בנימין נתניהו ומשה בר סימן טוב / צילום: איל יצהר, גלובס
בשעת לילה מאוחרת ב-24 במרץ 2020, קיימה ממשלת ישראל ישיבה דרמטית למדי. במהלך הישיבה, שהתנהלה באמצעות הטלפון, הציג רה"מ בנימין נתניהו, תמונת מצב מדאיגה ביחס להתפשטות נגיף הקורונה בארץ. נתניהו אמר כי יש הכרח להחמיר את צעדי הבידוד של האוכלוסייה. בהמשך אותה ישיבה הציג גם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, נתונים שהראו כי הנגיף מתפשט בישראל בקצב מעריכי.
למחרת, ב-25 במרץ נכנסו לתוקף התקנות החדשות שקבעה הממשלה, לפיהן אין לצאת ממקום המגורים למרחק הגדול מ-100 מטר ולזמן קצר. כמו כן, פעילות התחבורה הציבורית צומצמה לכדי רבע מהיקפה הרגיל, תנועת רכבות הנוסעים הושבתה (ומושבתת עד היום) ועל המעסיקים הוטלה חובה למדוד את חום גופם של כל העובדים.
בכל מהלך דיוני הממשלה על המאבק בקורונה מצאו עצמם השרים, כמו מנהיגי עולם אחרים, בטריטוריה לא מוכרת. אי הוודאות באשר לאויב חסר הפנים שעמו עלינו להתמודד הוא אולי גדול מאי פעם. ההחלטה הזו, כמו החלטות גורליות רבות נוספות שהתקבלו בממשלה בשבועות מאז פרצה הקורונה לחיינו, אולי הצליחו למנוע את התפשטות הקורונה, אבל המחיר שלהן היה, ועודנו, כבד: שיעור האבטלה הרקיע שחקים, מיליוני עובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום, עסקים הושבתו, עסקים אחרים נכנסו לסחרור, והכלכלה הישראלית ספגה מפלה שקשה לראות מתי תקום ממנה.
יש מי שמשבח את התנהלות הממשלה והעומד בראשה, יש מנגד מי שטוען שהתנהלות הממשלה הייתה מוגזמת והיסטרית וגרמה לנזק מיותר. האם ההחלטות של הממשלה בנוגע לקורונה היו ועודן מחויבות המציאות? האם הן התקבלו לאחר דיונים ממצים מספיק על ידי השרים? האם השרים העלו במהלכן רעיונות אלטרנטיביים להחלטות שהתקבלו? האם השרים או מי מהם כפר בתזה המרכזית שהוביל רה"מ ולפיה אין ברירה, אלא להשבית כמעט את כל המשק כדי להציל חיים אדם? איך התנהל ומה חשב ואמר כל אחד משרי הממשלה באותם דיונים גורליים?
כלים לבדיקת התנהלות הממשלה
נכון להיום, לתקשורת ולציבור אין יכולת לתת מענה שלם ומלא לשאלות החשובות הללו ואין כלים לבדוק ולבקר את התנהלות השרים בתקופת הקורונה עד כה. זה קורה בגלל שהממשלה נמנעת מלחשוף את התמלילים של ישיבותיה בתקופת הקורונה ורוב מה שנאמר בהן נותר תחת מעטה של חשאיות. עד היום הסכימה הממשלה לחשוף רק את ההחלטות עצמן וכן תמצית (פרוטוקול) של מה שנאמר בחלק מהדיונים.
דיוני ישיבות הממשלה מסווגים כחומר חשאי למשך 30 שנה. בהתאם לכך, מועברים תמלילי ישיבות הממשלה לארכיון המדינה ושם הם נשמרים עד שמותר יהיה לפרסמם (לשם ההשוואה, פרוטוקולים של ועדת השרים לענייני ביטחון ניתן לחשוף רק לאחר 50 שנה מכתיבתם). וזהו עוד המצב הרצוי. חיפוש בארכיון מעלה כי המצב המצוי הוא שהציבור יכול להיות חשוף לפרוטוקולים של ישיבות ממשלה עד שנת 1973 ואילו כל התיעוד של ישיבות הממשלה מ־1973 ועד 2000 אינו נגיש בארכיון, למרות שהחוק מתיר את הפרסום שלהן.
בשנים האחרונות החליטה הממשלה לסרוק ולהעלות בקבצים דיגיטליים את כל הארכיון. לאור העובדה שיש בארכיון המדינה מאות מיליוני עמודים, והמספר גדל בהתמדה, זוהי משימה שתארך שנים.
