גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ארגונים היו מוכנים למשבר הקורונה וכיצד להיערך לעתיד? "פערי התשתיות נסגרו מהר; האתגר הוא להמשיך לקדם את המסחר והשירותים גם מרחוק"

סקר של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte מעלה כי רמת המוכנות של ארגונים למשבר הקורונה הייתה מחלקית ועד במידה גבוהה בתחומים מסוימים ● בולטת לטובה היכולת לנהל את הארגון פיננסית ותפעולית מהבית ● מנגד ניהול ההון האנושי והגמשתו לטובת התאמות ארגוניות התגלה כמאתגר ● וגם: מה עושים מכאן והלאה כדי להתרגל למציאות החדשה?

חברות בסקטורים שונים בישראל מרגישות שהיו ערוכות למשבר הקורונה במידה סבירה / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
חברות בסקטורים שונים בישראל מרגישות שהיו ערוכות למשבר הקורונה במידה סבירה / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Deloitte

משבר הקורונה תפס את רוב המשק לא מוכן, אך חברות בסקטורים שונים בישראל עדיין מרגישות שהיו ערוכות אליו במידה סבירה. כך לפחות מעלה סקר שנעשה בקרב 76 ארגונים שערכה פירמת השירותים המקצועיים הגדולה והמובילה בעולם, Deloitte. מנהלות ומנהלים בכירים בארגונים מחמישה סקטורים מרכזיים במשק (פיננסיים, טכנולוגיות, מסחר ושירותים, תעשייה ומוצרי צריכה והמגזר הציבורי) השיבו על הסקר וסיפקו הצצה למידת המוכנות שלהם למשבר הקורונה.

"את הסקר ערכנו במהלך פגרת פסח. בעיצומו של המשבר, בתקופת הסגר הגדול ואחרי שארגונים רבים כבר עיכלו את המתרחש", מסביר נעם גונן, שותף בחטיבת הייעוץ Monitor Deloitte. "הסקר הורכב משאלות של מוכנות, דיווח עצמי של מנהלים בכירים בחברות, סמנכ"לים, מנכ"לים או בעלים, שנמנים על הלקוחות שלנו", הוא מפרט.

הסקטור כמעט ולא משנה, גודל הארגון כן

בכלליות, משתתפי הסקר הגדירו את רמת המוכנות למשבר של החברות שלהם כחלקית-גבוהה, כ-3.7 (מתוך 5) בממוצע. באופן מפתיע, לא היו הבדלים משמעותיים בין רמות המוכנות של החברות בסקטורים השונים והם נעו פחות או יותר סביב הממוצע הכללי. רמת המוכנות הנמוכה ביותר הייתה של המגזר הציבורי (3.64) ואילו הגבוהה ביותר של המגזר הפיננסי (3.8), אך כאמור, מדובר בהבדלים זניחים. "יש סקטורים, כמו למשל הטכנולוגי, שזה יותר ב-DNA שלהם לעבוד מרחוק, מהבית", אומר גונן. "אבל מה שראינו בתחילת המשבר זה שבמהלך החודש הראשון - בכל הסקטורים סגרו את פערי התשתית ובתקופה של עריכת הסקר כבר לא נמצאו הבדלים בינם לבין סקטורים שבהם עבודה מהבית אולי יותר מקובלת. המאמץ בתקופה הזאת היה בלייצר עבודה מרחוק עם ערך", הוא מדגיש.

קטגוריה שבה כן נמצא הבדל בין רמת המוכנות של הארגונים השונים היא גודל הארגון. ארגונים קטנים, של עד 50 עובדים, זכו לציון הערכה עצמית ממוצע של 3.37. זאת בעוד שארגונים גדולים, של למעלה מ-250 עובדים, קיבלו דירוג ממוצע של 3.86 במדד המוכנות העצמית. "אנחנו חיים בעידן שבו לגודל הארגון השפעה ניכרת ומכרעת על מוכנותו", מסביר גונן. "לארגונים גדולים יש יותר כוח אדם, יותר בעלי תפקידים ולכן גם תשתית ארגונית רחבה יותר כדי להתמודד עם מצבי משבר", הוא מוסיף.

