אליחי מאיקס / צילום: רעות קלאורה
איפה אני תופסת אותך ומה כולל התפקיד שלך?
"אחרי ההשכבות של שלושת הילדים. במהלך היום בו אני עובד עדיין מהבית, הצוות שלי ואני עוסקים בצ'יפים לעולם הרכב האוטונומי. באופן אישי, אני מעדיף לעבוד מהמשרד ולפגוש את הצוות, אבל עכשיו עדיין אי אפשר להגיע בתפוסה מלאה. רוב הצוות שלנו עובד מהבית כבר זמן רב - אינטל, בגלל גודל הארגון, הייתה מהראשונים שהחמירו בתקנות בפרוץ הקורונה".
כמה זמן אתה עובד באינטל?
"בקדנציה הזו 5 שנים. הקשר שלי עם החברה למעשה ותיק יותר. אבא שלי עבד באינטל יותר מ-30 שנה. אני התחלתי אחרי שהשתחררתי מהצבא ולפני הלימודים. כיוון ששירתתי בתפקיד טכני, התקבלתי כטכנאי במעבדות במשמרות לילה. אחרי שנה-שנה וחצי, התחלתי ללמוד בטכניון. באמצע התואר התראיינתי למשרות אחרות בחברה והתחלתי לעבוד הפעם כסטודנט בצוות פיתוח. אחר כך עזבתי ויצאתי עם אשתי לירח דבש ארוך מאוד בחו"ל".
כמה ארוך?
"גרנו בפריז כ-10 חודשים. הודות להוריי, יש לי אזרחות צרפתית, אז החלטנו לעבור לגור שם לתקופה מוגבלת לשם החוויה. לא שקלנו הגירה, רק רצינו לנצל את ההזדמנות. אפילו עבדתי גם שם בתחום הטכני, אבל לא ספציפית בתחום שלי. כעבור כמעט שנה חזרנו היישר לשלהי משבר הסאבפריים בשנת 2009. היה לי קצת קשה למצוא עבודה, אבל בסוף הסתדרתי והשתלבתי בסטארט-אפ, בהמשך התגלגלתי לקוואלקום בחיפה, ולפני 5 שנים חזרתי לאינטל".
למה החלטת לחזור?
"העבודה שלי הייתה מעניינת, אבל רציתי משהו חדש. אני חייב להודות שאינטל לא הייתה הבחירה הראשונה, כי לא רציתי מחלקה גדולה של מהנדסים. אבל אז חבר הפנה אותי למשרה שיש בה צוות יחסית מאוד קטן, והתקבלתי".
לחברה שאבא שלך עבד בה.
"הוא עבד באינטל 30 שנה - משהו שהוא נכון לפעם. אני לא רואה את עצמי עוזב, אבל היום רואים שבשוק זה עובד אחרת. הוא התחיל בתחילת שנות ה-80. אחד הזיכרונות שלי כילד הוא שהייתי מגיע למשרדים בכל החופשים. בעיקר אני זוכר את המקרר של המילקי. זה היה ממש לונה פארק".
יצא לכם לעבוד יחד?
"כן. כשהייתי סטודנט, שנינו עבדנו במקביל. ודאי שהוא שמח שבחרתי לעבוד פה".
איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?
"הארגון שלי כל הזמן משתנה וגדל. אני מניח שאשאר פה ואתפתח. למשל, בשנים האחרונות התחלתי להציג בכנסים טכניים. זה משהו שמאוד חששתי ממנו - עמידה מול קהל. מאז ראיתי שזה אפשרי".