גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ארגונים היו מוכנים למשבר הקורונה וכיצד להיערך לעתיד? "פערי התשתיות נסגרו מהר; האתגר הוא להמשיך לקדם את המסחר והשירותים גם מרחוק"

סקר של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte מעלה כי רמת המוכנות של ארגונים למשבר הקורונה הייתה מחלקית ועד במידה גבוהה בתחומים מסוימים ● בולטת לטובה היכולת לנהל את הארגון פיננסית ותפעולית מהבית ● מנגד ניהול ההון האנושי והגמשתו לטובת התאמות ארגוניות התגלה כמאתגר ● וגם: מה עושים מכאן והלאה כדי להתרגל למציאות החדשה?

חברות בסקטורים שונים בישראל מרגישות שהיו ערוכות למשבר הקורונה במידה סבירה / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
חברות בסקטורים שונים בישראל מרגישות שהיו ערוכות למשבר הקורונה במידה סבירה / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Deloitte

משבר הקורונה תפס את רוב המשק לא מוכן, אך חברות בסקטורים שונים בישראל עדיין מרגישות שהיו ערוכות אליו במידה סבירה. כך לפחות מעלה סקר שנעשה בקרב 76 ארגונים שערכה פירמת השירותים המקצועיים הגדולה והמובילה בעולם, Deloitte. מנהלות ומנהלים בכירים בארגונים מחמישה סקטורים מרכזיים במשק (פיננסיים, טכנולוגיות, מסחר ושירותים, תעשייה ומוצרי צריכה והמגזר הציבורי) השיבו על הסקר וסיפקו הצצה למידת המוכנות שלהם למשבר הקורונה.

"את הסקר ערכנו במהלך פגרת פסח. בעיצומו של המשבר, בתקופת הסגר הגדול ואחרי שארגונים רבים כבר עיכלו את המתרחש", מסביר נעם גונן, שותף בחטיבת הייעוץ Monitor Deloitte. "הסקר הורכב משאלות של מוכנות, דיווח עצמי של מנהלים בכירים בחברות, סמנכ"לים, מנכ"לים או בעלים, שנמנים על הלקוחות שלנו", הוא מפרט.

הסקטור כמעט ולא משנה, גודל הארגון כן

בכלליות, משתתפי הסקר הגדירו את רמת המוכנות למשבר של החברות שלהם כחלקית-גבוהה, כ-3.7 (מתוך 5) בממוצע. באופן מפתיע, לא היו הבדלים משמעותיים בין רמות המוכנות של החברות בסקטורים השונים והם נעו פחות או יותר סביב הממוצע הכללי. רמת המוכנות הנמוכה ביותר הייתה של המגזר הציבורי (3.64) ואילו הגבוהה ביותר של המגזר הפיננסי (3.8), אך כאמור, מדובר בהבדלים זניחים. "יש סקטורים, כמו למשל הטכנולוגי, שזה יותר ב-DNA שלהם לעבוד מרחוק, מהבית", אומר גונן. "אבל מה שראינו בתחילת המשבר זה שבמהלך החודש הראשון - בכל הסקטורים סגרו את פערי התשתית ובתקופה של עריכת הסקר כבר לא נמצאו הבדלים בינם לבין סקטורים שבהם עבודה מהבית אולי יותר מקובלת. המאמץ בתקופה הזאת היה בלייצר עבודה מרחוק עם ערך", הוא מדגיש.

קטגוריה שבה כן נמצא הבדל בין רמת המוכנות של הארגונים השונים היא גודל הארגון. ארגונים קטנים, של עד 50 עובדים, זכו לציון הערכה עצמית ממוצע של 3.37. זאת בעוד שארגונים גדולים, של למעלה מ-250 עובדים, קיבלו דירוג ממוצע של 3.86 במדד המוכנות העצמית. "אנחנו חיים בעידן שבו לגודל הארגון השפעה ניכרת ומכרעת על מוכנותו", מסביר גונן. "לארגונים גדולים יש יותר כוח אדם, יותר בעלי תפקידים ולכן גם תשתית ארגונית רחבה יותר כדי להתמודד עם מצבי משבר", הוא מוסיף.

הכי מוכנים: שליטה אופרטיבית ופיננסית ותשתיות טכנולוגיות

על פי הסקר, התחום שבו חברות הגיעו לרמת המוכנות הממוצעת הגבוהה ביותר הוא זה של ההיערכות הכלכלית, הפיננסית, הטכנולוגית והתפעולית, עם ציון ממוצע של 3.95. "מדובר למעשה בכל מה שקשור לניהול המכונה הפיננסית של הארגון בשלט רחוק - לנהל את הוצאת העובדים לחל"ת; לשמור על תמונה מלאה של נתוני מכירות; להצליח לבצע תחזית של תזרימי מזומנים; לנהל את הסיכונים בשרשרת האספקה, לספק לעובדים שירותים טכנולוגיים מרחוק ועוד", מפרט גונן.

לצפייה בכל הכלים, הטיפים וההצעות של Deloitte להתמודדות עם המשבר והיציאה ממנו>>

בקטגוריה של ההיערכות הכלכלית, הפיננסית, הטכנולוגית והתפעולית, לצד מגזר הטכנולוגיה שהוביל את הקטגוריה עם ממוצע של ציון ממוצע של 4.12, גם המגזר הציבורי (עם 4.02) נמצא בצמרת. באופן מעניין, דווקא בקטגוריה ששמה דגש על כלכלה ופיננסים, היה זה המגזר הפיננסי שזכה לציון הממוצע הנמוך ביותר (3.81). בתוך קטגוריה זו, הנושא שבו נרשמה רמת המוכנות הגבוהה ביותר, כפי שדיווחו עליה הארגונים בכלל המגזרים, הוא היכולת לארגן את תמונת המצב העדכנית על הארגון בתחומים שונים (4.57).

