סוחר בדוכני הבגדים בווהאן / צילום: Mark Schiefelbein, Associated Press
דנג ג'נג ג'יה, חקלאי תושב מחוז חונאן בן 56, הגיע ביולי 2013 מהכפר אל העיר כדי למכור את האבטיחים שגידל. למרבה הצער, דנג נפגש במהרה עם פקחי יחידת השיטור העירוני שקנסו אותו על מכירה באזור לא מורשה. כשהעז לבקש קבלה, הכו אותו הפקחים במשקולת ברזל והרגו אותו.
באותה השנה הוצא להורג במחוז ליאונינג שיה ג'ונפנג בגין הריגת פקח עירוני. שיה, עובד מפעל מפוטר, מכר נקניקיות צלויות בדוכן לא חוקי כדי להתפרנס. הוא נעצר, הוכה על ידי פקחים והגיב בשליפת סכין קטן שהשתמש בו לחיתוך המזון.
שתי דוגמאות אלו מבטאות את הקמפיין העיקש שניהלו בעשורים האחרונים ערים ברחבי סין כדי לסלק מהרחובות רוכלים קטנים ועגלות מסחר, שנתפסו כפוגעים בסדר ציבורי ובמראה העירוני. מלחמה זו נגמרה לא פעם במפגשים אלימים וקטלניים בין הסוחרים לפקחים העירוניים הידועים לשמצה, כמו במקרה של דנג ושיה.
אך בפניית פרסה דרמטית, חזרה סין בשבועות האחרונים במפתיע לקדם את פעולתם של דוכני הרחוב המושמצים, בתור פתרון לאבטלה הגואה בימי הקורונה. הכול החל במסיבת עיתונאים בסוף מאי שבה שיבח ראש ממשלת סין לי קצ'יאנג את היוזמה של העיר צ'נגדו, שאישרה פתיחת דוכני רחוב ויצרה בין לילה 100 אלף משרות חדשות. בשבוע שעבר המשיך לי וערך ביקור מתוקשר בעיר יאנטאי, במהלכו אמר לבעל דוכן חטיפים מקומי כי "כלכלת דוכני הרחוב היא מקור חשוב למקומות עבודה". דבריו של ראש הממשלה הובילו מאות אלפי סינים לצאת ולהציב דוכנים ברחבי המדינה.
אפילו KFC ופיצה האט פתחו דוכנים ממותגים
דוכני רחוב שיחקו תפקיד היסטורי חשוב במעבר של סין מקומוניזם לכלכלת שוק. בסוף שנות ה-70 דוכני הרחוב היו העסקים הפרטיים הראשונים שקיבלו רישיונות פעילות בסין, אחרי שנים של דיכוי היוזמה הפרטית במדינה. גם לאורך שנות ה-80 הנהיגה סין מדיניות "לסה פר", כמעט ללא רגולציה והגבלות, שאפשרה את פריחת הדוכנים שבהם ניתן היה לרכוש הכול - החל מבשר צלוי, דרך פרחים ועד צעצועים.
חלק מהטייקונים הגדולים של סין החלו את דרכם כסוחרים זעירים כאלה. לדוגמה, כמו מיליוני צעירים סינים אחרים, זונג צ'ינגחואו נשלח בשנות ה-60 לעבודה בכפר במסגרת קמפיין מהפכת התרבות. כשחזר לעירו האנגג'ואו 15 שנה אחר כך, הוא החל למכור קרטיבים ומשקאות קלים על גבי תלת אופן. כיום זונג, יו"ר חברת המשקאות הגדולה בסין ווה-האהא, מדורג במקום ה-31 ברשימת עשירי סין עם הון של 8.2 מיליארד דולר.
אלא שבשנות ה-90 החלה סין להעמיד במרכז את שיפור המראה העירוני המוזנח. דוכני הרחוב נתפסו פתאום כאחראיים לשלל מגפות עירוניות כמו לכלוך, רעש ופקקי תנועה. בנוסף, הם נתפסו כמקור למכירת זיופים, מזון לא נקי והעלמות מס. בשנים האחרונות הותקפו במיוחד הדוכנים הפופולריים למכירת שיפודי בשר צלוי, בטענה כי העשן הבוקע מהגריל תורם לזיהום אוויר. מספר הדוכנים המורשים צומצם משמעותית, והם הוגלו לאזורים פחות מרכזיים.
אך הקורונה והמיתון הכלכלי הכבד בעקבותיה מחייבים שינויים. כעת דוכני הרחוב אמורים לספק פרנסה זמנית למיליונים, עד שהכלכלה ושוק העבודה ישתקמו.
כדי לתמוך בהצהרותיו של ראש הממשלה, הודיעו הרשויות הסיניות כי באופן זמני נוכחות רוכלים ודוכנים ברחוב לא תשפיע באופן שלילי על הציון שתקבל העיר במדד התרבותיות הארצי. מדד התרבותיות, שבו הממשל המרכזי מדרג ערים על סמך פרמטרים כמו ניקיון, משפיע על סיכוייהם של מנהיגים עירוניים להתקדם לתפקידים בכירים בהיררכיה הממשלתית.
