אורי יהודאי בועידת העסקים של גלובס/ צילום: איל יצהר
מדוע החליטו משטרת ישראל ורשות ניירות ערך לייחס לבכירים לשעבר בחברת תמציות הריח פרוטרום, שנרכשה על ידי חברת IFF האמריקאית באוגוסט 2018, את החשד החמור בדבר ביצוע עבירה של מתן שוחד לעובדי ציבור? זאת, בשעה שדוח ועדת הבדיקה הפנימית של חברת IFF שבדקה במסרקות ברזל את האירועים בפרשה והעבירה את מסקנותיה למשרד המשפטים האמריקאי; כמו גם דיווחיה של IFF לבורסה ותביעת העתק שהגישה נגד בכירי פרוטרום לשעבר - לא כוללים כל התייחסות לתשלומים שהעבירו בכירי פרוטרום לשעבר לעובדי ציבור זרים.
במרכז הפרשה שפרצה באוגוסט 2019, ניצב החשד שאותו הגדירה IFF בדיווח לבורסה כ"ביצוע תשלומים לא ראויים" שביצעו בכירי פרוטרום לשעבר ברוסיה ובאוקראינה כדי למכור את מוצרי החברה. בבוקר יום ד' האחרון הגיעה פרשת השחיתות לכאורה בחברת פרוטרום לשיא חדש, עם זימונם לחקירה במשרדי יאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה) של אורי יהודאי, מי שהיה נשיא פרוטרום, אלון גרנות, ששימש כמשנה לנשיא, ארי רוזנטל, האחראי על פעילות החברה ברוסיה ובאוקראינה, וגיא גיל, סגן הנשיא.
בשעות הערב של אותו יום, נודע מהן העבירות שמייחסות לארבעה משטרת ישראל ורשות ניירות ערך: עבירות מתן שוחד לעובד ציבור זר, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, רישום כוזב במסמכי תאגיד, ומרמה והפרת אמונים בתאגיד. בבקשה לשחרורם של הארבעה בתנאים מגבילים הוגדרו המעשים האמורים כ"תשלומים אסורים".
"מכתב הסחיטה" מבעלת מניות
פרוטרום נרכשה על-ידי IFF ב-2018 תמורת 6.5 מיליארד דולר. IFF השלימה בחודשים האחרונים ביקורת פנימית בעקבות מכתב שהגיע אליה והעלה חשדות כי בכירי פרוטרום לשעבר ידעו היטב כי החברה שילמה תשלומים לא ראויים למנהלים ובכירים בחברות רוסיות ואוקראיניות שלהן ביקשה פרוטרום למכור את מוצריה בתחום עיסוקה, שיווק וייצור חומרי גלם לתעשיית הטעם ותערובות טעם וריח לתעשיות המזון והקוסמטיקה.
המכתב שהביא את IFF לערוך את הביקורת פנימית, הוא מכתב ששלחה חברת M.K, אחת מבעלות המניות ב- IFF. במכתב העלתה בעלת המניות דרישה לקבלת פיצויים בגובה של בין 454 ל-611 מיליון דולר, בגין מה שתואר על-ידה כ"מערכת מסודרת וממוסדת שהנהיגה פרוטרום במשך עשור, של תשלומי שוחד לעובדי לקוחותיה ברוסיה ובאוקראינה".
לפי המכתב, שחלק ממצאיו הופיעו גם מאוחר יותרי בדוח ועדת הבדיקה הפנימית שהקימה IFF ושמסקנותיו גם הועברו למשרד המשפטים האמריקאי, "תשלומי שוחד אלה שולמו על-ידי עובדי חברות הבת של פרוטרום ברוסיה ובאוקראינה לפי תעריפים קבועים ומסודרים, שאושרו מראש על ידי הדרגים הבכירים ביותר בהנהלת פרוטרום ישראל, לאחר בחינה עניינית של שיקולי עלות-תועלת, והם אף היו נתונים לבקרה, למערכת דיווחים מסודרת ולבחינה תקופתית. תשלומים אלה נועדו לתמרץ עובדי מפתח של לקוחות פרוטורום שלא כדין, להעדיף את תוצרת פרוטרום על פני ספקים אחרים, ולהגדיל את היקפי הרכש."
עוד במכתב, שאותו כינו בעבר בשיחות סגורות בכירי פרוטרום "מכתב הסחיטה", נכתב ללא כל פירוט גם כי "תשלומי שוחד שולמו לעובדי מכס באוקראינה לצורך החשת שחרור סחורות של פרוטרום". בהמשך המכתב צוין כי מעשים אלו מקימים את החשד כי בכירי פרוטרום לשעבר עברו עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור באוקראינה.
עבירת השוחד נעלמה מהמסמכים
ההתייחסות הכללית למתן שוחד לעובדי מכס אוקראינים שהופיעה במכתב שנשלח ל- IFF כבר לא הייתה מנת חלקם של המסמכים הרשמיים שהוציאה IFF בהמשך. כך, גם בדיווח לבורסה של IFF מאוגוסט 2019 שהביא לידיעת הציבור את הפרשה, בדוח ממצאי חקירת הוועדה הפנימית שהקימו בחברה כדי לבדוק את הפרשה, וגם בתביעה האזרחית שהגשיה IFF נגד בכירי פרוטרום לשעבר - לא מופיע כל זכר לשוחד שניתן לעובדי ציבור באוקראינה. כל המסמכים האלו עוסקים בתשלומים שהועברו לבכירים בחברות שעמן נהגו חברות הבת של פרוטרום לעשות עסקים.
