בנימין נתניהו שולחן ישיבת הממשלה / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות
לפני 15 שנה, בימי שיא ההכנות לתוכנית ההתנתקות מעזה בקיץ 2005 ובלי קשר כלל לנושא הצבאי-מדיני, שולב באתר האינטרנט של הכנסת אלמנט חדשני - "אזור נוכחות ח"כים".
ידיעה קטנה בעיתונות דיווחה כי העמוד החדש באתר מאפשר לברר בזמן אמת איזה חברי כנסת נוכחים במשכן הכנסת ואיזה נעדרים. "אזור נוכחות ח"כים הושק ומציג את כל תמונות חברי הכנסת, כאשר תמונות צבעוניות מייצגות ח"כים שנמצאים בבניין ואילו תמונות בשחור לבן הן של חברי כנסת שאינם נוכחים במשכן", נכתב באתר האינטרנט Ynet במאי 2005. עוד סופר שם, כי הח"כים אינם נלהבים מן האפשרות שהציבור יעקב אחר פעילותם בכנסת: "האישור להשקת המדור ניתן בתנאי שלא יישמרו הנתונים ויאפשרו מעקב לאורך זמן", נכתב.
■ בג"ץ מחק את עתירת "גלובס" לפרסום הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה בעניין משבר הקורונה
שעון הנוכחות של חברי הכנסת במשכן פעל בצורה מכנית עוד קודם לכן. פקיד כנסת היה מנהל רישום של הח"כים שנכנסו לבניין ויצאו ממנו, מכיוון שבכללי האתיקה איפשרו הטלת נזיפות וקנסות על ח"כים שלא ממלאים את עבודתם ונעדרים תקופה ארוכה מדי. מה שהשתנה בעצם היא הטכנולוגיה ותפיסת השקיפות - הציבור זכאי לדעת מי מהאנשים החיים על חשבון הציבור עושה את עבודתו ואיך הוא עושה אותה.
השקיפות בכנסת עברה מהפכה בשנים 2003-2009, תחת ניהולם של היו"רים אברהם בורג וראובן ריבלין. כל מערכות השקיפות שודרגו והועלו לאתר הכנסת - לא רק הנוכחות, גם התוכן וגם המהות.
הכול מצולם, הכול בפרוטוקולים
הכנסת הפכה לאחד הגופים המובילים בישראל בתחום השקיפות. הכל ממוסמך, הכל קיים בפרוטוקולים. זה שנים שכל ישיבות המליאה משודרות, מתומללות ותוכן "דברי הכנסת" מועלה לאתר בזמן אמת. גם ישיבות הוועדות מצולמות מתחילתן ועד לסופן ותוכן הווידאו ניתן לצפייה בדיעבד. כל דיון של ועדה או מליאה מתומצת על ידי דוברי הוועדות ונשלח בתוך 15 דקות לכתבים.
בימי הקורונה, כאשר העיתונאים נעדרים מן המשכן, עובדי הוועדות מצלמים ומתעדים את חברי הכנסת ואת זרם התמונות וקטעי וידיאו הם משתפים בזמן אמת בתוכנות המיועדות לשיתוף תמונות אונליין.
מגפת הקורונה תפסה את הכנסת מוכנה. התשתית הקיימת של שידורי ועדות, מצלמות בכל נקודה במשכן ושגרת שקיפות איפשרו לעיתונאים ולציבור לעקוב בקלות יחסית אחר עבודת הכנסת. הכל באויר, הכל חי. נפתחו כל הוועדות שעסקו בתחומי הבריאות וגם בכלי השב"כ לאיכון טלפונים של הציבור.
אף אחד לא מתווכח היום על הצורך בשקיפות של דיוני הכנסת. זה הפך לברור מאליו שמשלמי המסים בישראל זכאים לדעת מה אומרים חברי הכנסת, ולא רק בישיבות מליאה, אלא בכל ועדה בה הם נוכחים.
רשימת הבאים לבית רה"מ, למשל
מדוע אם כן, תפיסת השקיפות הזאת לא מתגלגלת ליתר מוסדות השלטון - למשל עבודת הממשלה?
במה שונה עבודת הרשות המחוקקת מעבודת הרשות המבצעת ומדוע אין הציבור זכאי לדעת מי הם הנוכחים בישיבות ממשלה, מה נאמר בישיבות הממשלה, וגם מי יוצא ונכנס מבית ראש הממשלה וממשרד ראש הממשלה בירושלים?
בבית הלבן, למשל, נערך רישום שמי של כל אדם הנכנס ויוצא. הרישום החל בשנותיו של הנשיא ג׳ורג׳ בוש האב, המשיך בימי ביל קלינטון, ג׳ורג׳ בוש הבן, ברק אובמה ודונלד טראמפ. בשנותיו של אובמה, 2009-2016, הפכו הרישומים לפומביים. מדי שבועיים היה הבית הלבן מעלה את רשימת האנשים שנכנסו ויצאו מהבית הלבן לאתר האינטרנט, למערכת אלקטרונית White House Worker and Visitor Entry System הקרויה WAVE.
המידע לא כלל ביקורים חברתיים, אישיים ומשפחתיים, וגם לא נושאים הקשורים בביטחון לאומי. ב-2017 עצר טראמפ את מהלך השקיפות הזה ובארה"ב חזרו אחורה, לימים שבהם נערך רישום, אך הוא אינו נחשף לציבור.
אם בלשכת ראש הממשלה ובבית הפרטי בבלפור היו חושפים את רישומי הנכנסים והיוצאים, ייתכן שחלק מפרשות השחיתות עליהן עומד נתניהו לדין בימים אלה היו נחסכות. הציבור יכול היה לעקוב בזמן אמת אחר הקשרים של נתניהו עם מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס ועם יו"ר בזק דאז שאול אלוביץ', ולנסות לברר מה מהות הפגישות העסקיות שנתניהו מנהל ביושבו כראש הממשלה ושר התקשורת.
הרשות המבצעת נלחמת בגזירה
בשנים האחרונות מקדמת עמותת "הצלחה" שקיפות ביומני העבודה של שרי הממשלה. עם זאת, הללו נוהגים להשחיר כמויות רבות של מידע וכאשר הם מעבירים את החומרים, הכל נעשה באיחור רב, בקבצי פי.די.אף עם נגישות מוגבלת. קשה להצביע כיום על שרים שמבינים ומעריכים את החשיבות של שקיפות לציבור. ההפך, הם ממשיכים להילחם נגד המהלך.
הממשלה מקיימת פעולות שהן קריטיות לציבור ואינן מצדיקות סודיות כלשהי. מדי יום א׳ נערכת ישיבת ועדת שרים לחקיקה בהובלת שר המשפטים. אף אחד לא יודע כיצד מצביעים השרים שם - האם הם תומכים בחוק מסוים או מתנגדים לו.
ישיבות הממשלה עצמן מתומללות בהקפדה, אך הציבור לא זוכה לדעת מה השרים אומרים ואיך הם מנמקים את דבריהם. האבסורד הגיע לשיא בישיבות הממשלה בתחום הקורונה. שם נידונו תחומים חברתיים, בריאותיים, כלכליים - והכל הוסתר מהציבור.
מאחר שרוב הנושאים לא היו קשורים ליחסי חוץ וביטחון, השרים הירשו לעצמם להדליף בקצב מהיר מהישיבות בנושא קורונה וכך הציבור נחשף לחלק מהמידע, אך דרך הפריזמה האינטרסנטית של השר או השרה המדליפים.
אם אמירותיהם של חברי הכנסת נכללות בדיווח שוטף בזמן אמת, מדוע אמירותיהם של שרים אינן שקופות לציבור?
מי שטוען נגד שקיפות ישיבות הממשלה תלה זאת בכך שהתנהלות השרים תהיה "פופוליסטית". כלומר, תהיה מכוונת לשאת חן בעיני הציבור ואמירותיהם אולי אף יקצינו. אולם בכנסת הדברים מתנהלים כך עשרות שנים, ובכל זאת מדובר בריבון הציבור המוביל מהלכים. הפופוליזם הוא מנת חלקו של החיים הציבוריים.
בבג"ץ התעוררו באיחור, אבל פתחו את השערים
ב-2019 נרשמה התקדמות שקיפותית בעבודת ועדת הבחירות לכנסת. השופט העליון חנן מלצר, שעמד בראש ועדת הבחירות במועד א׳ ומועד ב׳, החליט שכל הישיבות ישודרו בעמוד הפייסבוק של הוועדה. בכך הוא פרץ את הדרך לשקיפות מלאה. יצוין שעבודת ועדת הבחירות משולה לדיוני בג"ץ, ופסיקות השופט מלצר הן כפסיקות בג"ץ.
האם הדבר הפך אותו לפופולרי יותר? לא בהכרח ואולי להפך. הטענות האישיות נגד מלצר מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו והליכוד הפכו לחלק מקמפיין הבחירות ואף איימו לערער את מעמד הוועדנ בקמפיין מועד ב׳.
אולם מלצר לא נבהל. כאשר סיכם את שתי מערכות הבחירות שניהל, הציע שגם בג"ץ יאמץ את המהלך ויפתח חלק מן הדיונים לשידור ישיר, כדי שהציבור ישמע את טיעוני הצדדים. זה הצריך עוד כמה לחצים ומגפה אחת עד ש"גלובס" והעיתונאי אבישי גרינצייג פנו בבקשה לשדר את דיוני הבג"ץ נגד השב"כ בנושא איכון הניידים ולאחר מכן את הבג"ץ נגד הטלת המנדט להרכבת ממשלה על נתניהו - וזה קרה.
הטיעון היה שמירה על בריאות הנוכחים בדיון, תוך דילול כמות כלי התקשורת והשידורים מן המקום. נשיאת העליון החליטה לשדר שלושה ימי דיונים עד כה, תוך שבשנה אחת יפתח הבג"ץ לכעוד 7 דיונים נוספים, בפוטנציאל.
גם השופטים ירדו לעם והנגישו את עצמם לכל אחד. היכל הצדק עבר לניראות. ברשות המבצעת, עדיין מתמהמהים.