גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בענף הרכב מקווים שהלקוחות הפרטיים יצילו את המכירות של 2020

שוק הליסינג מקרטע, המחירים לא יורדים, ובתעשיית הרכב מקווים שהלקוחות הקטנים יחזירו את מכירות הרכב למסלול ● נתוני המאקרו בישראל ובעולם – זינוק באבטלה וגידול נוסף בגירעון – לא תומכים בתרחיש הזה

סוכנות רכב של דלק מוטורס. האשראי בענף הרכב מתכווץ  / צילום: כדיה לוי, גלובס
סוכנות רכב של דלק מוטורס. האשראי בענף הרכב מתכווץ / צילום: כדיה לוי, גלובס

בסוף השבוע שעבר נקלענו לאולם תצוגה של מותג רכב יוקרתי, בעיצומו של מבצע מכירות. המקום היה פעיל והומה ואנשי המכירות היו עסוקים בסגירת עסקאות למכירת מכוניות בשווי של רבע עד חצי מיליון שקל ליחידה. האינדיקציה היחידה למשבר הייתה שלטים גדולים ועליהם הנחיות משרד הבריאות, שכובדו באופן רופף למדי.

גם סוכנויות רכב עממיות יותר החלו לשדר בשבועיים-שלושה האחרונים מסרים של חזרה לשגרה ודיווחו על התעוררות בביקוש לרכב מצד לקוחות פרטיים, בהיקף של 50%-70% מהביקוש לפני המשבר.

רבים בענף טוענים ששוק הרכב בישראל נמצא בעיצומה של התאוששות בתצורת V - עלייה חדה ומהירה מהשפל של מרץ-אפריל לרמות דומות לאלה של טרום משבר הקורונה. אפשר לתהות האם מדובר בתיקון זמני, שמפצה במידת מה על חודשיים של מכירות מזעריות, ושבסופו יתייצב השוק בחודשים הקרובים על רמת מכירות נמוכה יותר משמעותית.

בעבר שללנו מעל דפים אלה את האפשרות שההתאוששות של שוק הרכב תגיע במחצית השנייה של 2020 משוק הליסינג וההשכרה, שנמצא במשבר עמוק וכנראה יתקשה לחזור לרמות הביקוש לרכב של 2019 לפחות עד הרבעון הראשון או השני של 2021; בהמשך ניסינו להסביר מדוע קלושים הסיכויים, שהשוק יותנע ויתומרץ מירידה חדה במחירי הרכב. היום ננסה להבין האם הביקוש של הלקוחות הפרטיים חזק מספיק כדי לייצב את השוק ולהתגבר על נתוני המאקרו.

הפסיכולוגיה מול נתוני הגירעון

הרבה צרכנים בישראל נמצאים כרגע בעיצומו של תהליך הדחקה פוסט-טראומטי, שדוחף בין השאר לצריכה מוגברת, גם של רכב, כפיצוי פסיכולוגי. אבל ספק אם לאורך זמן הפסיכולוגיה יכולה לגבור על תנאי הרקע הכלכליים הבעייתיים של המשק.

בתחילת השבוע פרסם האוצר דוח שנקרא "ביצוע תקציב ההוצאות, גירעון הממשלה ומימונו לתקופה ינואר-מאי 2020". מהמסמך עולה שלמרות חזרה הדרגתית של המשק לעבודה, בחודש מאי נמדד בפעילות התקציבית של הממשלה גירעון של 17.9 מיליארד שקל לעומת כ-1 מיליארד שקל במאי אשתקד. הגירעון המצטבר בחודשים ינואר-מאי בלבד עמד על 46.2 מיליארד שקל, כמעט כמו בכל שנת 2019, שגם היא הסתיימה עם בור תקציבי עמוק בהיקף 52.2 מיליארד)

גביית המסים צנחה מתחילת השנה בשיעור נומינלי של 7.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כאשר במאי בלבד נרשמה ירידה ריאלית חדה בגבייה של 23%. ההכנסות ממס הקנייה על יבוא, שרובו מורכב ממס קנייה על יבוא רכב, צנחו בחודש מאי בשיעור ריאלי של 9% לעומת מאי אשתקד. מתחילת השנה צנחו ההכנסות בסעיף מס קנייה יבוא בשיעור של 17.5%, מחיקה של כ-1.3 מיליארד שקל לעומת השנה שעברה. ירידה משמעותית נרשמה גם בסעיף גביית אגרות, שאף הוא נגזר במידה ניכרת מהירידה ברישוי רכב חדש.

