מימין: אלון קליין אורבך, יואב הלוי, יצחק קחלית, ליבנה רוזנבלום: Greeneye / צילום: Greeneye
אחת המוסכמות הידועות בעולם הסטארט-אפים הישראלי היא שהסיכוי להצלחה של אפליקציה שפונה לצרכן הקצה (קונסיומר), שואפת כמעט לאפס. גם שלושת היזמים נדב בוכר, ד"ר צחק חייט ואלון קליין-אורבך, שהכירו בשירות הצבאי ביחידת שלדג, חוו זאת על בשרם. אף על פי שהאפליקציה שהקימו ב-2015 - מגדיר צמחים ובעלי חיים אוטומטי בשם CNature - זכתה להצלחה רבה, לא נמצאה הדרך להפוך את הפופולריות של השירות החינמי למזומנים. היזמים המשיכו הלאה, ובתחילת השנה היא נסגרה סופית.
ב-2017, שנתיים לאחר השקת האפליקציה שנסגרה, כבר הקימו השלושה חברה חדשה ותקפו את עולם הצומח מכיוון אחר לגמרי. לאחרונה החברה החדשה שהקימו גרינאיי (Greeneye), גייסה 7 מיליון דולר - סכום גבוה מאוד באופן יחסי לסבב גיוס הראשוני (סיד). את סבב הגיוס הובילה קרן ההון סיכון JVP, שבשנתיים האחרונות שמה דגש על תחומי הפודטק והאגריטק. לצידה השתתפה בגיוס כמשקיעה אסטרטגית זרוע ההשקעות של Syngenta, ענקית ייצור הזרעים וחומרי ההדברה העולמית משוויץ, שמעסיקה 28 אלף עובדים ב-90 מדינות.
המערכת שפיתחה גרינאיי מאפשרת להפוך מרססים - הציוד המכני הכבד בעל זרועות הריסוס הארוכות שמפזר את חומרי ההדברה בשדות - למרססים חכמים. עם המערכת של גרינאיי המותקנת על גבי הזרועות (וכוללת מצלמות בעלות רזולוציה גבוהה במיוחד תוצרת גרמניה ושבב בינה מלאכותית של אנבידיה), המרסס מסוגל בשבריר שנייה לזהות אם הצמח שגדל בשדה הוא גידול "לגיטימי" או עשב שוטה. אם מדובר בעשב שוטה היא מורה לברז הריסוס להיפתח ולרסס את חומר ההדברה אך ורק על העשב במקום על הצמח או על הקרקע החשופה.
מלחמה במזיקים שמבוססת מצלמות חזקות ובינה מלאכותית, היא המטרה של לא מעט מערכות שמפתחים סטארט-אפים בתחום הטכנולוגיות החקלאיות (אגריטק). נדב בוכר, המנכ"ל ואחד משלושת מייסדי החברה, מסביר את הבידול של גרינאיי בכך ש"היום רוב הפתרונות שעל המדף לא מבוססים על איסוף מידע, קבלת החלטה ויישום בזמן אמת. היום מטיסים מטוס, או רחפן או מקבלים תמונה מלוויין או מניחים חיישנים בקרקע, ורק למחרת החקלאי יקבל על כך דוח". גרינאיי, הוא אומר, לא רק מספקת דוחות, אלא גם מקבלת החלטה ומיישמת אותה במקום".
גרינאיי פועלת מתל אביב ומעסיקה בסך הכל 17 עובדים, כאשר את מערכותיה היא בודקת בשדה ניסוי בגליל. בוכר עצמו מנהל את החברה ממונטריאול שבקנדה, שם הוא מתגורר בשלוש השנים האחרונות. בוכר ושני המייסדים הנוספים של החברה הכירו בעת שירותם הצבאי ביחידת שלדג לפני כ-15 שנים. "ידענו כל הזמן שאנחנו רוצים לעשות משהו", מספר בוכר, בוגר מדעי הסביבה באוניברסיטת בן גוריון ובעל רקע יזמי. לצדו, סמנכ"ל הפיתוח הוא יצחק חייט, שעשה דוקטורט למדעי הצמח וביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת תל אביב וסמנכ"ל הטכנולוגיה הוא אלון קליין-אורבך, בעל תואר שני במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית בירושלים. "אנחנו משלימים זה את זה", הוא אומר.
לדברי בוכר, "היום יש כשל שוק בריסוס, כשבפועל רק חלק קטן נוגע בעשבים. כתוצאה מכמות הריסוס נוצרים זיהומים של קרקעות, ומגוון מיני בעלי החיים מצטמצם. האיחוד האירופי יצא עם הצהרה נועזת לפיה עד 2030 הם רוצים להפחית 50% מהיקף ההדברה. זה נותן אינדיקציה לכמה הנושא בפרונט של מקבלי החלטות ורגולטורים".
מגבלות הצפויות על התעשייה, מסביר בוכר, הן אחד המניעים של ענקית ייצור הזרעים סינגנטה להשקיע בחברה. לכאורה, הפחתת הצורך בחומרי הדברה פוגעת בעסקיה, אבל לאור השינויים הצפויים בתעשיית המזון - רגולציה והצורך להתייעל - אין לה הרבה ברירה.
האתגר בתחום חומרי ההדברה, מסביר בוכר, הוא להגיע לאיזון בין פרקטיות לסוסטיינביליות, בין מעשיות לבין קיימות. עד 2050 יגיע מספר תושבי כדור הארץ ל-10 מיליארד, כך שחומרי ההדברה הם כורח המציאות: "אם נרצה להמשיך להאכיל כמות אנשים כה גדולה, חומרי ההדברה יישארו הכרחיים כדי לעמוד בביקוש למזון. הייצור האורגני ככל הנראה יישאר נישתי ויתפוס שבריר מהשוק". המערכת של גרינאיי מאפשרת לדבריו, לרסס "רק מה שצריך, באופן מדויק, תוך חיסכון של 70%-90% מחומרי ההדברה".
להפוך את המרססים לחכמים
ההחלטה במערכת האם מדובר בעשב שוטה או בגידול ה"לגיטימי", מבוססת על מאגר מידע חקלאי שהחברה מפתחת כל העת. "המאגר שלנו כולל היום מיליוני תמונות מתויגות שמאפשרות לפתח אלגוריתם רובסטי", אומר בוכר. שמסביר את המורכבות של המשימה, "לא רק עבורנו, אלא כל חברת עיבוד תמונה בחקלאות מתמודדת עם צמחים שמשתנים כל הזמן. זה לא כמו כוס או שולחן, שיש איזושהי חוקיות לאיך שהם אמורים להיראות. צמחים, מרגע שהם נובטים עד שהם מגיעים לבגרות, נראים מאוד שונים, והבעיה באה לידי ביטוי באופן משמעותי עוד יותר במקרה של עשב, שמשתנה מאוד לאורך גדילתו".
הבידול של גרינאיי לעומת המתחרות, אומר בוכר, הוא שהגישה של גרינאיי היא "לא לפתח את כל המערכת מאפס, בעוד שחלק גדול מהמתחרות מפתחות את כל המכונה, ולמעשה מתחרות בחברות המרססים עצמן". לעומתן, הוא מסביר, גריאניי מפתחת מערכת שתהפוך מרססים קיימים, שמחירן יכול להגיע לכחצי מיליון דולר, למרססים חכמים - כמו שמובילאיי הופכת כלי רכב לחכם במידה מסוימת".
"המתחרים שלנו לא יודעים להפריד בין הירוק של העשב לגידול הלגיטימי", הוא אומר עוד, "חוץ מחברת Blue River שנרכשה ב-2017 על ידי חברת Deere תמורת 305 מיליון דולר. אמנם גם היא עושה את ההפרדה הזו, אבל מצד שני היא בונה את כל המכונה מאפס", הסביר.
