במקומות רבים בעולם מקובל לבחור אדריכל לפרויקט, פרטי או ציבורי, באמצעות תחרות. הרווח כאן הוא כפול: מי שמשתתף בתחרות מתאמץ להביא פתרונות יצירתיים ומקוריים, ונוסף לכך ניתנת הזדמנות לכוחות חדשים, פחות מוכרים, לחדור למאגר הסגור של אלה שבונים פרויקטים בקנה מידה גדול מזה של בית פרטי.
בישראל יש אמנם תנופת בנייה אך שיטת התחרויות פחות מקובלת. ואולם בימים אלה יוצא משרד הבינוי והשיכון בתחרות לתכנון מתחם ברחוב בורנשטיין בירוחם - וזו הפעם הראשונה זה כ-60 שנה שבה נפתחת שיטת הבחירה במתכננים.
ורד סולומון ממן, האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון, היא האחראית ליוזמה החדשה: "אופן ההתקשרות עד היום היה באמצעות מאגר של מתכננים, שמחולק לקטגוריות והמתכננים משובצים לפרויקטים לפי הרמה שלהם - או באמצעות מכרזים לחברות מתכננות".
אז מה שונה בתחרות אדריכלים?
"תחרות אדריכלים היא לא מכרז רגיל. בתחרות כזאת אתה נבחן על איכות הפתרון, בעוד שבמכרזים רגילים אתה נבחן על מחיר ויכולות אחרות".
סולומון מבהירה שיהיו תנאי סף שייקבעו בתקנון התחרות, ומבחינתה אדריכלים צעירים שיענו על הקריטריונים הבסיסיים יוכלו לגשת לתחרות. את העבודות בתחרות ישפוט צוות שופטים שיורכב מאדריכלים בעלי מוניטין, ראש הרשות שבתחומה תנוהל התחרות ונציגי משרד הבינוי והשיכון.
למה הכנסתם את השינוי הזה דווקא עכשיו? האם למעבר הזה יש קשר למשבר הקורונה?
"הכוונה היתה להעסיק משרדי אדריכלים באמצעות תחרויות. לא רק את אלה שבמאגר, לא רק מי שזכה במכרז פומבי. בתקופת הקורונה הרבה מאוד עסקים קטנים יצאו לחל"ת, וחשבתי איך לסייע לאדריכלים להישאר בעבודה ולא להיסגר. תחרויות מעודדות את זה - כל אחד יכול לגשת לתחרות".
דוד קנפו, יו"ר עמותת האדריכלים, מברך על היוזמה: "במדינות אירופה יש חוק שמחייב תחרויות לתכנון מבני ציבור. הוכח שרק תחרויות אדריכליות מצליחות לקדם את האיכות התכנונית ולשפר את המוצר, גם מבחינת ההתאמה שלו לטכנולוגיה וגם מבחינת איכות הבנייה והחיים. כך בדנמרק, הולנד וצרפת. דרך התחרויות שעוסקות בעירוניות אנחנו עתידים לייצר את המהפכה האמיתית של ישראל ל-2030".
אדריכל אבישי קימלדורף, סמנכ"ל תכנון בחברת שיכון ובינוי נדל"ן, מברך על היוזמה לקיים תחרות, אך מבהיר שלהכנת תוכנית בניין עיר נדרשים גם מיומנות וניסיון: "נושא המצוינות חשוב לנו מאוד. לאחרונה ערכנו, יחד עם שותף, תחרות מוזמנים לתכנון מפורט של שכונה גדולה בנשר. התחרות פתחה את המחשבה והציפה אפשרויות של בנייה שלא חשבנו עליהן ואפילו אתגרה את התב"ע.
"המחיר של תחרות אדריכלים הוא זמן. צריך לדייק אותה מאוד מבחינת המשימה. בסופו של דבר הפרויקט נמדד בפרטים וביכולת של משרד אדריכלים לתת שירות לאורך זמן. ולכן, בפרויקטים מורכבים, הנושא הזה חייב לבוא בחשבון. אני חושב שצריך להבחין בין תחרות קונספט לתב"ע - מה שעושה כעת משרד הבינוי והשיכון - לבין תכנון של פרויקט לביצוע. בסופו של דבר, צריך לוודא שאותו משרד שייבחר על חדשנות וקונספט חזק יוכל להוביל את התוכנית ברמה הסטטוטורית. בתב"ע, האלוהים הוא בפרטים וההכנה שלה דורשת רמה גבוהה של מקצוענות".