על פי הדוח האוצר מנסה כרגע לסגור את הגירעון העמוק באמצעי חירום מקובלים - גיוס אשראי בין לאומי כזה או אחר. אבל העלאה קרובה של מסים בטווח הזמן הנראה לעין, ביניהם גם מיסי רכב, היא כמעט בלתי נמנעת.

לאחרונה שמענו בענף הרכב תיאוריה, שהביקוש הפרטי לרכב חדש ימשיך להיות יציב ואף יעלה בטווח הזמן הקצר והבינוני בשל העובדה, שהתחבורה הציבורית בישראל פוסט-קורונה עדיין לא מסוגלת לספק פתרון יעיל ובטוח בריאותית למאות אלפי עובדים, שתלויים בה בשגרה. לפיכך רכישת רכב פרטי, חדש או משומש, תהיה אלטרנטיבה מתבקשת גם למי שלא היה ברשותו רכב עד כה.

אבל נתון הגבייה של הבלו על הדלק בדוח החודשי של מאי, שמהווה אינדיקציה ישירה להיקף הנסועה, לא תומך בתיאוריה הזו. גביית הבלו על דלק צנחה במאי ב-20.6% לעומת מאי אשתקד למרות הסרת מגבלות התנועה, למרות הירידה החדה במחירי הדלק ולמרות, שהתחבורה הציבורית המשיכה וממשיכה להיות (עוד) פחות אפקטיבית מכרגיל. לא מעט עובדים במגזרים שונים ממשיכים לעבוד מהבית, רבים עדיין בחל"ת ונראה שהישראלים לא ממהרים לחזור לכבישים, מבחירה או מחוסר ברירה.

תחזית המאקרו: שנה אבודה

הדוח החודשי של משרד האוצר אמנם מצלם תמונת מצב של העבר אבל גם תחזיות המאקרו לחודשים הבאים לא נוסכות יותר מדי ביטחון לגבי חוסן המשק והמוטיבציה של משקי הבית לבצע בקרוב רכישה כבדה דוגמת רכישת רכב.

בשלהי חודש מאי פרסמה חטיבת המחקר בבנק ישראל תחזית מאקרו-כלכלית עדכנית, שכבר לקחה בחשבון מתווה מואץ יחסית של חזרה לפעילות משקית תקינה. התחזית צופה שהתוצר יתכווץ השנה בשיעור של 4.5% וב-2021 הוא צפוי לצמוח ב-6.8%. הבנק מעריך גם שהתוצר במשקים המפותחים בעולם יתכווץ השנה בכ-6% ובשנת 2021 הוא צפוי לצמוח בשיעור מתון של 4%. כל זה, כמובן, תחת הנחת יסוד שלא תהיה התפרצות מחודשת של הנגיף.

הבנק צופה, שהחל מהמחצית השנייה של השנה המשק ייכנס לתהליך התאוששות הדרגתי, אולם ההתאוששות צפויה להיות ממושכת יותר מההערכה הראשונית. בכל הנוגע לתעסוקה כותבת מחלקת המחקר כי "על בסיס ניתוח הענפים שצפויים בסבירות גבוהה להישאר במצב פגיע גם אחרי הסרת המגבלות (תיירות ואירוח, תעשייה מייצאת, חברות הזנק), אנו צופים כי האבטלה במחצית השנייה של 2020 תעלה ל-5.8% ובמהלך 2021 תחול ירידה, כך שלקראת סוף אותה השנה האבטלה תעמוד על 5.5%. גם בסוף 2021 המשק לא צפוי לחזור לתעסוקה מלאה".

בנק ישראל מעריך כי הגירעון בתוצר יעמוד על כ-5.1% מהתוצר בשנת 2020. זה אמנם נתון נמוך משמעותית מהגירעון המצטבר בחמשת החודשים הראשונים שהוזכר לעיל ועדיין, מיתון משמעותי.