המודל של גרינאיי לא עוצר במקום הזה. בעתיד, היא שואפת להפוך גם לחברת דאטה. כמו שווייז השתמשה בתחילת דרכה בנהגים בתור חיישנים נעים, ששרטטו עבורה את המפות, או כמו מוביט, שנרכשה על ידי אינטל בתחילת החודש תמורת מיליארד דולר, שמשתמשת בנוסעים כחיישנים לבניית הדאטה בייס של תנועת נוסעים ותחבורה הציבורית בערים - כך גם גרינאיי. החברה, מסביר בוכר, מתכננת להשתמש במרססים שהיא תותקן עליהם כדי לאסוף דאטה שיאפשר לחקלאים בהמשך הדרך לרסס באופן מדויק גם כדי להילחם במזיקים בשתי החזיתות האחרות - מחלות ומזיקים (חרקים, פטריות וכיו"ב).
"המלחמה במזיקים מורכבת יותר מאשר בעשבים, משום שלא תמיד אפשר לראות מה קורה לצמח", מסביר בוכר, "למשל, אם המזיקים נמצאים מתחת לפני השטח ותוקפים את השורש, מצלמה אנכית לא תוכל לראות אותם. הערך בטווח הבינוני-ארוך מהמערכת הנוכחית, מעבר לחיסכון בחומרי הדברה, הוא התמונות שהמערכת תצלם מכל השדה. בהקשר הזה היכולת לאסוף דאטה ברזולוציה גבוהה מבלי שצריך לשלם למישהו שיאסוף אותו, דומה למוביט. וזה עוד לפני שדיברנו על קושי הרגולטורי להטיס למרחק רחפנים שיעשו את העבודה הזו", הוא מסביר עוד.
"ברגע שיתקבל כל הדאטה הזה ממצלמות ברוזולוציה של חצי מילימטר לפיקסל, נדע לעשות ניתוחים מעבר לעשבים ולקבל אינדיקציות לנוכחות מזיקים או סימפטומים של מחלות, ולאסוף מידע על מצב הקרקע, הלחות והדישון", הוא מסביר. לדבריו, יכולות אלה הן חלק מרכזי מהמניעים לחבירה לחברת סינגנטה - השאיפה "שהמערכת תוטמע במרססים ותגיד להרבה לקוחות דרך ערוצי הפצה קיימים של החברה".
גיוס בזום; בדרך למרססי הענק
על השפעות מגיפת וסגר הקורונה סיפר בוכר כי "תהליך גיוס ההון מרחוק היה לא קל ולא הכי טבעי, אבל המגיפה הוכיחה שתחומי המזון עומדים להיות יותר מרכזיים וימשכו גורמים מקרב כל בעלי העניין (stakeholders) ובוודאי מצד הקרנות. חקלאות היא אבן יסוד בקיום והמשבר רק מכוון את תשומת הלב על חברות כמונו".
בעקבות הגיוס מתכננת גרינאיי להכפיל את צוות המפתחים בארץ ו"לקפוץ מדרגה מהמערכת בה מבוצעים הניסויים בצפון הארץ, למרססי הענק שהחקלאים הגדולים משתמשים בהן. כיום מבצעת החברה פיילוטים בתשלום עם חקלאים וחברות מיכון בישראל, אך עוד דרושה לה הטמעה מוצלחת על מרססי הענק, כדי להתקדם מניסויים, למסחור וללקוחות ראשונים".
גרינאיי
● הוקמה ב-2017 על-ידי שלושה חברים ששירתו יחד ביחידת שלדג - המנכ"ל נדב בכור; סמנכ"ל הפיתוח יצחק חייט; וסמנכ״ל הטכנולוגיה אלון קליין-אורבך
● החברה, שמפתחת מערכת הדברה מדויקת וחסכונית, שתפחית את השימוש בחומרי הדברה, פועלת מתל אביב ומעסיקה 17 עובדים
● לאחרונה השלימה גיוס מקרן JVP וזרוע ההשקעות של ענקית ייצור הזרעים וחומרי ההדברה השוויצרית Syngenta