תחום נוסף שזכה לציון גבוה מהממוצע הוא מה שהוגדר בסקר כ"ניהול חדר מצב". "ברגע שנוצר המשבר, ארגונים היו צריכים להקים מעין חדר מצב להתנהלות בחירום; להתחיל לנהל את המשבר הזה ואת השינוי הגדול באופן שבו החברה פועלת", מסביר גונן. "כאן גם ראינו שבסך הכל התשובות היו גבוהות, עם ממוצע כללי של 3.82". הפעם המגזר הפיננסי תופס את המקום הראשון, עם ממוצע של 4.04 ואילו המגזר הציבורי, נמצא מאחור עם 3.47.

הכי לא מוכנים: היערכות לצמצום ולהתאמות ארגוניות לעבודה מרחוק

מנגד, שלושה תחומים נוספים זכו דווקא לציונים נמוכים מהממוצע הכללי: מימוש תמריצים ומענקים, ניהול המסחר בערוצים דיגיטליים וניהול ההון האנושי והידע, שקיבל את הציון הנמוך ביותר, 3.51. "כל הנושא של הטיפול בעובדים, ניהול מצבת כוח האדם, שמירה על הידע בארגון, היכולת להמשיך לנהל את המסחר בערוצים הדיגיטליים ועוד - כל אלה הוערכו ברמת מוכנות נמוכה וכאתגר גדול לארגונים", אומר גונן.

כך, למשל, כאשר נשאלו בעלי התפקידים על מוכנות הארגון שלהם לבצע התאמות במבנה הארגוני כדי להגדיל את הגמישות, צעד מתבקש בתקופת משבר, הם דיווחו על מוכנות חלקית בלבד (3 בממוצע). היה זה הנושא עם הציון הנמוך ביותר בהערכת הארגונים.

איך לפעול בהמשך הדרך?

על השאלה אם המשבר הנוכחי יימשך עוד זמן רב, אין לארגונים את היכולת לענות. יתכן שמה שהיה עד עכשיו יוגדר בעתיד כמבצע בזק, שהסתיים, אך מנגד לא מן הנמנע שאנחנו בעיצומה של "מלחמה" ארוכת טווח. כך או כך, ממצאי הסקר שערכה Deloitte מעידים כי יש תחומים שאותם הארגונים הצליחו לפצח וכאלה שדורשים עוד השקעה ומחשבה. "על הטכנולוגיה שמאפשרת עבודה מרחוק, ניהול שיחות וכן הלאה, הארגונים השתלטו יפה, בכל הסקטורים", מדגיש גונן את מה שעבד.

אבל לצד מה שפעל כשורה, היו דברים שלדעתו ניתן היה לעשות אחרת: "האתגר שאנחנו מזהים הוא ביכולת לייצר את הכלים שמאפשרים שליטה מרחוק, בקרה ומדידה. לא רק למדוד תשומות, אלא גם תפוקות; לראות איך אפשר לנצל את המצב כדי לעשות את הדברים בצורה טובה יותר. לא רק לאפשר לאנשים לגשת מרחוק לדברים, אלא להביא על ידי כך ערך מוסף", הוא מוסיף ואומר כי "הנושא הזה, למרות התשתיות הטובות, יצטרך לעבור שדרוג משמעותי עד שנוכל לחזור להתנהל כרגיל. חברות צריכות לרכז עכשיו את המאמצים בשיפור היעילות שלהן ולהיות יותר גמישות לעיתים, חוסר הגמישות הוא מה שפגע בארגון".

נקודה נוספת מתייחסת לממשק העבודה עם הלקוחות במודל העבודה מרחוק: איך לנהל את הממשק הטכנולוגי עם הסביבה העסקית החיצונית? איך מנהלים את התקשורת מול הלקוחות? "ממצאי הסקר הראו שאין כרגע מענה מספק לשאלות האלה והארגונים לא מרגישים בנוח עם המצב".

לדברי גונן, מתוך הסקר ניתן להפיק שלוש תובנות מרכזיות שחשוב לקחת מכאן להמשך: "אחת, לעבור לעבודה מרחוק ככזו שיוצרת ערך. לא רק מעקב אחרי מצבת עובדים, למשל, אלא גם דגש על שיפור בתפוקה, באיכות השירותים וביכולות המסחר. כלומר, שהעסק ימשיך להתנהל, לתת שירותים ללקוחות ולפתח את המסחר, גם אם הכל מתנהל מרחוק. שתיים, לשים דגש רב יותר על ההתאמות המבניות הנדרשות בארגון כדי להיות ערוכים לסביבה החדשה שבה הוא פועל מרחוק לאורך זמן. שלוש, להדגיש יותר את קפיצת המדרגה המתבקשת והאפשרית ביכולת הארגונים להתנהל מבחינה טכנולוגית במודל העבודה החדש. הסקר הראה כי במצב הקיים אין על הנושא מספיק דגש וזה בהחלט נדרש".

לצפייה בכל הכלים, הטיפים וההצעות של Deloitte להתמודדות עם המשבר והיציאה ממנו>>

עוד כתבות

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"