גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אורך התורנויות הוא סימפטום למחלה של מערכת הבריאות כולה

מחאת המתמחים לקיצור התורנויות היא הסמן הימני למערכת חולה ● חייבים לקצר תורנויות, וכדי לעשות את זה כמו שצריך יש להבריא את המערכת מהיסוד

בית החולים איכילוב / צילום: אסף לוי
בית החולים איכילוב / צילום: אסף לוי

בשבוע שעבר התכנסה לראשונה הוועדה לקיצור תורנויות של ההסתדרות הרפואית, או בשמה הרשמי "הוועדה לבחינת מתכונת עבודת הרופאים ואופי התורנויות בבתי החולים", שמטרתה לייצר מתווה להפסקת תורנויות של מעל יממה.

בואו נצא מנקודת הנחה שתורנות של יממה היא דבר נורא ויש שלב מסוים בחיים שהגוף, מבחינה פיזית, לא עומד בזה. באופן אישי, תורנות אצלי היא אפיזודה של שלושה וחצי ימים בערך: ההכנות הנפשיות והפיזיות יום קודם, התורנות עצמה, וההתאוששות ממנה שלוקחת יום וחצי - יומיים.

עכשיו אחרי שאמרנו את זה, יש להבין שבעיית התורנויות הארוכות היא עטיפת המתנה שמחזיקה בתוכה את כל הבעיות של מערכת הבריאות, שבה אשפוזים מיותרים, קשר רופף בין קהילה למרכזי אשפוז והיעדר רצף טיפולי הן רק מספר חוליות בשרשרת של התנהלות לקויה. אזקק שלוש בעיות מרכזיות אשר לדעתי פתרון טוב שלהן יכול לסייע בקיצור התורנויות ללא הגדלה משמעותית של תקציב הבריאות:

הבעיה הראשונה - ניהול נכון של כוח-אדם ושל מומחים.

השבוע עשיתי לעצמי מעקב קטן, ובדקתי כמה שעות בפועל אני עוסקת ברפואה שדורשת ממני את ההכשרה הארוכה שעברתי, וכמה שעות בפועל אני עוסקת בפרוצדורות שצריך חצי שעה עד יממה וחצי הכשרה כדי לבצע, כמו אקג, בדיקות דם, הכנת מבחנות, הזמנת יעוצים וכו'.

ביום עבודה שנמשך שמונה שעות, העיסוק שלי ברפואה נטו משתנה בין שעה וחצי לשלוש שעות. ביום של תורנות מיון יש יותר עיסוק ברפואה עצמה, ועדיין מדובר על חצי מהזמן, במקרה הטוב. זו איוולת שאין כדוגמתה; המדינה השקיעה מאות אלפי שקלים בהכשרה שלי, ובסוף שולחת אותי לעשות עבודות מזכירות שלא תורמות להכשרה בשום צורה ולתחושתי אפילו פוגעות בה, כי אין ריענון של החומר, גם אם זה רק לזמן קצר. אמנם אני סטאז'רית, אבל גם מתמחים עוסקים פעמים רבות בעבודות שהיו יכולות להיעשות בידי אנשי מקצוע אחרים, ולהתרכז בהכשרה נטו.

נכון לשנת 2019, כ-1,507 סטודנטים קיבלו רישיון, כלומר, בשנת 2018 היו במערכת כ-1,507 סטאז'רים, שעלות העסקתם הייתה על סך כולל של כ-225 מיליון שקל.

הוספת צוותים פרה רפואיים עם ביטול מוחלט של שנת הסטאז' והכנסת רופאים למערכת שנה מוקדם יותר הם פתרונות זמינים וישימים, שלא רק שלא דורשים תוספת תקציבית משמעותית, אלא אפילו מפנים תקציב שיכול להיות מנותב באופן הרבה יותר יעיל.

הבעיה השנייה - הסתמכות על תורנויות לשם הגעה לשכר הולם.

שכר הבסיס חייב לעלות. סטאז'רים, מתמחים ומומחים צעירים משתכרים 30-50 שקל לשעה, ואת הדלתא בין שכר שהוא קצת גבוה ממינימום ובין משכורת טובה עושים בתורנויות. צריך להבין שככל הנראה השכר ייפגע, ואת ההחלטה האם זה משתלם או לא תעשה הקהילה הרפואית לעצמה. בהורדה משמעותית של התורנויות לא נגיע לממוצעים שהיו עד היום, אבל לשם הגעה להסכם בר מימוש, גם אם לא משתווה למה שקיים היום, חייבים לשקול העלאה של הבסיס.

למשל, נוכל לייצר משרות התמחות של 75% משרה למי שמעוניין (אולי אפילו במחיר של הארכת ההתמחות בשנה). מכל מספר תורנויות כאלה לגזור עוד תקן, וכך הרווחנו פעמיים: הורדנו שעות עבודה ואפשרנו את זה באמצעות תקנים נוספים.

הבעיה השלישית - מנגנון קאפ לקוי מיסודו.

הכסף נשאר בתוך המערכת, ולא מביא שום תועלת: כפי שהדגים מחקר של מכון טאוב מ-2019, בתי החולים מתוגמלים על כל יום אשפוז ב2,279 שקך בממוצע, זאת כאשר המאושפז לא מטופל בבית חולים ששייך לקופה, וזאת לעומת עלות של אשפוזים המשכיים או של אשפוזי בית, שעולים כ1,250 שקל בממוצע.

כמות האשפוזים הלא הכרחיים יכולה גם היא לפנות תקציבים לקהילה חזקה יותר, ובמקביל להוריד עמוס משמעותי במחלקות. חולים שמאושפזים שלא לצורך הם מעמסה על הרופא המטפל ובנוסף חשופים בעצמם למגוון זיהומים של בתי חולים. הציפייה של חולה מאושפז לקבל את כל הבדיקות "כאן ועכשיו" גם בלי אינדיקציות לבדיקות דחופות, בשילוב של תורים ארוכים בקהילה וחוסר נשיאה ישירה בעלויות האשפוז מצד המטופל, יוצרים מנגנון שמעודד אשפוז גם אם אינו הכרחי וכך מגדיל משמעותית את עומס העבודה במחלקות (הפנימיות בעיקר). שינוי יסודי בנוסחת הקאפ הוא אחד המפתחות להבראת המערכת, לקיצור תורנויות ולקבלת שירות טוב יותר. שינוי זה דורש בד בבד גם את חיזוק הקהילה, בין היתר ע"י הגדלת זמינות תורים למומחים ולפרוצדורות.

בשורה התחתונה מדובר רק בחלק מהבעיות, אך המרכזיות בעיניי, במערכת מורכבת. קיצור תורנויות דורש חשיבה מעמיקה על מערכת הבריאות. כל פתרון פלסטר רק ינציח את הבעיות הקיימות, וכל עוד לא תיעשה חשיבה מחודשת נמצא את עצמנו שוב יוצאים לרחובות בעוד עשור. 

הכותבת היא סטאז'רית בבית החולים "השרון", פעילה בפורום הסטאז'רים של הר"י וממייסדי פורום כרמל לרפואה וכלכלה

עוד כתבות

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל