גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות שילוט החוצות לא מתאוששות מהמשבר ומבקשות התאמה למצב החדש

לפני כחודש התחלנו לשוב לשגרה, אולם שוק הפרסום מתקשה להתאושש, ובחברות שילוט החוצות קשה שבעתיים ● לדברי גולן גבאי, מנכ"ל "חוצות זהב", היקף הפרסום בשילוט נמוך ב-40% ביחס לפרסום לזמן המקביל אשתקד, בעוד שבטלוויזיה נרשמה ירידה של "רק" 30%

שלט חוצות ריק בכביש איילון בת"א / צילום: איל יצהר, גלובס
שלט חוצות ריק בכביש איילון בת"א / צילום: איל יצהר, גלובס

תקופת הסגר בקורונה שימשה עבור עיריות רבות הזדמנות לנצל את התנועה הדלילה ברחובות כדי לשפר תשתיות, לסדר תחנות אוטובוס ועמודים. באופן טבעי, שינויים כאלה דורשים כסף אבל לא כולו אמור ליפול על העיריות; לרובן יש שותפים להוצאה: חברות שילוט החוצות שתנאי הזיכיון שלהן מגדירים בדרך-כלל מימון תחזוקה והוצאות תפעול של האובייקטים שמשמשים לפרסום. כך למשל, כשהיה צורך לחטא את תחנות האוטובוס היו אלה חברות השילוט שנאלצו לבצע את החיטוי על חשבונן, וכשעירייה ביקשה להעביר שלט רחוב או תחנת אוטובוס הושתו עליהן הוצאות של מיליוני שקלים. ההוצאות נפלו על חברות השילוט בעיתוי הגרוע ביותר כי השקט ברחובות שבעטיו ניתן היה לבצע את השינויים הוא בדיוק אותו שקט שסגר את התעשייה בבת-אחת וגרם לזה שמה-15 במרץ ועד סוף מאי, הן רשמו אפס הכנסות.

לפני כחודש התחלנו לשוב לשגרה, אולם שוק הפרסום מתקשה להתאושש ובחברות שילוט החוצות קשה שבעתיים: לדברי גולן גבאי, מנכ"ל חברת השילוט "חוצות זהב" היקף הפרסום בשילוט נמוך ב-40% ביחס לפרסום לזמן המקביל אשתקד, בעוד שבטלוויזיה נרשמה ירידה של "רק" 30%.

יותר טלוויזיה פחות חשיפה לשילוט

"בטלוויזיה אנשים צופים בבית ולכן הרייטינג גבוה. ככל שהרייטינג בטלוויזיה גבוה זה אומר שבחוץ יש פחות אנשים, ולכן יש פחות חשיפה לשילוט. סיבה נוספת היא שבטלוויזיה אפשר להזמין קמפיין בצהריים ולבטל אותו בערב, כי קרה משהו. השלטים מודפסים ימים לפני העלייה על השלט. יש לנו שלטים של קסטרו לקמפיין הספארי שעלה השבוע בטלוויזיה, שהודפסו לפני הקורונה. הם היו אמורים לעלות עם השילוט במוצ"ש בו הודיעו שלמחרת סוגרים את הקניונים, וביקשו מאיתנו שלא להתקין אותם. אבל הם כבר שילמו 35% מעלויות השלטים הללו שלכאורה הולכים לפח. באנו לקסטרו ואמרנו 'כבר שילמתם שליש מהכסף כשהדפסתם את השלטים - בואו נעלה אותם, תשלמו את שני השליש הנותרים'. אבל הם לא רוצים. כשעולה שלט לעשרה ימים, מדפיסים אותו כמה ימים קודם כך שזה נועל את המפרסם לשבועיים קדימה".

בכמה נפגע הענף?
"אובדן ההכנסות לחברות השילוט בשלושה החודשים האלה הוא כ-100 מיליון שקל".

כיצד ייתכן שחברה יציבה עלולה להגיע לקריסה ממשבר של שלושה חודשים?

"אנחנו משלמים לעיריות על השילוט שלושה חודשים קדימה. לנו משלמים על הקמפיינים שוטף פלוס 90. יש פער של כחצי שנה בגלגול של הכסף. יש לקוחות שהעלו קמפיינים בינואר-פברואר ומועד התשלום שלהם הגיע במהלך משבר הקורונה, והם פשוט עצרו תשלומים. לקוחות ענק כמו אל על חייבים מיליון שקלים על קמפיין שהעלו בפברואר. כעת יש לחברות השילוט 'בור' של למעלה מ-200 מיליון שקל. דיברנו עם כל העיריות וכולן היו אמפטיות. חלקן לא הפקידו את הצ'קים, והאמת שזאת כנראה הסיבה העיקרית שחברות עדיין לא קרסו. ביום שהצ'קים יופקדו לא יהיו חברות. אנחנו מבקשים שיפטרו אותנו מדמי הזיכיון לשלושה חודשים. הבעיה הגדולה היא שאנחנו לא יכולים לעמוד קדימה בתשלומים שהתחייבנו להם".

המכרז מכניס את החברות למלכוד

למעשה, החברות נמצאות במלכוד כפול - השילוט והקולנוע הם התחומים שספגו את המכה הקשה ביותר במשבר הקורונה, אבל גם כשהפעילות החלה לחזור ומפרסמים חזרו לפרסם, הכסף שמוקצה לשילוט רחוק מלהצדיק את גובה תשלומי הזיכיון שחברות השילוט התחייבו עליו לעיריות. לכן מבקשות חברות השילוט לשנות את ההתקשרות מול העיריות לפחות עד סוף השנה ולהתאים אותה למצב החדש. אלא שבקשתן נתקלת במהמורה משפטית: ההתקשרויות עם חברות השילוט הן פרי מכרזים ולכן אם התנאים שעל-פיהן זכתה החברה משתנים זהו פתח למי שהתמודד במכרז והפסיד לטעון טענות משפטיות נגד העירייה שאפשרה את שינוי התנאים. היום חל על ראשי רשויות חיוב אישי: ראש רשות שיקבל החלטה לפטור מתשלום או לתת הנחה שלא בסמכות או לא ברשות, עלול להידרש על-ידי משרד הפנים להחזיר מכיסו את הכסף. 

היקף ההכנסות של העיריות משילוט הוא כ-350 מיליון שקל בשנה שמקורם בדמי זיכיון ותשלומי אגרת שילוט. החלק הארי מהסכום, כ-70% הוא מדמי הזיכיון שמשלמות החברות על הזכות לפרסם על גבי השילוט, 15% אגרות שילוט ו-15% שווי השירות שחברות השילוט נותנות לעיריות. מדובר בזיכיונות שניתנים לחברות למשך מספר שנים  על בסיס התחייבויות שאותן חברות לקחו על עצמן במכרזים בהם התחייבו לתשלום שנתי ולתחזוקת המתקנים.  

כדי להתמודד עם המצב הכלל ענפי, התאגדו כל חברות השילוט שבמכרזים מול העירייה לפורום, שכרו את משרד הלובינג "הקבינט" של יואל חסון וצח בורוביץ', ופנו יחד לקבל חוות-דעת משפטית שיסייעו להן לצאת מהפלונטר. בחוות-דעת קבעו עורכי דין גדעון פישר וד"ר יחיאל וינרוט כי אין מניעה חוקית לשנות את ההסכמים עליהם חתומות החברות מול העיריות באופן זמני.

גבאי: "אנחנו מבקשים לעבוד בפורמט שבו החנויות עברו לשלם לקניונים: תשלום לפי פדיון. כמובן שעם התחייבות לתשלום מינימום, למשל של 50% מהתפוסה. אם לחברה יש 100 שלטים היא תשלם לפחות על 50. אם יימכרו 70 שלטים החברה תשלם על ה-70. כולם רוצים לבוא לקראתנו. העובדה שלא מפקידים את הצ'קים מעידה על כך שהם מבינים שהמצוקה שלנו אמיתית. אם יפקידו את הצ'קים של אפריל מאי החברות ישרדו".

רוב העיריות בישראל, למעט עיריות כמו תל-אביב שנחשבת לחזקה, נתמכות על-ידי הממשלה באמצעות מענקי איזון, כלומר הן אינן עצמאיות בכל מה שקשור להחלטות ניהוליות. לכן, כדי לזכות את חברות השילוט מאגרות השילוט פנו עיריות לאישור משרד הפנים. בפגישה בין נציגי חברות השילוט לממונה על התקציבים במשרד הפנים הוסבר לחברות כי מדובר בשינוי של חוק עזר, ולכן נדרשת חקיקה של הכנסת כדי לשנות אותו. הובטח שעירייה שתפנה לא תיתקל בהתנגדות של המשרד, והתבקשו נתונים מדויקים כדי לנסות לשכנע את השר לחקוק חקיקת בזק.

איתות מעודד מכיוון תל-אביב

עיריית תל-אביב הרימה את הכפפה וראש העיר רון חולדאי החליט לפטור מאגרת שילוט את כל העסקים בעיר. אבל את חברות השילוט הוא פטר מתשלום לחודשיים. לדברי גבאי "זאת יוזמה מבורכת למרות שיש פה אפליה והם עשו בחירה מוזרה, כי מסעדה, גם אם היא סגורה השלט שלה פועל - השם על השלט נותן משהו. אצלנו השלטים היו שחורים. ריקים. ברור שלא נהנו מהם". 

אומנם גם המהלך של עיריית תל-אביב כפוף לאישור משרד הפנים אולם לפחות יש בו איתות מעודד. רוב העיריות הבינו שיש קטסטרופה ועצרו תשלומים באופן זמני. בעיריות אומרים לנו 'מבינים אתכם'. הן גם מבינות שאם ייצאו למכרזים חדשים על הזיכיונות הן יפסידו כסף לשנים קדימה, כי גם הן בפרדוקס. מכרזים הם בדרך-כלל לחמש שנים ולכן רוצים שם לקיים אותם כשהשוק חזק והמתחרים יהיו מוכנים להשקיע כסף. עכשיו כל עירייה שתצא למכרז תקבל במקרה הטוב חצי ממה שקיבלה קודם".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן