בריונות רשת / אילוסטרציה: שאטרסטוק
מסיבות שטרם נחקרו, ילדים נחשבים למחוסנים יחסית מפני הידבקות בקורונה, אך בתקופה זו הם אינם מחוסנים כלל מפני מגפת האלימות נגדם שצמחה והתגברה בחודשי המגפה האחרונים ברחבי העולם, במיוחד בפלטפורמות המשחק וברשתות החברתיות השונות.
הקורונה הביאה להתלכדות אצל משפחות רבות, ולפתע "גילו" בני המשפחה האחד את השני ושמחו להשתתף במשחקי קופסה, קריאת ספרים משותפת וסתם שיחות בנושאים שונים. אך שעות הפנאי האינסופיות הובילו גם לנסיקה בהיקף השעות שהוקדשו על ידי ילדים ובני נוער לעולם האינטרנט, לרשתות החברתיות, לאתרי גיימינג ועוד.
השימוש ברשת זינק, גם השיח האלים
על פי אתר Statista, צמח השימוש העולמי ביישומי אינטרנט בעשרות אחוזים בחודש מרץ, כשהקטגוריות המובילות הן גידול של 67% בצפייה בחדשות, 51% בשירותי סטרימינג כמו נטפליקס, 45% בשידורי טלוויזיה מקוונים וצמיחה של 44% בשימוש ברשתות חברתיות ו-45% בשירותי המסג'ינג שלהן.
המרחבים הדיגיטליים הללו משמשים כבר שנים כזירות טרף של פדופילים ועבריינים אחרים שעוקבים אחר ילדים ובני נוער, אורבים להם ותוקפים באלימות מילולית, שנאה, שיימינג ועוד. מחקר של UNICEF שנערך בשנת 2019 בקרב כמיליון צעירים בגילאי 15-24 ב-160 מדינות, חשף כי לא פחות מ-70% מהם נחשפו לתופעות מסוג זה באתרים, אפליקציות ורשתות חברתיות.
חודשי הקורונה העצימו את האלימות המילולית ברשת בין ילדים ובני נוער לבין עצמם ואין ספק שהדבר נובע מהשילוב שבין הזמן הרב יותר המוקדש לפעילות זו לבין האווירה הכללית של המתחים והתסכולים שהם חווים בתקופה זו. מחקר שערכה חברת L1GHT לאחרונה חשף כי בחודשים האחרונים חלה עלייה משמעותית של 70% בהיקף שיח השנאה בין ילדים ובני נוער ברשתות החברתיות ובאפליקציות צ'ט.
מחקר המשך שנערך על ידי החברה גילה כי בתחום הגיימינג המצב אף חמור יותר. כך לדוגמה, במשחק Call of Duty זוהו כאלימים רק 7.5% מהצ'אטים שהתנהלו בו (במערכת Discord) ואילו ב-20 באפריל 2020 צמח שיעורם של הצ'אטים האלימים הללו ל-25% מהשיח - המשקפים צמיחה כוללת של 200% בתופעה זו. שיעור הצ'אטים האלימים ב-Clash Royale הגיע ל-14% באוקטובר 2019 וצמח לשיעור של 30% ב-20 באפריל - המשקפים צמיחה כוללת של 100%.
הסכמות בין הממשלות וענקיות הטכנולוגיה
לאור האלימות המילולית המתרחבת ברשת, נחתם בוושינגטון ב-5 מרץ מסמך עקרונות לבלימת התופעה בין ממשלות ארה"ב, אוסטרליה, בריטניה, קנדה וניו זילנד לבין ענקיות טכנולוגיה, וביניהן מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק, אפל, טוויטר, סנאפ ועוד.
יכולתם של ההורים לזהות שילדיהם מותקפים על ידי בריונות רשת הן מצומצמת ולצערנו אינה ישימה לאורך זמן. הורים שמגלים מעורבות עמוקה בחיי ילדיהם, יכולים לשים לב לתופעות כמו עלייה או ירידה משמעותית בשימוש במכשירים חכמים, במיוחד בהודעות טקסט, תגובות רגשיות חריפות של הילד, החבאת מסכים, מחיקת התכתבויות והתחמקות משיחה אודות הפעילות ברשת, סגירת חשבונות ברשתות חברתיות ופתיחת חשבונות חדשים ועוד.
אך חשוב להדגיש, האחריות אינה מוטלת על ההורים בלבד, אלא בעיקרה על אלו ש"נהנות" מהמשבר העולמי הנוכחי - חברות הטכנולוגיה שמספקות את פלטפורמות התוכן, דוגמת פייסבוק, גוגל, אינסטגרם, טיקטוק ועוד. היא דומה לאחריות שאנו מטילים על יצרני רכב, שמהם אנו מצפים להתקין בלמים, חגורות בטיחות וכריות אוויר שיגנו עלינו ברגעי המבחן. אחריותן של חברות הטכנולוגיה גדולה במיוחד כשהדבר נוגע לילדים ובני נוער המאוימים בפלטפורמות התוכן שהן פיתחו.
ייתכן שהקורונה תוליד את דור ה-C, מיליוני ילדים ובני נוער שנפגעו נפשית מהטרור האינטרנטי שצמח בקורונה ויישאו אותו על גבם במשך שנים רבות. חברות הטכנולוגיה מבינות את אחריותן לקטסטרופה המתרחשת, אך חובה על כולנו לדאוג שהן תנקוטנה את הצעדים החיוניים למניעתה.
הצו הנשיאותי שפרסם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, המטיל אחריות משפטית על הרשתות החברתיות ועל אתרי אינטרנט לתוכן המתפרסם אצלן, עשוי להיות נקודת מפנה היסטורית במאבק למניעת האלימות וההסתה ברשת.
זמן רב מדי נהנו ענקי התוכן הללו מחסינות משפטית ולא נקטו בצעדים ממשיים לצמצום התופעות הללו. טראמפ, שתרם לא מעט לבריונות הרשת, עשוי להיות באופן פרדוקסלי האיש שיתרום באופן משמעותי להגנה עלינו ועל ילדינו. לסיכום, בשעה שכל העולם עוסק בעשייה חיובית ליישור עקומת הקורונה, בואו ננסה לנצל את המומנטום ונתאמץ ליישר גם את עקומת המגיפה של אלימות כלפי ילדים, כי היא איננה פחות חשובה.
הכותב הוא מנכ"ל ושותף מייסד של חברת הסטארט-אפ לייט הנלחמת בבריונות ברשת