לא מדובר בהתקף של פסימיות, שפקד את אנשי בנק ישראל לאחר שהיה ממושכת בבית. ביום שני השבוע העריך גם הבנק העולמי כי התוצר הגולמי הגלובלי יתכווץ השנה ב-5.2%, הנתון הגרוע ביותר מאז מלחמת העולם השנייה ובערך פי שלושה יותר חמור מהמיתון הגלובלי של 2009. על פי הערכת הבנק, התכווצות התוצר הריאלי בגוש היורו עשויה להגיע השנה ל-9.1% ובארצות-הברית ויפן ל-6.1%. הבנק העולמי אמנם העריך שב-2021 התוצר יזנק ב-4.2% אבל הזהיר כי "ייתכן תרחיש גרוע יותר" אם המשבר הבריאותי יהיה ממושך יותר מהתחזיות.

האשראי יציל את רכישות הרכב?

עוד זרז מסורתי של הרכישות הפרטיות בשוק הרכב הוא האשראי לרכישת רכב כנגד שיעבודו. האשראי הבנקאי למטרה זו, כולל חברות כרטיסי האשראי, נאמד בישראל בסביבות 12 מיליארד שקל. בכבישי ישראל נעים בסביבות 100 אלף כלי רכב פרטיים חדשים, יחסית, שמשועבדים לטובת מימון בנקאי. תקופת המימון הטיפוסית היא לשלוש שנים, ובשוק קיים גם אשראי חוץ בנקאי בהיקפים לא מבוטלים שמגיע מיבואני רכב, חברות ליסינג, חברות מימון חוץ בנקאיות וכעוד. לפיכך אפשר להעריך באופן די כללי, שבסביבות 40-50 אלף כלי רכב חדשים בשנה נרכשים בישראל בסיוע מימון כזה או אחר.

משבר הקורונה הכניס לשוק האשראי לרכב מרכיב גדול של אי ודאות, הן בכל הנוגע לדירוג האשראי של הלקוחות בעקבות הזינוק באבטלה והן לגבי ערכי הביטחונות הריאליים בשוק היד השנייה.

אין כרגע בשוק נתונים קונקרטיים על היקף התכווצות זמינות האשראי לרכב אבל אינדיקציה לחומרת המצב אפשר למצוא בהנחיות להתמודדות עם השלכות הקורונה, שפרסם הממונה על האשראי בבנק ישראל בסוף מאי.

על פי ההודעה, "משבר הקורונה מייצר נטל כלכלי על רבים מאזרחי המדינה, דבר שצפוי לקבל ביטוי בנתונים שידווחו למערכת נתוני אשראי, אשר משמשים נותני אשראי שונים לשם הערכת הסיכון שבמתן הלוואות ללווים. השינוי בנתונים עלול להשפיע לרעה על דירוגי הלווים, על היכולת שלהם לקבל אשראי ועל תנאי האשראי".

הממונה הנחה את המלווים "לאפשר שיקוף נכון של רמת הסיכון של הלקוח על מנת לתת ללקוחות להמשיך להתנהל ולהתגבר על תקופה קשה זו". בהודעה אין התייחסות ספציפית לסוגיית האשראי לרכב, אבל די ברור שהפרסום נועד לייבש את מקורות האשראי של משקי בית רבים.

בשורה התחתונה מדובר בנתוני רקע לא קלים לעיכול עבור ענף הרכב הישראלי, שבמשך שנים רבות התרגל לבצע את התכנון והחיזוי כלכלי על פי נתוני לוקסוס של צמיחה יציבה ועקבית, גירעון נשלט ואבטלה שואפת לאפס.

אמנם בעבר ראינו כיצד שוק הרכב הישראלי מצליח לבצע נס ולשמור על יציבות, ואף לרשום עלייה, בשנים בעייתיות מאד מבחינה ביטחונית (כולל מטחי טילים על העורף, למשל) ולהתאושש מהר יותר משאר העולם ממשברים כלכליים. ליבואני הרכב עצמם יש עדיין מספיק משאבים לנטרל בטווח הקצר את ההשפעות של נתוני המאקרו המקומיים. אבל בהתחשב באופי הגלובלי של המשבר הנוכחי לא ברור עד כמה המשאבים הפרטיים הללו יצליחו להמריץ את הביקוש ולחפות על הכלכלה בחודשים הבאים. ובמאבק בין הפסיכולוגיה לכלכלה, די ברור מי מנצח. 

עוד כתבות

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם