"ויג" / צילום: באדיבות yes
יוני הוא לא רק הספתח הרשמי של הקיץ אלא גם החודש שבו הקהילה הלהטב"קית מציינת את אירועי הגאווה, זיכרון לאירועי סטונוול של 1969. השנה, הקורונה אומנם מנעה את המצעדים המסורתיים ואת הפעילויות במרחב הפתוח, אבל זה בטח לא אומר שאי אפשר לעשות אירוע גאווה משלנו, בבית, ומול הטלוויזיה. שרתי ה-VOD מתהדרים כעת בשלל סרטים וסדרות שעוסקים בקהילה הגאה ובסיפורים מעוררי השראה, ולנו יש שתי המלצות.
"ויג" / yes וסלקום טי.וי
בקיץ 1984 החליטה ליידי באני, דראג קווין ניו-יורקית יוצאת דופן (כן, אפילו לדראג קווין) להוציא את מופעי הדראג ממועדוני הלילה האפלים ולהרים חגיגה של מופעים באור היום על במה פתוחה. "ויגסטוק", שהתחיל כאירוע קטן ומשונה בצד הלא נכון של העיר, קיבל בכל שנה יותר ויותר תשומת לב, ובאיזשהו שלב הפך להיות כה עצום, שליידי באני בעצמה הבינה שזה כבר גדול מדי וב-2001 החליטה שמספיק. הסרט התיעודי של HBO בבימוי כריס מוקארבל, שנחשף בפסטיבל טרייבקה, מתעד את שובו של ויגסטוק לפעם אחת חגיגית ועצומה, עם כל הדראג קווינס הגדולות, במופע מרהיב שחוגג חופש של מיניות, מגדר והגדרה עצמית.
הסרט, שאותו תוכלו לראות ב-yes וסלקום טי.וי, איננו דוקו נרטיבי מסורתי. אין לו באמת סיפור והוא איננו עוקב אחרי תהליך מסוים של דמות, אלא מנסה להתעכב על החשיבות של ויגסטוק ושל תרבות הדראג לא רק לקהילה הגאה אלא גם לזכויות אדם ולחשיבותו של מרקם חברתי מגוון. בסופו, הסרט כבר הופך לתיעוד מרהיב של המופע עצמו, ושם קשה להסיר את העיניים מהמסך כשהיצירתיות והאומץ של המופיעות והמופיעים פורצים החוצה ומזכירים לנו כמה יופי יש בשונה ובאחר.
"סוף המאה" / yes
2020 טרם העניקה לנו איזשהו סרט להט"בי חשוב ומדובר (נקווה שזה עוד יקרה), כך שאת התואר לוקח בינתיים "סוף המאה", סרטו הארגנטינאי של לוצ'ו קסטרו, שבישראל צץ במסגרת הקרנות מיוחדות של ה-TLVFest, וממש בקרוב יעלה באופן בלעדי ל-VOD החינמי ולערוצי הסרטים של yes.
בחור ארגנטינאי מגיע לחופשה בספרד, ומתמקם בדירת Airbnb במרכז העיר. כבר באותו יום צד את עיניו מישהו שחוצה את הרחוב, וברגע ספונטני הוא מזמין אותו אליו לדירה. מה שמתחיל כסטוץ הופך להיות יום שלם של היכרות, אבל אז מתגלה שזו כלל לא הפגישה הראשונה של השניים, והסרט קופץ קדימה ואחורה, ואפילו נסחף למציאות אלטרנטיבית, של מה היה קורה אם.
"לפני הזריחה" המפורסם ו"סוף שבוע" הבריטי קופצים לראש במהלך הצפייה בסרט, וכנראה בכוונה. זהו סרט קטנטן שחוקר נקודה בזמן של שני אנשים, ואיך כל רגע יכול לשנות מסלול חיים. הוא מתהדר בצילום נהדר של הרחובות והבתים בספרד ובהופעות מצוינת של חואן ברבריני ורמון פוחול, כאלו שמשכנעות שבאמת יש פה אהבה גדולה שחוצה את הזמן והמרחב.