גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המינוי שבוטל ועורר סערה: בכירים בליכוד אספו חומרים על מנכ"לית קרן היסוד המיועדת לפני שנפסלה

פולי ברונשטיין כבר נבחרה לתפקיד מנכ"לית קרן היסוד והתחילה חפיפה, כשפתאום קיבלה הודעה על ביטול המינוי ● הנימוק הרשמי: קיצוצים בעקבות משבר הקורונה ● בכיר בליכוד ל"גלובס": "היא, שפעלה להפיל את נתניהו, באמת חשבה שתוכל להתמנות לתפקיד במוסד לאומי חשוב?"

פולי ברונשטיין / צילום: אלעד גוטמן
פולי ברונשטיין / צילום: אלעד גוטמן

פרשת ביטול מינויה של פולי ברונשטיין לתפקיד מנכ"לית קרן היסוד ממשיכה לעורר גלים. בעוד שבקרן היסוד מכחישים כל קשר ללחץ פוליטי מצד הליכוד או משפחת נתניהו בביטול המינוי, בכיר בליכוד עצמו ובעל תפקיד בכיר במדינה אומר ל"גלובס": "פולי ברונשטיין שפעלה בכל הכוח להפיל את נתניהו בשתי מערכות בחירות באמת חשבה שתוכל להתמנות לתפקיד כה בכיר במוסד לאומי חשוב?".

יושב ראש קרן היסוד, סם גרונדוורג, הודיע במכתב לראשי הקרן בארץ ובעולם על ביטול מינויה ודחה את הטענות כי מאחורי הביטול עומדים לחצים פוליטיים ותלה את הביטול במשבר הקורונה. במכתב ששלח יו"ר הקרן נאמר, כי אף שברונשטיין עברה בהצלחה רבה את שלבי המיון והסינון לתפקיד, משבר הקורונה הביא לקיצוצים ניכרים בפעילות הקרן ובכוח האדם שלה ולכן החליט הדירקטוריון שלא לגייס כוח אדם נוסף בעת הזו. "אנו מחויבים גם לנראות כלפי הציבור שלנו, לקהילות היהודיות שעוברות משבר לא קטן בשל הקורונה", כתב גרונדוורג שימלא את תפקיד המנכ"ל בעצמו.

עם זאת, לפי סיפור שנחשף לראשונה על ידי טל שלו באתר "וואלה", ולדברי אחד מבכירי הקרן, ביטול המינוי כרוך בעברה של ברונשטיין שהייתה ממייסדות ארגון "דרכנו" ועמדה בראשו, ופעילותה ב-V-15. שני הארגונים פעלו להגדלת שיעור ההצבעה בבחירות ונחשבו מזוהים עם השמאל והמרכז.

רשימה מוקפדת של דברי ברונשטיין

למרות ההכחשות, בכיר בליכוד ובמדינה שלח ל"גלובס" כמה קטעים שנראה כי נאספו בקפידה, ובהם ראיונות וציטוטים מראיונות של ברונשטיין בשתי מערכות הבחירות של 2015 וזו המתמשכת של השנה וחצי האחרונות. "קרא ואחר כך נדבר", אמר הבכיר.

הבכיר הפנה לראיון של ברונשטיין עם ירון לונדון בפברואר 2015, שבו ניסתה לגונן על הטענה כי ארגון דרכנו שהיא עמדה בראשו, א-פוליטי. אבל, בלחצו של לונדון אמרה בין השאר: "אנחנו רוצים להחליף את מה שיש, מה שיש לא עובד. מיצינו את הימין, אנחנו רוצים לראות אותו נח באופוזיציה". בראיון אחר שאותו מצטט הבכיר היא אומרת: "אנחנו תופסים את הליכוד כמפלגה שהקצינה ימינה והיא קיצונית יותר ממצביעיה. אנחנו מחפשים את הציבור שיכול להתאחד סביב אותם ערכים: מדינה יהודית ודמוקרטית, שתי מדינות כדרך היחידה לשמור על מדינה יהודית שלא רוצה לספח 2.6 מיליון אזרחים בגדה. אנחנו מדברים על צדק חברתי ועל סולידריות חברתית".

"נו?!", שאל הבכיר בליכוד, "פולי ברונשטיין שפעלה בכל הכוח להפיל את נתניהו בשתי מערכות בחירות באמת חשבה שתוכל להתמנות לתפקיד כה בכיר במוסד לאומי חשוב? נראה לך שראש הממשלה היה מאפשר למי שעמד בראש קמפיין העמותות נגדו בכמה מערכות בחירות, לרבות האחרונות, לעבוד במקום שבו הוא בפועל קובע את התפקידים הבכירים? זה סוג של עזות נפש לנסות להיות כל כך אנטי-ביבי וליכוד, ולאחר שנכשלת להפיל אותם, לבוא ולעבוד תחתם"!

אם כך איך אפשרו לה להתקדם בתהליך המינוי?

"שאלה טובה", אומר הבכיר, "למיטב ידיעתי היו מי שהרימו גבה לאורך הדרך והזהירו את גרונדוורג, אבל במערכת התרשמו ממנה מאוד לטובה, וכך גם חלק מהמעורבים האמריקאים שבהנהלת הקרן. כנראה שבגלל תקופת הבחירות ולצד זה הקורונה קרתה תקלה וזה פשוט חמק מתחת לרדאר של נתניהו ואנשיו".

הביטול ברגע האחרון מעלה שאלות ותהיות, והזרקור הופנה אל לשכת ראש הממשלה נתניהו והמעורבות שלו ושל הליכוד במניעת המינוי. פניות אל לשכת ראש הממשלה בעניין לא נענו.

הסבר אפשרי נוסף למהלך של ביטול העסקת ברונשטיין, קשור גם הוא לליכוד. הקונגרס השנתי של קרן היסוד יתקיים באוקטובר ובו ייבחרו חברי דירקטוריון ויו"ר חדשים. לפי אחת הגרסאות, מי שמועמד לתפקיד הוא השגריר באו"ם דני דנון, שמסיים את תפקידו. בכל מקרה, היו"ר שייבחר יבקש למנות מנכ"ל חדש ובכירים נוספים, במסגרת חלוקת התפקידים והמשרות הנהוגה במוסדות האלה כבר הרבה שנים, מקום המדינה ולפניה.
מוסדות "לאומיים", אבל בשליטת המפלגות

אבל האם קרן היסוד הוא גוף ממשלתי או קואליציוני? בפועל כל הגופים מסוג זה, כמו הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת לישראל, ההסתדרות הציונית וקרן היסוד, שמוגדרים "מוסדות לאומיים", הם גופים הנשלטים היסטורית על ידי המפלגות בישראל. בעלי התפקידים הבכירים הם לרוב חברי המפלגות או מקושרים אליהן. בחירת הדירקטוריון היא על פי מפתח מפלגתי, בדירקטוריון חבר יעקב חגואל, יו"ר תנועת הליכוד העולמית, וסגן יו"ר ההסתדרות הציונית.

יושב ראש קרן היסוד הקודם, למשל, היה מודי זנדברג, ח"כ לשעבר בצומת של רפול, שלאחר קפיצות רבות בין כמה מפלגות מרכז-ימין, חבר בחזרה לליכוד. שמו של זנדברג עלה בפרשת הצוללות שם הוא מואשם, בכפוף לשימוע, בלקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס.

סם גרונדוורג עצמו, יושב ראש קרן היסוד היה בעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס ונחשב אחד מה"קבוצה האמריקאית" של נתניהו, שבה נמצא בין השאר השגריר בוושינגטון, רון דרמר.

פולי ברונשטיין הייתה אמורה להתחיל בתפקידה בתחילת החודש, לאחר שכבר עברה חפיפה ולא מעט פגישות עבודה. היא נבחרה במכרז פתוח על פני לא מעט מועמדים אחרים. לפי מי שהיה מעורב בבחירה, היא הרשימה מאוד באישיותה וגם ביכולותיה לגייס כספים, המטרה העיקרית שלשמה קיימת קרן היסוד. בעברה עמדה ברונשטיין בראש משלחת הסוכנות היהודית לבריטניה וכיהנה במקביל גם כשליחה מרכזית של תנועת הצופים למערב אירופה. בשנים שקדמו לתפקידים אלה, ניהלה ברונשטיין את המחלקה הבינלאומית של תנועת הצופים, ואת עמותת עתיד - שותפות בינלאומית של תנועות נוער ציוניות פלורליסטיות מישראל, אנגליה וארה"ב.

בעבר הייתה גם עורכת וכותבת במוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות". היא בוגרת תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת מאוניברסיטת ת"א ותואר שני בלימודי המזרח התיכון (בהצטיינות) מאותה אוניברסיטה.

מריבות מתוקשרות יש לה עם השמאל דווקא - כאשר הזמינה לעצרות לזכרו של יצחק רבין אנשי ימין, בהם השר צחי הנגבי וראש מועצת אפרת עודד רביבי. היו בשמאל מי שכינו אותה "בוגדת".

עיקר הכנסות הקרן מגיע מתרומות

עלות השכר השנתית של תפקיד המנכ"ל היא קצת יותר מ-700 אלף שקל בשנה ב-2018. עלות שכרם של ארבעת הבכירים האחרים שתחת המנכ"ל היא 500-600 אלף שקל. בשורה התחתונה, החיסכון בעלות שכר המנכ"ל הוא מינורי לנוכח התקציב הכולל והמוסדות החופפים, שתקציביהם מגיעים למיליארדי שקלים בשנה. קרן היסוד גם תיאלץ כנראה לשלם לברונשטיין פיצויים על ביטול העסקתה, מה שמערער עוד יותר את הטיעון הכספי.

ההכנסות של קרן היסוד הסתכמו ב-2018 ב-870 מיליון שקל, 97% מהם מגיעים מתרומות, בעיקר מחו"ל. היא מחזיקה כ-150 עובדים בישראל, חלקם במשרות חלקיות ועשרות מהם הוצאו לחל"ת בשל הקורונה. עוד כ-30 שליחים פועלים בקהילות היהודיות בחו"ל.

הכנסות הקרן, שמהן נגזרות גם הוצאות התיפעול שלה, לרבות שכר ושכר הבכירים, נפגעו מהקורונה. הקרן אחראית על איסוף התרומות מהקהילות היהודיות בכל העולם למעט ארה"ב, ובאירופה ובאמריקה הלטינית, שנפגעו קשה מאוד מהקורונה, היקף התרומות נפל מאוד. בשלב ראשון קוצצו משרות רבות ובוטלו פעילויות, כמו שליחויות זמניות, מיזמי קליטת עלייה וכו'. הקרן נוסדה ב-1920 בידי ההסתדרות הציונית כדי להיות זרוע לגיוס כספים וניהולם, להקמת היישוב היהודי בישראל.

מקרן היסוד נמסר בתגובה, כי היא מחוייבת לגיוס כספים לפרויקטים חברתיים בתחומים כגון עלייה וקליטה, נוער בסיכון ותמיכה בפריפריה. האוכלוסיות החלשות בישראל נפגעות באופן מיוחד ממשבר הקורונה, ולכן האחריות של קרן היסוד כלפיהן גדולה אף יותר. לאור הפגיעה בהכנסות מפילנתרופיה בכל העולם, קרן היסוד צמצמה עד כמה שניתן בהיקף פעילות וכן הוציאה עובדים רבים לחל"ת, כדי לעמוד במחוייבויותיה לחברה בישראל. בצער, הארגון נאלץ לעצור גם תהליכי קליטה מתוכננים של כוח אדם חדש, בתוכו גם תפקיד המנכ"לית, שעמה קיוותה קרן היסוד לעבוד. אנו שואפים לעמוד ביעדים למען הפרוייקטים ולחזור לשגרת פעילות בהקדם".

ברונשטיין העדיפה לא להגיב.

פולי ברונשטיין:
בת 45, גרה בת"א עם בן זוגה + 2 ילדים ● תואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה ושני בלימודי המזה"ת ● ממייסדות דרכנו ופעילה ב-V-15 ● עמדה בראש משלחת הסוכנות לבריטניה • ניהלה את המחלקה הבינלאומית של הצופים ● הייתה עיתונאית ב"ידיעות אחרונות"

עוד כתבות

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה