אולם בג"ץ / צילום: דוברות הרשות השופטת
בית המשפט העליון קבע השבוע כי "חוק ההסדרה" אינו חוקתי והורה על בטלותו. ברוב של שמונה שופטים נגד עמדת המיעוט של השופט נעם סולברג, החליט בג"ץ לפסול את החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, אשר נועד להסדיר התיישבות שלא כדין על מקרקעין באזור יהודה ושומרון, ובכלל זה על מקרקעין בבעלות פרטית פלסטינית.
החוק קובע מנגנון להכשרה בדיעבד של התיישבות במקרקעין שהבנייה בהם נעשתה על-ידי מי שאינו בעל הזכות במקרקעין, אך בתום-לב או בהסכמת המדינה, כהגדרתה בחוק.
בית המשפט קבע כי חוק ההסדרה פוגע בזכות הקניין ובזכות לשוויון של תושבי האזור הפלסטינים, ומקנה עדיפות מובהקת לאינטרסים של המתיישבים הישראלים על פני תושבי האזור הפלסטינים, ללא כל בחינה פרטנית של הנסיבות שבהן הוקמה ההתיישבות ושל מעורבות המדינה בהקמתה, ומבלי ליתן משקל מספק למעמדם המיוחד של תושבי האזור הפלסטינים כ"תושבים מוגנים" בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית.
ההחלטה עוררה תגובות שונות בצידי המפה הפוליטית: הליכוד מסר כי "מצער שבג"ץ התערב ופסל חוק חשוב להתיישבות ולעתידה"; ואילו כחול לבן מסרה כי "אנו מכבדים את הכרעת בג"ץ, ונדאג שהיא תמומש" - וזה רק הקולות שהגיעו מתוך ממשלת האחדות.
ד"ר רונית לוין-שנור ופרופ' אבי בל ראש בראש עם שתי דעות מנוגדות על פסק הדין מעורר המחלוקת.
אף על-פי שאין בית המשפט העליון נוהג להתערב בהחלטות הנוגעות לתחום הטריטוריה של מדינת ישראל, מעשי סיפוח חייבים גם הם להיות כפופים למחויבויות היסוד החוקתיות והחוקיות שהובלטו בפסק הדין בעניין חוק ההסדרה: שוויון, כבוד והוגנות - גם כאשר אין מדובר ביהודים אזרחי המדינה ● ד"ר רונית לוין-שנור ● לדעה המלאה
פסק הדין מאמץ גישה על-פיה יש עליונות לצבא בתחומים מסוימים על הכנסת, ומייצר קשיים לישראל בזירה הבינלאומית ● מהו פתח המילוט היחיד שהשאיר בית המשפט? ● פרופ' אבי בל ● לדעה המלאה