רוברט לבנדובסקי עם תומאס מולר, באיירן מינכן, בונדסליגה / צלם: רויטרס
באוקטובר 1987 יצאה לדרך שביתת השידורים הגדולה של רשות השידור. במשך 52 ימים נאלץ הציבור לנדוד מקול ישראל ומהערוץ הראשון לתחנות מתחרות, חתרניות, אזוריות וקיקיוניות. כשהשביתה הסתיימה התברר כי ההישג הגדול של עובדי רשות השידור היה ביצירת עתיד חדש, אבל הפוך מזה שהתכוונו אליו. לנצח השתנו הרגלי האזנה והצפייה של הציבור הישראלי - גל"צ הפכה בחסות השביתה מתחנה "נחמדה" (כך היא כונתה על-ידי ח"כים בדיון שנערך אז בכנסת ובו עלה חששם כי הציבור יסטה אליה מדרך הישר) לתחנה ששברה את המונופול של קול ישראל; והערוץ השני זכה בחסות השביתה לכרסם בערוץ הממלכתי ולמעשה האיץ את מותו מבחינת נתוני צפייה.
מה לכל זה ולספורט? עניין של ניצול חלון הזדמנויות. החזרה המוקדמת לפעילות של ליגות ספורט ממשבר הקורונה עשויה לקצר עבורן תהליכים של שנים. חלקן בונות על כך שהיציאה לדרך שבועות ספורים לפני ליגות אחרות תיצור הזדמנויות עסקיות בזמן שעולם הספורט כולו מושבת.
מי שמנצלת את הוואקום הנוכחי בספורט היא הבונדסליגה הגרמנית, הראשונה מבין הליגות הגדולות באירופה שחזרה לפעול. אמנם מול יציעים ריקים, אבל חזרה. במשך שנים ארוכות רואים בליגה הגרמנית את הסכמי השידור הגדולים של הפרמיירליג האנגלית, ואת נתוני הצפייה שלא מתקרבים לאלו של הליגה האנגלית והספרדית. אבל בשבועיים שמאז חזרת הליגה ודווקא מול יציעים ריקים המספרים הם אדירים. יו"ר באיירן מינכן, קארל היינץ רומיניגה, מדבר על "חלון הזדמנויות גדול" שבמסגרתו תוכל הבלעדיות הזמנית של הליגה הגרמנית להביא אותה למיליארד צופי טלוויזיה.
ההערכות של רומיניגה לגבי התלהבות גלובלית מתבררות כנכונות. בהיעדר ליגות מקומיות פעילות וספורט בכלל, באנגליה הפכה הבונדסליגה למוקד צפייה ספורטיבי מרכזי. ערוץ BT (בריטיש טלקום) הבריטי ששידר את הדרבי של חבל הרוהר בין שאלקה לדורטמונד לפני שבועיים רשם 652,000 צופים בפיק (1.4 מיליון צופים כולל בדיגיטל) - שיעור גבוה פי חמישה ממשחק הבונדסליגה האחרון ששודר ב- BT ערב פגרת הקורונה. הכדורגל הגרמני נהנה משיעורי צפייה גבוהים באסיה, בקולומביה, ברזיל, במקסיקו, ביפן ובהודו.
גם בישראל הבלעדיות עושה טוב לבונדסליגה. אין כדורגל אנגלי, אין כדורגל ספרדי, אין ליגת אלופות, אין NBA, ובעצם אין שום פעילות משמעותית מחו"ל במקביל. זה מה שיש לראות. והיא עשתה טוב גם לזכיינית השידורים צ'רלטון, שבעזרת החזרה המוקדמת של הבונדסליגה הצליחה להחזיר אלפים רבים למעגל המנויים שלה.
הריצה של הליגות לתוך מחזור השידורים היא הנושא המרכזי בחזרה מהקורונה. בעיקר כי נתח ההכנסות העיקרי היום בספורט המקצועני הוא זכויות שידור. בארה"ב, 88 מתוך 100 המשדרים הנצפים ביותר בשנת 2019 הם שידורי ספורט. ומכאן גם התחרות האדירה בארה"ב על החזרה לפעילות. הליגה האמריקאית שתצליח ליצור לעצמה בלעדיות ולו לתקופה קצרה מאוד של זמן, גם ללא קהל ביציעים, עשויה להרוויח עוד צופים שבימים רגילים מעדיפים ענפים אחרים, ובשאיפה שחלק מהם יתאהבו ויישארו אחר כך. נתוני רייטינג גבוהים יאפשרו לרשתות להגדיל את המחיר שהן גובות עבור פרסום. ומצד שני, ליגות שיאבדו צופים או עניין יתקשו לדרוש מחיר גבוה יותר במכרז השידורים הבאה שיוציאו.
מי שיחזור מוקדם לשחק ירוויח
חלק מהליגות שהצליחו לצאת לדרך מוקדם זכו בחודשיים האחרונים להצעות כספיות מחברות הימורים, שחיפשו כל פלטפורמה אפשרית להציע משהו למהמרים. חברות הימורים שאיבדו ברגע אחד את הליגות הגדולות של אירופה, את עונת ה- NBA , את ליגת האלופות טורנירי טניס, בייסבול, וכמובן את טורניר יורו 2020 שנדחה - מוכנות פתאום להתקשר עם כל ליגה זניחה, בכסף כמובן, הכל כדי שאפשר יהיה להגדיל את אפשרויות ההימורים.
בליגת העל הישראלית, שהייתה מהראשונות באירופה שחידשו פעילות (ביחד עם הליגה הפולנית), החזרה המוקדמת שיחקה תפקיד במימוש הסכמים קיימים. למשל, להסכם השיווק עם הטוטו על סך 73 מיליון שקל לעונה היה חלק משמעותי בדחיפה של הליגה לחזור לפעילות. עם חזרת הליגה וקיום כל המשחקים המטרה היא כי ההסכם יקוים עד תומו והקבוצות יוכלו לקבל את שמגיע להן.
וזה נע לשני הכיוונים - ליגות שלא חזרו או שהחליטו לקצר את העונה ייאלצו לעמוד מול חברות הימורים ולהגיע להסדרים של החזרת כספים מאחר שלא הצליחו לממש עבור חברות ההימורים את הזיכיון כלשונו.
הקורונה תאיץ את ההימורים בזמן אמת בישראל?
נושא ההימורים הופך בחסות הקורונה להזדמנות כלכלית נדירה עבור הכדורגל הישראלי. בכירים בכדורגל הישראלי אומרים ל"גלובס" כי "הקורונה עשויה לקדם מאוד את ההכנסה של הימורים בזמן אמת ( Live Betting )". הכוונה היא לאפשר לטוטו לייצר פלטפורמה של הימורים בזמן אמת על משחקי כדורגל ישראלי, משחק שנחשב בעולם ההימורים לאפיק הכנסה משמעותי ולמעשה גם מגדיל את זמן האפשרויות להמר (ההימור נמשך גם כשהמשחק מתקיים).
ליגת העל אמורה לשמש כפיילוט, והשיחות בין האוצר לאנשי הכדורגל מתמקדות בניסיון להכניס את ההימורים בזמן אמת כבר בחוק ההסדרים הקרוב.
הצורך של המדינה במקרה הזה הוא ברור: הגדלת ההכנסות של הטוטו תאפשר להזרים עוד כסף לקופת האוצר, בעקבות הרפורמה בשוק ההימורים שנכנסה לתוקף וקובעת כי רווחי הטוטו עוברים ישירות לקופת האוצר ולא לספורט.
האצת של הכנסת ההימורים בזמן אמת עשויה לסייע מאוד גם לאוצר במסגרת ניהל הליך הפיצוי של מינהלת הליגה בכדורגל. מינהלת הליגה הגישה לאוצר לאחרונה מסמך ובו דרישה לפיצוי בסך 80 מיליון שקל בגין נזקי הקורונה. בכדורגל הישראלי יהיו מוכנים לוותר על חלק גדול מהסכום, בתמורה לדחיפה של האוצר של הימורים בזמן אמת.
זה אמנם לא עניין פשוט כל כך ברמה הציבורית להעביר החלטות על הרחבת פלטפורמות הימורים בימים שבהם יש מאות אלפי מובטלים ולציבור יש פחות כסף. אבל לא בטוח שהאוצר יכול לסרב כרגע לכסף חדש, שמניעתו מייצרת תנועה מקבילה לשוק ההימורים הלא-חוקיים.
מבחינה כלכלית זוהי גם המתנה הגדולה ביותר שעשויה להשאיר כאן הקורונה לספורט. והיא שווה זהב במונחים של הספורט הישראלי, מאחר ויש לה השפעות על כלל התעשייה. העיקרית שבהן היא הסכם הטלוויזיה החדש של מינהלת הליגה בכדורגל - אם במינהלת נהנו במכרז האחרון מתחרות בין צ'רלטון לפרטנר שהובילה לכך שמחירי הזכויות של הכדורגל הישראלי שילשו את עצמם, ל-126 מיליון שקל לעונה, ההערכה כעת היא שהסכם שידורים חדש שבמסגרתו יקבל הזכיין אפשרות להציע לטוטו להריץ על גבי המסך את רשימת ההימורים בזמן אמת עשויה להיות שווה הון לזכיינית השידור.
כך תוכל המינהלת להפוך את מכרז השידורים לאטרקטיבי יותר ולהשיג תמורתו סכום משמעותי מאוד.