כיתת לימוד / צילום: שאטרסטוק
המחסור החמור ברופאי ריאות במשבר הקורונה הביא את שר הבריאות לכנס מסיבת עיתונאים ולהכריז בה כי הוא אישר באופן חריג מסלול הסבה לבעלי תואר ראשון למתמחים בהפרעות במערכת הנשימה. "אנו עושים זאת כחלק מההתכוננות לגל שני", הסביר השר, "החשש שנזדקק לרופאים רבים בתחום אינו מאפשר לנו לדבוק במסגרות הלימוד הישנות, משום שהן פועלות לאט. לכן אנו מציעים לבוגרי תארים ראשונים קורס מזורז של שלושה חודשים שייערך באמצעות למידה מקוונת מרחוק ויכשיר אותם לבצע פעולות ראשוניות".
"אבל אדוני השר", הקשה אחד העיתונאים, "איך בעל תואר ראשון בפילוסופיה או במינהל תיירות יכול ללמוד בשלושה חודשים אפילו חלק מזערי מהטיפול המורכב בדרכי האוויר העליונות, לחלל בית החזה ולריאות עצמן?"
השר הישיר מבט אליו: "פשוט. אין לנו ברירה".
העיתונאי לא ויתר. "אבל איך לומדים רפואה מרחוק? בלי סדנאות, בלי מעבדות, בלי הכשרה קלינית בשטח?"
"כמו שאמרתי", איבד השר את סבלנותו, "אם לא נעשה את זה, נעמוד בדצמבר במצב שיהיו לנו אלפי מונשמים, מאות מכונות הנשמה ולא מספיק רופאים לתפעל אותן. אז כשאין ברירה - אין ברירה".
נשמע מופרך, נכון? מי היה רוצה שיטפל בו "רופא" שלמד שלושה חודשים באמצעות תוכנת זום ותו לא? ובכלל, איך אפשר ללמוד מקצוע, כל מקצוע, בזמן כה קצר ורק באמצעות למידה מקוונת? נדמה לי שברור לכולם שמדובר באבסורד, אבל זה בדיוק מה שקורה כיום עם 400 אקדמאים שעוברים בחסות הממשלה הסבה להוראה בקורס בזום במשך שלושה חודשים.
לטענת ראשי התוכנית, מדובר במועמדים שעברו מיונים קפדניים. גם אם נניח שזה נכון (כמה קפדניים יכולים להיות מיונים שנעשים בזמן כה מזורז ועוד במגבלות הקורונה? תמהני), וגם אם נאמין שכל אחד מהמועמדים אכן ניחן בשילוב תכונות ייחודי של יאנוש קורצ'ק ופאולו פריירה גם יחד - איך אפשר ללמוד מקצוע כה חשוב וכה מורכב בתקופה כה קצרה וללא שום התנסות מעשית?
תוכנית זו היא עוד דוגמה לזילות מקצוע ההוראה. איך שהוא כשזה מגיע לחינוך, כולם הופכים מומחים? כל יזם הייטק שיש לו ילד וחצי במערכת החינוך חושב שהוא כבר יודע טוב יותר מהמורה כיצד ללמד, אבל האמת היא שחינוך הוא לא רק האצילה שבמלאכות אלא גם המורכבת והמסובכת שבהן. בוודאי במערכת שיש בה כל-כך הרבה דרישות מצד אחד ומחסור במשאבים מן הצד שכנגד.
אם רפואה מטפלת בגוף, החינוך דואג לנפש ועוד לזו של צעירים בשנים המעצבות שלהם. להפקיר אותם בידי מי שבוחר בהוראה רק משום שהוא נפלט משוק התעסוקה בשל משבר הקורונה (כמו שהתבטאו בתקשורת שני משתתפים בתוכנית), ושעובר הכנה כה שטחית, זו פשוט סכנת נפשות, וחבל שמוסדות להכשרת מורים משתפים עם זה פעולה.
ספק אם בתוכנית קצרצרה כזו יספיקו בכלל ללמד את ה"מורים" הללו את הפדגוגיה של קורצ'ק, ולכן כשירות לציבור, אזכיר את אחד הציטוטים המפורסמים שמיוחסים לו - "הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים".
עם כל הכבוד למשתתפי התוכנית, ברור שמבצע כזה של "מורים בשקל תשעים" הוא הכי רחוק מדאגה שכזו.
הכותב הוא דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו