ניבתן על משטח קרח בסוואלברד. 2 מתוך 3 תת-המינים נמצאים בסיכון גבוה להכחדה / צילום: Denis Sinyakov, גרינפיס
הם מייצרים מחצית מהחמצן בעולם ולכן בעלי תפקיד חשוב בכל נשימה שלנו, חולשים על פני 70% משטח כדור הארץ, הטמפרטורה בהם קובעת את דפוסי האקלים באזורים הסמוכים להם, והם גם מהווים מקור פרנסה עבור בני אדם רבים. אך משנה לשנה, האוקיינוסים והחיים בהם מצויים בסכנה הולכת וגוברת בשל שינויי האקלים, כרייה, קידוחים, דייג יתר ופסולת שנפלטת לים על ידי בני האדם - דוגמת רשתות דיג ופלסטיק חד פעמי.
היום מציינים ברחבי העולם את יום האוקיינוסים, במטרה להציב מראה אל מול האיומים הרבים והצורך לפעול בדחיפות בכדי לשקם את המערכת האקולוגית הימית, הקריטית עבור כדור הארץ ובני האדם. אך רק לאחרונה מספר מחקרים הציגו תמונה קודרת של התחממות מואצת, המסת קרונים והידללות מיני בעלי החיים כמעט בכל שטח ימי בעולם.
במהלך השנה האחרונה, ספינות גרינפיס חצו את האוקיינוס האטלנטי מהקוטב הצפוני עד לקוטב הדרומי במטרה לחקור ולחשוף את האיומים והסכנות על האוקיינוסים ברחבי כוכב הלכת שלנו. מקצת מהתמונות וסיפורן מובא כאן, בתקווה לעורר מודעות לסכנות הגוברות ולצורך לפעול להגנה על המערכות הימיות ברחבי העולם.
האוקיינוסים מאבדים את יכולתם לספוג את גזי החממה
האוקיינוסים מתחממים בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה ויוצרים פגיעה במגוון הביולוגי בים; שנת 2019 הייתה למעשה השנה החמה ביותר במיימי האוקיינוס, והעשור הקודם - החם ביותר מאז החלו המדידות. לפי צוות בינלאומי של חוקרים מ-11 מוסדות אקדמיים ברחבי העולם, בתוך 25 שנה האוקיינוסים קלטו אנרגיה השווה ל-3.6 מיליארד פצצות אטום שהוטלו על הירושימה (בדומה להטלת 5 פצצות אטום מדי שנייה).
למעלה מ-50% מהחמצן שאנחנו נושמים נוצר על ידי האוקיינוסים, ו-30% מגזי החממה נספגים בו. לאוקיינוסים תפקיד מכריע בהגנת כדור הארץ מפני עליית הטמפרטורה, אך הם מאבדים מיכולתם לספוג את גזי החממה.
מדענים מאוניברסיטת קליפורניה טוענים כי לצד הירידה בספיגה בשל הזיהום הרב, נוצרו בהם כ-400 'אזורים מתים' בהיקף של עד 70 אלף קמ"ר כל אחד, בהם כמות החמצן נמוכה ואין חיים כלל. מספר האזורים הללו מכפיל את עצמו בכל עשור, מאז שנות ה-60.
בשנת 2019 פרסם האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN) דוח שלפיו כמויות החמצן המומס במי האוקיינוס ירד בצורה דרסטית בשנים האחרונות, ככל הנראה בעקבות פעילות האדם המזהמת. בדוח הובהר כי ירידה מתמשכת כזו עלולה לפגוע אנושות במערכת האקולוגית וביצורים הימיים שמתקיימים באוקיינוס.
ארגונים ברחבי העולם קוראים היום לכונן אמנה בינלאומית להקמת שמורות טבע ימיות בשטחי מים בינלאומיים, כדי לשקם את מצבם ההולך ומתדרדר של האוקיינוסים, ולהאט את ההתחממות הגלובלית. כיום, 1% בלבד משטחים אלו מוגנים והשאיפה של הקהילה המדעית וארגוני הסביבה שבמסגרת אמנת האו"ם - 30% מהמים הבינלאומיים יוכרזו כשמורות טבע ימיות עד לשנת 2030 וכך יתאפשר לטבע להשתקם ולמגר את השפעות שינויי האקלים.
לאוקיינוסים יש גם משמעות כלכלית
לפגיעה באוקיינוסים עשויה להיות גם משמעות כלכלית. לפי ארגון ה-OECD, תפוקת כלכלת האוקיינוסים ב‑2010 הייתה 1.5 טריליון דולר, שהינם כ‑2.5% מהערך המוסף ברוטו העולמי (GVA). לפי הארגון, כשמסתכלים קדימה לעבר 2030, בתעשיות רבות המבוססות על האוקיינוסים טמון פוטנציאל רב יותר לצמיחה בהשוואה לזה הטמון בכלכלה העולמית בכללותה, הן מבחינת הערך המוסף והן מבחינת תעסוקה.
על פי התחזיות, בין השנים 2010-2030, כלכלת האוקיינוס עשויה להגדיל יותר מפי שניים את תרומתה לערך המוסף הגלובלי, ולהגיע ליותר מ‑3 טריליון דולר. צמיחה חזקה במיוחד צפויה בגידולים ימיים, בטורבינות הרוח הימיות, בעיבוד דגים ובמספנות לבנייה ותיקון של אניות. תעשיות האוקיינוס גם עשויות לתרום תרומה חשובה לגידול בתעסוקה, ולהעסיק קרוב ל‑40 מיליון משרות שוות ערך למשרה מלאה.
קצב הצמיחה המהיר ביותר במשרות צפוי להירשם בטורבינות הרוח הימיות לייצור אנרגיה, בגידולים ימיים, בענף עיבוד הדגים ובפעילויות נמלים. ואמנם, הארגון מזהיר מפני השפעת ההתדרדרות הנוכחית בבריאות האוקיינוס, ואומר כי היא "מהווה אילוץ חשוב על פיתוח כלכלת האוקיינוסים". לפי דו"ח הארגון, "היות שפליטות הפחמן עלו לאורך זמן, האוקיינוס ספג חלק גדול מהפחמן, מה שהביא לחמצון מי האוקיינוס. זאת ועוד, עלייה נרשמת בטמפרטורת הים ובגובה פני הים, מה שמביא לאובדן בתי גידול ומגוון ביולוגי ולעלייה בתדירותם של אירועים חמורים הקשורים למזג האוויר באוקיינוס. התחזיות להתפתחות עתידית של האוקיינוסים חמורות עוד יותר נוכח זיהום הקרקעות, במיוחד על ידי תשטיפים חקלאיים, כימיקלים ומזהמים פלסטיים, וכן יתר וחיסול מלאי הדגה בחלקים גדולים בעולם".
אלו האיומים ֿהמשמעותיים ביותר כיום על האוקיינוסים
דיג יתר
● דיג בהיקפים תעשייתים כבר שינה ללא היכר את האוקיינוסים שלנו. על ידי חיסול דגות, טורפים ימים וסריקה שיטתית של קרקעית הים
● כ-300 אלף לווייתנים ודולפינים נהרגים מדי שנה בשגגה על ידי רשתות וציוד דיג שנזרק בים
● שיטות הרסניות, כמו סריקה של קרקעית הים, גורמות לנזק בלתי הפיך למערכות רגישות כמו שוניות אלמוגים
● דיג יתר מאיים על יצורים ימיים מוכרים כמו צבים, אלבטרוס, דולפינים וסוסי ים
● ההערכות הן שכ-640 אלף טון של ציוד דיג ננטשים מדי שנה באוקיינסים, כמו המשקל של 50 אלף אוטובוסים דו קומתיים. ציוד דיג נטוש מהווה כ-10% מפסולת הפלסטיק באוקיינוסים
משבר האקלים
● שינויי האקלים משפיע על התרכובת הכימית של הים, על הזרמים ומאיים על בעלי החיים הניזונים מהים
● הקרחונים בקוטב הצפוני והדרומי נמסים בקצב מסחרר וכתוצאה מכך החיים של כל מי שזקוק למשטחי הקרח עבור מזון ורבייה, בסכנה
● הצמחייה הימית הופכת דלילה, למרות שהיא לוכדת פחמן ומייצרת חמצן. מלבד זאת הצמייחה הימית שומרת על קו החוף מפני הצפות וסופות
● שינויי האקלים גם גורמים לחימצון של שוניות האלמוגים, לפני מספר שבועות התרחש אירוע חימצון במימדים ענקים בשונית המחסום הגדולה באוסטרליה
כרייה במעמקי הים (Deepsea mining)
● היצורים השוכנים במעמקי הים הם עתיקים, פגיעים ולא מוכרים למדע. אבל הם נתפסים כמקור איכותי למינרלים כמו מתכות יקרות
● התעשייה מפתחת מכונות ושיטות מתקדמות לכרייה במעמקים הים עבור חומרים לייצור טכנולוגיות מתקדמות כמו סמארטפונים למשל
קידוחי דלקים פוסיליים
● שריפת דלקים פוסיליים זהו הגורם מספר 1 לשינויי האקלים, תהליך הקידוח והפקת הדלק מציב איום ישיר על החיים בים
●ֿ פיצוצים תת-ימיים לחיפושי גז ונפט מחרישים לווייתנים ששוחים במעמקים. רבים מהם מאבדים אוריינטציה נפצעים ומתים כתוצאה מזיהום הרעש
● דליפות הורגות יצורים ימיים
זיהום פלסטיק
● בכל דקה מושלכת לים כמות פלסטיק בהיקף שווה ערך למשאית זבל
● זיהום הפלסטיק יימשך לעוד מאות ואלפי שנים כשהפלסטיק מתפרק לחלקיקים שגם משתלבים בשרשרת המזון שלנו
● הפלסטיק נמצא כבר בכל מקום אפשרי באוקיינוסים - בקרח בקוטב הצפוני בשוניות האלמוגים ובמעמקי הים
● 80% מפסולת הפלסטיק בים מושלכת מהיבשה