את המצב הזה, ברצוננו לשנות. ולכן, בשיתוף עם כלי תקשורת נוספים ועם התנועה לחופש המידע, ועוה"ד שחר בן-מאיר ויצחק אבירם, הגשנו עתירה לבג"ץ בבקשה לגלות את תמלילי הפרוטוקולים המלאים של ישיבות הממשלה, שבהן דנו בנושא ההתמודדות עם וירוס הקורונה.
כמו כן, אנחנו מבקשים לגלות מסמכים העוסקים בבסיס המידע והתשתית העובדתית שעל בסיסם התקבלו החלטות הממשלה הרלוונטיות. העתירה תידון ביום חמישי (11 ביוני) בפני שופטי בג"ץ, עוזי פוגלמן, מני מזוז, ואלכס שטיין.
מטרת העתירה היא לקבל מידע הנוגע באופן ישיר לכלל הציבור והמשק הישראלי, שנפגע באופן קשה ביותר בימים אלה מההחלטות הדחופות שהתקבלו בממשלה. לפי העתירה, "הסתרת המידע מישיבות הממשלה בהן נדונו והתקבלו, בין היתר, החלטות על אופן ניהול המשבר הכלכלי החריף, שהוא תוצר לוואי של המאבק במגפה, מהווה פגיעה נוספת בציבור. כעיתון כלכלי, זכותם של המבקשים להיות חשופים לדיונים ולהחלטות הללו של הממשלה. כאשר המידע מוסתר ואינו גלוי, אין ביכולתם של המבקשים למלא את תפקידם בדמוקרטיה - לבחון את ההחלטות, לבקר אותן ואת דרך קבלת ההחלטות".
כאמור תקנון הממשלה בנוגע לתיעוד דיוני הממשלה מסווג אותם כחומר חשאי למשך 30 שנה, אולם חוק יסוד: הממשלה קובע כי דיונים והחלטות של הממשלה ושל ועדות שרים הם סודיים ביחס לנושאי ביטחון המדינה ויחסי חוץ של המדינה. בעתירה אנחנו טוענים כי הוראות חוק היסוד גוברות על הוראות התקנון, ועל כן אין להטיל את החיסיון על הדיונים באשר להגבלת התנועה של הישראלים, באשר להחלטות הכלכליות ו/או בתחום המעקב אחר אזרחי ישראל, שכן ההחלטות כולן נוגעות לנושאי בריאות העם ומשמעויות כלכליות, והן בעלות חשיבות ציבורית גבוהה במיוחד.
מידע מהותי שחייב להיחשף
העתירה שהגשנו לבג"ץ מדגישה את החשיבות של זכות הציבור לדעת, מימוש עיקרון השקיפות וכן את החשיבות של חופש הביטוי במדינה, גם כאשר מולם ניצבים שיקולים בעלי משקל נוגד.
עוד אנחנו טוענים בעתירה כי בין הנתונים אשר מפורטים בפרוטוקולים של ישיבות הממשלה בקשר לקורונה יש מידע מהותי שהוא בסיס המידע והתשתית העובדתית להחלטות. בעתירה אנחנו מבקשים שהמידע הזה ייחשף. לפי העתירה, לא רק שאין נימוק שלא לחשוף אותו בפני הציבור, אלא ההפך מכך - יש בכך חשיבות עצומה, הן מבחינת מידע שיקבל הציבור (ולא רק את השורה התחתונה של ההחלטה), הן מבחינת אמון הציבור בממשלה, והן מבחינת היכולת לקיים ביקורת ולפקח - דווקא בעת הזו - על החלטות הממשלה.
בעתירה אנחנו כותבים, כי על פי פרסומים רשמיים ואחרים, מאז פרוץ משבר הקורונה, מובאים בפני הממשלה הערכות ומודלים שונים הכוללים נתונים רבים המהווים למעשה חלופות לדרכי טיפול בנגיף. "נתונים אלו מהווים בסיס להחלטות ולצעדים הננקטים על ידי הממשלה. ההתמודדות עם התפרצות הנגיף מאופיינת במידה רבה של חוסר ודאות, אשר מוצאת ביטוי, בין היתר, בהצגתן של תיאוריות שונות ביחס לניתוח המצב ודרכי הטיפול. משום כך קיימת חשיבות עליונה בהצגת בסיס המידע המצוי בידי הממשלה, לציבור".
הממשלה/המדינה מצדה מתנגדת נחרצות לבקשה לפרסם את התמלילים המלאים של הדיונים בנוגע למאבק בקורונה. בתגובה שהגישה הממשלה באמצעות עוה"ד אבי מיליקובסקי ושי כהן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נאמר כי הממשלה פועלת בעניין זה בהתאם לסעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה, המסמיך את הממשלה לקבוע סודיות ביחס לעניינים הנדונים בה. זאת, בנוסף על הדיונים בענייני ביטחון וחוץ שנקבע קטגורית שהם סודיים.
הממשלה מציינת בתגובתה כי המדיניות לפיה, ככלל, תמלילי ישיבות הממשלה אינם מפורסמים הוכרה כלגיטימית וראויה גם במסגרת הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה מ-1998 שבה נאמר כי: "המדיניות לפיה, ככלל, אין לגלות או לפרסם פרוטוקולים של דיוני הממשלה ודיוני ועדות השרים, להבדיל מהחלטות, על מנת שלא לפגוע באפשרות של דיון ענייני ופתוח והתבטאות חופשית של השרים ושאר המשתתפים, ללא שיקולים ואילוצים הכרוכים בפרסום הדברים, בדין יסודה".
הממשלה: חיסיון הדיון מעודד שיח
לטענת הממשלה, "העותרים אמנם מבקשים לחשוף את התמלילים של דיוני הממשלה, בשם עקרון הפומביות. אולם, אל מול יתרונות השקיפות, שהמשיבים אינם מקלים בהם ראש, משרת חסיונם של דיוני הממשלה וועדותיה אינטרס ציבורי בעל משקל רב. דיון פנים-ממשלתי פתוח הוא חיוני לתפקוד הממשלה במילוי תפקידה בניהול המדינה".
לפי תגובת הממשלה, אי-פרסום הדיון וההצבעה האישית של כל שר, תכליתם לאפשר דיון ענייני ופתוח והתבטאות חופשית של השרים, על מנת למנוע אפקט מצנן. הדיון הפנימי מאפשר לשרים להציג את העמדה הראויה בעיניהם בכל עניין קונקרטי באופן חופשי ומשוחרר מלחצים. תכלית זו נועדה להבטיח את איכותו של הליבון הפנים-ממשלתי ולסייע לממשלה לקדם את מדיניותה.
לבקשתנו לקבל את בסיס המידע והתשתית העובדתית להחלטות הממשלה, משיבה הממשלה בתחילה כי "מזכירות הממשלה פועלת להעלאת הצעות ההחלטה בענייני המאבק בקורונה לאתר האינטרנט של משרד רה"מ". עם זאת, הממשלה מודה בתשובתה כי השרים קיבלו חומרי רקע משמעותיים מעבר לסדרי היום של הממשלה לקראת ישיבותיה הנוגע לקורונה. לדבריה, מדובר בנתונים, מסמכים, סקירות, ועדכונים המועברים באופן שוטף, סדור ושיטתי לאורך כל שעות היום ולאו דווקא בהקשר או לקראת החלטת ממשלה כזו או אחרת.
הממשלה דוחה את בקשתנו לקבל את החומרים הללו. לטענתה, "אין עניינה של העתירה בסוגיה הכוללנית, החורגת מגדרי העתירה, של הנגשת כלל החומר המקצועי שעמד לפני מקבלי ההחלטות בדרגים שונים בעת קרות האירועים מושא ענייננו. מעבר לכך יובהר, כי ללא בקשות פרטניות בעניין זה, יש קושי מהותי לתחום את היקף החומרים הרלוונטי ולבחון את אפשרות מסירתם".
כאמור, ביום חמישי הקרוב, ידון בג"ץ בטענות שלנו ושל העותרים הנוספים ובטענות הממשלה ולאחר מכן יכריע בעתירה. לקראת הדיון, חשוב לזכור כי המאבק בקורונה עדיין לא תם. בימים האחרונים, לאחר פתיחת המשק, זוקף שוב הנגיף את ראשו. אחרי שכבר ירדנו לחולים בודדים ביום, חזרנו אתמול ל-160 בדיקות חיוביות לקורונה ביום אחד ויש מי שחושב שאנחנו עומדים בפני "גל שני" של התפרצות.
הממשלה, שהרכבה השתנה, שוב ניצבת בפני דילמה, האם ועד כמה להחזיר את המגבלות על הציבור שכבר הוסרו ואיך להיאבק בקורונה. דווקא בשל כך, גדל האינטרס הציבורי בחשיפת תמלילי ישיבות הממשלה הקודמות.
את העתירה לבג"ץ יזמה הכתבת המדינית של "הארץ", נעה לנדאו. השותפים לעתירה הם "גלובס", "הארץ" ולנדאו, עוה"ד שחר בן-מאיר ויצחק אבירם, התנועה לחופש המידע, עיתון "כלכליסט", והתאגיד "כאן".