בעקבות זאת הודיעו שורת ערים סיניות, כולל ערי ענק דוגמת שנחאי וגואנגג'ואו, על ריכוך ההגבלות הנוגעות לדוכני רחוב והקצאת אזורים מיוחדים לפעילות רוכלים. חלק מהערים אפילו יצרו קשר באופן יזום עם בעלי דוכנים לשעבר, מבקשים מהם לחזור לעסוק במקצוע הישן. באינטרנט הסיני נפוצו תמונות מדהימות של פקחי השיטור העירוני, האויבים המושבעים של בעלי הדוכנים, כשהם מסייעים פתאום לרוכלים לפרוס את סחורתם.
כך נכנסה סין בשבועיים האחרונים לקדחת דוכני רחוב. קדחת זו באה לידי ביטוי גם ברשתות החברתיות הסיניות, שם מוכרים חדשים משתפים יומנים כתובים ומצולמים של ההתנסות. בסרטון אחד למשל סיפרה מוכרת של תמיסות בועות סבון לילדים בשמחה כי הכניסה אלף יואן (500 שקל) ביום עבודה אחד.
לעומתה, גולשים רבים אחרים התבדחו דווקא על הרקורד הגרוע שלהם. "מכרתי ב-6 יואן. הרגשתי צמא וקניתי כוס משקה ב-8 יואן. האם אני צריך להכריז על פשיטת רגל?", התלוצץ גולש אחד בסינה וויבו, הגרסה הסינית לטוויטר.
גם חברות ענק מיהרו לקפוץ על העגלה בחיפוש אחר מנועי צמיחה חדשים, כשאפילו רשתות מבוססות כמו KFC ופיצה האט פרסו דוכני רחוב ממותגים משל עצמן. שתי ענקיות המסחר האלקטרוני הגדולות בסין, עליבאבא ו-JD.com, הכריזו כי יעניקו לבעלי הדוכנים החדשים אשראי ללא ריבית במיליארדי יואן, כדי שיוכלו להצטייד בציוד ומוצרים ולהתחיל למכור. רשת בתי הכלבו והסופרמרקטים הסינית סונינג הבטיחה לספק לסוחרים הקטנים שטח אחסון למזון במקררים שלה.
בייג'ינג ושנג'ן לא משתפות פעולה
הצהרות התמיכה של ראש ממשלת סין הובילו גם לזינוק חד במניות חברות המציעות מוצרים לדוכני רחוב. חברת הרכב הסינית וולינג מוטורס למשל השיקה לאחרונה מיניוואן קומפקטי שיכול להפוך ברגע לדוכן רחוב. בשבוע שעבר קפצה מניית החברה הנסחרת בהונג קונג ביותר מ -200% בתוך שלושה ימים בלבד. בדומה חברת יינדו, המוכרת ציוד למטבחים, קפצה ב-60% בשבוע שעבר במסחר בבורסה בשנחאי. אך מאז הספיקו מניות אלו כבר לרדת מעט, לאחר שהתברר כי דבריו של ראש הממשלה אינם מייצגים בהכרח את כל ההנהגה הסינית.
ראש הממשלה בסין נחשב למנהיג מספר שניים בהיררכיה הסינית ואחראי מסורתית על ניהול הכלכלה, אך מעמדו של לי קצ'יאנג נשחק מאוד בשנים האחרונות, כשמנהיג העל הנשיא שי ג'ינפינג שאב לעצמו עוד כוח וסמכויות גם בעניינים כלכליים. הצהרותיו המפתיעות של ראש הממשלה לי מנוגדות במידה מסוימת לחזון ארוך הטווח שמוביל שי, להפוך את סין מכלכלה של סחורות זולות ופשוטות למעצמת היי-טק מתקדמת.
מעמדו הנחלש של לי מסביר אולי כיצד זכתה קריאתו לכתף קרה מחלק מהערים הגדולות. בסוף השבוע האחרון התפרסם מאמר פרשנות בבייג'ינג דיילי, עיתון הממשלה העירונית בבירה הסינית, תחת הכותרת "כלכלת דוכני הרחוב אינה מתאימה לבייג'ינג". "בייג'ינג לא צריכה ולא יכולה לפתח מדיניות כלכלית שלא תואמת את מעמדה האסטרטגי כעיר בירה", נכתב בפרשנות. ואכן לאחר תקופת חסד של חמישה ימים בה זכו הרוכלים לחופש פעולה בבייג'ינג, חזרו הפקחים העירוניים לרדוף ולגרש אותם.
ביום שני פורסם מאמר פרשנות דומה בעיתון תחת פיקוח מחלקת התעמולה של העיר שנג'ן . "ברור כי המטרופוליטנים המודרניים כמו שנג'ן לא צריכים להיגרר אחרי אופנות ולמהר לפתח את כלכלת דוכני הרחוב", נכתב בה.
מחשש כי ההתלהבות מרקיעת השחקים סביב דוכני רחוב יוצאת משליטה , חסמה בימים האחרונים סינה וויבו את האפשרות להכניס תגיות הקשורות לנושא, אחרי שאלו צברו כבר מיליארדי צפיות . חסימה זו היא עוד סימן כי בהנהגה הסינית אין ממש תמימות דעים על הצעדים הדרושים לשיקום הכלכלה . על אף התמיכה מראש הממשלה, עתידם של דוכני הרחוב הסינים רחוק מלהיות מובטח .