הכי מוכנים: שליטה אופרטיבית ופיננסית ותשתיות טכנולוגיות

על פי הסקר, התחום שבו חברות הגיעו לרמת המוכנות הממוצעת הגבוהה ביותר הוא זה של ההיערכות הכלכלית, הפיננסית, הטכנולוגית והתפעולית, עם ציון ממוצע של 3.95. "מדובר למעשה בכל מה שקשור לניהול המכונה הפיננסית של הארגון בשלט רחוק - לנהל את הוצאת העובדים לחל"ת; לשמור על תמונה מלאה של נתוני מכירות; להצליח לבצע תחזית של תזרימי מזומנים; לנהל את הסיכונים בשרשרת האספקה, לספק לעובדים שירותים טכנולוגיים מרחוק ועוד", מפרט גונן.

לצפייה בכל הכלים, הטיפים וההצעות של Deloitte להתמודדות עם המשבר והיציאה ממנו>>

בקטגוריה של ההיערכות הכלכלית, הפיננסית, הטכנולוגית והתפעולית, לצד מגזר הטכנולוגיה שהוביל את הקטגוריה עם ממוצע של ציון ממוצע של 4.12, גם המגזר הציבורי (עם 4.02) נמצא בצמרת. באופן מעניין, דווקא בקטגוריה ששמה דגש על כלכלה ופיננסים, היה זה המגזר הפיננסי שזכה לציון הממוצע הנמוך ביותר (3.81). בתוך קטגוריה זו, הנושא שבו נרשמה רמת המוכנות הגבוהה ביותר, כפי שדיווחו עליה הארגונים בכלל המגזרים, הוא היכולת לארגן את תמונת המצב העדכנית על הארגון בתחומים שונים (4.57).

תחום נוסף שזכה לציון גבוה מהממוצע הוא מה שהוגדר בסקר כ"ניהול חדר מצב". "ברגע שנוצר המשבר, ארגונים היו צריכים להקים מעין חדר מצב להתנהלות בחירום; להתחיל לנהל את המשבר הזה ואת השינוי הגדול באופן שבו החברה פועלת", מסביר גונן. "כאן גם ראינו שבסך הכל התשובות היו גבוהות, עם ממוצע כללי של 3.82". הפעם המגזר הפיננסי תופס את המקום הראשון, עם ממוצע של 4.04 ואילו המגזר הציבורי, נמצא מאחור עם 3.47.

הכי לא מוכנים: היערכות לצמצום ולהתאמות ארגוניות לעבודה מרחוק

מנגד, שלושה תחומים נוספים זכו דווקא לציונים נמוכים מהממוצע הכללי: מימוש תמריצים ומענקים, ניהול המסחר בערוצים דיגיטליים וניהול ההון האנושי והידע, שקיבל את הציון הנמוך ביותר, 3.51. "כל הנושא של הטיפול בעובדים, ניהול מצבת כוח האדם, שמירה על הידע בארגון, היכולת להמשיך לנהל את המסחר בערוצים הדיגיטליים ועוד - כל אלה הוערכו ברמת מוכנות נמוכה וכאתגר גדול לארגונים", אומר גונן.

כך, למשל, כאשר נשאלו בעלי התפקידים על מוכנות הארגון שלהם לבצע התאמות במבנה הארגוני כדי להגדיל את הגמישות, צעד מתבקש בתקופת משבר, הם דיווחו על מוכנות חלקית בלבד (3 בממוצע). היה זה הנושא עם הציון הנמוך ביותר בהערכת הארגונים.

איך לפעול בהמשך הדרך?

על השאלה אם המשבר הנוכחי יימשך עוד זמן רב, אין לארגונים את היכולת לענות. יתכן שמה שהיה עד עכשיו יוגדר בעתיד כמבצע בזק, שהסתיים, אך מנגד לא מן הנמנע שאנחנו בעיצומה של "מלחמה" ארוכת טווח. כך או כך, ממצאי הסקר שערכה Deloitte מעידים כי יש תחומים שאותם הארגונים הצליחו לפצח וכאלה שדורשים עוד השקעה ומחשבה. "על הטכנולוגיה שמאפשרת עבודה מרחוק, ניהול שיחות וכן הלאה, הארגונים השתלטו יפה, בכל הסקטורים", מדגיש גונן את מה שעבד.

אבל לצד מה שפעל כשורה, היו דברים שלדעתו ניתן היה לעשות אחרת: "האתגר שאנחנו מזהים הוא ביכולת לייצר את הכלים שמאפשרים שליטה מרחוק, בקרה ומדידה. לא רק למדוד תשומות, אלא גם תפוקות; לראות איך אפשר לנצל את המצב כדי לעשות את הדברים בצורה טובה יותר. לא רק לאפשר לאנשים לגשת מרחוק לדברים, אלא להביא על ידי כך ערך מוסף", הוא מוסיף ואומר כי "הנושא הזה, למרות התשתיות הטובות, יצטרך לעבור שדרוג משמעותי עד שנוכל לחזור להתנהל כרגיל. חברות צריכות לרכז עכשיו את המאמצים בשיפור היעילות שלהן ולהיות יותר גמישות לעיתים, חוסר הגמישות הוא מה שפגע בארגון".

נקודה נוספת מתייחסת לממשק העבודה עם הלקוחות במודל העבודה מרחוק: איך לנהל את הממשק הטכנולוגי עם הסביבה העסקית החיצונית? איך מנהלים את התקשורת מול הלקוחות? "ממצאי הסקר הראו שאין כרגע מענה מספק לשאלות האלה והארגונים לא מרגישים בנוח עם המצב".

לדברי גונן, מתוך הסקר ניתן להפיק שלוש תובנות מרכזיות שחשוב לקחת מכאן להמשך: "אחת, לעבור לעבודה מרחוק ככזו שיוצרת ערך. לא רק מעקב אחרי מצבת עובדים, למשל, אלא גם דגש על שיפור בתפוקה, באיכות השירותים וביכולות המסחר. כלומר, שהעסק ימשיך להתנהל, לתת שירותים ללקוחות ולפתח את המסחר, גם אם הכל מתנהל מרחוק. שתיים, לשים דגש רב יותר על ההתאמות המבניות הנדרשות בארגון כדי להיות ערוכים לסביבה החדשה שבה הוא פועל מרחוק לאורך זמן. שלוש, להדגיש יותר את קפיצת המדרגה המתבקשת והאפשרית ביכולת הארגונים להתנהל מבחינה טכנולוגית במודל העבודה החדש. הסקר הראה כי במצב הקיים אין על הנושא מספיק דגש וזה בהחלט נדרש".

לצפייה בכל הכלים, הטיפים וההצעות של Deloitte להתמודדות עם המשבר והיציאה ממנו>>

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

לאחר נפילת המניה: בנק ההשקעות שחותך את מחיר היעד של מאנדיי ב-70%

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

כותרות העיתונים בעולם

העסקה הסודית של איראן ורוסיה: טילים נגד מטוסים ב-500 מיליון דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

תרחיש האימים שמדאיג את ארה"ב - תקיפה על אדמת אירופה

גובר החשש בארה"ב כי איראן נערכת להפעיל את ארגוני הטרור השונים באזור לביצוע פעולות טרור נגד יעדים באירופה ● דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ עשויו להורות על תקיפה ראשונית באיראן כדי להוכיח למשטר שהוא חייב לוותר על היכולת לפתח נשק גרעיני ● נושאת המטוסים ג'רלד פורד תגיע בקרוב סמוך לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע שאף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר