שאול מזרחי, בעלי מועדון הבארבי / צילום: מתוך יוטיוב
לאחר שביתת הרעב, שאול מזרחי, בעלי מועדון הבארבי הוותיק בתל-אביב, פונה לבג"ץ: מזרחי הגיש עתירה לחייב את הממשלה להפסיק את האפליה בין אולמות האירועים למוסדות השונים המקיימים אירועי ומופעי תרבות, ולאפשר גם לאחרונים לערוך אירועים בהשתתפות 250 איש.
מזרחי הוא הבעלים של "מועדון הבארבי, בית ליוצרים ישראלים", המצוי בדרך קיבוץ גלויות 52 בתל-אביב. המועדון, אשר הוקם עוד בשנת 1994, תחילה כבית קפה קטן עם במה קטנה אשר מוקם ברחוב יונה הנביא בתל-אביב, גדל והתבסס והוא מהווה כיום את הגורם המרכזי המקיים מופעים של תרבות ומוזיקה ישראלית.
על-פי רישיון העסק שלו, רשאי המועדון לקיים מופעי תרבות ומוזיקה בפני קהל של 960 איש, הצופים במופעים בעמידה במפלסיו השונים של המועדון.
פעילותו של המועדון הושבתה כליל מאז נאסרה פעילותם של מרבית העסקים בארץ, ב-15 במרץ. לאחרונה עלה מזרחי לכותרות לאחר ששבת רעב מול בית ראש הממשלה בירושלים במחאה על כך שלא קיבל פיצויים לאורך כל התקופה בה נשא בהפסדי ענק, ובדומה לו גם עסקים רבים בענף התרבות.
הרקע לעתירה הוא ההקלות שניתנו לבעלי אולמות אירועים לעומת בעלי מועדונים ואולמות הופעות אחרים. לפני כשבועיים קיבלו העסקים בתחום התרבות והאירועים בשורה לפיה החל מה-14 ליוני הם יוכלו לחזור לעבוד, במגבלות מחייבות לצורך שמירה על בריאות הציבור, ובין היתר הגבלת הקהל באירועים ובהופעות והנחיות נוספות.
הבשורה הזאת לא שרדה זמן רב, ובימים האחרונים קיבלו העסקים בתחום התרבות והמופעים הודעה מעודכנת כי הם לא יכולים לחזור לפעילות, גם לא תחת מגבלות או תוך שמירת כללי "התו הסגול". מנגד, העסקים בתחום האירועים המקיימים "טקסים דתיים" קיבלו הודעה כי הם יכולים לקיים אירועים, בהם חתונות, בר מצווה ועוד, תוך הגבלת הקהל ל-250 איש. מותר גם לרקוד בחתונות ובאירועים הללו, תחת מגבלות, אבל הופעות במועדונים ומסיבות נאסרו בשלב זה כליל.
בעתירה שהגיש מזרחי באמצעות עורכי הדין אורי הברמן ומיכל רומנו ברטהולץ ממשרד עורכי דין שרקון, בן עמי, אשר ושות', טוען מזרחי כי אין כל הצדקה להבחנה בין אולמות אירועים, להם הותר לקיים אירועים בהשתתפות 250 איש, לבין מועדונים ואולמות תרבות אחרים בהם מתקיימות הופעות בימי שגרה.
בעתירה צוין כי כחלק מתקנות וצווי הוטלו על העסקים מגבלות מהותיות על זכויות הפרט ועל החירויות הבסיסיות ביותר של אזרחי ותושבי המדינה, המוגנות בחוקי היסוד של המדינה, לרבות על חופש התנועה וחופש העיסוק שלהם, והושבתה או הוגבלה פעילותם של מגזרים רבים במשק, וביניהם בתי עסק לבילוי ופנאי וכן אולמות אירועים.
"בעוד שבעיצומה של המגפה נמצאו מגבלות אלה מוצדקות ומידתיות, הרי שעם השיפור בנתוני התחלואה, פעלה ופועלת ממשלת ישראל במרץ להקלת והסרת ההגבלות, ולהתאמתן למציאות המשתנה", נכתב בעתירה. עוד צוין כי "כך, הקלה הממשלה אט אט את מגבלות היציאה מהבית וההתקהלות; כך אישרה פתיחת חנויות, מספרות ומכוני יופי - תחילה רק ברחוב הפתוח ולאחר מכן גם בקניונים; כך חידשה הממשלה את הלימודים במרבית מוסדות החינוך; וכך אישרה הממשלה אף הפעלת בריכות שחייה, אטרקציות תיירותיות, שווקים וחוגים, וכן פתיחת בתי אוכל, ברים ופאבים לישיבה במקום, וזאת כבר החל מיום 27 במאי 2020".
עוד צוין בעתירה כי "בימים אלה ממש, ועל אף נתונים מדאיגים מסוימים המעידים על עלייה מוגבלת בתחלואה, הוסיפה הממשלה ואישרה אף פתיחה של "אולמות האירועים לקיום חתונות או אירועים לציון טקס דתי, ובכלל זה בת ובר מצווה ואירוע לציון הולדת בת או בן, ובתוך כך אף איפשרה לקיים באירועים אלה ריקודים בלתי מוגבלים, ובלבד שמספר המשתתפים באירועים לא יעלה על 250 אנשים, בנוסף על עובדי האולם".
בעתירה מודגש עוד כי "מדובר בהקלה המאפשרת כיום ל-250 איש להיפגש באולם סגור, לסעוד ולרקוד יחד".
לטענת עורכי דינו של מזרחי, פנייתם לקבל את הנימוקים שעמדו בלב קבלת ההחלטות בנוגע להקלות אלה - לא נענתה. "אומנם, לא ניתן לדעת בוודאות מה הם השיקולים, הנימוקים, חוות-הדעת המקצועיות והנתונים, העומדים מאחורי הקלות אלה. פניות העותרת לקבלת חומרים לא נענו עד לכתיבת שורות אלה, והחומרים לא מצויים במרשתת".
יחד עם זאת, טוען מזרחי בעתירה, חזקה על הממשלה כי ההקלות האמורות אושרו רק לאחר היוועצות ראויה באנשי המקצוע ושקילת כל הסיכונים, ולאחר שנחה דעתם כי סיכונים אלה מוגבלים ונדחים מפני חירויות הפרט, אשר הוגבלו זה לא מכבר במסגרת הצו והתקנות.
בנסיבות, מעלה מזרחי את השאלה: במה שונים מועדוני ההופעות ואולמות המקיימים אירועי תרבות מהאולמות העורכים טקסים דתיים, מהברים ומהפאבים. "בעודם מאשרים הקלות אלה, ובין היתר, מאפשרים הפעלת ברים ופאבים ובמיוחד, מתירים קיום אירועים רבי משתתפים, הכוללים גם ריקודים המוניים, באולמות אירועים - נמנעים המשיבים (הממשלה ומשרדי הממשלה, א' ל"ו) מלאשר הקלות דומות בעולם התרבות, ומונעים כליל את קיומם של אירועי התרבות באולמות ומועדונים ברחבי הארץ, ולו בתנאים דומים לאלה שנקבעו ביחס לאולמות האירועים", נכתב בעתירה.
לטענת מזרחי, "אין כל טעם מבורר להבחנה בין הפעילות המאושרת באולמות האירועים, לבין זו הנמנעת באירועי התרבות, ואין כל סבירות, מידתיות או שוויון, בהתרת הפעילות הדומה בענף האחד ומניעתה בענף האחר, תוך הותרת מוסדות התרבות השונים בארץ, וביניהם העותרת, בפני שוקת שבורה".
מזרחי מבקש מבג"ץ להורות על הממשלה להחיל על מוסדות התרבות בארץ, וביניהם המועדון בבעלותו, את אותן הקלות אשר נבחנו כבר ואושרו ביחס לענף אולמות האירועים, ואף לפרסם הקלות אלה ללא דיחוי, באופן שיאפשר למוסדות התרבות להתארגן לחידוש הפעילות.
בתוך כך, מזרחי צפוי לפתוח את המועדון בעוד יומיים, ב-17 ביוני, בהופעה של דודו טסה, אשר תיערך במסגרת חתונה שמזרחי מפיק במועדון. מזרחי רואה בכך מצג חי של האבסורד שנוצר בעקבות האיסור לפתוח את המועדונים ולקיים הופעות, כאשר עריכת חתונות ואירועים דתיים מותרת.
עורכי דינו של שאול מזרחי, מיכל רומנו-ברטהולץ ואורי הברמן ממשרד שרקון, בן עמי אשר ושות', מסרו: "הגבלות הקורונה פוגעות בזכויות הפרט באופן קשה. הדעת יכולה לסבול פגיעה כאשר היא הכרחית וכאשר היא שוויונית.
"החלטת הממשלה לאפשר את פעילות אולמות האירועים, לרבות ריקודים במקום סגור, אינה מתיישבת עם המשך האיסור המוחלט על קיום אירועי תרבות והמשך סגירת מועדון הבארבי. מטעמים אלה נדרשת התערבות בית המשפט".