בנימין נתניהו ומשה בר סימן טוב / צילום: איל יצהר, גלובס
למה הציבור בישראל לא יודע כיצד החליטה הממשלה על סגר? הפרשן המשפטי חן מענית והכתבת הפוליטית טל שניידר בעקבות הפרוטוקולים ה"אבודים" של הקורונה. הצטרפו לשידור החי
בשעת לילה מאוחרת ב-24 במרץ 2020, קיימה ממשלת ישראל ישיבה דרמטית למדי, שבה הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו תמונת מצב מדאיגה ביחס להתפשטות נגיף הקורונה בארץ, ומנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הציג נתונים שהצביעו על התפשטות מעריכית.
בבוקר ה-25 במרץ נכנסו לתוקף ההנחיות החמורות, ובהן שאין לצאת ממקום המגורים למרחק של יותר מ-100 מטר ולזמן קצר. ההחלטה הזו, כמו החלטות גורליות רבות נוספות שהתקבלו בממשלה בשבועות מאז פרצה הקורונה לחיינו, אולי הצליחו למנוע את התפשטות הקורונה, אבל המחיר שלהן היה, ועודנו, כבד: שיעור האבטלה הרקיע שחקים, מיליוני עובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום, עסקים הושבתו, עסקים אחרים נכנסו לסחרור, והכלכלה הישראלית ספגה מפלה שקשה לראות מתי תקום ממנה.
יש מי שמשבח את התנהלות הממשלה והעומד בראשה, יש מנגד מי שטוען שהתנהלות הממשלה הייתה מוגזמת והיסטרית וגרמה לנזק מיותר. האם ההחלטות של הממשלה בנוגע לקורונה היו ועודן מחויבות המציאות? האם הן התקבלו לאחר דיונים ממצים מספיק על ידי השרים? האם השרים העלו במהלכן רעיונות אלטרנטיביים להחלטות שהתקבלו? האם השרים או מי מהם כפר בתזה המרכזית שהוביל רה"מ ולפיה אין ברירה, אלא להשבית כמעט את כל המשק כדי להציל חיים אדם? איך התנהל ומה חשב ואמר כל אחד משרי הממשלה באותם דיונים גורליים?