עובד ניקיון בחוף בת ים / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press
300 מיליון שקל השייכים למאות חברות בענף הניקיון שוכבים להם בקופת המדינה, בשעה שחברות הניקיון קורסות תחת נטל משבר הקורונה הכלכלי.
מדובר בכספי פיקדון (ערבויות) שחברות הניקיון נדרשות להפקיד כתנאי לקבל הרישיון שלהן ממשרד העבודה, בשיעור של 50% מגובה השכר המצרפי החודשי של כל עובדי החברות. כעת מבקשות חברות הניקיון הקורסות כי המדינה תשחרר להן את הכסף כדי למנוע את קריסתן, ואת פיטוריהם של עשרות אלפי עובדים בענף שמשרתם בסכנה.
משרד העבודה מחלט את הערבויות המופקדות בידיו במקרים של הפרת זכויות עובדים, אך לדברי גורמים בתחום הניקיון מדובר במקרים נדירים מאוד, כמעט ולא השתמשו בכלי הזה ולכן נצבר כסף רב בקופת הערבויות.
האם הצעד הזה יהיה לטובת העובדים המוחלשים בענף? והאם שחרור הכסף יציל את החברות מקריסה? נציגות ענף הניקיון ומשרד העבודה חלוקים.
לדברי דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, "אם ולא יבוצעו מהלכים לשחרור הערבויות (ערבויות ביצוע וכתנאי לקבלת רישיון) הממשלה חורצת את דינם של עשרות אלפי עובדי ניקיון, מהאוכלוסייה המוחלשות במשק - אימהות חד הוריות, עולים מאתיופיה וחבר העמים, החברה הערבית, חיילים משוחררים ואנשים עם מוגבלויות - ומשליכה אותם למעגל האבטלה". לדבריו, "הפעולות הללו לא עולות למדינה שקל, והן הכרחיות על מנת לשחרר את טבעת החנק התזרימי, שהולכת ומתהדקת סביב צווארן של חברות הניקיון, ואת האובליגו שלהן בבנקים".
במשרד העבודה סבורים כי דווקא שחרור הערבויות יגרום לנזק בלתי הפיך לעובדים המוחלשים ויסכן את הבטוחה היחידה מפני פגיעה בהם.
ההכנסות נחתכו
שכר העובדים בענף, המעסיק 90 אלף איש, מהווה 89% מכלל ההוצאות בענף.
נוכח משבר הקורונה וצווי החירום, רוב החברות בענף הניקיון, לא פעלו לאורך שבועות וכאשר חזרו לפעילות הנטל על עובדיהן גדל, נוכח הנסיבות והמגבלות החדשות שחייבו רמת ניקיון וסניטציה רבה יותר.
במקביל, העסקים המסתייעים בשירותי חברות ניקיון החלו לפתוח במו"מ מחודש על התשלום בגין שירותי הניקיון. כולם חווים ירידה בהכנסותיהם וביכולת להמשיך ולשלם את מה ששילמו ערב פרוץ המשבר.
על פי ההערכות בענף, הירידה בהכנסות הענף עומדת על כ-30%-50%, כלומר: כ-1.9 מיליארד שקל שנתי, שמהווים כ-160 מיליון שקל לחודש.
ארגון חברות הניקיון בישראל ונשיאות המגזר העסקי פנו בבקשה לסיוע מהמדינה, אשר כללה דרישה להקדמת תשלומים מהמגזר הציבורי, דחיית תשלומי מס, ביטול היטל מס העסקת מבקשי מקלט ועוד.
בין הבקשות הנוספות הייתה גם בקשה לביטול מיידי של הערבות הבנקאית של כל חברת ניקיון, העומדת לזכות משרד העבודה כערובה לקבלה והחזקה של רישיון קבלן שירות בתוקף. לטענת ארגון חברות הניקיון בישראל, בראשות ורוניקה רוזנברג ונשיאות המגזר העסקי, בראשות דובי אמיתי, מדובר באחד הפתרונות הזמינים והקלים ביותר המצויים בארסנל כלי הסיוע של המדינה לענף הניקיון. כל אחת מהחברות הפועלות בענפי הניקיון והשמירה נדרשות להפקיד במסגרת קבלת הרישיון שלהן ערבות בנקאית במשרד העבודה, בשיעור של 50% מגובה השכר המצרפי החודשי של כל עובדי החברות. זאת, במטרה לשמור על תנאי העובדים.
רוזנברג מתריעה כי "אם בימים הקרובים הממשלה לא תושיט לענף הניקיון חבל הצלה, בדרך של הקלה על גובה הערבויות (הן ערבויות ביצוע בהתקשרויות והן ערבויות כתנאי לקבלת רישיון קבלן שירות) תהיה קריסת דומינו של עשרות חברות ניקיון מחד ויחרצו דינם של עשרות אלפי עובדי ניקיון שיושלכו בלית ברירה אל מעגל האבטלה מאידך. לדברי דובי אמיתי, "שחרור הערבויות יזרים לחברות הניקיון 300 מיליון שקל שיאפשרו להן להרים את הראש מהמשבר העמוק אליו הן נקלעו. מדובר בהליך פשוט שלא עולה למדינה שקל אחד, אלא משחרר את הכסף של החברות עצמן".
"לא לוותר על הערבות"
אל המאבק של חברות הניקיון הצטרף לאחרונה ח"כ מיקי לוי, ששיגר בראשית השבוע מכתב אל יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, בבקשה לקיים "דיון בוועדה בנוגע לצורך להקל בערבויות של חברות הניקיון והשמירה המוחזקות על ידי משרד העבודה". "ערבות בנקאית זו עולה לכל חברה בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים, ואילו חלק מהם היו מועברים כעת לחשבונותיהם השוטפים (ושוב - זה כסף שלהם שמופקד כערבות), היכולת הכלכלית שלהם לשרוד הייתה קלה ואפשרית יותר", כותב לוי, ומוסיף כי "על פי נתונים מגורמים שמאגדים את פעילות האגף, פעילותו צפויה להצטמצם בכ- 40% לכל הפחות, ועם הצמצום הזה יגדל מספר המובטלים במשק". לדברי לוי, הוא מבקש לקדם בהוראת שעה הפחתה של דמי הערבות שמופקדים מצד כל אותן חברות ברישיון במשרד העבודה, ולהזרים חלק מדמי הערבות לחשבונות.
ואולם לא כולם מסכימים שהצעד הזה יסייע לפתור את מצוקת החברות, וחמור מכך - יש מי שסבור שהדבר יגרום נזק בלתי הפיך לעובדים. במשרד העבודה דוחים על הסף את דרישתם של חברות הניקיון לשחרור הערבויות המתנות את קבלת הרישיון. לטענתם, שחרור הערבות יוביל לנזק לעובדים המוחלשים, ולסכנה לפגיעה בזכויותיהם.
לדברי מאיר דוד, ראש האגף לאכיפה מנהלית במשרד העבודה והרווחה, ראש האגף לאכיפה מינהלית במשרד העבודה והרווחה, "הערבות הבנקאית שאנחנו נוטלים מחברות וקבלני הניקיון והשמירה היא ערבות שמחויבת לפי חוק, ויש לה שימוש ספציפי - שמירה על זכויות עובדים. זה לא מיועד להקל במצב הכלכלי של המעסיק. יש מקרים שבהם אנחנו מאפשרים להקטין את הערבות, אם המעסיק מוכיח שפעילותו הצטמצמה או שמצבת העובדים ירדה - אז ניתן לצמצם את גובה הערבות; אבל לפי חוק אסור לנו לוותר על הערבות או לשחרר אותה. מעבר לכך, אנחנו גם לא מוכנים לתקן את החוק לתקופה משברית מסוימת, בגלל מצב כלכלי כזה או אחר, כי זו בדיוק התקופה שבה יש סכנה לזכויות העובדים".
דוד מסביר כי "זה פרדוקס להשתמש בערבות הזאת כדי להגן על העובדים ואז לשחרר את הערבות כשמעסיק נמצא בקשיים, כשדווקא בתקופה הזאת יש סיכוי גבוה יותר שהוא יפגע בזכויות העובדים". מעבר לכך אומר דוד, סכומי הכסף שהופקדו לא יצילו את העסקים מקריסה. "יש ערבויות נוספות שאינן קשורות אלינו ונגבות על ידי האוצר, כגון ערבויות הביצוע ושם אולי ניתן לדבר על ויתור עליהן. הערבויות הללו לא כאלה הגורמות לקריסה, לא מדובר בערבויות גבוהות במיוחד וזה משהו שאנחנו מחויבים להגן עליו בחירוף נפש".
ממשרד האוצר נמסר: "לפי חוק העסקת עובדים לא יינתן רישיון למבקש לעסוק כקבלן כוח-אדם אלא אם הוא המציא ערבות בנקאית או ערובה מתאימה למילוי חובותיו כלפי עובדיו לזרוע העבודה במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים. הטיפול בעניין זה, לרבות הבחינה האם ניתן להפחית ערבויות נוכח המצב וההשלכות של מהלך זה, הינו בסמכות ובאחריות זרוע העבודה".
שחרור הערבויות
בעד
■ ימנע קריסה של החברות
■ ניתן לשחרר את הכסף בהוראת שעה זמנית רק לתקופת משבר הקורונה
נגד
■ הסכום לא מספיק להציל את החברות מקריסה
■ החקיקה הראשית נועדה להגן על עובדים בכל זמן