לפי פרטי החקירות שנערכו לבכירי פרוטרום שהגיעו לידי "גלובס", ניתן לשער כי חקירתה של יאח"ה מבוססת בעיקר על מכתבה של MK.
אלא שאותם ממצאים כבר נבדקו במסרקות ברזל על-ידי מספר גורמים, שדווקא מצאו לנכון שלא להעלות את חשד השוחד לעובדי ציבור נגד בכירי פרוטרום.
אז מדוע פתחה יאח"ה בחקירה נגד בכירי פרוטרום לשעבר בחשד למתן שוחד לעובד ציבור זר, בשעה שממצאי החקירה המקיפה שערכה IFF בפרשה והועברו למשרד המשפטים האמריקאי לא כוללים כל התייחסות למעורבותם של עובדי ציבור זרים שקיבלו את אותם "תשלומים לא נאותים?"
ל"גלובס" נודע כי גם חקירתם של בכירי פרוטרום לשעבר התמקדה במסמכים ובעדויות שלא חידשו לנחקרים דבר: רובם ככולם כבר הופיעו בדוח החקירה שהעבירה IFF למשרד המשפטים האמריקאי, ובתביעת העתק שהגישה IFF באמצעות משרד עוה"ד גורניצקי נגד בכירי פרוטרום לשעבר. עוד נודע, כי לפחות לשניים מהנחקרים בפרשה, גם לא הוצגו כל ראיות הנוגעות למתן שוחד לעובד ציבור זר.
תשלומים לעובדים, לא לעובדי ציבור
המנגנון שמיוחס, לפי החשד, לבכירי פרוטרום לשעבר, כולל אם כך תשלומים לעובדים בכירים בחברות רוסיות ואוקראיניות, אך לא לעובדי ציבור במדינות אלה. אותו "שוחד עסקי" נחשב לעבירה גם ברוסיה וגם באוקראינה. אולם מבדיקה שערך "גלובס" עולה כי עד היום לא נפתחו תיקים פליליים באוקראינה בגין העבירה הזו המתייחסת לפרקטיקה שכיחה במדינות מזרח אירופה, וכי גם ברוסיה, שחוקקה את החוק הנוגע ל"שוחד עסקי" בשנות ה-80 המוקדמות, ממעטים לעשות שימוש בו.
בניגוד לחקירות בגין שוחד לעובדי ציבור שהתנהלו בעבר, לבכירי פרוטרום לשעבר גם לא הוצגה כל טענה מצד החוקרים כי החקירה נפתחה כחלק מהליך של "חיקור דין", כלומר הליך שנפתח לבקשת מדינה זרה. לפי הידוע, רוסיה, אוקראינה או משרד המשפטים האמריקאי גם לא יזמו הליך כזה.
אז האם משטרת ישראל עלתה על ראיית זהב שוועדת הבדיקה שהקימה IFF ועורכי-דינה שתבעו את בכירי פרטורום פספסו? לפחות מהמידע שהגיע ל"גלובס" - אותו כמובן יש לסייג בשל העובדה כי החקירה הגלויה נמצאת רק בראשיתה ולכן ייתכנו עוד מסמכים שטרם הוצגו לנחקרים - קיים ספק רב באשר לכך.
חקירה עם מאפיינים שונים
מכל מקום, ברור כי חקירתם של בכירי פרוטרום לשעבר שונה בתכלית מהחקירות המוכרות בנוגע למתן שוחד לעובדי ציבור: בעוד שבעניינם של בני שטיינמץ, שיכון ובינוי וגם שפיר הנדסה, עמד במרכז הפרשה החשד כי נעשה תשלום לפקידי ממשל כדי לקדם את בחירתן של החברות הישראליות לביצוע פרויקטי תשתית רחבי היקף, הרי שכבר עכשיו ברור כי גם אם יש לרשות ניירות ערך או ליאח"ה ראיה כלשהי הנוגעת לביצוע עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור, היא אינה עומדת במרכז הפרשה.
באופן חריג ובניגוד למרבית הפרשיות הדומות שנחקרו בעבר על ידי רשות ניירות ערך ויאח"ה, מי שמלווה את החקירה אינה פרקליטות מחוז תל אביב- יסוי וכלכלה, אלא דווקא פרקליטות מחוז צפון.
בפרקליטות וברשות ניירות ערך סירבו להגיב.
ממשטרת ישראל נמסר: "איננו מפרטים אודות חקירות מתנהלות.תיק החקירה נשוא פנייתך מטופל באופן מקצועי ויסודי, ואנו נמשיך לחקור את המקרה במטרה להגיע לחקר האמת".
***חזקת החפות: הנחקרים הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, הם לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.
פרוטרום
עוסקת בייצור ובשיווק חומרי גלם לתעשיית הטעם והריח ותערובות טעם וריח לתעשיות המזון והקוסמטיקה • הוקמה בישראל ב-1933 ● במאי 2018 רכשה IFF את מניות פרוטרום בכ-6.5 מיליארד דולר ● החברה משווקת ומוכרת יותר מ-10,000 חומרי גלם ו-70 אלף מוצרים לכ-30 אלף לקוחות ב-150 מדינות ● לחברה 92 מעבדות מו"פ, היא מפעילה 73 מתקני ייצור ומעסיקה 5,600 עובדים