכות הבריאותיות של המגיפה, עם סגרים ושיתוק חלקי של הכלכלה. הן טרם התחילו לדון בצעדים שיהיו דרושים בעתיד. גרמניה, מנגד, הסכימה ברביעי על חבילת חילוץ שמשדרת ודאות לכלכלה, ושאינה מהססת לפרוץ את מסגרת התקציב.

שר האוצר הגרמני, אולף שולץ, שבשלוש שנות כהונתו עד כה שמר בקפדנות על מדיניות ה"אפס השחור" של קודמו וולפגנג שויבלה, מנצח כעת ביד רמה על הוצאות תקציביות שלא ניתן היה אפילו לדמיין לפני משבר הקורונה. שווי חבילת החילוץ החדשה שגובשה אתמול בלבד עומד על 130 מיליארד אירו לתקציבי שנת 2020 ו־2021. מדובר בשיעור עצום של 33% מהתקציב השנתי של הרפובליקה הפדרלית הגרמנית (כ־27% עד סוף 2020).

למעשה, נראה כי הגרמנים לא רק נלחמים על שימור המצב הקיים, אלא מנסים לנצל את המשבר כדי לצאת ממנו מחוזקים כלכלית. "אנחנו רוצים לצאת מהמשבר ב'וווום'", אמר שולץ במסיבת העיתונאים, כשהוא משתמש במלה המחקה צליל מנוע מתאמץ.

אז מה כוללת החבילה החדשה? בראש ובראשונה, בצעד שעלותו כ־20 מיליארד אירו, גרמניה מאמצת צעד שלא בוצע במדינות אחרות - ומורידה את המע"מ. אמנם מדובר בהפחתה זמנית, לששת החודשים הקרובים (יולי עד דצמבר), אך היא דרמטית: במקום 19% מע"מ סטנדרטי, ישלמו הגרמנים מעתה 16% בלבד. במקום 7% מע"מ על מוצרי בסיס, ישלמו הגרמנים 5% בלבד. הקאנצלרית מרקל אמרה כי היא מצפה מהחברות הגרמניות לשנות את המחירים בהתאם "כך שהורדת המחירים תשרת את העלאת הצריכה".

בנוסף, הממשלה הגרמנית תשעה את ההתייקרות המתכוננת במחירי האנרגיה, כדי לסייע גם למשקי בית (מחירי החימום והחשמל זינקו משמעותית בשנים האחרונות) וגם לתעשייה במדינה. תוספת מס של שני סנט שהייתה מתוכננת להיכנס לתוקף השנה, ולממן פרויקטים של אנרגיה ירוקה, תבוטל, אך הממשלה הבטיחה לממן את הפרויקטים מהתקציב הפדרלי.

משפחות יקבלו מאות אירו לכל ילד

יוזמה נוספת, שהגיעה מכיוונה של המפלגה הסוציאל־דמוקרטית השותפה לשלטון, היא ההחלטה לתת מענק של 300 אירו לכל ילד לכל משפחה. זה לא צעד חסר סיבה. במקומות רבים בגרמניה, חלק מהגנים ורבים מבתי הספר טרם חזרו לפעילות רגילה, וההורים מוצאים את עצמם אחראים לחינוכם מסביב לשעון.

כמו כן אימצה הממשלה יוזמה לקביעת שיעור מקסימלי ל"הפרשות הסוציאליות", שמבצעים המעסיקים: התחייבות של המדינה לא לגבות יותר מ־40% משכר העובדים על הוצאות כמו פנסיה, ביטוח לאומי או ביטוח בריאות. המדינה תממן את ההפרש במידת הצורך, והמטרה היא להקל את החברות מבחינת עלות ההעסקה.

בתחום הרכב, למרות דרישה עיקשת מצד תעשיית הרכב הגרמנית החזקה לחזור לימי המענקים על גריטת מכוניות, מה שהיה צפוי לעודד רכישת כלי רכב חדשים, הממשלה דחתה את היוזמה. במקום זאת, החליטה הממשלה לעודד רכישת כלי־רכב חשמליים, לא תחום שבו התעשייה הגרמנית מובילה במיוחד, ותממן עד 15% מעלותם בעזרת מענקים לרוכשים. המדינה גם שמה דגש נוסף על פיתוח תעשיית מימן במדינה, שאמורה להיות מקור האנרגיה העתידי של גרמניה.

ההתפרעות התקציבית באה בדיוק בזמן

בעבור רוב הכלכלנים בגרמניה, ממכוני המחקר בקיל, במינכן ובהמבורג, ה"התפרעות התקציבית" הזו באה בדיוק בזמן. ממשלת גרמניה עמדה בפני ביקורת רבה על התקציב המאוזן רב־השנים שלה, על חוסר ההשקעה שלה בתשתיות, ועל עודף הסחר שצברה בשנים האחרונות. כל אלה התבטאו בכך שבקושי חמקה ממיתון בשנה שעברה, ונכנסה אליו באופן רשמי כבר ברבעון הראשון השנה (בעוד יתר מדינות אירופה ייכנסו אליו רק ברבעון השני).

עוד לפני התכנית להורדת המע"מ, חישב מכון המחקר IFO - וגם סוכנויות הדירוג - כי כלכלת גרמניה אמנם תתכווץ ב־6% השנה, אולם תשוב ותזנק ב־10% ב־2021. אנליסטים מעריכים כי בצרפת, בריטניה וספרד, בין השאר, תהיה הצמיחה השלילית השנה גבוהה יותר: בין 8% ל-11%, לפחות. הן טרם גיבשו תכניות מקיפות שנועדו לדאוג לצמיחה בשנה הבאה.

זו הסיבה שהעיתון הגרמני FAZ כינה בחמישי את התוכנית הנוכחית "ההימור הכלכלי הגדול". גרמניה עוקפת את מדינות אירופה האחרות בהוצאות כספיות, בערובות ובהלוואות שנועדו להבטיח כי תשתקם ממשבר הקורונה ואולי אף תשגשג. השוק מקבל זאת בברכה עד כה, ומדד המניות הגרמני (DAX) עלה בשלושת החודשים האחרונים ב־45%, וניצב כעת אחוזים בודדים בלבד מהשיא אליו הגיע לפני המשבר.

קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, לקראת שנתה האחרונה בתפקיד, אמרה במסיבת עיתונאים בה הכריזה על שורת הצעדים, כי "גרמניה עברה בהצלחה עד כה את המשבר... וכעת אנחנו מנסים להיחלץ מהמצב הקשה יחדיו". תגובות ראשונות מצד כלכלנים במדינה הביעו תמיכה בחבילה. "אני לא חושב שניתן היה להוציא יותר", אמר הכלכלן הראשי של בנק ING.

על מה תוציא גרמניה 130 מיליארד אירו עד סוף 2021

> הפחתת מע"מ זמנית בחצי השנה הקרובה

> הפחתת וקיבוע מחירי החשמל והאנרגיה

> קביעת תקרה של 40% ל"הפרשות הסוציאליות" של המעסיקים

> מענק של 300 אירו לילד

> סובסידיה של עד 15% לקניית רכב חשמלי

> הזרמת כספים לרשויות המקומיות

> תוכנית בשווי 50 מיליארד להשקעה ב"טכנולוגיות עתידיות"

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"