מוכר בכניסה לחנות מחכה ללקוחות. העסקים מתקשים לחזור לשגרה לאחר תקופת הסגר הממושכת / צילום: כדיה לוי, גלובס
אירועים חשובים תמיד מהווים הזדמנות לאישוש עמדות מוטות מלכתחילה, והמגפה הנוכחית איננה יוצאת מכלל הזה. תועמלן המפלגה הקומוניסטית הסינית דונג יוז'ן הגיע למסקנה ש"יתרונות המערכת הסינית הודגמו שוב מאז פרוץ הקורונה". חברת הקונגרס האמריקאית אלכסנדרה אוקסיו-קורטז סיכמה שהמגפה הראתה ש"אנחנו זקוקים כעת גם למורטוריום (שמיטה) של חובות וגם להכנסת מינימום לכולם".
האם אני, ליברל חסיד השוק החופשי, צריך לסכם שאנחנו זקוקים לשווקים חופשיים יותר?
זה תלוי בראיות. בבסיסו של דבר, לכולנו זו צריכה להיות הזדמנות לחשוב היטב על התפקיד שהממשלות צריכות ולא צריכות למלא.
בתפישת עולמי אני בעד ממשלה מוגבלת. בין הפונקציות שלה צריכה להיות הגנה על בריאות הציבור. כלומר טיפול באיומי בריאות שיש להם אפקט גלישה גדול לתחומים נוספים, כמו במקרה הנוכחי של מחלה מדבקת מסוכנת.
תפקיד לגיטימי של ממשלה אינו אומר, עם זאת, שהיא צריכה לדכא תגובות אזרחיות וולונטריות. בגרמניה ובדרום קוריאה, שתי מדינות דמוקרטית ליברליות, ערכות לבדיקת קורונה היו מוכנות כבר בינואר, והן הופקו בייצור המוני על ידי חברות פרטיות.
ממשל טראמפ בארה"ב אימץ את הגישה הסמכותנית הסוציאליסטית כשמנהל המזון והתרופות (FDA) סירב להכניס בדיקות מתוצרת חוץ, והעניק מונופול לגוף ממשלתי אחר, המרכז לשליטה במחלות ומניעתן (CDC) שייצר והפיץ בדיקות שהיו נגועות ולכן חסרות תועלת. לפי ד"ר אן שוחט מה-CDC, הם לא חשבו ש"אנחנו זקוקים לבדיקות של מישהו אחר". רק ב-29 בפברואר אישר ה-CDC למעבדות לא-ממשלתיות לבצע בדיקות קורונה. המחיר היה קשה, בזמן ובחיים.
בארה"ב ראינו תמהיל של מונופוליזציה, דיכוי מכוון של המגזר הפרטי ואוזלת יד בממדים מדהימים.
אז את מי אפשר להאשים? את החברות הפרטיות שלא הותר להן לייצר בדיקות, או את גופי הממשל שהיו מונופולים והפיקו בדיקות חסרות תועלת? יש כאלו שעבורם זו שאלה קשה מדי.
התזכורת שליברלים כמוני קיבלו, וזו תזכורת חשובה לכל מי שפועל להגבלת כוחה של המדינה, היא שצריך להבחין בין ממשלה מוגבלת וממשלה חסרת יכולת. ממשלה חייבת להיות מסוגלת למלא את הפונקציות המוגבלות שלה ביעילות ובצורה אפקטיבית, ולא לעבור אותן. להיות בעד ממשלה מוגבלת זה לא להיות "אנטי-ממשלה" באופן גורף.
קיבלנו גם תזכורת לכך שכאשר הממשלה מגדילה בצורה מאסיבית את החובות שלה (טריליון דולר כאן, טריליון דולר שם, כפי שהסנטור המנוח אברט דירקסן אמר לפני שנים על מיליונים ומיליארדים, "בקרוב תתחילו לדבר על כסף אמיתי"), קשה יותר לטפל במשברים האמיתיים. ממשלת הולנד הקדישה שנים להפחתת ההוצאה הציבורית כדי להוריד את החוב לכ-50% מהתמ"ג. כך הם היו במצב טוב בהרבה לטפל במגפה מאיטליה השקועה בחובות, למשל, כפי שראש הממשלה רוטה הזכיר לבני עמו כשהמגפה היכתה בהם.
ראינו גם ממשלות במדינות רבות שהסירו את ההגבלות המיושנות על המסחר כדי לחסוך חיים, והתברר שההסרה שלהן אכן הצילה חיים. הן מעולם לא היו נחוצות מההתחלה (המכון ליוזמה תחרותית בארה"ב מקדם מודעות לנושא ומדגיש הגבלות על רפואה מרחוק, על רופאים ואחיות שמנועים מעבודה במוקדי המגפה, על הניירת האידיוטית שעצרה ייצור של מסכות 95N ומכונות הנשמה, ועוד ועוד).
היו תגובות למגפה שהסתמכו על ממשל ויוזמה פרטית יעילים, והיו תגובות שדיכאו את היוזמה הפרטית והסתמכו על ממשל חסר יכולת. כליברל אני מעדיף את האופציה הראשונה. אני לא מוצא ראיות לכך שסוציאליזם, ביטול של כלכלת שוק, מערכות בריאות של המדינה, מגננה כלכלית או כל דבר מסוג זה, ישפרו את המצב.
ויש נושא אחד שהקורונה מדגימה עד כמה הוא חשוב: חופש המסחר והתנועה. פעילים לא ליברלים מכל הסוגים, משמאל ומימין, טוענים שהגיע הזמן להיפטר מהמסחר והסחר העולמי. התפשטות הקורות היא מהירה יותר כשהמסחר והתנועה הם חופשיים, וזה זה נכון.
אך בו זמנית, אנחנו עשירים בהרבה ומסוגלים להגיב בהרבה יותר יעילות מבעבר למחלות כאלו - מפני שהמסחר והתנועה שוחררו משמעותית בחלק גדול מהעולם בעשורים האחרונים. למעשה, המגמה הנוכחית של הגבלת המסחר וחיתוך שרשראות האספקה, אם היא לא תיעצר, תהרוג כמעט בוודאות יותר בני אדם ממגפת הקורונה. מנהל תוכנית המזון העולמית של האו"ם אמר לאחרונה למועצת הביטחון שבגלל שיבושי המסחר וההגבלות עליו, "יש גם סכנה מציאותית שיותר אנשים ימותו מההשלכות הכלכלית של קוביד-19 מאשר מהנגיף עצמו". האם תרופה של מחסומי סחר תשפר את המצב? לא. מה שנחוץ כדי להימנע מעוני, חיי דוחק ורעב הוא מרשם ליברלי של סחר חופשי.
המגפה הזכירה לליברלים את ההבדל בין ממשלה מוגבלת וממשלה חסרת יכולת, אך היא צריכה גם לחזק את אמונתנו בעליונות הדמוקרטיה הליברלית על פני סמכותנות, ובעליונות השווקים החופשיים על פני המונופולים של המדינה.
הכותב הוא יו"ר מכון ג'ורג' ייגר לקידום החירות, סגן נשיא לתוכניות בינלאומיות ברשת 'אטלס' - רשת של יותר מ-506 מכוני מחקר מהאסכולה הליברלית הקלאסית ב-98 מדינות ועמית מחקר בכיר במכון המחקר קאטו בוושינגטון