פרופ' שלמה מור יוסף / צילום: שלומי אמסלם
השמיים יhפתחו בקרוב או לא? אם שואלים את מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה פרופ' שלמה מור-יוסף עדיפה גישה זהירה, "בדומה לסגר - לסגור קל יותר מאשר לפתוח גבולות".
רשות ההגירה והאוכלוסין אמונה על כל מעברי הגבול והיא זו שמיישמת את החלטות הממשלה - אם הגבולות נסגרים או נפתחים, ואם נאסרת כניסה לתושבים זרים. "ההתמודדות המשמעותית ביותר עם ההתפשטות הקורונה הייתה חסימת הגבולות. זה התחיל ב-31 בינואר כשעצרנו את כניסת מי שביקר בסין ומשם הלכנו מדינה-מדינה לפי התפתחות המחלה מדרום מזרח אסיה, עברנו לאיטליה וצרפת ואחד המקומות הבעייתיים לסגירה היה ארה"ב. סגרנו את זה מעט באיחור יחד עם סגירת הכניסה לזרים מכל מדינות העולם בחודש מרץ".
הגבולות סגורים ואין תיירים
ואכן מאז ה-1.3 נכנסו לישראל 242 אלף ישראלים ויצאו 135 אלף, יחד עם 201 אלף זרים. למי שנדמה ששמע בימים האחרונים בליל של שפות זרות של תיירים בתל אביב קובע מור-יוסף כי "אין תיירים. הגבולות סגורים למעט מקרים בודדים". אותם מקרים יכולים להיות של בני זוג זרים הנשואים לישראלים (שגרים בארץ) או בני משפחה מדרגה ראשונה שקרוביהם נישאים, או ספורטאים מהליגות הגבוהות.
"החלטה מתקבלת לפי נתוני משרד הבריאות בדיונים שבהם שותף המל"ל. המל"ל מחליט מתי לערב את ראש הממשלה. הוא היה מעורב בסגירת איטליה או גרמניה למשל. השיקול הוא לא רק טכני, יש אלמנטים מדיניים", אומר מור-יוסף בהתייחס לסקאלה שנעה בין בריאות ובין מדיניות, "ישראל מנעה כניסה לכל הזרים למרות שישראלים יכולים להיכנס למדינות אחרת. היום למשל, אזרחים אמריקאים לא יכולים להיכנס לישראל ואזרחים ישראלי יכולים להיכנס לארה"ב".
בין אותם חריגים שמורשים להיכנס היו אמורים להיכלל גם תלמידי ישיבות. לפני כשבועיים הפיץ שר הפנים אריה דרעי מכתב לראשי הישיבות בחו"ל ובו הוא מבשר כי תלמידים שאינם מחזיקים באזרחות ישראליות יוכלו להיכנס לישראל באישור מיוחד ובכפוף לבידוד. בשבוע שעבר בישר השר דרעי כי האישור החריג הזה מבוטל לאור נתוני התחלואה כשהוא יאפשר רק לתלמידי ישיבות נשואים להיכנס לישראל. האישור תקף היה לסטודנטים שמספר מונה כ-300-400 איש ותלמידי ישיבות שמספרם מגיע ליותר מ-10,000, בעיקר מארה"ב.
את הזיגזג הזה מסביר מור-יוסף בכך ש"בעקבות ההתפרצות חדשה הוחלט לצמצם את מספר הזרים שיכולים להיכנס לישראל. ההחלטה לאפשר לנשואים היא משום שהם גרים בדירות משלהם, הם יכולים לדאוג לבידוד כשמספרם נמוך בהרבה מהאברכים הרווקים".
ועדיין בימים האחרונים הגיעו תלמידים לישראל.
"נכון, חלקם הגיעו בתמימות וחלקם בתחכום (מדובר באברכים שלפני הטיסה החליפו את הלבוש ל"בגדים אזרחיים", מ' ר' ח'), חלקם התבקשו לעזוב במקום וכחמישה הפעילו עורכי דין והם ממתינים לדיון במתקן ממלכתי לבידוד. הרוב המכריע לא עלו על המטוס בכלל".
עד כמה מי שנכנס לישראל מקפיד על בידוד?
"אין פטור מבידוד לאיש, גם מי שנכנס באישור חריג חייב בבידוד. היות שתחום ההגירה נמצא בהולד "השאלנו" את הפקחים שלנו למשטרת ישראל לבדיקת הבידוד של הנכנסים לארץ. יותר מ-95% ממלאים אחר ההוראות ובמקום שבו הם הצהירו".
בועה בתוך מערכת של הדדיות
בענף התעופה והתיירות מצפים למתווה או לאופק, האם לדעתך השמים יפתחו במתכונת כלשהי ב-1 ביולי?
"אנחנו בועה בתוך מערכת שבה נכללות גם מדינות אחרות. כל החלטה מחייבת הדדיות. אם לכאורה אומרים שישראלי יכול לנסוע ליוון והוא פטור מבידוד אז זה חייב להיות גם בכיוון השני, כשהוא חוזר לארץ וגם לאזרח יווני. המערכת הזו בודקת מה קורה במדינות שונות והיא מגדירה את ה"מדינות הירוקות" לפי הנתונים ולפי איכות הנתונים כלומר אמינות הדיווח. זה מנוהל על ידי המל"ל ואנחנו שותפים מעבר להיבט הטכני של יישום ההחלטות. אם למשל רוצים שלכל נוסע תהיה פוליסת ביטוח נסיעות, השאלה היכן הוא יציג אותה, אחרי הנחיתה או לפני ההמראה במדינת המקור - כפי שאנחנו מעדיפים. הנושא של הסכמים עם מדינות ירוקות נמצא בדיונים. מצד אחד יש את נושא עשרות אלפי העובדים שמתפרנסים מענף התיירות ומצד שני יש את נושא הבריאות. אני מאלה שמאמינים שקורונה זו מחלה ולא המצאה, וכך גם מתנהג משרד הבריאות. יש היסוס רב האם להביא אזרחים שיש סכנה שיביאו את הקורונה חזרה כשברור שהקורונה הגיע לפה מחו"ל", אומר מור-יוסף, שהוא רופא בהכשרתו (אונקולוג גניקולוג).
איך ייתכן שלאורך התקופה פעלה טיסה ישירה מארה"ב שבה שיעורי התחלואה הם הגבוהים בעולם?
"חברות התעופה הן שקובעות האם לטוס. היו רק שתי חברות שהפעילו טיסות סדירות לאורך התקופה, יונייטד עם טיסה יומית מניוארק ואתיופיאן איירליינס עם טיסות לאדיס אבבה. מדינת ישראל לא אסרה על טיסות אלא קבעה את הכללים. השיקול האם לטוס או לא הוא של החברות שצריכות להקפיד שמי שעולה לטיסה זה מי שעומד בכללים".
בסוף השבוע האחרון ישראלים שטסו לבוקרשט עם וויז אייר סורבו להיכנס לרומניה היות שאינם בעלי דרכון אירופאי. וויז אייר שעמה טסה נאלצה להחזיר אותם לישראל. נשמע כמו משהו שאפשר היה לפטור עם תשאול נכון עוד לפני ההמראה מנתב"ג. של מי האחריות במקרה הזה?
"בראש ובראשונה האחריות היא של הנוסע בעיקר בתקופה כזו לבדוק האם הוא יכול להיכנס למדינה שאליה הוא טס. עם זאת היה ראוי שגם חברת התעופה תוודא את זה בהתאם להנחיות של כל מדינה. בדיוק כמו שדיילת קרקע בודקת על ויזה לארה"ב לפני טיסה, זו הנחיה של חברת התעופה שגם רוצה למנוע מראש מצב שבו היא תצטרך להחזיר את הנוסע למדינת המקור. היו מקרים בודדים כאלה גם בישראל, שהגיעו לכאן אזרחים זרים שסורבו כניסה. יש לנו קשרים מצוינים עם חברות התעופה שלרוב יודעות לתשאל את זה ראש. דיילי הקרקע עובדים שלהן".
האם אתם ערוכים להחזיר את נתב"ג לפעילות?
"העובדים שלנו נמצאים כרגע בבית ומקבלים תשלום מהמדינה במסגרת הסדר שלא דרך ביטוח לאומי. לא פיטרנו עובדים בשלב זה. גם האופטימים ביותר לא חושבים שנגיע למספרים של 2019 עם תנועה של 24 מיליון נוסעים, גם לא לחצי מזה".
הרבה מהחזרה לפעילות תלוי בהצהרות של נוסעים למשל על מדינות שביקרו בהם קודם - אם אדם שהגיע ממדינה אדומה בטיסת מעבר דרך מדינה ירוקה, איך אפשר לדעת את זה?
"בחלק גדול מפתיחת השמים צריך לסמוךעל הצהרות של בני אדם. אם מישהו הגיע בטיסת מעבר ממדינת איחוד אירופה אין לי איך לדעת היכן הוא ביקר קודם למעט בהצהרה שלו משום שאין החתמות בדרכון . אירופה היא כמו מדינה אחת גדולה. גם על זה הדיונים שנערכים כעת. האתגר עם המל"ל הוא למצוא את הדרך".
האם בדיקות קורונה ישחררו את הבעייתיות כך שמי שיציג בדיקה יהיה פטור מבידוד?
"יש דיבור על זה, אבל זה לא על הפרק. יש הרבה פקטורים כלכליים בריאותיים ויש תיירות. המגרש הוא לא רק בריאותי. ההחלטה לסגור היא קלה יותר לביצוע מאשר לפתוח גבולות".