גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלושה חודשים לתוך המשבר: המדינה העבירה למשק כ-30% בלבד מהסיוע אליו התחייבה

מנתוני האוצר עולה כי היקף תוכנית הסיוע של הממשלה אומנם גדל מ-80 מיליארד לכ-100 מיליארד שקל, אולם היקפי הביצוע אינם מאוד מרשימים ● כלכלנים בביקורת על היקף הסיוע הממשלתי למשק: ישראל בפיגור אחרי ה-OECD

בנימין נתניהו וישראל כ”ץ / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות
בנימין נתניהו וישראל כ”ץ / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

כלכלנים בכירים בישראל ובעולם מותחים ביקורת על חבילת הסיוע של ממשלת ישראל לחילוץ המשק ממשבר הקורונה. בהשוואות בינלאומיות שהוצגו בכנס של האגודה הישראלית לכלכלה הגיעה ישראל למקום האחרון בין המדינות המפותחות בהיקף החבילה הממשלתית שלה באחוזי תוצר. בהרצאה בכנס הזהיר פרופ' מרטין אייכנבאום מאוניברסיטת נורת'ווסטרן את מקבלי ההחלטות בישראל מפני "פחד מהעלות התקציבית של ההתערבות".

"אפשר לדמות את הסיוע הממשלתי לכלכלה לגשר שמניחים מעל תהום", אמר אייכנבאום, "מאחר שאין דרך לדעת מראש מה אורך הגשר הנדרש, אתם צריכים להחליט איזה סיכון יותר גדול - שהגשר יהיה קצר מדי או ארוך מדי". אייכנבאום ציין כי עלויות המימון של ממשלת ישראל בגיוס חוב ל-10 שנים נמוכות אף יותר מאלה של ארה"ב.

"הגשר הישראלי נראה פחות יציב, פחות ברור ולטווח קצר יותר מהגשרים של המדינות המפתחות", אמר משתתף אחר בכנס פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית ודיקן בית הספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה.

לארי סאמרס, יועצם הכלכלי של הנשיאים קלינטון ואובמה, העריך לאחרונה את הנזק הכלכלי שגורם משבר הקורונה למשק האמריקאי ב-80 מיליארד דולר. באנלוגיה למשק הישראלי מדובר על נזק של 1.6 מיליארד דולר, או כמעט 5 מיליארד שקל ליום (זאת בלי להביא בחשבון את העובדה שהתחלואה בישראל עד כה הייתה נמוכה יותר מבארה"ב).

הדרך עוד רחוקה לסיוע בסך 102 מיליארד שקל לאתר

פגיעה כפולה בעסקים

המשבר הכלכלי שנוצר בעקבות מגפת הקורונה יוצא דופן בכך שהוא פוגע קשות גם בצד ההיצע וגם בצד הביקוש. ההגבלות על פתיחת עסקים וענפים כלכליים שלמים מצד אחד, והחשש מהידבקות בנגיף ומפיטורים, שמוביל אנשים להתרחק ממקומות הומים, לחסוך יותר ולצמצם הוצאות מהצד השני - מנחיתים על הכלכלות בעולם מהלומה כפולה.

לדברי אייכנבאום, "הפגיעה הכפולה בצד ההיצע ובצד הביקוש, ללא התערבות ממשלתית מובילה לשפל כלכלי עמוק ומתמשך".

פרופ' מרטין אייכנבאום  / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

אייכנבאום מערער על הטענה הדרווינסטית, לפיה המשבר מנפה עסקים חלשים שאין הצדקה כלכלית לקיומם ומותיר את הבריאים והחזקים. לדבריו, המיתון גורם נזקים בלתי הפיכים לעסקים ולעובדים "בריאים", בין היתר, בכך שהוא פוגע בהשקעות, מפיל עסקים שאינם מורשים לפעול והורס את הכישורים של דורשי עבודה ככל שהנתק שלהם משוק העבודה ממושך יותר.

"זה כשל שוק ברור", אומר אקשטיין, "ותפקיד הממשלה כמבטחת-על הוא לייצר גשר שיאפשר לעסקים לצלוח את תקופת המשבר - גשר שנוצר באמצעות הלוואת כסף על חשבון העתיד (כלומר הגדלת הגירעון. ע"ב). זה אל"ף-בי"ת של כלכלה, במיוחד כשהממשלה היא גם זו שיזמה את המגבלות. השאלה היא האם הגשר חזק מספיק והגשר שלנו נראה יותר רעוע, פחות בטוח, פחות מסודר, פחות ידוע מראש כמעט בכל היבט".

אייכנבאום הציג בכנס השוואה בינלאומית שערך הכלכלן אפרים בן-מלך, שבה מדורגת ישראל באמצע הרשימה מבחינת היקף חבילת הסיוע הממשלתית שלה - אך מתחת לכל מדינות אירופה מלבד הולנד. העבודה של בן-מלך מתייחסת לנתון המשלים של העלות של גיוס החוב - ומראה כי עלויות הגיוס של ישראל נמוכות בהשוואה בינלאומית.

"ממשלת ישראל משלמת היום פחות מ-1% לשנה ריבית על חוב ל-10 שנים", אמר אייכנבאום, "זה פחות ממה שמשלמת ממשלת ארה"ב".

אקשטיין וד"ר סרגיי סומקין הציגו בכנס ניתוח השוואתי של חבילת הסיוע הישראלית לזו של מדינות מפותחות אחרות. ישראל מגיעה בהשוואה הזו למקום הלפני אחרון עם חבילת סיוע בהיקף של 6.7% תוצר לעומת 23.9% של גרמניה, 17.9% של בריטניה ל-12.2% של ארה"ב ודנמרק.

תוכנית הסיוע של הממשלה

באוצר טוענים בהקשר זה כי ההשוואות לעולם אינן הוגנות, משום שאינן מביאות בחשבון את הרכיב הגובה יחסית של הוצאה תקציבית בישראל - בעוד שהסיוע במדינות רבות בעולם מתבסס על הלוואות ואשראי של הסקטור הבנקאי.

פרופ' צבי אקשטיין  / צילום: איל יצהר, גלובס

להעניש עסק מצליח?

אקשטיין וסומקין לא הסתפקו בהשוואת היקף הסיוע, אלא בחנו את המרכיב ההמשכי בכל חבילת סיוע. כך למשל הדחייה בתשלומי המיסים בישראל הייתה לתקופה של פחות משלושה חודשים - לעומת שישה חודשים בגרמניה, אוסטריה, דנמרק ואוסטרליה "מדינות שלא ידועות בבזבזנותן" אומר אקשטיין.

ישראל נמנעה מהתערבות בשוק השכירות ולא נקטה צעדים לדחייה ופריסה של תשלומי שכירות. גם ההשתתפות בעלויות הקבועות של העסקים בישראל ניתנה בצורה מוגבלת ועל-סמך קריטריונים בעייתיים. "כשהמדינה קובעת את הזכאות של עסקים על-סמך השוואה למחזור שלהם ב-2018 היא בעצם מענישה את העסקים שהצליחו להכפיל מאז את המחזור שלהם", אומר אקשטיין, "התחושה הכללית היא שהביצוע בישראל לוקח יותר זמן ונותן פחות ודאות לעסקים מאשר הסיוע הממשלתי הניתן במדינות אחרות. התוצאה תהיה שיעור גבוה יותר של פשיטות רגל של עסקים. לגבי שוק העבודה אני לא רואה איך האבטלה תרד עד סוף השנה לסביבות ה-8% כפי שמעריך בנק ישראל".  

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר