גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש כנראה המון סוגים של אוטיזם שאנחנו לא מצליחים לאפיין"

התסכול מהדמיות מוח ומהמחקר הגנטי, והתקווה שבמעקב אחרי תנועות עיניים ● פרופ' אילן דינשטיין, ממובילי המכון הלאומי לחקר אוטיזם, הגיע למסקנה כי יש לחקור אוכלוסיות גדולות, באופן הוליסטי ולאורך זמן - ושואף לעקוב אחר שלושה מכל ארבעה אנשים עם אוטיזם בישראל לאורך כל חייהם

פרופ' אילן דינשטיין, ראש המרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן גוריון בנגב / צילום: דני מכליס
פרופ' אילן דינשטיין, ראש המרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן גוריון בנגב / צילום: דני מכליס

הריגתו של איאד אל-חאלק, הצעיר עם אוטיזם שנורה למוות בשבוע שעבר על ידי המשטרה במזרח ירושלים, היא סיפור של גזענות, אבל גם של אפליה של אוכלוסייה עם מגבלות. אל-חאלק לא הצליח לתקשר לשוטרים שאינו חמוש ומסוכן, והם לא הצליחו לתקשר איתו. זו לא הפעם הראשונה שבה חוסר תקשורת בין המשטרה לבין אדם בעל צרכים מיוחדים, מוביל למותו או פציעתו של האחרון. זה קורה יותר כאשר מדובר במתמודד נפש מן המגזר הערבי, אבל קורה גם במקרים אחרים.

אך מהי בדיוק אותה מגבלה שמנעה מאל-חאלק להביע את עצמו בפני השוטרים? ואם היינו מגלים יותר עליה, האם היה ניתן לשנות זאת? האם היינו רוצים בכלל לשנות אנשים עם אוטיזם, או שהשאיפה צריכה להיות למצוא גשר עוקף שיאפשר לתקשר איתם בתנאים שלהם?

פרופ' אילן דינשטיין, ראש המרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר סגל במחלקה לפסיכולוגיה, בכלל לא התכוון לחקור את התחום, וגם ממש לא חשב שימצא את עצמו שוב באוניברסיטת בן גוריון, בה שימש אביו פרופ' להנדסת חשמל. "הייתי מתופף ולמדתי בבית הספר למוזיקה רימון. באותו הזמן התנפחה בועת ההייטק, ומוניתי למנהל מוצר בחברה שכבר לא קיימת. זה היה שיעור מצוין באיך לא לעשות דברים - כי כל ההתעסקות הייתה בבנייה של תדמית מנופחת שאין מאחוריה תוכן".

עם ההתפכחות מאשליית ההייטק הנוצצת, החליט על הסבה לביולוגיה. ב-2003 החל לעבוד כחוקר באוניברסיטת קולומביה, ואחר כך באוניברסיטת ניו יורק, במעבדה שעסקה בממשק בין המוח ובין תנועת הגוף.

תחום התנועה הקסים אותו. "תנועות פשוטות עבור בני אדם, הן עדיין כמעט בלתי אפשריות עבור רובוטים. כשאדם מושיט יד להרים ספל הוא מבצע אין ספור חישובים מדויקים, למשל של משקל הספל ומידת החספוס שלו, שעבור רובוטים הם לא פשוטים.

"זה קשור להתפתחות, וספציפית לכך שאנחנו מתפתחים מאוד לאט. בני אדם נולדים חסרי אונים בצורה קיצונית, וזה לא בטעות. אנחנו לא מבינים עדיין בדיוק מדוע, אבל יש משהו בהתפתחות המאוד איטית הזו שמאפשר לפתח מורכבות מאוד עמוקה של הקשרים במוח, שבאים לידי ביטוי גם ביכולות המוטוריקה העדינה שלנו, שהן יוצאות דופן בטבע".

"מה שלא חסר בחקר האוטיזם הוא תיאוריות"

והקשר לאוטיזם? דווקא יש. "בדוקטורט שלי עסקתי בקשר בין תנועה לבין ראייה. כאשר אנחנו צופים באדם אחר מבצע תנועה, אנחנו מפעילים חלק במוח שלנו, שכל תפקידו הוא לדמיין את עצמנו עושים את אותה התנועה, וזאת כדי להבין את המניעים שלו לביצוע אותה התנועה. זו בעצם הדרך בה פועלת תקשורת לא מילולית של בני האדם. מישהו מנפנף מולך באגרוף, את מדמיינת את עצמך עושה את התנועה ומבינה שזו תנועה שנובעת ממצב גופני של כעס, למשל. פסיכולוגים מאוד אוהבים את ההסבר הזה, כי משמעותו בעצם שכל מה אנחנו מבינים לגבי מניעים של אחרים, מבוסס על השלכה, על 'מה אנחנו היינו עושים'".

אבל בוודאי אפשר לטעות בפרשנות הזו? ומה אם התנועה מולך היא כזו שאתה בכלל לא מכיר ולא ביצעת בעצמך מעולם?

"כן, יש כל מיני חורים בתיאוריה אבל היא מאוד מעניינת וייחודית לבני האדם. בדוקטורט שלי ביקשנו מבני אדם לבצע תנועות או לדמיין תנועות במכשיר MRI, כי רצינו לראות עד כמה אנחנו מדמיינים את התנועות בצורה מדויקת. אחת התיאוריות הייתה שבאוטיזם, התהליכים הללו פגועים או לא מאוד מדויקים".

ובאמת מצאתם פגיעה באזור זה של המוח אצל אנשים עם אוטיזם?

"לא, ובאופן כללי אני ממאוכזבי הדמיית המוח ככלי לחקר באוטיזם. מה לא אמרו במחקר? - שיש להם נפח מוח גדול יותר או גידול מהיר יותר של המוח בשנתיים הראשונות, או פעילות יתר באזור המוח שנקרא האמיגדלה ואחראי על רגשות פחד שגורם להם לפחד מאינטראקציות חברתיות. יש כל מיני תיאוריות. מה שלא חסר בתחום חקר האוטיזם הוא תיאוריות". אבל הוכחות להבדלים הללו, לא נמצאו בכלים הקיימים.

גם המחקר הגנטי ככלי עצמאי ונפרד לחקר האוטיזם, אכזב אותו. "התקווה הייתה שימצאו מספר גנים שנוכחותם תעיד בוודאות על אוטיזם ואולי גם נבין מכך משהו על מנגנון המחלה. ב-10-15 שנות מחקר גנטי נמצאו 300 גנים שקשורים לאוטיזם וההערכה היא שהמספר יעלה ל-800. אבל אף אחד מהם לא מנבא את התסמונת באופן חד ערכי, אלא רק מעלה את הסיכון. קשה מאוד אפילו לתת יעוץ גנטי בהריון על בסיס המידע הזה, הסטטיסטיקה מאוד לא ברורה.

"מה שברור מן המחקר הזה הוא שיש מגוון דרכים להיות אוטיסט, אלה מקבצי תסמונות שונים, לא רק בגנטיקה הבסיסית שלהם אלא גם במופע שלהם, כלומר באופן הביטוי שלהם בהתנהגות של האינדיבידואל, כי ההגדרה של אוטיזם גם היא די גמישה ורכה".

"התסמינים מגוונים, וההגדרה משתנה עם הזמן"

איך באמת מגדירים אוטיזם היום?

"ההגדרה כוללת קשיים בתקשורת חברתית, התנהגות חזרתית ותחומי עניין צרים. הבעיות בתקשורת חברתית יכולות להיות, אי יצירת קשר עין, אבל זה רק חלק מהסיפור. התסמינים מגוונים, וההגדרה משתנה עם הזמן, וכוללת יותר יחידים עם יכולות מילוליות וקוגניטיביות טובות אבל עדיין אולי עם קושי ליצור חברויות, או תחום עניין צר שהוא אובססיבי עליו - והנה הגדרתי חצי מהמדענים אצלנו באוניברסיטה", הוא צוחק.

"מול אלה ישנם אנשים שלעולם לא ידברו, שיצטרכו תמיכה כל החיים. ואחד יכול לתקשר בתמונות ולא במילים, ואחר לא מדבר אבל כותב ספרים ושירה. פתאום יוצא ממנו עושר אנושי מדהים שהוא בעצם פיתח ללא אינטראקציה ובלי שלימדו אותו. אז אולי אינטראקציה היא לא הדרך היחידה עבור בני האדם ללמוד שפה?

"ואלה מקרים מאוד חיוביים אבל מולם ישנם הרבה אוטיסטים שלא הצלחנו 'לפרוץ' וכל הזמן מנקרת בנו השאלה, אם היא אפשר להגיע אליהם בדרך אחרת, ומה היינו מוצאים אם היינו מצליחים בזה. אם יש שאלה שרודפת אותי ואת חוקרי התחום, זו השאלה הזו. אולי עם תנועות עיניים? אולי עם קריאת גלי מוח?"

מה בעצם ההבדל בין היכולות הדרושות לכתיבה, לשיחה, לתקשורת באמצעות הצבעה על תמונות?

"שאלה מצוינת, וההדמיה לא הראתה דבר. היית מצפה לראות משהו, כלשהו, במבנה המוחי, כפי שרואים במקרה של שבץ למשל. אנחנו יודעים ששבץ יכול לפגוע בכל מיני יכולות שונות, ואנחנו מקשרים בין מיקום הפגיעה במוח ואבדן תאי מוח באותו אזור, לבין סוג הפגיעה. אבל אם מסתכלים על המוחות של הילדים או המבוגרים עם אוטיזם, מבחינה מבנית הם נראים רגיל.

"אז חוץ מהתסכול של החוקר, זה אומר שאנחנו גם לא חוקרים את התחום הזה בצורה פרודוקטיבית. אין תשובה פשוטה בהדמיה, אין תשובה פשוטה בגנטיקה. יש כנראה המון סוגים של אוטיזם שאנחנו לא מצליחים לאפיין".

אם תבקש ממורה שעובד עם ילדים אוטיסטים לחלק אותם לקבוצות על פי ההתנהגות, הוא יצליח לעשות זאת?

"לא ממש. פעם דיברו על עיכוב שפתי מול אלה שאין להם עיכוב שפתי, או על יכולות קוגניטיביות גבוהות לעומת נמוכות, או על סוגים שונים של יכולות ייחודיות. אבל נטשו את החלוקות הללו כי הן לא ממש עזרו לאבחון או לטיפול. אנחנו היום מנסים למפות כל אדם עם אוטיזם על פי תסמיני הליבה שלו, שהם אלה שקשורים לתקשורת שדיברנו עליהם קודם, ואז את התסמינים הפריפריאליים שלו, כמו בעיות שינה, רגישות חושית, התנהגות של פגיעה עצמית".

"לייצר איכות חיים גבוהה יותר לילד או למשפחה"

יכול להיות שבעיות השינה והעיכול, הן בכלל בעיות הליבה, שגורמות לחסור התקשורת?

"בואי נגיד ככה: נראה לי די מטורף שחצי מהילדים עם האוטיזם ישנים בערך חצי משעות השינה המקובלות עבור ילדים בגילם. איך שהוא, העולם הרפואי לא הגדיר את זה עד היום כחלק מהותי מהבעיה. יש איזושהי התייחסות פחות רצינית לנושא הזה. אבל נמצא קשר בין חומרת האוטיזם לבעיות השינה".

אז נניח, כדור שינה ישפר את התסמינים?

"למרבה התדהמה זה מחקר שלא כל כך נעשה. אף אחד לא לקח בצורה סיסטמתית ילדים עם אוטיזם ובעיות שינה, ובדק אם שיפור השינה משפר אלימות או היפראקטיביות. זה לא מה שחברות עם מוצרי שינה נמדדות עליו".

ואותו הדבר אפשר לומר על העיכול?

"כן. יש איזו התייחסות לכך כגורם משני ולכן פחות חשוב. אולי היה אפשר לעזור לילד באופן יותר הוליסטי במקום להביט רק בתסמיני הליבה ולומר - לזה אין לנו תרופה. מה שחשוב בסיפור הזה הוא איך לייצר איכות חיים גבוהה יותר לילד או למשפחה, גם אם לא גרמנו לו להיות 'פחות אוטיסט' על פי ההגדרה בספרי הרפואה".

ישנם גם אוטיסטים בתפקוד גבוה שאומרים שהם לא רוצים להיות פחות אוטיסטים, אלא רק שיקבלו אותם כמו שהם.

"נכון. ישנן קהילות כמו אס"י (אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל) שאומרים שחד משמעית לא היו רוצים להשתנות, ושהאוטיזם הוא חלק מהם. הם אומרים שלסינדרום הזה יש גם יתרונות של יכולות מדהימות ויצירתיות, ותרומה למגוון של החוויה האנושית. הם כן מעוניינים בהקלה על תסמינים מסוימים שמקשים עליהם, ותיווך חברתי כדי לאפשר להם להיות כמה שיותר שייכים, יצרנים ועצמאיים. וכמובן אם אנחנו נדע להבין אותם טוב יותר, יהיה לנו ולהם יותר קל".

יש מחקר אוטיזם בבעלי חיים?

"אפשר לחקור מחלות דמויות אוטיזם שנוצרות מתוך פגיעה בגן יחיד, כמו למשל איקס שביר. אפשר ליצור עכבר עם הבעיה הזו ואז לחקור את ההתנהגות החברתית שלו. ורואים באמת התנהגות של הימנעות מאינטראקציה ותחומי עניין צרים. למשל אם תשימי להם גולות בכלוב, כל העכברים ינסו לכסות אותן בנסורת אבל העכבר עם הפגיעה הגנטית יעשה זאת באובססיביות רבה יותר.

עכברים אוטיסטים מתקבלים היטב בחברת עכברים אחרים?

"נראה שכן".

המחקרים הללו בעכברים, אומר דינשטיין, הם אלה שהובילו לתיאוריה שהיא היום המובילה בחקר האוטיזם, לפיה הסינדרום נגרם מחוסר איזון בין עוררות מוחית לאינהיביציה (דיכוי התעוררות). "ככל הנראה ישנה יותר מידי עוררות ומעט מידי רגיעה. כרבע מהאוטיסטים מפתחים אפילפסיה בשלב כלשהו בחייהם, לעומת 1%-2% באוכלוסייה הכללית. אפילפסיה היא עוררות מוגברת מאוד של המוח. אולי אוטיזם הוא עוררות מעט מוגברת מידי, ללא שליטה".

אם כך מה יכולה להיות השפעת תרופות לדיכוי עוררות מוחית, כמו אלכוהול או ואליום? אולי זה מנגנון הפעולה של הקנאביס, שנמצא יעיל באוטיסטים במחקרים קטנים?

"הצרה עם ואליום ואלכוהול היא שיש להם תופעות לווי. קנאביס הוא סיפור מעניין, כי הוא באמת עוזר גם לטיפול באפילפסיה. בעקבות טיפול בילדה אפילפטית שהיה לה גם אוטיזם, ראו הקלה בתסמינים שלה, וכך החל הטיפול בילדים האלה בעולם, תחילה בצורה לא חוקית.

"מדע מסודר בתחום הזה בוצע רק בשנתיים האחרונות, והוא מאוד מורכב כי קנאביס הוא צמח שמכיל אלפי חומרים. חשוב להיזהר כי אולי הטיפול יעשה לא טוב לילד, והוא לא תמיד יכול לתקשר את זה. אבל אין חשש ש'ממסטלים ילדים' כי הקנאביס לטיפול באוטיזם לרוב לא מכיל חומר ממסטל.

"לא יודעים עדיין אם הקנאביס עוזר לטיפול בבעיות התקשורת של הילד, או שעצם העובדה שהילד רגוע יותר, איפשרה לו להיות פנוי יותר לטיפול ההתנהגותי. אבל הטיפול בקנאביס כן עוזר כנראה לתסמינים השניוניים של האוטיזם, כמו עיכול או שינה".

"יש נתק בין החוקרים לרופאים וזו צרה צרורה"

עם השנים שינה דינשטיין משמעותית את הדרך שבה הוא מבצע מחקר בתחום. "הבנו שאנחנו חייבים לצאת מהמעבדה, לעבוד באופן הרבה יותר בין תחומי, וגם לחקור אוכלוסיות הרבה יותר גדולות, באופן יותר הוליסטי ולאורך הרבה יותר זמן. היום יש נתק בין החוקרים לרופאים וזו צרה צרורה. אפילו בין חוקרים אם גנטיקאי יעבוד עם הנבדקים שלו ואיש ה-MRI עם הנבדקים שלו, לא ניתן יהיה לקשר בין הממצאים".

ב-2015 דינשטיין חבר לקבוצה רב תחומית של חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ובית החולים סורוקה, והקים את המכון לחקר האוטיזם בנגב. כשהמכון זכה בשנה שעברה במענק של משרד המדע, הוא הפך למכון הלאומי לאוטיזם. את המרכז מובילים ארבעה חוקרים: גל מאירי, פסיכיאטר ילדים; עידן מנשה, גנטיקאי ואפידמיולוג; חווה גולן, אחראית על תחום הביולוגיה המולקולרית ודינשטיין. דינשטיין מספר כי לאחר הזכייה במכרז, פנה המרכז לכל המתחרים האחרים, במטרה לרקום איתם שיתופי פעולה, שבימים אלה מתהווים.

מה הדבר הכי מדהים שגילה לכם המחקר הזה?

"מצאנו קשר בין ניתוח קיסרי עם הרדמה מלאה לעליה קלה בסיכון לאוטיזם. אנחנו לא רוצים להפחיד את כל מי שילדה עם הרדמה כי העלייה בסיכון היא קטנה, אבל יש בקשר הזה רמז לגבי המנגנון של המחלה. הממצאים האלה מתחברים לממצאים אחרים מן העולם לגבי קשר בין אוטיזם לבין הרדמה בחצי השנה הראשונה לחיי תינוק. חשוב לי לומר שיש גם ביקורת על תוצאות המחקרים הללו, אבל העיקר שנוצר שיח. גורם סיכון נוסף שראינו הוא גיל הורות מאוחר, בעיקר אצל אבות.

"אחת משיטות המחקר שלי בשנים האחרונות היא מעקב אחרי תנועות עיניים. אנחנו רואים שאצל האוטיסטים, כאשר מציגים להם סיטואציה חברתית, הם באמת פחות ממוקדים בפנים של הדמויות, או נניח בחפץ שהוא במוקד האינטראקציה שכל הילדים האחרים מבינים אינטואיטיבית שצריך להסתכל עליו. זהו כלי שאפשר להשתמש בו יחסית בזול לאבחון ראשוני אצל ילדים מאוד צעירים, ברמה של בדיקת סקר, בעיקר במגזרים בהם ההורים פחות מודעים. אותו הדבר נכון גם לאבחון דיבור - אנחנו רואים טונציה ייחודית של הילדים עם האוטיזם. השליטה שלהם בטון פחות יציבה. הם דווקא מדברים בטון פחות מונוטוני מילדים אחרים. אפשר לראות גם הבדל בכמות המלל - למשל אצל חלק מהאוטיסטים יש עיכוב בתגובה כשפונים אליהם, והתשובות בממוצע יותר קצרות. ישנה חזרתיות שאפילו תוכנת בינה מלאכותית עשויה לזהות".

אחת המשימות הגדולות של הקבוצה היום היא לבנות מאגר מידע של משפחות עם אוטיזם שמגיעות לטיפול בסורוקה. לא תמיד אוטיזם הוא תורשתי, אולם יש משפחות שבהם יותר מאוטיסט אחד, והן מאפשרות מחקר של הבסיס הגנטי. עבור המשפחות, ההשתתפות במחקר מאפשרת לקבל את כל שירותי הטיפול והאבחון במקום אחד, באופן שהוא שונה מאוד מן המירוץ המתיש בין גורמים מקצועיים שונים, שהן עוברות בדרך כלל. מ-2015 הצטברו 1,200 משפחות במאגר.

"במחקר הגנטי עשינו ריצוף של הגנום ל-220 משפחות שיש אצלן יותר מילד אחד עם אוטיזם, וזו הפעם הראשונה שהדבר נעשה בישראל. יש לנו משפחות בדואיות, ויוצאי צפון אפריקה ויש להניח שנמצא ממצאים גנטיים מיוחדים. היום אנחנו פועלים להתפרש לעוד שני מוקדי מחקר, טיפול ואיסוף מידע, בתל אביב ובירושלים".

עד היום ערך המכון שני כנסים של רופאים ומדענים, שכללו גם דיוני "שולחנות עגולים" כדי לדון באופן הבנייה הנכון של מאגר המידע הלאומי, וכדי לגבש קבוצות עבודה שיכתבו את השאלות המשמעותיות, ויתכננו איך ניתן לענות עליהן באמצעות המאגר. "המטרה שלנו היא לעקוב אחרי 75% מאוכלוסיית ישראל עם אבחנה של אוטיזם לאורך כל חייהם". 

פרופ' אילן דינשטיין
ראש המרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן גוריון בנגב וחבר סגל במחלקה לפסיכולוגיה הוא בן 44, נשוי ואב לשתי בנות (6, 9) ● את הדוקטורט במדעי קיבל דינשטיין מאוניברסיטת ניו יורק דינשטיין וערך מחקרי פוסט דוקטורט במכון ויצמן ובאוניברסיטת קרנגי מלון בארה"ב, הוא בעל תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב ● הוא התחיל את דרכו כמתופף וצלם חתונות, ולאחר תקופה קצרה כמנהל מותג בסטארט אפ, חזר ללימודי ביולוגיה והמשיך לקריירה אקדמית

עוד כתבות

יוסי כהן / צילום: שלומי יוסף

חדשות טובות ליוסי כהן: כמה ירוויח ראש המוסד לשעבר מהגיוס בדוראל

חברת האנרגיה המתחדשת דיווחה כי גוף השקעות אמריקאי צפוי להשקיע 400 מיליון דולר בפעילות האמריקאית של דוראל ● ראש המוסד לשעבר משמש כדירקטור בחברה הבת של דוראל, ומחזיק באופציות ל-3% ממניותיה – הטבה בשווי של עשרות מיליוני שקלים

אירוע GTC 2024 של אנבידיה / צילום: באדיבות אנבידיה

בוול סטריט עוקבים מקרוב אחר הבשורות מהאירוע השנתי של אנבידיה

ענקית השבבים מקיימת בסן חוזה את הכנס הפיזי הראשון שלה מאז הקורונה ● ההכרזות של החברה באירוע עשויות לסמן את הכיוון הבא של הבינה המלאכותית

טוקיו, יפן. השינוי קרוב? / צילום: טלי בוגדנובסקי

לראשונה מזה 17 שנה: יפן העלתה את הריבית

הבנק המרכזי ביפן הודיע הלילה על שינוי היסטורי לאחר 17 והעלה את הריבית במדינה ל-0.1% ● זאת לאחר שאפילו משבר האינפלציה העולמי ב־2022 לא הביא את יפן לחרוג ממדיניות הריבית השלילית ● בין הסיבות לשינוי: עליות שכר חדות

טים קוק וסונדר פיצ'אי / צילום: Associated Press

"בלוקבסטר דיל": הדיווח שמקפיץ את מניית גוגל ב-5% במסחר המוקדם

מערכת ה-AI של גוגל עשויה להגיע למכשירי אפל כבר השנה, אם שיתוף הפעולה המתקיים בין החברות יושלם ● הדיווח על שיחות שיתוף הפעולה נחשף בבלומברג ומקפיץ את מניית אלפאבית בכ-5% במסחר המוקדם

יו''ר טקטונה, יריב גילת / צילום: יח''צ

ותודה לביטקוין: המניה בבורסת תל אביב שזינקה ב-271% בתוך שבוע

שווי השוק הנוכחי של טקטונה עומד על כ-170 מיליון שקל, עלייה של יותר מ-100 מיליון שקל בתוך שבוע ● בשבוע שעבר פרסמה את התוצאות הכספיות לסיכום שנת 2023, שמהן עלה כי עברה לרווח של 700 אלף דולר בסיכום אותה שנה

רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית, הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הכלכלנית הבכירה שלא חוששת להשקיע "גם במקומות אקזוטיים כמו הודו ויפן"

רינת אשכנזי מהפניקס טוענת שהמניות בת"א דווקא הציגו תשואה סבירה בשנה האחרונה, וכי ההשוואה למדדי וול סטריט עושה להן עוול ● היא סבורה שסוכנויות הדירוג יופתעו לטובה מהכלכלה המקומית, ממליצה לפזר את ההשקעות ומאמינה בבנקים, חברות ביטוח ורשתות מזון

לימסול, קפריסין. מקלט המס הכי נגיש לישראלים / צילום: Shutterstock

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים ביעד ההשקעה הפופולרי

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים, הכנסות וחברות של ישראלים בקפריסין, שהפכה ליעד השקעה פופולרי הודות למדיניות מס אטרקטיבית ● גורם ברשות: "חברות רבות רשומות בקפריסין כשהשליטה והניהול מתבצעים מהארץ" ● עסקי הנדל"ן להשקעה בסכנה למיסוי של עד 50%

שיאן השכר בתקשורת נמצא במגזין אוטו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

2.7 מיליון שקל בשנה: זה כנראה איש התקשורת הכי עשיר בישראל

טל חמו, מנכ"ל מגזין הרכב "אוטו", מחזיק ב-20% ממניות מהמגזין שבשליטת מימון ישיר ● עפ"י תנאי העסקתו הוא זכאי, בין היתר, למענק חתימה של מיליון שקל ולמענק התמדה בסכום כפול ● המגזין הרוויח אשתקד 2.4 מיליון שקל

סמנכ''ל משאבי אנוש ומינהל במקורות, חגי פיליפסון / צילום: כדיה לוי

ההחלטה הראשונה שקיבל במלחמה סמנכ"ל משאבי אנוש במקורות

חגי פיליפסון, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל בחברת מקורות, מספר מה הייתה ההחלטה הראשונה שקיבלה החברה ב־7 באוקטובר ואיך היא השפיעה על העובדים ● לדבריו, המלחמה יצרה לעובדים ולמנהלים אתגרים חדשים, בהם הצורך להמשיך במשימות שוטפות תחת ירי טילים

החשיפה לישראל השתלמה בפברואר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

זו שהפתיעה ואלו שאיכזבו: מאחורי המהפך בשוק הגמל בפברואר

קופות הגמל וקרנות ההשתלמות רשמו תשואה חיובית יוצאת דופן בפברואר ● בכלל, שזינקה לפסגה, שמרו על חשיפה לבורסה בת"א גם ברגעי השפל - "מאמינים בשוק המקומי" ● מנהלי השקעות על הפתיחה הפושרת של חודש מרץ: "טבעי שאחרי עליות כל כך חזקות, לוקחים קצת אוויר"

מטוסי F-35 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

חרם הנשק על ישראל: המסלול העוקף של הולנד, הסכנה שאורבת באירופה

בניסיון לעקוף את החלטת בית המשפט שאין לספק חלקי F-35 לישראל, משרד הביטחון ההולנדי בודק אפשרות להעביר את החלקים לאיטליה או לארה"ב ● במקביל, ניצחון העתירה בבית בבית המשפט בהאג הובילה לשורת דרישות דומות בצרפת, בדנמרק, בבריטניה ובספרד

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה שמשגעת את העולם עומדת לקנות אותם בעסקת ענק: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● "לעובדים היה קשה לתפקד דווקא כשהבינה המלאכותית 'התפוצצה'"

העסקאות ממשיכות ליפול / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: ניומד, ענבל מרמרי, איל יצהר, אלבטרוס, shutterstock,

עסקאות במיליארדים? לאן נעלמה ההבטחה הגדולה של הקשרים עם האמירויות

חברת הנפט של אבו דאבי תכננה לרכוש 50% מניו־מד יחד עם BP, אך הקפיאה את המו"מ בגלל המלחמה ● זו אינה הפעם הראשונה שהשקעה אמירתית לא מבשילה ● מאז הסכמי אברהם, הציפיות לגל עסקאות פגשו רגולציה ושיקולים ביטחוניים ● מנגד, התיירות פורחת והנוכחות האמירתית בקרנות ההון סיכון בעלייה

נתן חץ, מנכ''ל אלוני חץ / צילום: איל יצהר

חברת הנדל"ן שמציגה: שכר של 45 מיליון שקל למנהלים למרות הפסדי עתק

עליית הריבית גררה הפחתות שווי של 2.6 מיליארד שקל בנכסיה של אלוני חץ, אבל רק בחו"ל, ונתן חץ משוכנע שהענף כבר נוגע בתחתית ● למרות הפסדי העתק, הבכירים באלוני חץ נהנו משכר של מיליוני שקלים ● וכמה עלה לחץ ההימור נגד השקל? ● שלוש תובנות מדוחות אלוני חץ

סניף של סופר פארם / צילום: בר - אל

מכה לסופר פארם: בוועדת הכלכלה מקדמים חקיקה שתחליש את כוחה

לפי הצעת החוק שמקדמת ועדת הכלכלה, בכל קניון חדש שייפתח בחמש השנים הבאות - חנות הפארם הראשונה בו לא תהיה של הרשת ● נכון ל-2021, נתח השוק הכספי של סופר פארם היווה כ-85% עם כ-7.5 מיליארד שקל הכנסות ●  לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רפורמות חלקיות בענף המזון שעסקו ביחסים בין הספקים לקמעונאים ובשקיפות מחירים הובילו לתוצאות חלקיות בלבד

תל אביב. החלטת ביהמ''ש הפחיתה משמעותית ואף ביטלה תשלום היטלי השבחה ברבעים 3 ו-4 / צילום: שלומי יוסף

עיריית תל אביב או בעלי הדירות: מי ינצח במאבק ששווה מיליארדים

לאחר שביהמ"ש ביטל היטלי השבחה לרובעים 3 ו-4 בת"א בהיקף של מיליארד שקל לפחות, עיריית ת"א מנסה להילחם על גביית הכספים והגישה בקשת ערעור לעליון ● לטענת העירייה, כיום ישנם 1,900 הליכי ערר על גביית היטלי ההשבחה ברובעים אלה

צילום: AP - Manu Fernandez

המבצע הצבאי של טורקיה ועיראק להקמת מסדרון יבשתי למפרץ הפרסי

שתי המדינות מנצלות את העיכובים במסדרון היבשתי שמתכננת ארה"ב דרך ישראל וערב הסעודית, כדי להתקדם בפרויקט ● את הכוחות הן מרכזות במבצע נגד המחתרת הכורדית שמאיימת על טורקיה

הוות''ל לא עוזרת בהורדת מחירי הדיור / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הוותמ"ל תהפוך קבועה ובענף זועמים: "זלזול בדמוקרטיה וברשויות המקומיות"

אנשי מקצוע מותחים ביקורת קשה על הממשלה, שעומדת להחליט על הפיכת הוועדה למתחמי דיור מועדפים לוועדת קבע ● זאת בטענה לרמיסת הרשויות המקומיות, תוכניות מתאר קיימות ומתנגדים, וליצירת מאגר של מלאי תכנוני לא מעודכן, שאינו תורם לירידת מחירי הדירות

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

החיים המפנקים שאחרי הפוליטיקה: כמה מרוויחה איילת שקד על 25 שעות עבודה בשבוע?

לפי הדוח שפרסמה היום קרדן נדל"ן, השרה לשעבר הרוויחה בשנה החולפת שכר של 1.53 מיליון שקל ● עפ"י הסכם השכר של שקד, שאושר בשנה שעברה, היא מקבלת שכר חודשי של 70 אלף שקל עבור 25 שעות שבועיות בלבד

תחנת הכוח של OPC בחדרה / צילום: באדיבות החברה

למרות התנגדות שרי הממשלה: הוות"ל אישרה שתי תחנות כוח במרכז

הוועדה אישרה את הקמתה של תחנת הכוח ריינדיר במועצה האזורית דרום השרון וכן את הרחבתה של תחנת הכוח OPC חדרה ● הממשלה לא אישרה את שתי התוכניות הללו במאי האחרון, ואם חבריה יתנגדו שוב, הצעד יסתום עליהן את הגולל