גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היועמ"ש על רקע הערעורים של קוקה-קולה ותנובה: "הגיע הזמן להכיר במחיר מופרז של מונופול"

בזמן שהחברה המרכזית למשקאות ותנובה נושאות עיניהן לביהמ"ש העליון לקראת ההכרעה התקדימית בשאלה האם קיימת בישראל עילה לתביעה נגד מונופול שגובה מחיר מופרז, הביע היועמ"ש את עמדתו בסוגייה הנפיצה ● היועמ"ש קרא לביהמ"ש להחיל את העילה "בזהירות ובריסון"

היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

נכון להכיר בקיומה של עילת מחיר מופרז שגובה מונופול במסגרת דיני התחרות בישראל, "אך ראוי להחיל אותה בזהירות ובריסון, רק כאשר קיימות אינדיקציות ברורות לכך שהמחיר הגבוה הנגבה הוא גם גבוה, וגם בלתי הוגן" - כך סבור היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שהגיש היום (ב') את עמדתו לבית המשפט העליון ביחס לשאלה האם בדין הישראלי קיימת עילה לתבוע מונופול שגובה מחיר מופרז ("מחיר בלתי הוגן גבוה"). סוגיה זו טרם הוכרעה באופן ברור על-ידי בית המשפט העליון, וצפויה להיות מוכרעת בקרוב במסגרת מספר הליכי ערעור המתקיימים בענייניהן של החברה המרכזית למשקאות ותנובה. זאת, בעוד שאין חולק כי החוק בישראל אוסר על מונופול לגבות מחירים נמוכים במיוחד כדי לחסל את התחרות בשוק ("מחירים טורפניים").

"הגיעה העת להכריע בשאלה זו, ולקבוע כי חוק התחרות הכלכלית (לשעבר: חוק ההגבלים העסקיים, מ.ב) כולל גם איסור על גביית מחיר בלתי הוגן גבוה על-ידי בעל מונופולין", כתב היועמ"ש בעמדתו, תוך שהוא מתבסס על הפירוש הלשוני של סעיף החוק הרלוונטי, תכליתו, הדין האירופי ממנו נולד גם חוק התחרות הישראלי, ועמדתה של רשות התחרות.

לצד זאת, ציין היועמ"ש, "ההכרה בקיומו של איסור על גביית מחיר בלתי הוגן גבוה איננה סוף הדיון - כי אם ראשיתו בלבד". זאת, הסביר, בעיקר משום ש"האיסור על גביית מחיר בלתי הוגן גבוה משמעו התערבות במנגנון השוק החופשי והוא טומן בחובו קשיים משמעותיים. לצד התועלת שנובעת מיישומה של העילה, שהיא שיפור רווחת הצרכן בטווח הקצר, הרחבת גבולותיה של העילה כרוכה גם בעלויות חברתיות ניכרות, ועלולה להביא לפגיעה בבסיס התהליך התחרותי בשוק ובתמריצי הפירמות השונות".

לכן, הדגיש היועמ"ש מספר פעמים בעמדתו, שנפרשה על-פני 27 עמודים, יש לפרש את העילה "באופן מצומצם, ולנקוט במשנה זהירות ביחס לאכיפתה, ולעשות בה שימוש אך ורק באותם מקרים מובהקים וברורים בהם התועלת עולה על העלויות והנזקים הכרוכים בה".

היועמ"ש נגד המבחן של גרוסקופף

בראשית 2019 אישר השופט עופר גרוסקופף, בתפקידו הקודם כשופט בית המשפט המחוזי מרכז, ניהולה של תובענה ייצוגית נגד החברה המרכזית למשקאות קלים, יצרנית ומשווקת, "קוקה-קולה". זאת, לאחר שקבע כי הונחה לפניו התשתית הראיתית הלכאורית הנדרשת לטענה שהחברה ניצלה את כוחה המונופוליסטי לרעה על-ידי גביית מחיר מופרז מלקוחותיה עבור בקבוק 1.5 ליטר של קוקה-קולה.

החלטתו האמורה של גרוסקופף הצטרפה להחלטה נוספת שניתנה על-ידו באותו יום, שדחתה בקשת אישור דומה נגד שטראוס, וקבעה לראשונה מבחן תקדימי לבחינת התקיימות העילה של גביית מחיר בלתי הוגן גבוה על-ידי מונופול.

לפי המבחן שקבע גרוסקופף ועומד כעת לערעור בפני בית המשפט העליון, ככל שמתקיים תנאי הסף בדבר קיומו של הנתבע כבעל מונופול בשוק, תערך הבחינה אם הוא ניצל לרעה את מעמדו לצורך גביית מחיר בלתי הוגן גבוה מהצרכן באמצעות שני פרמטרים המקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות": מידת כוח השוק שבידי המונופול; והפער שבין התמחור בפועל לתמחור מבוסס עלויות.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה הוגשה בתגובה לערעור שהגישה החברה המרכזית, שטענה בין היתר כי המבחן שקבע גרוסקופף ועומד כעת לבחינתו של בית המשפט העליון אינו עולה בקנה אחד עם הלכות קודמות שקבע בית המשפט העליון, ומנוגד לעמדתה של רשות התחרות ולפסיקה במדינות האיחוד האירופי.

לעמדת היועמ"ש, המבחן שיש להחיל בישראל לבחינת התקיימות העילה שונה מזה שקבע גרוסקופף. על המבחן להיעשות, לשיטת היועמ"ש, בדומה למבחן הנהוג בדין האירופי: בשלב הראשון יש לבחון האם המחיר הנגבה גבוה באופן משמעותי מהמחיר שהיה נגבה בתנאי תחרות. זאת מציע היועמ"ש לעשות על-ידי מבחני עלות, רווחיות והשוואה; ורק אם התשובה לשלב הראשון חיובית יש לעבור לשלב השני, במסגרתו יש לבחון האם המחיר הגבוה שנגבה הוא גם בלתי הוגן. הפרמטרים החשובים לעמדת היועמ"ש בהקשר זה הם יחסי הכוחות בין המונופול לבין הצרכן, הנזק הישיר שנגרם לצרכנים, וקיומם של חסמי כניסה משמעותיים.

על המבחן שקבע גרוסקופף כתב היועמ"ש כי הוא "נעדר, בכל הכבוד, הצדקה כלכלית, ואף עלול לפגוע בתמריצים הכלכליים במשק באופן שיגרום יותר נזק מתועלת לצרכן". עוד הוסיף היועמ"ש כי "אין כל מקום או תועלת בקביעת מבחן מקבילית הכוחות (שקבע השופט גרוסקופף) הקובע יחסי גומלין של בין מידת כוח השוק לרמת גבוה המחיר", בעיקר בשל העובדה כי "מקבילית כוחות" משמעותה כי כוח אחד יכול "לכפות" על כוח אחד אם הוא חזק במיוחד. ואילו לדעתו של היועמ"ש נדרש כי הפירמה הנבחנת גם תחזיק בכוח שוק משמעותי, וגם תגבה מחיר בלתי הוגן גבוה.

בנובמבר 2019 התייחסנו ב"גלובס" לכך שבית המשפט העליון צפוי להכריע לראשונה בשאלה התקדימית הנוגעת לגביית מחיר בלתי הוגן גבוה על-ידי בעל מונופול, בין היתר לאור העובדה כי ביקש מהיועמ"ש את עמדתו, שהוגשה הבוקר.

מי שעוד תושפע כתוצאה מההכרעה העקרונית היא תנובה, שגם בעניינה ניתנה החלטה המאשרת ניהול של תביעה ייצוגית בעילה זו בגין מחירי הגבינה הצהובה, עליה היא מערערת. בהליך אחר בעניינה של תנובה שהתנהל בפני השופטת אסתר שטמר בבית המשפט המחוזי מרכז, כבר ניתן פסק דין שחייב אותה לפצות את לקוחותיה, לאחר שנקבע כי המחיר שגבתה עבור הקוטג' הוא מחיר בלתי הוגן גבוה.

עמדת היועמ"ש הוגשה באמצעות עו"ד לימור פלד, סגנית מנהל המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. החברה המרכזית לייצור משקאות קלים מיוצגת בהליך על-ידי עורכי הדין מוטי ארד, אמיר ונג ובועז סיטי ממשרד גולדפרב-זליגמן. את המבקש בהליך הייצוגי, רונן גפניאל, מייצגים עורכי הדין רנן גרשט, אופיר נאור, שנהב יעקב, שחר בן מאיר ויצחק אבירם.

עוד כתבות

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"