מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי הגדול שהיא הביאה פגעו פגישה מאוד קשה בפעילות מרכזי המסחר והקניונים בארץ ובעולם. בשבועות האחרונים ניכרת חזרה הדרגתית לפעילות אולם עדיין לא ברור האם ומתי יחזרו הפעילות והפדיונות בקניונים לרמות של לפני עידן הקורונה. חברת הנדל"ן המניב גזית גלוב, הנמצאת בשליטת המנכ"ל חיים כצמן, היא אחת החברות שנפגעו באופן קשה מהמשבר.
"יש לנו 107 קניונים ומרכזי מסחר ברחבי העולם וכולם עובדים. לפי דוחות שונים שפורסמו על ידי חברות מחקר לאחרונה, המכירות בכלל הקניונים בארה"ב ואירופה כיום, בחצי השני של חודש מאי, גבוהות יותר מהמכירות באותה תקופה בשנה שעברה. כל הנכסים שלנו מעוגני סופרמרקטים וחנויות פארם כך שגם בשיא הסגר הם פעלו. השיבה בחזרה מהקורונה לפעילות נורמלית מתנהלת בקצב יותר טוב מהצפוי", אמר כצמן בוועידת עושים שוק אונליין של "גלובס" ופסגות. את כצמן, ששוהה בבידוד לאחר שחזר מארה"ב, ריאיין שי שלו, עורך מדור שוק ההון ב"גלובס".
אי אפשר להתעלם מכך שהרבה חנויות ורשתות בארץ ובעולם נמצאות בקשיים ושכוח הקנייה של הציבור יותר קטן. האם אתה צופה גל של פשיטות רגל?
"השינויים בעולם הריטייל קורים כל הזמן, גם בלי הקורונה. יש אבולוציה מתמדת בעולם הקמעונאות. לדעתי דווקא בתקופת הקורונה הוכח עוד יותר עד כמה חשוב להיות במרכזים של המייל האחרון, כלומר כאלה שנמצאים במיקומים טובים בתוך הערים הגדולות. אפשר לראות את זה במרכזים שלנו בארץ".
אתה רואה הבדלים בצורה שמדינות מטפלות במשבר במה שנוגע לעסקים שלהם?
"בוודאי. יש מדינות שבהם הממשלות נרתמו לעזור לעסקים הקטנים בצורה מאוד משמעותית, כמו במדינות הנורדיות. בארה"ב כבר אין לנו פעילות משמעותית, אבל גם שם הממשל עוזר מאוד לעסקים. בכל מדינה יש איזושהי תוכנית עזרה לעסקים הקטנים, אבל נראה שבישראל זה מאוד מצומצם בהשוואה למדינות אחרות. כשאתה מסתכל על הצרכים של האנשים הקטנים, אין שוני גדול בין האנשים כי הצרכים הם זהים פחות או יותר בכל מקום - כולם צריכים סופרמרקט וחנויות פארם למשל".
אם אתה מסתכל על התמחור בבורסה של חברות הנדל"ן המניב שמתמחות במרכזים מסחריים, אתה חושב שהשווקים טועים?
"לא כל השווקים טועים. באירופה ובארה"ב היו עליות של עשרות אחוזים במניות האלה בשבועות האחרונים, ובעיקר בימים האחרונים. בשוק הישראלי החליטו לנטוש את המניות האלה, אבל בעולם זה לא כך. שם המשקיעים ראו במצב שנוצר הזדמנות השקעה".
כשמסתכלים קדימה, איך אתה צופה שישתנו השימושים והתמהיל במרכזים המסחריים ובקניונים?
"המשבר הזה האיץ תהליכים שכבר החלו עוד לפני הקורונה. למשל, כל מיני שחקני אופנה שיוצאים החוצה בגלל שהם לא מספיק חזקים ולא מסוגלים להתמודד עם השינויים בעולם הקמעונאות, אז התהליכים האלה יהיו מהירים יותר כעת. כמו שקרה בעבר, תהיה תחלופה טבעית ובמקום העסקים שייצאו, יבואו אחרים".
כמי שמתגורר בארה"ב, האם להערכתך אמריקה צועדת לקראת מיתון מתמשך?
"זו שאלת טריליון הדולר. אם אתה מסתכל על מה שקורה בשוק ההון אז התשובה היא לא. אני חושב שהתנהלות הממשל האמריקאי במשבר הייתה בהתחלה לא כל כך טובה, במיוחד בפן הרפואי. אבל הטיפול בהיבטים הכלכליים היה מהיר ואגרסיבי וראינו את זה גם בדוח התעסוקה האחרון, שפורסם ביום שישי. כך שאני לא משוכנע שנראה משבר כלכלי גדול בארצות הברית. מה שמעניין במשבר הזה הוא שזה היה חריף מאוד, אבל קצר מאוד כנראה".
איך אתה רואה את ההתנהלות בארץ במשבר לעומת ההתנהלות של הממשל האמריקאי?
"בארה"ב פעלו בנחישות ובאגרסיביות ולצערי בארץ פועלים בהססנות. פרופ' פרנקל אמר שהממשלה צריכה לבצע הרחבה פיסקאלית ומוניטארית גדולה מאוד כי אם היא לא תבצע את זה עכשיו, אז בעתיד החשבון יהיה כפול ומשולש. המשבר הזה יוצר כמובן גם הרבה הזדמנויות שצריכים לנצל, למשל, לפתח ולקדם את תחום הביומד שיש לנו בו ייתרון יחסי. עם קצת עזרה ממשלתית והזרמת כספים לקרנות אנחנו יכולים לפרוץ קדימה ולהפוך למובילים עולמיים בתחום הזה".
הסערה החברתית בארצות הברית בשבוע האחרון מטרידה אותך?
"כן, אבל זו לא פעם ראשונה. מדובר בבעיה מתמשכת. יש בעיה אמיתית בהתייחסות של הרשויות בארה"ב ובהתנהלות מול הקהילה האפרו-אמריקאית ומדי פעם יש ניצוץ שגורם לתבערה. זה מאוד מטריד".
לסיום, מה אתה חושב על מתווה ההצלה של אל על, שכנראה הולכת להלאמה?
"אני לא מכיר את הפרטים אבל לדעתי מדינה כמו ישראל צריכה חברת תעופה לאומית שבה למדינה יש מניית זהב, היא צריכה חברת תעופה שפועלת כל ימות השנה, כי בישראל יש עוד בעיות מלבד הקורונה כמו מלחמות ומשברים. ישראל היא לא מדינה ככל המדינות. אני רואה שעשו מתווה גם להצלת לופטאנזה הגרמנית אז בסך הכל אני לא נחרד מעקרונות המתווה שפורסמו להצלת אל על".
גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף ובחסות בית ההשקעות פסגות.