גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בענף התעופה רוצים שיפסיקו עם החובה בבידוד לשבים מחו"ל. האם זה יעבוד?

הגישה הזהירה שנוקטים במשרד הבריאות מרמזת על כך שאיש לא ירצה להיות חתום על הסרת חובת הבידוד במקרה שזו תביא לגל שני ● אבל בנתב"ג ובענף התעופה הישראלי מתחילים לאבד את הסבלנות

נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל
נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל

אתמול בבוקר (ו') פרצה שביתה מפתיעה על ידי עובדי רשות שדות התעופה בנתב"ג. בהודעה שבישרה על תחילתה הוחלט כי כל הטיסות המתוכננות להמריא ולנחות, מטען ונוסעים (37 סה"כ) לא יקבלו שירותים ועל כן ינותבו לנחות בנמלי תעופה אחרים (מחוץ לישראל). נוסעי וויז אייר אף הורדו מהמטוס בו המתינו להמראה, ועוד לפני שפוזרו לביתם, הסתיימה השביתה, אחרי פחות משעתיים.

העובדים החליטו לשבש את התנועה המועטה שיש כיום בנתב"ג כאות מחאה על כך שמשרד האוצר, לטענתם, מתעלם מהענף ומתעלם מפנייתם לדון במתווה שיאפשר לפתוח את השמים. רוב 4,500 עובדי רשות שדות התעופה הוצאו לחל"ת, הכנסות לשדה כמעט שאין בימים שתנועת הנוסעים לא עולה על 10 אלפים נוסעים בחודש וחנויות הדיוטי פרי סגורות - והאופק לא מבשר טובות. למעשה הוא לא מבשר דבר.

נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל

הלחץ שניסו להפעיל העובדים בשדה התעופה מצטרף לזה שמנסים להפעיל כל העוסקים בענף - חברות התעופה, סוכני הנסיעות וארגון התעופה כשהם חוששים שחופשת הקיץ שאמורה הייתה קצת לרפא את הפצעים שנפערו עם פרוץ משבר הקורונה, תלך גם היא לאיבוד. הם רוצים מתווה, תאריך יעד (ריאלי וקרוב) ובעיקר אופק לענף. עיניהם נשואות לירושלים עם השאלה: מתי? אחרי פחות משעתיים של שביתה של עובדי אחד הוועדים החזקים בישראל - התקבלה הודעה מרש"ת על ביטול השיבושים "בעקבות בקשה של שרת התחבורה מירי רגב" ועם צפי לפגישה עם נציגי האוצר ביום שני הקרוב.

ובינתיים השאלה מתי, מעוררת גיחוך אצל מקבלי ההחלטות לנוכח המספרים המצביעים על עלייה במספר החולים בימים האחרונים. בכל הנוגע לכניסה לישראל, נכון לעכשיו חובת הבידוד תקפה עד ל-16 ביוני וכמוה האיסור על כניסת אזרחים זרים. אמנם ההתפרצות כעת מיוחסת להקלות בהנחיות ולחזרה של מוסדות הלימוד לשגרה, אולם ברקע ברור שמקור ההתפרצות לקורונה בגל הראשון יובא ארצה במטוסים ממדינות שונות ובעיקר ארה"ב.

למעשה, לפי מחקר שהתבצע באוניברסיטת תל אביב, עולה כי רוב ההדבקות בישראל התרחשו באמצעות "מפיצי-על" שיובאו. 70% מהחולים בישראל נדבקו על ידי נשאים שנדבקו בארה"ב והביאו עמם את הנגיף לישראל. כמעט 30% מהחולים משתייכים ל"שרשראות הדבקה" שמקורן במדינות אירופה ובמדינות נוספות: בלגיה (כ-8%), צרפת (כ-6%), בריטניה (כ-5%), ספרד (כ-3%), איטליה (כ-2%), אוסטרליה (כ-2%), הפיליפינים (כ-2%), ורוסיה (כ-2%). החשש הוא שאם יגיע לישראל מספר גדול של תיירים או ישראלים ממוקדי הדבקה במדינות אחרות, הם יביאו איתם מחדש את הנגיף לישראל.

גם מדינות אחרות מחכות לפתיחת השמיים בישראל. ישראל נחשבת למדינה ירוקה, כלומר כזו ששיעורי התחלואה בה נמוכים (עדיין), מה שעשוי למשוך תיירים שאולי לא חשבו עלינו כיעד לחופשה הבאה שלהם מלכתחילה. אלא שפתיחת השמים תשרת בעיקר את הישראלים שמשוועים לחופשה או לנסיעת עסקים. ההסכמים ההדדיים בין מדינות על פתיחת השמים ישרתו בעיקר אותן בהיבט התיירות משום שברור שליוון יסעו ישראלים בשיעורים כפולים ומכופלים מאלה של היוונים שיבואו ארצה. 4.55 מיליון תיירים ביקרו בישראל ב-2019 ומספר כפול מזה היו ישראלים שטסו לחו"ל באותה שנה. כמובן שהמספרים כעת יהיו נמוכים יותר לאור החשש של רבים מטיסות וכל הכרוך בהן בהיבט החשיפה לקהלים ועוד במקום סגור כמו נמלי תעופה ומטוס.

חרף המספרים הנמוכים והעובדה שהתעופה תחזור בצורה מדורגת ורחוקה מהמספרים של 2019, הלחץ לפתיחת השמים מגיע מהרבה כיוונים. הצעד הראשון שאליו שואפים הוא הסרת חובת הבידוד ל-14 ימים. האם זה יקרה בקרוב? הגישה הזהירה שבה נוקטים במשרד הבריאות מרמזת על כך שאיש לא ירצה להיות חתום על הסרת חובת הבידוד במקרה שזו תביא לגל שני שכבר מתחיל להתחמם בשטח עם פתיחת מוסדות הלימוד.

החברות הישראליות דוממות, למעט טיסות ספורות פה ושם, והזרות בינתיים לא נרתעות מחובת הבידוד: וויז אייר כבר מפעילה טיסות מארבעה יעדים לתל אביב (לונדון, וינה, בודפשט וסופיה), לופטהנזה חזרה ללו"ז עם טיסות ממינכן ומפרנקפורט, וגם אייר קנדה עם 3 טיסות בשבוע. החברות הישראליות זהירות יותר, הן מפרסמות טיסות ליעדים ספורים דוגמת פריז, לונדון, לוס אנג'לס וניו יורק של אל על, או טיסות ישראייר ליעדים כמו קפריסין, קייב וטיביליסי - אבל לא באופן של החזרת הלו"ז והתחלת התנעת התעופה ליום שאחרי הקורונה. אל על מבחינתה כבר הודיעה שזה לא יקרה עד סוף חודש יוני והרימה את זעם הטייסים שרוצים לראות חברה עם תכנון עתידי כלשהו.

האם השארת השמיים סגורים משרתת מטרה אחרת? כל עוד אין חו"ל, הישראלים ינפשו בארץ. הרצון להשאיר את הישראלים במדינתם כדי שיתניעו בעצמם את הכלכלה המקומית - מהמלונות ועד אתרי הבילוי - כולם בונים על תיירות הפנים כשהשמיים כאמור סגורים. התיירים הישראלים הוכיחו בחג השבועות שהם מוכנים לשלם הרבה כסף על חופשה כשהצימרים בצפון דיווחו על תפוסה מלאה. גם באילת המלונות דיווחו על תפוסות נאות כשעוד ועוד מלונות נפתחים לקראת הקיץ.

נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל

ברשות שדות התעופה לא מוכנים לקבל את ההתמהמהות הזו בשיוויון נפש. המחאה המתוקשרת שלהם ביום שישי אמנם נמשכה פחות משעתיים אבל הלחץ שמפעילים מנהלי הרשות על מקבלי ההחלטות בירושלים לא יירגע, להיפך. ברשות טוענים כי בקרוב נגיע לנקודת אל חזור ממנה כבר אי אפשר יהיה לפתוח את השמיים. הכוונה היא לאובדן כשירות של נותני השירותים באוויר ובקרקע. ברשות כועסים על כך שהדיבורים על הסכמים עם מדינות ירוקות נשארים בגדר דיבורים ולא עוברים לכדי מעשים.

70 מדינות, בהן קפריסין ויוון, כבר פרסמו מתווה מפורט לחזרה לשגרה כולל הבטחה לממן את עלות הטיפול לתייר שיחלה חלילה בקורונה בעת החופשה, גם למלוויו מבטיחים לדאוג. סיורים שנערכו בנתב"ג הציגו את מוכנות השדה ליום שאחרי, עם מדבקות סימון לשמירה על מרחק, מחיצות בין הטסים (ללא מלווים שנשארים בחוץ) ובין נותני השירות, מדידת חום ועוד. השדה ערוך אבל המדינה לא. סיור שערכו בשדה בכירי משרד הבריאות לא הוביל להצהרה המיוחלת שתגבה את האמירה שאין הבדל בין לטוס לאילת או לקפריסין כפי שאמר מנכ"ל נתב"ג.

גם בארגון התעופה העולמי יאט"א קוראים לממשלות להקל את מדיניות הבידוד לנכנסים למדינות בכדי לעורר את ענף התעופה החבול. במכתב שנשלח למשרד הבריאות טוענים בארגון כי החובה ל-14 בידוד משולה לאיסור על נסיעות כשמזכירים כי בסקר שערך הארגון 70% מהנוסעים אמרו שלא יטוסו למדינות שבהן קיימת חובת בידוד. אין ציפייה בשום מדינה להסרת חובת הבידוד בצורה גורפת מה שמחזיר אותנו לרשימת המדינות הירוקות שמטרתה לאפשר את פתיחת הגבולות זו מול זו. ממשלת ליטא למשל פרסמה רשימה של 24 מדינות שהנכנסים מהן לא יידרשו ל-14 ימי בידוד.

המדינות הללו הן אלה ששיעור התחלואה בהן קטן מ-15 חולים על כל 100 אלף תושבים: הרשימה כוללת את אוסטריה, בולגריה, קרואטיה, קפריסין, דנמרק, גרמניה, יוון, איטליה, הולנד, פולין שוויץ ועוד. את הרשימה הזו אימצה גם ממשלת אסטוניה. מדי יום מפרסמות מדינות אחרות את מדיניותן כשלכולם ברור שכל שינוי בתחלואה העולמית יכול להוביל לנסיגה בהנחיות המקלות.

האם גם ישראל יכולה לפרסם מתווה זהיר בינתיים? התשובה היא כן. כשהתקבלו הנחיות לפתוח בתי קפה ומסעדות אמר נתניהו שהמטרה היא להניע את הכלכלה "לכו תבלו" הציע ראש הממשלה. והציבור הלך. האם הוא יכול להרחיק צעד ולפתוח את השמים? כל עוד ההנחיות יישמרו והפתיחה תהיה בין מדינות ירוקות, אין סיבה לעכב את הנושא הזה. אם השיקול הכלכלי ניצב לנגד עיניו הרי שהמצב הוא בכי רע עבור העוסקים בתעופה ובתיירות הנכנסת שנמחקה לחלוטין. פתיחה מדורגת וזהירה יכולה לתת אופק, והיא עדיפה על חוסר הוודאות ותשובות עמומות שמקבלים כיום כל המעלים את השאלה - מתי?

עוד כתבות

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; פאלו אלטו נופלת ב-10%, מחירי הנפט מזנקים

עליות באירופה ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים