גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צמיחה בעננים: חשיפה לחברות שהתחזקו ממשבר הקורונה

משבר הקורונה יצר צורך באימוץ טכנולוגיות חדשות - ובעקבותיו נהפכו חברות הענן לחביבות וול סטריט ● קרנות הסל WCLD ו-CLOU, שמספקות חשיפה "טהורה" לתעשיית מחשוב הענן, נבדלות זו מזו במתודולוגיה שלהן

מחשוב ענן / צילום: Shutterstock
מחשוב ענן / צילום: Shutterstock

התפרצותו של נגיף קורונה העלתה הילוך באימוץ טכנולוגיות חדשות במהירות מוגברת, תופעה העשוייה להסביר התרחשות עיוותים בשוקי ההון האמריקאיים. מושגים כמו שירותי ה''ענן'', שנשמעו לחלקנו תיאור עתידני, הפכו במהירות לחלק מחיי היום יום.

האימוץ המואץ של שירותים אלה בתקופת הקורונה משקף את חוזק המודל, וגם את הפרופיל הפיננסי האטרקטיבי המאופיין בהכנסות ''דביקות'' ובמרווחים גבוהים, שהפכו את חברות הענן לחביבות וול סטריט. אנו מציינים את קרן סל WCLD ככלי מצוין לחשיפה ''טהורה'' לתעשיית מחשוב הענן.

מאז תחילת 2020 עלתה קרן WCLD בכ-36%, לעומת עלייה של כ-16% של תחום הטכנולוגיה בקבוצת S&P 500, ושל כ-0% עבור מדד S&P 500 עצמו. ברבעון השני של 2020 צפויות הכנסות חברות הקרן WCLD לגדול בממוצע משוקלל של כ-31%, לעומת עלייה של כ-13% עבור מדד שירותי התוכנה המסורתית ולעומת ירידה של כ-9% עבור מדד S&P 500.

קרן סל Wisdomtree Cloud Computing ETF (סימול: WCLD) מחזיקה בחברות תוכנת ענן המוחזקות במדד הייחוס BVP Nasdaq Emerging Cloud Index. חברות המדד חייבות להפיק את רוב ההכנסות שלהן מפעילות תוכנה במודל הענן, ולהציג צמיחה בהכנסות מעל רף מסוים (מניות חדשות מעל 15% צמיחה).

המדד מורכב מ-52 חברות "ענן" במשקולות זהים. חברות המוחזקות על-ידי הקרן כוללות את Zoom Technologies (סימול ZM), וויקס ו-Cloudflare (סימול NET). הרוב המכריע של חברות הקרן שייכות לסקטור הטכנולוגיה (כ-98%) ומקורן בארה''ב (93%).

אימוץ מואץ משקף את חוזק מודל הענן

התפרצות הנגיף קורונה הביאה לאימוץ מואץ של טכנולוגיות מבוססות ענן. הדבר נבע, בין השאר, מקלות השימוש בטכנולוגיות האלה, מהתשתיות היציבות שהן מספקות ומהמודלים הגמישים לתמחור שהן מציעות. כדי להסביר למה אנו מתכוונים, נשתמש בספק שירותי ענן נפוץ כיום, Zoom Technologies (סימול ZM), אבל יש אנלוגיות דומות לרוב החברות בקרן הסל שנבחן, WCLD.

מבחינת קלות השימוש, המשתמשים אינם דורשים מאנשי IT להתקין אפליקציית זום "on-premise" בשרתי המשרדים או אפילו במחשבים האישיים או בטלפונים החכמים. המשתמש צריך רק להוריד אפליקציה או להיכנס לדפדפן, והשאר אינטואיטיבי למדי.

התשתית יציבה, ספקיות מחשוב ענן מארחות את שירותיהן במרכזי נתונים (datacenters) - כלומר, חוזק המכשיר בפועל (מחשב משרדי, מחשב נייד או אפילו טלפון) אינו מהותי. איכות השירות אחידה על פני כל הפלטפורמות - מה שמקטין את הנטל של עדכוני תוכנה. ביחס למודלים גמישים של תמחור, מרבית חברות הענן מציעות מודל "pay as you go", המקטין את ההשקעות הראשוניות ומאפשר ביצועים מהירים.

קרנות סל עם חשיפה לתעשיית הענן

באופן בלתי נמנע, ככל שיותר משתמשים מוצאים ערך בשירות, הם מוסיפים יותר עמיתים לשירות ומספר המשתמשים בארגון מתרחב במהירות.

חברות כמו זום רואות גידול ניכר בשימוש, ויצאו מהמשבר חזקות יותר מכפי שנכנסו אליו. המספרים מספרים את הסיפור: ברבעון הראשון של 2020 זינקו הכנסות חברת Zoom Technologies בשיעור של 169%, לרמה של 382 מיליון דולר, והן צפויות לעלות אף לכ-500 מיליון דולר ברבעון השני של 2020.

בסך הכל, הכנסות החברות המוחזקות על ידי קרן WCLD במהלך שנת 2020 צפויות לצמוח בממוצע של כ-32%, לעומת 14% עבור מדד התוכנה והשירותים, ולעומת ירידה של כ-6% עבור מדד S&P 500.

הכנסות ''דביקות'', מרווחים גבוהים

המודלים העסקיים של חברות הענן מוגדרים במודל מנויים, ומציעים הכנסות חוזרות בתקופת זמן ארוכה, להבדיל ממודל עסקאות ה"רישיון" המסורתיות, שבהן מתבצעת מכירה חד-פעמית גדולה.

בשל אופיו העקבי יותר של מודל המנויים, לחברות הענן יש מידה גבוהה יותר של "דביקות" (stickiness) בהכנסותיהן, ומידת התנודתיות בהכנסות נמוכה יותר ממודלים אחרים. מודל זה היה בעל ערך מיוחד בתקופת שיא משבר הקורונה.

"דביקות" זו מציעה נראות גבוהה יותר ביחס לספקי תוכנה מסורתיים המסתמכים על מכירות גדולות, והיא הובילה למכפילי תמחור גבוהים משמעותית עבור מניות ה"ענן". מכפיל EV/Sales ממוצע של חברות בקרן WCLD הוא כ-14, לעומת 10 עבור קרן חברות תוכנה מסורתית IGV.

בנוסף, מכיוון שחברות ענן מנהלות את האפליקציות לא על מחשב המשתמש אלא במרכזי נתונים, הן דורשות פחות תמיכה במערכות ההפעלה השונות, ולכן נהנות מעלויות תחזוקת מיחשוב נמוכות יחסית. הדבר מוביל, בפועל, למרווח גולמי גבוה יותר לעומת חברות תוכנה מסורתיות. לחברות בקרן WCLD יש מרווח גולמי ממוצע של כ-73%, לעומת כ-63% עבור מדד התוכנה S&P ולעומת 48% עבור מדד S&P 500 כולו.

דוגמה לחברה אחת כזו עם הכנסות יציבות וגם מרווחים גבוהים היא חברת פיתוח האתרים הישראלית WIX. ברבעון הראשון של 2020 הכנסות החברה גדלו ב-24% עם מרווח גולמי של כ-72%, וברבעון השני ההכנסות צפויות לצמוח עוד בכ-25% עם מרווח גולמי שמטפס ל-72.5%. לאורך תקופה ארוכה, מודל זה מוביל למינוף תפעולי משמעותי ולצמיחה חזקה ברווחים.

חשיפה למניות הענן

אנו ממליצים למשקיעים המחפשים חשיפה לתעשיית הענן לבחור בין קרנות הסל Wisdomtree Cloud Computing ETF (סימול WCLD) ובין קרן Global X Cloud Computing ETF (סימול CLOU). קרן WCLD עוקבת אחרי מדד הייחוס BVP Nasdaq Emerging Cloud Index, וקרן CLOU אחרי המדד Indxx Global Cloud Computing Index.

בלי להיכנס ליותר מדי פרטים, ההבדלים העיקריים בין שני המדדים הוא במתודולוגיה של המשקלים ושל יחס ההחזקות בסקטורים. קרן סל WCLD מחזיקה במשקל שווה בין 52 חברות, וקרן CLOU מחזיקה ב-37 חברות במשקל שווי שוק (עם תקרה על משקל מרבי של כל מניה).

ביחס לסקטורים, עקב הגדרה רחבה יותר של ''ענן'', קרן CLOU מחזיקה בכ-85% בסקטור הטכנולוגיה, לעומת 98% עבור קרן WCLD. קרן WCLD גובה דמי ניהול של 0.45%, לעומת 0.68% עבור קרן CLOU. מאז תחילת השנה, קרן WCLD הציגה תשואה כוללת של כ-36% לעומת 26% עבור קרן CLOU.

לקרן WCLD יש היקף נכסים של כ-200 מיליון דולר, לעומת כ-725 מיליון דולר עבור קרן CLOU. קרן WCLD הוקמה בספטמבר 2019 וקרן CLOU באפריל 2019.

הכותבים הם מנכ"לית משותפת ו-CFA אנליסט בבית ההשקעות אופנהיימר. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

"לא מחפש הרפתקאות וסיכונים": מי הוא צביקה לביא מחקירת מידע הפנים בארית

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"